<#1#>

פרוטוקול

בא-כוח המשיב:

בהמשך להחלטת כבוד השופטת שטרית, נבקש להציג חלופה חדשה – שני ערבים ממזרח ירושלים, ואבקש להשיב את אביו של המשיב שהוא מחנך והיה יו"ר אגודת המורים באזור צפון הגדה הפלסטינית, בעל היתר כניסה כדין לישראל.

אבו אלהווא אסמעיל, ת.ז. 308357441, לאחר שהוזהר כדין:

אני מדבר קצת עברית.

באתי לבית המשפט כדי להיות ערב לתאאר.

הקשר שלי עם תאאר שאנחנו חברים מזמן, אני מכיר אותו מזמן. המשפחה שלי מכירה את המשפחה שלו דרך העבודה.

עבדנו יחד בטול כרם.

אני גר בהר הזיתים בירושלים.

הוא עצור בגלל הסים, הוא ניסה להכניס כרטיסי סים לכלא.

אני בן 23. עוד מעט 24, רווק.

לשאלה למה שהוא יקשיב לי, אם אנחנו בסך הכול חברים, אני אומר שאין לי מה להגיד על זה.

אם בית המשפט שמפקח צריך להיות מישהו סמכותי, שאם הוא יעשה שטויות, ייצא מהבית, אני אומר לו לא לצאת מבית, אני אומר שאני חייב להביא אותו לבית משפט.

אם בית משפט אומר לי שאני צריך להגיד לו מה לעשות, אני אומר שהוא לא ייצא מהבית ואם יצטרך להגיע לבית המשפט אני אדאג לכך.

לא שימשתי בעבר ערב למישהו.

אני עובד באלומיניום בתל-אביב בחברת "אלום אשד". יש בתל-אביב ויש בעטרות. אני מרכיב.

אני עובד 5-6 ימים, מהבוקר עד 18:00-19:00.

לשאלה אם הבנתי מה עליי לעשות, אני אומר שלהגיד לו.

לשאלה אם אני יודע שאני צריך להיות איתו פיזית 24 שעות, אני אומר שאני מביא אותו לבית שלי. אני רוצה שהוא יהיה אצלי בבית. אני גר לבד. אני גר מעל הבית של אבא שלי.

לשאלה אם אבא שלי יודע שאני הולך להביא מישהו להבית קבוע, והמשפט יכול לקחת 9-10 חודשים, ואסור לו לצאת, וצריך לתת לו לאכול, לשתות, אני אומר בסדר, אין בעיה.

לשאלה אם אני מוכן לשים גם כסף, אני משיב שכן.

משיב לשאלות באת-כוח המבקשת:

הבית שאני רוצה לקחת אותו אליו הוא באא-טור, הר הזיתים.

מוחמד אבו ג'אמע, לאחר שהוזהר כדין:

אני בן 24, רווק. אני עובד במשק בבית מלון בירושלים במשק – שטחים ציבוריים.

אני עובד 7 ימים בשבוע, בשעות הבוקר – 07:00-16:00.

אין לי עבר פלילי.

באתי לבית המשפט בשביל החבר שלי, הכרתי אותו אצלנו בירושלים.

הכרתי אותו לפני חודש, אימא שלו עשתה ניתוח, וככה הכרנו. הייתי בבית חולים וראיתי אותו.

הייתי בבית חולים כי אח שלי היה שם.

המשיב עצור בגלל סימים, ניסה להבריח סימים לכלא.

אני מבין שאני צריך לחתום עליו ערבות ואני מסכים לכך.

אם בית המשפט אומר לי שאני צריך להיות איתו במעצר בית 24 שעות, ולא יכול ללכת לעבודה עד שמישהו בא להחליף אותי, אני מסכים, אני אגיד להם בעבודה, זה בסדר.

לשאלה איפה יהיה מעצר הבית, אני אומר שאני לא יודע.

אביו של המשיב, גמאל מוחמד, ת.ז. 977301837, לאחר שהוזהר כדין:

אני בן 57.

אני עובד במשרד החינוך כיו"ר אגודת ההורים.

אני גר בכפר בלעה בטול כרם.

הבן שלי עצור כי הוא מואשם בהברחת סימים לכלא.

אני באתי לבית משפט כדי להיות נוכח במשפטו של בני ולערוב לו.

אני מוכן לערוב לו בכל דבר, להביא אותו לבית משפט מתי שצריך להיות בבית משפט, לשלם כסף אם צריך.

לשאלה אם אוכל להפקיד סכומים גבוהים, למשל 20,000 ₪, אני מבקש את רחמיו של בית המשפט אבל אם בית המשפט יגיד אני מוכן.

לשאלה אם הוא לא ירצה לבוא מטול כרם לבית המשפט, ומה אעשה, אני אומר שגם אנחנו ערבים, והוא לא ילד קטן, הוא לומד משפטים, גם היה קצין במשטרה הפלסטינית.

לשאלה את מי הוא בא לבקר בכלא, אני משיב שאת הבן הקטן שלי.

משיב לשאלות באת-כוח המבקשת:

מה אתה אומר על זה שהוא חשוד בעבירות של החדרת סימים, אני אומר שאם זה נכון שהוא מואשם בהברחת סימים לכלא, אבל הבנתי שהוא טוען שזה לא שייך לו.

לשאלה אם אני יודע של מי הסימים, אני אומר שלא. שהוא הלך להביא את אחיו, הביא לו בגדים, הבנתי שהסימים נתפסו בתוך הבגדים.

לשאלה אם באו אליו אנשים הביתה והציעו לו להכניס את הסימים האלה, אני אומר שלא. אף פעם.

אם את אומרת לי שאמרתי לחוקר סולימאן בטלפון ביום 14.12.2015, שבאו אלינו הביתה, והציעו למשיב להכניס מגבות וציוד לתוך הכלא, אני אומר שזה לא נכון.

באת-כוח המבקשת :

מפנה את בית המשפט למסמך כג', שיחה טלפונית בין החוקר סולימאן לבין הערב – אביו של המשיב, במהלכה אומר האב שהגיעו אליהם הביתה אנשים שהוא לא מכיר והציעו לבן שלו להכניס ציוד ואמרותיו לעניין זה, "לא נורא לתת שרות".

העד ממשיך:

התקשר אליי שוטר ואמר לי שהבן שלי עצור על ניסיון להברחת סימים, אמרתי שאני לא יודע, שישאל את הבן שלי והוא יענה לך על זה. זו הייתה השיחה ביני לבין החוקר.

בא-כוח המשיב:

מפנה למ"ת 28292-03-15, מ"ת 28322-03-15, מ"ת 25833-12-14, שלום באר-שבע.

משיבים ששוחררו הן בבית משפט השלום והן של בית משפט המחוזי בהפקדות כספיות גבוהות וערבות צד ג'.

באת-כוח המבקשת:

חוזרים על בקשתנו למעצר עד תום ההליכים.

החלופה שהוצעה היום אנו סבורים שהיא לא תאיין את המסוכנות הנשקפת ולא תעלה על עילות המעצר, שעיקרן זה החשש להימלטות מן הדין. ראשית – אם מדובר בהחזרת המשיב לטול כרם, החשש להימלטות מן הדין ברור. מדובר גם בלהחזיר את המשיב לבית ממנו יצא ם ציוד לבצע את העבירה. אם מדובר בחלופה המוצעת בהר הזיתים, גם זה לא מקום אופטימלי למעצר בית.

לגבי הערב שהוצע שיהיה איתו, האבא – מפנה למסמך כג' בעניינו, לעניין ידיעתו בדבר כוונה להכניס ציוד לבית הסוהר. יש טענה שהוא ידע שביקשו מהמשיב להכניס ציוד. הטענה היא שלא ידע למי יוכנס הציוד, ושהוא נשאל אם הוא יודע שלא מכניסים למישהו בעלמא, הוא לא יודע להשיב.

לגבי שני הערבים הנוספים – חבריו של המשיב, לא ברור עד כמה יהיו סמכותיים כלפי המשיב, בעיקר לא החבר שהכירו לפני חודש ימים בלבד. שניהם גם עובדים שעות ארוכות ביום וספק אם יוכלו להיות אתו במעצר בית לאורך זמן.

בא-כוח המשיב:

חוזר על טיעוניי מהדיון הקודם ומפנה לפסיקה.

בית המשפט הורה במקרים דומים לשחרר משיבים למקום מגוריהם, הם מתייצבים לדיונים בבית המשפט.

שני הערבים שהם תושבי מזרחי ירושלים המחזיקים בתעודות זהות ישראליות, ללא עבר פלילי, עובדים באופן מסודר, ויודעים שבאו מירושלים לבאר-שבע על מנת לחתום על ערבות בכל סכום שבית המשפט ייקבע, על מנת שהמשיב יגיע לבית המשפט.

נכון שהם עובדים באופן רציף ומרוויחים כסף, וזה הדבר היחיד שמוסיף שהם יכולים לשלם במידה וחס וחלילה יחליט בית המשפט לחלט כל ערבות שלהם. להגיד שהם היו מוכנים לבוא ולהגיד שיפסיקו לעבוד כדי לפקח על המשיב במעצר בית, זה לא יהיה נכון.

המשיב ללא כל עבר פלילי, יתייצב להמשך משפטו בבית המשפט.

אשר לאביו של המשיב – המדובר באיש חינוך, בעל דרגה בכירה במערכת החינוך הפלסטינית שמוכן גם לשים כל סכום שבית המשפט ייקבע, ואפילו 20,000 ₪ שבמונחי הרשות הפלסטינית זה סכום גבוה מאוד, והוא מוכן לשים גם כסף זה, כי הוא בטוח שבנו יגיע ויתייצב לדיונים ולא יברח מהדיונים. במגזר שלנו, האב הוא אף יותר סמכותי ושולט בבנו שיגיע לבית המשפט.

עילות המעצר של מסוכנות, כפי שהתייחס אליה כב' השופט אינפלד בהחלטה שציינתי, אמר שמסוכנות היא ספציפית של הכנסת ציוד. ממילא יימנע מהמשיב כניסה לישראל אלא רק למשפטו וכן כניסה לכלא לביקור אחיו, והמסוכנות היא בביצוע עבירה זו בלבד. כל העניין הוא הימלטות מאימת הדין.

לאור זאת, לטעמי הערבים המוצעים רציניים שמוכנים לחתום ערבות צד ג' על כל סכום שבית המשפט יראה לנכון, ויש להם את היכולת הכלכלית לעשות כן, וגם האבא מוכן לשים כל סכום כספי שבית המשפט יורה עליו ולהבטיח שבנו – המשיב, יתייצב לדיונים בבית המשפט.

<#4#>

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו איסור פעולה ברכוש טרור; ניסיון העברת ציוד קצה – רט"ן לידי אסיר; הכנסת ציוד קצה – רט"ן והפרעה לשוטר.

בתמצית, ביקש המשיב להעביר לידי אחיו שהינו אסיר בטחוני 25 כרטיסי סים כשהם מוסלקים בתוך שתי מגבות לתוכם נתפרו והוסלקו. המשיב פנה לשלוש אחיות שעמדו לבקר את אחיהן בכלא, אף הוא אסיר בטחוני, העביר להן את אותן מגבות תוך הנחיה שיאמרו לאחיהן שהמגבות נועדו לאחיו.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ומשכך לעילת מעצר.

על המסוכנות הנשקפת ממי אשר חוטא לכאורה בעבירות בכגון דא, בין היתר בש"פ 1716/11 סמחה נ' מדינת ישראל שם בית המשפט בעניינה של נאשמת שניסתה להבריח טלפון נייד לכלא מציין כי: "הברחת טלפון סלולרי לאסיר בטחוני מאפשרת לאסיר קשר ישיר עם חברי ארגון אליו הוא משתייך לצורך קידום יעדי הארגון, לרבות הכוונה לבצע פיגועים והוצאתם לפועל ומכאן מלחמת החורמה בתופעה זו". דברים אלו קל וחומר שעה שמדובר ב 25 כרטיסי סים אל תוך כותלי כלא בטחוני, על כל המשתמע מכך. אל אלה יש להוסיף את התחכום והתעוזה בהם נהג המשיב, כפי הנלמד מעובדות כתב האישום.

הגם כך, בתי המשפט בשורה של פסקי דין לא מצאו כי בעבירות בכגון דא שום חלופה לא תסכון, תוך שציינו את המסוכנות הקונקרטית הנובעת מהחדרת ציוד רט"ן לכלא, ניתן למנוע על ידי הרחקה מהכלא ואת החשש להמלטות מן הדין, ניתן לצמצם באמצעות ערבויות כספיות גבוהות ומפקחים ראויים. כך גם במקרה שבפנינו, עותר ב"כ המשיב להורות על שחרורו.

לאחר ששמעתי את אביו של המשיב, הערבים המפקחים המוצעים לא מצאתי לנכון שיש בהם כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מן המשיב ועל כן הנני להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

ככל שהדבר נוגע לשני המפקחים המוצעים, הרי שמדובר במי שהציגו את עצמם כחברים של המשיב, אלו קרובים אליו בגיל, והותירו רושם שלא יוכלו לשמש כל גורם סמכותי מציב גבולות עבור המשיב.

שניהם עובדים במרבית שעות השבוע וניתן לומר כי עד לחקירתם בבית המשפט, ספק האם הבינו עד תום כי מעבר לחתימה על ערבות נדרש מהם גם פיקוח 24 שעות אחר המשיב המצאותו במעצר בית. כך גם ספק האם הבינו כי מעצר הבית המוצע אמור להיות בבית של מי מהם במזרח ירושלים.

מעבר לכך, היכרות של אחד מהערבים מתמצת בתקופה בת חודש ימים במהלכה פגש את המשיב בבית חולים, שעה שזה ביקר את אמו שאושפזה במקום. אין בכך כדי לבסס כל קשר מהותי ומשמעותי שיביא את שני המפקחים המוצעים כדי לשמש ככאלה.

יצוין כי נוכח התרשמות בית משפט, ספק האם אלו יכולים לשמש כערבים, שכן ערבותם של אלה מעבר ליכולת לחלט את הכסף, היה והמשיב לא יתייצב למשפטו, משקללת גם את האפשרות שישפיעו עליו להתייצב לדין חלף פגיעה בכיסם.

נוכח התרשמות בית המשפט לא מצאתי כי יוכלו לגרום למשיב להתייצב למשפט בעניינו היה ויבחר לעשות כן. בצדק כך נדמה במהלך הדיון שינה ב"כ המשיב את טעמיו וציין כי עיקר טיעוניו מכוונים לשחרורו של המשיב לחזרה לשטחים לבית אביו בטול כרם.

חלופה זו מטבעם של דברים מגבירה עד מאוד את החשש להמלטות מן הדין, שכן זו אינה כוללת כל רכיב של פיקוח ולמעשה תלויה בגובה ההפקדות הכספיות וכן יכולתו של הערב להשפיע על המשיב להתייצב לדיון בעניינו.

לאחר ששמעתי את האב, לא מצאתי כי די בערבותו הכספית כדי להפיג את החשש המוגבר להמלטות מן הדין. בהקשר לכך, לא למיותר לציין כי המדובר במי ששימש בעבר כקצין במשטרה הפלסטינאית, על כל הקושי הנלווה להבאתו בנסיבות אלו לדין היה ויבחר שלא להתייצב למשפטו. מעבר לכך, המדובר בערב שהוא בעצמו קשור ולו בעקיפין (תוך שיודגש שאין כוונה פלילית בכל דרך שהיא) לנסיבות ביצוע עבירה.

המדובר בערב שמעבר להיותו אביו של המשיב, הרי שגם הינו אביו של אותו אח נוסף שמרצה 18 שנה בכלא הישראלי בגין עבירות ביטחוניות ושאליו יועדו אותם כרטיסי סים.

המדובר באב אשר תושאל טלפונית במסגרת תיק החקירה ואף מוסר עובדות כאלה ואחרות אשר עומדות בניגוד ליתר חומר החקירה, בכללן העובדה כי אנשים אחרים הביאו לבן שלו את המגבות והוא אף בדק אותן בטרם קיבל: "כן הביא אותם לבית מאנשים, ואני ראיתי אותם כי אנו זהירים שלא נכניס פריטים לא נכונים". (ר' דו"ח תשאול טלפוני מיום 14.12.15) לרבות יתר האמירות אותן השמיע האב. גרסה זו ולו מבחינה פוטנציאלית הופכת אותו בעתיד כעד הגנה והדברים מדברים בעד עצמם.

האבחנה המתבקשת בעניינו של המשיב שבפני אל מול אותם פסקי דין מתבקשת מאליה אשר בין היתר באותם תיקים בהם שוחררו משיבים דובר על הימצאותם של ערבים שנמצאו ראויים והותירו רושם חיובי (מ"ת 1000/15 יחד עם עמ"ת 22509-08-15). בחלק מההחלטות דובר על המצאות במזרח ירושלים ובעיר העתיקה לרבות בפיקוח ולא בשטחי הרשות (ר' בין היתר, מ"ת 28292-03-15, מ"ת 28322-03-15, של כב' השופט אבו טהה).

סוף דבר, ומכל המקובץ לעיל, הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ו, 31/12/2015 במעמד הנוכחים.

שולי פ' וספיר א.