מבוא

1. לפני בקשת הנתבעות לפסיקת הוצאות ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ונמחק לאחר שהתובע לא הגיש את ראיותיו במועד, ותשלומן כתנאי להמשך ניהול התביעה דנא, וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה בהליך דנא עד לפירעון ההוצאות שיפסקו.

טענות הנתבעות בבקשה

1. הנתבעות טענו, כי התובע חידש את תביעתו לאחר מחיקת ההליך קודם שניהל תחילה בבית משפט השלום בת"א (132781/08), ואח"כ הועבר לבקשתו לבית המשפט המחוזי בת"א (45093-04-15). נטען, כי תביעת התובע בהליך הקודם נמחקה בהחלטת כב' השופטת ארנה לוי מיום 14.6.2015, כשבהתאם להחלטה זו תנאי מקדמי לחידוש התביעה הינה הכרעה בטענות הנתבעות לתשלום הוצאות משפט לטובתן, כשהחלטה זו הינה החלטה חלוטה והתובע לא ערער עליה.
2. הנתבעות טענו, כי ההליכים בהליך הקודם ארכו למעלה מ-7 שנים וחייבו אותן בהוצאות משמעותיות, וכן התייצבויות לשבעה דיונים, בנוסף להשקעת שעות עבודה רבות, כשהתובע הגיש בקשות רבות שנדחו, וצירפו לבקשתן פלט הוצאותיהן בהליך הקודם בסך נטען של 66,672 ₪.
3. הנתבעות ביקשו מבית המשפט לפסוק את ההוצאות הריאליות לפי הנספח המצורף וכן נתבקש לפסוק שכ"ט עורך דין על ניהול ההליך הקודם בסך של 20,000 ₪, כשתנאי לעצם ניהול ההליך דנא יהיה פירעון מלא של ההוצאות שיפסקו לטובתן.

טענות התובע בתגובה לבקשה

1. התובע טען, כי בהחלטת כב' השופטת לוי לא נקבע כי פסיקת ההוצאות הינה תנאי לניהול ההליך, אלא שהנתבעות רשאיות להגיש בקשה לחיוב בהוצאות כתנאי לניהולה. עוד נטען, כי דין הבקשה להידחות משום שלא צורף לה תצהיר ולא ברור מי ערך את רשימת ההוצאות שצורפה, כאשר התבקש לחקור את עורך הרשימה.
2. עוד טען התובע, כי הבקשה הוגשה בטרם עת. נטען, שמאחר שנקבע ע"י כב' השופטת לוי כי ההליך החדש ימשיך מהשלב אליו הגיע ההליך הקודם, הרי שמאזן הנוחת נוטה לכך שההוצאות יידונו בסיום ההליך, משום שככל שיתברר שהתביעה ראויה להתקבל, לא תהיינה הנתבעות זכאיות להוצאות עבור ניהול ההליך וככל שהתביעה תידחה, לא תהיינה זכאיות לכפל הוצאות.
3. בנוסף טען התובע, שהנתבעות עצמן גרמו אף הן לעיכוב ההליכים בתיק, וכי ככל שהיה מגיש את ראיותיו במועד לא היה נמחק ההליך הקודם.

טענות הנתבעות בתשובה לתגובה

1. הנתבעות טענו, כי החלטת כב' השופטת לוי הייתה כצו על תנאי, ומשהוגשה בקשה לחיוב בהוצאות התבקש בית המשפט להפעילו תוך כיבוד החלטת כב' השופטת לוי. כן נטען כי לבקשה צורף פלט מוסדי של נתבעת 2 בדבר מועדי הוצאות, אסמכתא על תשלומן בפועל וסיבת התשלום (תשלום למומחה, תשלומי אגרות וכד'), באופן שטענות הנתבעות מגובות באסמכתאות. עוד נטען, כי לאור החלטת כב' השופטת לוי, הבקשה לא הוגשה בטרם עת.

דיון והכרעה

1. ביום 14.6.2015 דחתה חברתי כב' השופטת לוי את בקשת התובע בהליך הקודם להארכת מועד להגשת ראיותיו, ובהתאם הורתה על מחיקת תביעתו. כב' השופטת לוי סקרה את ההליכים בתיק, ומהחלטתה עולה, כי התביעה בהליך הקודם הוגשה ביום 22.1.2008 (היינו לפני למעלה מ-8 שנים), בעקבות אירוע שהתרחש ביום 12.12.2004 (היינו לפני למעלה מ-11 שנים).

עוד עולה מההחלטה, כי בית משפט השלום קבע כבר בספטמבר 2012 כי על התובע להגיש את ראיותיו ואף קבע מועד לשמיעת ראיות, כאשר שלוש החלטות שונות של בית המשפט השלום על הגשת ראיות לא קיומו על ידי התובע במשך כשנתיים, עניין שסיכל את שמיעת הראיות. זאת ועוד, גם החלטות בית המשפט המחוזי להגשת ראיות לא קיומו במשך כחצי שנה.

כב' השופטת לוי קבעה כי לאור מועד האירוע ומועד הגשת התביעה יש לתת עדיפות לתיק, וכי הארכת מועד נוספת רק תמשיך את ההתארכות הבלתי סבירה של ההליך. כן נקבע, כי ההנמקה העומדת ביסוד בקשת הארכה (עומס במשרד ב"כ התובע) אינה יכולה להוות הצדקה לחוסר מעש במהלך תקופה כה ארוכה ולעיכוב בלתי סביר בניהול התיק.

בהתאם, דחתה כב' השופטת לוי את הבקשה לארכה, הורתה על מחיקת התביעה וקבעה, כי "ככל שהתובע יגבש את ראיותיו ויבקש להגיש תביעה חדשה בגין אותו אירוע – ההליך החדש יימשך מאותו השלב אליו הגיע הליך זה.. בשלב זה ולפנים משורת הדין לא אחייב התובע בהוצאות. ככל שתוגש תביעה חדשה תהיינה הנתבעות רשאיות להגיש בקשה לחיוב בהוצאות כתנאי לניהולה".

1. אין מחלוקת כי התובע הגיש תביעה חדשה בגין אותו אירוע, והנתבעות פעלו בהתאם להחלטת כב' השופטת לוי והגישו בקשה לחיוב בהוצאות כתנאי לניהול התביעה החדשה. בנסיבות אלו ברור, כי אין מדובר בבקשה שהוגשה בטרם עת, כנטען על ידי התובע.
2. מהנסיבות המתוארות בהחלטת כב' השופטת לוי, נראה כי התובע הביא לעיכוב בלתי סביר בניהול ההליך, מה שהוביל למחיקת התביעה. במקור היה מקום לחייבו בהוצאות אלא ש"לפנים משורת הדין" החליטה כב' השופטת לוי שלא לחייבו, אלא אם יגיש תביעה חדשה.
3. משבחר התובע להגיש מחדש את תביעתו, עליו לשאת בהוצאות הנתבעות בהליך הקודם אותו האריך שלא לצורך, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך דנא, בשיעור של 30,000 ₪.

למותר לציין, כי אין רלוונטיות לשאלה האם גם הנתבעות הביאו להימשכות ההליכים בהליך הקודם, שכן אין מחלוקת שהתובע גרם לעיכוב בלתי סביר של ההליך. בהקשר זה מקובלים עלי דברי חברתי כב' השופטת לוי בהחלטתה כי "הגשת תביעה טומנת בחובה אחריות לנהלה בהתאם לדין ובהתאם להחלטות בית המשפט...".

סוף דבר

1. התובע ישלם את הוצאות הנתבעות בהליך הקודם בסך 30,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום מתשלום ההוצאות.

ככל שלא יושלמו ההוצאות על ידי התובע במועד, תירשם התביעה למחיקה מחוסר מעש ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ו, 28 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.