<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

ביום 11.2.2016 שוחררה המשיבה בתנאים לבית אמה בפיקוחה, לאחר שבית המשפט התרשם מאמה של המשיבה אשר נכחה באולם וגם לאחר שסבר כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבה הינה בעצמה נמוכה, אפילו נמוכה ביותר, בהינתן העובדה כי מי שהוביל אותה לבצע את העבירה הוא בן זוגה, המשיב 1, כפי שעשה בעבר וזה נתון היום במעצר עד תום ההליכים.

מיד כשיצאה המשיבה את פתח המעצר בבית המשפט פגשה באמה וביקשה לגשת לביתה כדי לקחת ציוד משום שהיא כבר שבועיים עם אותם בגדים ואף אחד לא הכניס לה ציוד, וכפי שבית המשפט התיר בהחלטה מפורשת. אמה של המשיבה אמרה שהיא לא יכולה כי האבא בבית והוא צריך שהיא תחזור, המשיבה לא קיבלה את זה וביקשה בגדים. בשל אותה אי הבנה, הגיעו האמא והמשיבה לתחנת המשטרה כפי שהורה בית המשפט, האמא מסרה את המשיבה לידי השוטרים ובכך עמדה בכל התנאים שהורה לה בית המשפט. גם המשיבה שהבינה שיש חוסר הבנה בינה ובין אמה, לא נעלמה וברחה אלא הגיעה לתחנת המשטרה ואמרה שהיא לא מסתדרת ונעצרה.

הגעתי לתחנת המשטרה ביום חמישי, ראיתי את המשיבה כשהיא בוכה בתא המעצר, היא אמרה שהיא רוצה ללכת לאמא, התקשרתי לאמא וזו מסרה לי כי היא באוטובוס בדרך לבת ים והיא לא יכולה לחזור, גם ביום שישי היא לא יכלה להגיע ולעזוב את בעלה החולה.

היום התייצבה אמה של המשיבה. אני סבור כי יש לאפשר למשיבה לחזור לבית אמה, זאת בשים לב לדברי האם ולמצוקה הקשה של אביה החולה של המשיבה.

בתיק הקודם המשיבה הייתה משוחררת כמעט ללא תנאים במשך תקופה ארוכה והיא לא הפרה את התנאים, אנו לא ביקשנו לבטל את התנאי כי הוא יצר לה מסגרת. המשיבה התייצבה לכל הדיונים, לרבות לדיון ההוכחות, התייצבה לגזר דינה ולמעשה עמדה בכל התנאים שבית המשפט קבע אז. אני סבור כי כאשר המשיב 1 עצור, המסוכנות פוחתת עוד יותר ואולי מתאיינת.

אבקש לאפשר למשיבה לחזור לביתה.

ב"כ המבקשת:

בהחלטת מותב זה מיום 11.2.2016 נקבע כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיבה. בנסיבות אלה, נקבעו תנאי שחרור כך שהמשיבה תשהה במעצר בית לילי בבית הוריה בבת ים.

אני לא אחזור על טיעוני חבריי, אבל הנסיבות שחברי תיאר הובילו אותנו לדיון היום. אנו סבורים כי התנאים שניתנו בהחלטה הקודמת הינם תנאים מינימליים על מנת לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבה.

לשנות את התנאים כך שהמשיבה תהיה במעצר בית לילי ללא שום פיקוח, אנו סבורים כי לא ניתן באמת לסמוך על המשיבה וזאת גם לאור עברה הפלילי, אין אף אחד שיוודא כי היא מקיימת את החלטת בית המשפט. אנו מתנגדים לשנות את תנאי השחרור.

ב"כ המשיבה:

להותיר את האישה המסכנה הזאת במעצר אנו רק יכולים לתאר עד כמה היא פגיעה. אני ראיתי את המשיבה בתא המעצר שוכבת על הרצפה, בוכה בכי תמרורים, אין לה כלום, אני רואה אותה עם אותם בגדים כבר למעלה משבועיים.

אמה של המשיבה:

בעלי חולה סרטן ויש לו חיידק במסתם שהתקינו לו בלב, אם היא תעצבן אותו הוא עלול לקבל דום לב ולהיות חולה יותר. אנו חוששים מזה.

המשיבה:

אני יכולה להישאר בבית שלי בבאר שבע.

אמה של המשיבה:

אני לא זורקת את הבת שלי, אבל אם חבר שלה הערבי הזה לא בחוץ היא לא תעשה שום דבר, הוא גורם לה לעשות.

<#2#>

החלטה

בהחלטה מיום 11.2.2016 שוחררה המשיבה לבית אמה.

היום התברר לי כי המשיבה לא שוחררה בפועל, נוכח אי הבנה בינה לבין אמה ובקשר לציוד שנותר בדירתה בבאר שבע. עוד התברר לי היום הקושי שיכול וייווצר עם שהותה של המשיבה בבית הוריה, בעיקר על רקע מחלתו של אביה, וכפי שפירטה אמה במהלך הדיון היום ובדיון הקודם.

לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ואת אמה של המשיבה, סבורתני כי בנסיבות המקרה ובהינתן שמשיב 1 נתון במעצר עד תום ההליכים, שחרורה של המשיבה לדירתה בבאר שבע לא יהווה סכנה למאן דהוא.

לפיכך אני מורה על שחרורה של המשיבה בתנאים הבאים:

המשיבה תשהה במעצר בית לילי ברח' רמב"ן 74/8 באר שבע בין השעות 20:00 עד 07:00 למחרת ולהבטחת התנאי ישמשו הערבויות אשר נחתמו בהתאם להחלטתי מיום 11.2.2016.

<#3#>

נתנה והודעה היום ה' אדר א' תשע"ו, 14/02/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

אבקש עיכוב ביצוע.

<#4#>

החלטה

מורה על עיכוב ביצוע החלטתי עד מחר, 15.2.2016, בשעה 10:00.

המבקשת תודיע עוד היום ועד השעה 16:00 דבר החלטתה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' אדר א' תשע"ו, 14/02/2016 במעמד הנוכחים.