<#1#>

פרוטוקול

<#2#>

החלטה

בקשה למעצר המשיבה עד תום ההליכים על רקע כתב אישום המייחס לה קשירת קשר לעשות פשע, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב ותקיפה סתם.

עפ"י העובדות, ביום 24.1.2016 קשרה המשיבה עם משיב 1 קשר להתפרץ לרכבים בעיר באר שבע. במסגרת הקשר ולשם קידומו, הגיעו השניים לרח' יהודה הלוי, התפרצו לרכב מסוג מאזדה לנטיס השייך למאור אבוטבול (להלן: המתלונן) וזאת בכך שבאמצעות אבן שברו את החלון האחורי של הרכב ומשיב 1 נכנס אל הרכב ואילו המתלוננת עמדה סמוך לרכב. במעמד המתואר, הבחין המתלונן במשיבה כשהיא עומדת ליד הרכב, התקרב אל המקום, ניסה למנוע ממשיב 1 לצאת מהרכב, אולם אז משיב 1 דחף אותו והמשיבה משכה אותו מאזור הרכב על מנת לאפשר למשיב 1לצאת מהרכב.

ב"כ המשיבה טען להעדר קיומה של ראיות לכאורה, למעט העובדה כי המשיבה נכחה במקום האירוע.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיבה. עיקרה של התשתית הראייתית מונחת בהודעתו של המתלונן אשר עובד כמשלוחן ולאחר שבמהלך עבודתו חלף בסמוך לרכב שלו והבחין באישה שעומדת על המדרכה סמוך לרכב ובנוסף הבחין כי יש אור בתוך הרכב. לפיכך עצר את הקטנוע, הלך לכיוון רכבו ובתוך כך הבחין כי מישהו יושב בתוך הרכב שלו במושב של הנוסע ליד הנהג, ועוד הבחין שהחלון האחורי מנופץ, התקרב וראה אבן בתוך האוטו על המושב האחורי. עוד תיאר כי בשלב זה הגיע סמוך למושב שליד הנהג וניסה לחסום את יציאתו של משיב 1, ובשעה שזה מנסה לצאת בכוח מהרכב והמשיבה שהייתה מחוץ לרכב מושכת אותו לאחור על מנת לאפשר למשיב 1 לצאת מהרכב. הוסיף כי בשלב מסוים הצליח לצלם את המשיב כשהוא בתוך רכבו, בהמשך הצליח משיב 1 לצאת מהרכב, אולם משום שהייתה שלולית במקום משיב 1 החליק, נפל וקיבל מכה במצחו, ובתוך כך מישהו הזמין משטרה וכעבור כ-8 דקות הגיעו שוטרים למקום ועצרו את המשיבים.

בתימוכין לאמור נמצא בחומר החקירה צילומים של הרכב והנזק שנגרם לרכב, האבן באמצעותה שברו לכאורה המשיבים את שמשת החלון כשהיא בתוך הרכב ושני צילומים של המשיב 1 בתוך הרכב.

בדיון שהתקיים ביום 3.2.2016, ב"כ המשיב 1 טען באריכות לעילת המעצר, ואולם לקראת סיום הדיון ונוכח דברי המשיב, הסכים לקיומה של עילת מעצר ומעצרו עד תום ההליכים במשפטו.

לגרסת המשיבה כפי הודעתה במשטרה הינה כי היא והמשיב 1 הלכו לתומם ברחוב ובדרכם הביתה ואז המתלונן הכה את משיב 1. לשאלה מדוע הכה אותו השיבה שאינה יודעת. לשאלה איך נכנס משיב 1 נכנס לרכב השיבה "הוא לא נכנס" (ראה עמ' 2 ש' 9-10). משהוטחו בפניה תמונות בהן רואים את המשיב 1 בתוך הרכב של המתלונן וצילום של האבן בתוך הרכב ושואלים את תגובתה היא משיבה "לא יודעת" (ש' 16). לשאלה האם היא רואה בתמונות את המשיב 1 בתוך הרכב, היא משיבה "בסדר אבל למה הבחור נתן לו מכות".

ולשאלה מה היא עשתה כשהוא נכנס לרכב השיבה "כלום מה יש לי לעשות", הכחישה כי משכה במעילו של המתלונן על מנת לאפשר למשיב 1 להימלט ומסרה כי המתלונן "אולי הוא סתם משקר הוא אמר סתם". לשאלה למה שהוא יגיד סתם עליה, השיבה "סתם".

משנשאלה הכיצד הגיע הג'קט של משיב 1 לרכב ונשאר בו, השיבה "לא יודעת". מהודעת המשיבה עולה כי היא והמשיב בני זוג ומתגוררים יחדיו. למקרא גרסתה ולפיה היא ומשיב 1 רק הלכו על המדרכה לעבר תחנת האוטובוס בדרכם לדירתם, אז הותקף בן-זוגה על-ידי המתלונן ללא סיבה, שעה שקיימות תמונות המתעדות את משיב 1 כשהוא בתוך רכבו של המתלונן, ושעה שמעילו של משיב 1 גם בתוך רכב המתלונן אשר נפרץ באמצעות אבן, והיא עומדת סמוך לרכב – הינה הזויה, בלשון המעטה.

כתב האישום מייחס למשיבה ביצוע העבירות בצוותא חדא והראיות מהוות תשתית ראייתית לכאורית לכך כי השניים קשרו בניהם להתפרץ לרכב ועשו כן באמצעות אבן, כשלאחר מכן התפרץ משיב 1 לרכב במטרה לגנוב ממנו ואילו המשיבה עמדה סמוך לרכב.

אשר לעילת המעצר, למשיבה הרשעה אחת הכוללת שתי עבירות של אי-מניעת פשע, ומגזר-הדין שניתן ביום 29.4.15 נלמד כי על-פי עובדות כתב האישום המתוקן לא מנעה המשיבה מבן-זוגה לבצע עבירה של פריצה לרכב כאשר היא ממתינה לו ברכבו.

למשיב 1 עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל שרשרת הרשעות בעבירות של התפרצות, רכוש, אלימות, ובעיקר התפרצויות לרכב וגניבת רכב, לרבות תקיפה לצורך גניבה, ולא בכדי הסכים עוד במהלך הדיון למעצרו עד תום ההליכים.

בהינתן האמור, ובשים לב לחלקה בפועל של המשיבה, סבורתני כי מתקיימת עילת מעצר אם כי זו נמוכה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר א' תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיבה:

החלופה שאני אוכל להציע היא אמה של המשיבה שנמצאת באולם. החלופה מרוחקת גאוגרפית, האם מתגוררת בפתח תקווה, אנו מציעים כי המשיבה תתגורר אצל אמה.

חשוב לציין שמדובר במשיבה שאין לה שום גורם תומך בכלל ולכן אני רואה את זה שהיא מנוצלת ע"י כל מי שרק יכול לנצל אותה ובמקרה הזה, כמו במקרה הקודם, אני רואה את זה כבובה על חוט של המשיב 1 שנעצר, הרי קשה לי לדמיין מצב שהיא תלך לבד ותפרוץ לרכב.

העובדה בין התיק הקודם לתיק זה, שהמשיב היה בכלא במאסר, היא התנהלה באופן דל ונורמטיבי, היא לא הסתבכה, לא נעצרה.

יש לה אבא שהוא מאוד חולה, מבוגר.

גב' מישקאין אשרף ת.ז. 011228103 לאחר שהוזהרה כדין:

אני אמה של המשיבה.

אני מבקשת שהיא תבוא אליי לבית ואני אשגיח עליה.

אם היא בורחת מהר אני אתקשר למשטרה.

היא צריכה לקבל עונש שהיא עוזבת את הערבי הזה, הערבי הזה הורס לה את החיים, היא לא שומעת לאף אחד, יש לה 100% נכות מביטוח לאומי, אני האפוטרופוסית שלה, אני הולכת 3 פעמים בשבוע לדואר לשלם לה כסף, היא מקבלת נדבות, הוא לוקח לה את כל הכסף.

היא צריכה לעזוב את הבן אדם הזה, יום אחד הוא יהרוג אותה. אני לא מכירה אותו, לא מדברת איתו, אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלו, אני לא יודעת מי הוא. זאת בושה וחרפה בשבילי. אתם לא יודעים איזה אמא אני.

אני 43 שנים בארץ, כל יום עבדתי, יום ולילה, הבאתי כסף ופרנסה הביתה.

יש לי בעל חולה בסרטן, מה נשאר לו.

כל יום אני לוקחת אותו לטיפולים.

עונה לשאלות ב"כ המבקשת:

לשאלה אם אני צריכה לעזור לבעלי ולקחת אותו לבדיקות ולחזור, איך במקביל אני אשמור על המשיבה, אני משיבה שהיא בבית, היא ישנה, היא תהיה בבית. בסוף היא צריכה לעזוב את החרא הזה, אם לא הוא יהרוג אותה.

לשאלה אם אני חתמתי על המשיבה בעבר, אני משיבה שלא, זאת פעם ראשונה שהיא עצורה. תשאלי אותה מי ראש ממשלה היא לא יודעת, מה השנה היא לא יודעת, יש לה פיגור שכלי, מילדות היא הייתה בבית ספר בכיתה א', שלחו לי מכתב ולקחתי אותו לפסיכיאטר והיא הייתה 11 שנים בבית ספר מיוחד.

ב"כ המבקשת מסכמת:

גם לאחר ששמענו את החלופה, שהשאירה רושם רב וכנה גם על המבקשת, אני סבורה שאין די בה כדי להפחית את המסוכנות, הגם שציינה שהיא מטפלת באופן קבע בבעלה, לוקחת אותו לטיפולים, אני סבורה שלא ניתן ליתן אמון במשיבה עצמה שבאותו זמן שלא תהיה תחת פיקוח לא תבצע עבירות כאלה ואחרות או תצא את מעצר הבית.

אני סבורה שהחלופה שהוצעה אינה מאיינת את המסוכנות ועל כן אבקש להורות על מעצרה עד תום ההליכים.

מדובר במי שמאסר מותנה לחובתה באותן נסיבות.

ב"כ המשיבה מסכמת:

אני סבור שצריך להישאר בפרופורציה בתיקים מסוימים וזה התיק.

המשיבה שנמצאת כאן לא צריכה להיות עצורה עד תום ההליכים.

המשיבה שנמצאת כאן היא מסכנה, גם התיק הקודם וגם התיק הזה היא שימשה ככלי ביחד אחר, במקרה שלה זה אותו אחר- המשיב 1, שניצל אותה והשתמש בה לטעמי כשהיא לא מבינה את משמעות הדברים, והוא זה שהכניס אותה למעגל העבירה. אני משוכנע, כעולה מחומר הראיות וגם מדברי הערבה, שהמשיבה כאשר היא לבדה היא מעולם לא הייתה מבצעת את העבירה מהסוג הזה, אם בכלל עבירות, והעובדה היא שבין התיק הקודם לתיק הנוכחי, כאשר המשיב 1 היה בתקופת מאסר ארוכה, המשיבה התנהלה באופן נורמטיבי, לא נחקרה, לא נעצרה ולא נפתח שום תיק. הדבר מלמד כי כשהמשיב 1 בסביבה קיימת מסוכנות מסוימת מצדה.

המשיב 1 נעצר עד תום ההליכים בדיון הקודם, דבר שלטעמי מאיין את המסוכנות. אני לא סבור שאין ליתן בה אמון, המשיבה הייתה כמעט שנה במעצר בית לילי בתיק הקודם. לא נרשמה לחובתה הפרה אחת. לא מדובר באדם נורמטיבי שיוצא ועובד, מדובר בבן אדם דל שלפי דעתי היא רק מנסה לחיות. העובדה שהיא לא הפרה פעם אחת את מעצר הבית יכולה ללמד דווקא שכן ניתן ליתן בה אמון.

אני סבור שהרחקתה לעיר אחרת גם היא מספקת ואין צורך במעצר בית מלא.

ניתן ליתן אמון בערבה אשר תפקח על המשיבה כנדרש.

<#4#>

החלטה

לאחר שקבעתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי בעצמה נמוכה, לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ואת אמה של המשיבה, אישה מבוגרת אשר טרחה והגיעה מהעיר בת ים לדיון היום ושהציגה בפניי מסמכים מהם עולה כי זו מונתה בעבר להיות אפוטרופוס על המשיבה ומסמכים נוספים המצביעים על כך כי המשיבה סובלת מפיגור שכלי, ובהינתן כי משיב 1 נתון במעצר עד תום ההליכים במשפטו, סבורתני כי עצמת עילת המעצר בעניינה פוחתת עוד יותר וכי ניתן לשחררה בתנאים הבאים:

א. המשיבה תשהה ב"מעצר בית לילי" בין השעות 19:00 עד 07:00 למחרת, בכתובת: רח' ירושלים 43/10 בבת ים. המשיבה תשהה בפיקוחה של אמה גב' מישקאין אשרף ת.ז. 011228103 (טלפון: 052-2287859, 03-6733383). יובהר כי בשאר שעות היום תהא המשיבה בפיקוחה הצמוד של אמה;

ב. מובהר למשיבה ולערבה הנוכחת כעת באולם, כי כל יציאה של המשיבה את מקום מעצר הבית שלא כאמור, או כל הישארות של המשיבה שלא בנוכחות הערבה בצמוד אליה, יהוו הפרה של תנאי השחרור;

ג. התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי הערבה;

ד. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל הערבה הנ"ל בסך 7,000 ₪ כל אחת;

על ב"כ המשיבה להבהיר למשיבה ולערבה שוב את כל תנאי השחרור, לוודא כי הבינו אותם, וכן לוודא כי הללו הבינו היטב כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור – יכול ותוביל הן למעצרו המחודש והן לחילוט הערבויות.

למשיבה הודע בדבר מועד הדיון המקדמי הקבוע בפני כב' ס. הנשיאה, השופט ברסלר-גונן ביום 14.3.2016 בשעה 09:30 וכי עליה להתייצב בליווי הערבה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' אדר א' תשע"ו, 11/02/2016 במעמד הנוכחים.