1. בפניי שתי בקשות שהגיש המבקש לתיקון פסק הדין, שניתן ביום 02.08.2021 (להלן: "פסק הדין").
2. הראשונה היא בקשה מיום 03.08.2021 (בקשה מס' 35), שכותרתה "בקשה דחופה למתן הוראות למבקש", הכוללת 30 סעיפים, ובעיקרה מתייחסת לסעיפים 34 ו-56 לפסק הדין. בו ביום, הבעתי את דעתי בהחלטה כדלקמן:

"1. הציטוט שהובא בסעיף 56 לפסק הדין, נלקח מסעיף 19 להחלטה

בת"ע 5255-09-15, אשר הוגש וסומן בהליך זה כמוצג מ/1.

2. שוגה המבקש בהנחה כי פרוטוקול הדיון מיום 1.2.15 הוצג בפניי במסגרת מסמכים חסוים שהציג ב"כ האפוטרופוס הכללי (סע' 4-8 לבקשה). פרוטוקול זה לא היה בפניי, אלא מוצג מ/1.

3. לא נכתב בפסק הדין שהמבקש נכח בדיון מיום 1.2.15.

4. אכן בסעיף 34 לפסק הדין, נפלה טעות ובמקום המילים "נדחה תביעתה של גב' כהנא להכיר בדבריו של..." צריך להיות: "נתקבלה עמדתה של הגב' כהנא כי דברי המנוח אינם צוואה בפני הרשות".

5. בטרם אורה על תיקון בהתאם לסמכותי לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, אבקש את הסכמת הצדדים וזאת עד ליום 17.8.21. היעדר עמדה כמוה כהסכמה.

6. בדעתי להורות על פרסום פסק הדין המתוקן בהתאם לסעיפים 4-5 לעיל, תוך השמטת פרטים מזהים אודות המנוח והמנוחה. ככל שמתנגד מי מהצדדים, יש להגיש התנגדות מנומקת עד ליום 17.8.21.

7. המזכירות תמציא לצדדים."

1. הבקשה השנייה היא מיום 09.08.2021 (בקשה מס' 37), והיא נושאת 31 סעיפים. ברישא הבקשה נכתב כי מבוקש להורות על תיקונו של פסק הדין, מעבר לכלול בהחלטה מיום 03.08.2021, "וזאת ביחס לנקודות עובדתיות בלתי שנויות במחלוקת בין הצדדים, שנכתבו בשגגה באופן לא נכון מבחינה אובייקטיבית". המבקש ביקש לתקן טעויות ו/או השמטות ו/או פליטות קולמוס בשגגה בסעיפים 9, 12, 22, 34, 37, 55; ביקש להוסיף פסקה בקשר לניהול ההליך הדיוני בבית המשפט; וכן ביקש למחוק לחלוטין את פסקה 56 בפסק הדין.
2. האפוטרופוס הכללי (להלן: "האפוטרופוס") ועו"ד רפאל ינאי הודיעו כי הם אינם מתנגדים לתיקונים שהוגדרו על ידם כזניחים, ואלו הם:

• סעיף 9 לפסק הדין - יתוקן התאריך ויירשם 28.07.2020 במקום 29.07.2020.
• סעיף 12 לפסק הדין - יתוקן התאריך ויירשם 20.03.2021 במקום 02.03.2021.
• סעיף 34 לפסק הדין - יתוקן כך שיירשם נתקבלה עמדתה של גב' כהנא כי דברי המנוח... אינם צוואה בפני רשות, במקום נדחתה תביעתה של גב' כהנא להכיר בדבריו של המנוח... כצוואה בפני רשות.
• סעיף 56 לפסק הדין יתוקן התאריך ויירשם "...עיון בפרוטוקול הדיון מיום 01.12.2015..." במקום "...עיון בפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2015...".

לכל שאר התיקונים המבוקשים התנגדו המשיבים, שכן לטענתם אין הם ממלאים את תנאי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק").

דיון והכרעה

1. עקרון "גמר המלאכה" נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים, כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער (עיינו: ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978); ע"א 330/78 המהפך אגודה שתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה, לה(2) 499 ((1981). על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה. עיקרון "גמר המלאכה" הוא כי בית המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק הדין, שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק, אשר לעניינינו הינה בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק.
2. גדרי שיקול הדעת ומלאכת תיקון פסק דין מוגדרים בחוק כדלקמן:

81. (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

(ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

1. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. אין במסגרת זו של סעיף 81 לחוק, כדי להסמיך את בית המשפט להוסיף עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, לגרוע עניינים כאלה או לתקנם לאחר סיומה. תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק, או השלמת חסרים מהותיים בפסק דין, יכולים להיעשות על דרך הערעור (עיינו: ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, מז(4) 017 (1993); רע"א 9085/00 אברהם שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, נז(5) 462 (2003), לרבות האסמכתאות המצוטטות שם).
2. על אף האמור, הרי שבהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, מכאן שבהסכמת הצדדים ו/או בהיעדר התנגדות, אני מורה על התיקונים הבאים בפסק הדין:

• בסעיף 9 לפסק הדין יירשם התאריך 28.07.2020 במקום התאריך 29.07.2020. תיקון התאריך יהיה בעמ' 2, שורה 34 לפסק הדין ויהיה כדלקמן: "כעבור ארבע שנים, ביום 28.07.2020, הגיש זילברשלג...".
• בסעיף 12 לפסק הדין יירשם התאריך 02.03.2021 במקום התאריך 20.03.2021. תיקון התאריך יהיה בעמ' 3, שורה 20 לפסק הדין ויהיה כדלקמן: "ביום 02.03.2021 נחקרו...".
• בסעיף 34 לפסק הדין יירשם "נתקבלה עמדתה של גב' כהנא כי דברי המנוח... אינם צוואה בפני רשות" במקום "נדחתה תביעתה של גב' כהנא להכיר בדבריו.. כצוואה בפני רשות". התיקון יהיה בעמ' 8, שורות 6-7 לפסק הדין.
• בסעיף 56 לפסק הדין יירשם "...עיון בפרוטוקול הדיון מיום 01.12.2015..." במקום "...עיון בפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2015..". התיקון יהיה בעמ' 12 שורה 31 לפסק הדין.

1. אני דוחה את הבקשה ביחס לשאר התיקונים המבוקשים בה.

• התיקון המבוקש בסעיפים 22, 37 ו-55 בפסק הדין, אינו מבוסס על עילת טעות כפי שקבועה בחוק, דהיינו כי נפלה טעות (לשון, חישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה) בפסק הדין.
• הבקשה להוספת פסקה לפסק הדין (בעניין השתלשלות ההליך הדיוני) ו/או מחיקת סעיף שלם בפסק הדין (סעיף 56), אינה מבוססת על עילת טעות הקבועה בחוק. בית המשפט אינו מוסמך להוסיף או לגרוע מפסק הדין.

1. בקשות המבקש כפי שהוגשו, חורגת הרבה מעבר לגדרי סעיף 81 לחוק והינה בניגוד לגמור לעקרון "גמר המלאכה". התיקונים שתיקונם התבקש והתקבלו, היו מינוריים מבחינת משמעות תיקונם, ולא הוסיפו / הבהירו / שינו את פסק הדין, כהוא זה, הן מבחינת הבנת רצף השתלשלות האירועים, והן מבחינת התוצאה המשפטית. אשוב ואפנה את המבקש לסעיף 38 לפסק הדין:

" 38. אין לי ספק כי לו היה פועל זילברשלג כדין, קרי מצרף כפי שחובה היה עליו לעשות את ההחלטות שניתנו בבית משפט לענייני משפחה ומיידע אותי אודותיהן, לא היה ניתן פסק הדין כפי שניתן, ולמצער היו הן מהוות תמרור אזהרה בוהק. הסתרת ההחלטות, נעשתה ביודעין ובכוונת מכוון, וזאת על מנת להטעות. משכך - פסק הדין מבוטל".

1. לאור החלטתי זו, התיקונים שקיבלתי, האמור בסעיף 10 לעיל ומכוח תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אני מחייבת את המבקש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, לכל אחד מהמשיבים שהגישו תגובה, היינו, לאפוטרופוס ולעו"ד ינאי, סך של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
2. סוף דבר - פסק הדין מתוקן בהתאם להחלטה זו יישלח לצדדים.
3. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"א, 24 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.