בפני בקשה לביטול ישיבות ההוכחות הקבועות בתיק זה (11 ישיבות במספר) ולדחיית הדיונים בתיק לפרק זמן של 6 חודשים לפחות. על פי הנטען, מצבו הרפואי של המבקש הוחמר בשבועות האחרונים, הוא קיבל אירוע לב ביום 21.1.2018 שבעקבותיו בוצע לו צנתור שגילה כי קיימת היצרות של 70%. לטענתו, ההליך הפלילי והדיונים בעניינו מגבירים את המתח הנפשי שבו הוא נמצא וגורמים לאירועי תעוקה לבביים ולאי יציבות, דבר שעלול לסכן את חייו. לתמיכה בבקשה צירף המבקש תעודה רפואית של ד"ר רסין טובי וכן סיכום אשפוז מיום 21.1.2018.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

התעודה הרפואית שצורפה לבקשה אינה ערוכה בהתאם לדרישות פקודת הראיות ואין בה את ההצהרה שלפיה הרופא מודע לכך שהתעודה ניתנה לצורך הגשתה לבית המשפט וכי דין התעודה כדין עדות בשבועה שניתנת לבית המשפט. בהעדר הצהרה כאמור, אשר מבדילה את התעודה הרפואית מסתם מסמך שאין לו משקל ראייתי בבית המשפט, לא ניתן לתת משקל כלשהו למסמך של ד"ר טובי שצורף לבקשה ולא ניתן לבטל על בסיסה מספר רב שלדיוני הוכחות שנקבעו זה מכבר. זאת ועוד, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, קיימת לכאורה אי הלימה בין ממצאי הצנתור שפורטו בסיכום האשפוז לבין חומרת מצבו של המבקש כפי שאלה פורטו בחוות הדעת. יתרה מכך, על אף שהאירוע שבגינו אושפז המבקש אירע ביום 21.1.2018, דהיינו לפני יותר משלושה שבועות, אין בבקשה כל הסבר מדוע הוגשה רק היום, ערב ישיבת ההוכחות ובאופן שאינו מאפשר למשיבה להיערך לבקשה ולבדוק את המבקש על ידי מומחה מטעמה. גם בהליכים פליליים מוטלת על הנאשם החובה לנהוג בתום לב ובהגינות עת בא להפעיל את הכלים הדיוניים העומדים לרשותו (ראו ע"פ 10736/04 מרדכי כהן נגד מדינת ישראל). הגשת הבקשה ערב ישיבת ההוכחות באופן שאינו מאפשר למשיבה לבדוק את המבקש על ידי רופא מטעמה ובאופן שמעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת כביכול, אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.