1. בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

2. המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקשת לסך של 109,936 ₪. בתביעה נטען, בתמצית ולצרכי ההכרעה בבקשה זו בלבד, כדלקמן:

א. המשיב הוא עו"ד במקצועו. המבקשת שכרה את שירותיו לראשונה בשנת 1998 במסגרת מו"מ שניהלה למכירת דירה בכפר סבא (להלן: "הדירה הראשונה"), שלא צלח. בהמשך לכך הועלו כנגד המבקשת טענות לניהול מו"מ בחוסר תום לב, אשר ננטשו בעקבות מכתב של המשיב.

ב. בחודש מרץ 1999 המבקשת שכרה את המשיב לייצגה בחוזה לרכישת דירת קוטג' בכפר סבא (להלן: "הדירה השניה"). סוכם שהמשיב יטפל בהעברת הזכויות על שם המבקשת והוא ביצע פעולות שונות לצורך זה בשנת 1999.

ג. במקביל המשיב טיפל עבור המבקשת בשנת 1999 במכירת הדירה הראשונה. נחתמו זכרון דברים וחוזה מכר. החזקה בדירה הראשונה הועברה לרוכש ביום 2/12/99.

ד. בשנת 2000 הגישו רוכשי הדירה הראשונה תביעה כספית כנגד המבקשת, בטענה שהסתירה מהם את העובדה כי למחסן הדירה לא היה היתר בניה. המשיב ייצג את המבקשת בתביעה, עד שביום 27/3/01 הושגה פשרה.

ה. העברת הזכויות בדירה השנייה על שם המבקשת הותנתה בשנת 2002 בתנאים של רשות מקרקעי ישראל. בשל גורמים שונים הקשורים במבקשת ובהם הסתבכותה בעבירות מס, לא ניתן היה להשלים את העברת הזכויות. החל מחודש יוני 2003 המבקשת "נעלמה" למשך 4 שנים, שבמהלכן הוטלו עיקולים על הדירה השניה לטובת רשות המיסים. רק בשנת 2007 המבקשת חידשה את הקשר עם המשיב והודיעה לו כי היא קרובה להסדר עם רשות המיסים.

ו. בהתאם לכך, המשיב חידש את פעילותו לטובת המבקשת, אלא שהיא לא סיפקה תכניות בניה עדכניות ולא הסירה חריגות בניה, כך שלא ניתן היה להשלים את העברת הזכויות על שמה.

ז. ביום 11/1/10 נשלח אל המשיב מכתב מעו"ד אדם בשם המבקשת, שהודיעו כי המשך הטיפול בהעברת הזכויות בדירה השניה על שמה של המבקשת יבוצע על ידו. המשיב ענה במכתב מיום 15/2/10, שבו דרש את שכרו בגין שלושת העניינים שבהם טיפל עבור המבקשת ונענה במכתב נוסף מיום 12/3/10, אשר העלה כנגדו טענות משוללות בסיס. המשיב הגיב במכתב מיום 22/4/10.

ח. ביום 20/7/15 המשיב שלח מכתב אל המבקשת, שבו חזר על דרישותיו כי תסדיר את דרישות רמ"י, על מנת שניתן יהיה להשלים את הטיפול בהעברת הזכויות בדירה השניה על שמה. המכתב נענה במכתב עו"ד מטעם המבקשת, הדורש את כל המסמכים, על מנת לבצע את הטיפול "כיאות".

ט. כתב התביעה מפרט את תביעת שכר הטרחה של המשיב - בגין רכישת הדירה השנייה 46,345 ₪, בגין מכירת הדירה הראשונה 23,845 ₪ ובגין הטיפול בתביעת הרוכשים של הדירה הראשונה 16,753 ₪. בנוסף נדרש פיצוי בגין הפרת חוזה בשיעור של 10% משכר הטרחה וכן מע"מ.

תמצית טענות הצדדים בבקשה

3. המבקשת טענה בבקשתה כך:

א. המשיב לא הציג ייפוי כוח מאת המבקשת, אשר מעולם גם לא חתמה על הסכם שכר טרחה.

ב. תביעת המשיב הוגשה עבור טיפול משפטי נטען בשנים 2000-1999.

ג. עילת התביעה נולדה 17-16 שנים לפני הגשת התביעה והתיישנה בחלוף 7 שנים.

4. המשיב טען בתגובתו כך:

א. בגין הטיפול והייצוג של המבקשת בשתי עסקאות המקרקעין ובייצוגה בתביעה שהוגשה כנגדה, היא התחייבה לשלם למשיב את שכרו עם השלמת הרישום על שמה של הזכויות בדירה השניה בלשכת רישום המקרקעין.

ב. המבקשת לא כפרה בחובתה לשלם למשיב שכר טרחה. רק במכתב עו"ד אדם מיום 12/3/10 המבקשת כפרה בכך ומאז ועד ליום הגשת התביעה חלפו פחות מ- 6 שנים.

ג. קיימת חובה שבדין לשלם לעו"ד מייצג שכר טרחה, אשר באה לידי ביטוי בחוזים שנערכו עבור המבקשת. המבקשת שתקה כל השנים ויש לראות בכך משום הודאה בזכותו של המשיב לשכרו, עד למועד שהיא הוכחשה כאמור במכתבו של עו"ד אדם מיום 12/3/10.

ד. עילת התביעה של המשיב כנגד המבקשת הייתה אמורה להיוולד בגמר העניין, דהיינו בעת השלמת רישום הזכויות של המבקשת בדירה השנייה.

ה. המבקשת התנהלה בחוסר תום לב, שיש בו כדי להפסיק את מרוץ תקופת ההתיישנות.

5. בתשובתה לתגובת המשיב, המבקשת חזרה על טענות הבקשה וטענה בנוסף כך:

א. המשיב לא הציג ראיה אחת כי פנה במשך 17 שנים אל המבקשת ודרש שכר טרחה.

ב. אין זה סביר שעו"ד ידרוש את שכר טרחתו בחלוף 17 שנים ממועד מתן השירות המשפטי.

דיון והכרעה

6. עסקינן במקרה יוצא דופן, שבו תביעת שכר טרחה מוגשת שנים ארוכות לאחר שניתן השירות המשפטי. אפילו תתקבל גרסת המשיב במלואה, עדיין יש לתמוה על כך שהשהה את הגשת תביעתו כמעט 6 שנים מיום שהמבקשת הכחישה את חבותה כלפיו.

7. סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1968, קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". בהתאם להוראותיו של סעיף 5 לאותו חוק, תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה במקרקעין הינה 7 שנים.

8. תביעת המשיב לשכר טרחה נוגעת לייצוג משפטי ב- 3 עניינים:

א. מכירת הדירה הראשונה לפי חוזה מיום 8/11/99.

ב. ייצוג המבקשת מפני התביעה שהוגשה כנגדה על ידי רוכשי הדירה הראשונה, בהליך משפטי אשר הסתיים בהסדר מיום 27/3/01.

ג. רכישת הדירה השנייה לפי חוזה מיום 18/4/99 ורישום הזכויות ע"ש המבקשת.

9. לטענת המשיב, סוכם בינו לבין המבקשת כי היא תשלם לו את שכר טרחתו עם השלמת רישום זכויותיה בדירה השניה בלשכת רישום המקרקעין. המשיב מכוון לכך, שלמעשה עילת התובענה לא נולדה, אלא כאשר הודיע לו עו"ד אדם במכתב מיום 12/3/10, כי המבקשת כופרת בחובתה לשלם את שכרו.

10. דא עקא שהמשיב לא תמך טענה עובדתית זו בתצהיר ואף לא הציג הסכם כלשהו בכתב.

11. גם בהתעלם ממחדלים אלה, אין כל היגיון בכך שזו הייתה הסכמת הצדדים, לפחות בכל הנוגע לשני העניינים הראשונים. עסקינן בייצוג משפטי אשר ניתן ב- 3 עניינים נפרדים, אשר כל אחד מהם אמור לזכות את עורך הדין המייצג בשכר טרחה.

אין שום הגיון בכך ששכרו של המשיב בגין מכירת הדירה הראשונה או בגין הייצוג בתביעת הרוכשים יעוכב עד לסיום רישום הזכויות בדירה השנייה.

12. נוכח האמור, סבורני כי תביעות המשיב בכל הנוגע לטיפולו המשפטי במכירת הדירה הראשונה ובייצוג המבקשת בתביעת הרוכשים התיישנו זה מכבר.

עילת התובענה בגין הטיפול המשפטי בעסקת מכירת הדירה הראשונה נולדה ביום 8/11/99 והתיישנה ביום 8/11/06.

עילת התובענה בגין הייצוג המשפטי בתביעת הרוכשים נולדה ביום 27/3/01 והתיישנה ביום 27/3/08.

13. לא מצאתי כי טענותיו של המשיב בדבר חוסר תום לב לכאורה מצד המבקשת רלוונטיות לעילות התובענה הנ"ל.

14. אשר לתביעה בגין הטיפול המשפטי בעסקת רכישת הדירה השנייה, נראה כי טענתו של המשיב ולפיה סוכם ששכר הטרחה ישולם לו רק לאחר סיום רישום הזכויות, יכולה לעמוד לו בשלב זה, גם אם בדוחק.

15. ע"פ תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 חיים קרמש ואח' נ' סול ואח' פ"ד יא 1336, 1341 ; ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו בע"מ ואח',פ"ד נד(4) 464, 478.

16. דחיית תביעה על הסף היא אמצעי חמור השמור לאותם מקרים קיצוניים הראויים לו. בית המשפט יסלק תביעה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו יוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב - יפו, פ"ד מ(2) 668).

17. גם אם אין זה סביר שעו"ד יסכים לדחות את קבלת שכרו למשך שנים ארוכות ורבות, מקום שבו טיפל בחוזה המכירה עצמו, עדיין יש לאפשר למשיב לנסות ולהוכיח את טענתו.

18. תוצאת הדברים היא, שתביעת המשיב לשכר טרחה עבור טיפולו במכירת הדירה הראשונה ועבור ייצוג המבקשת בתביעת הרוכשים של הדירה הראשונה, נדחית על הסף מחמת התיישנות.

19. תביעת המשיב לשכר טרחה עבור רכישת הדירה השנייה ופעולותיו לרישום הזכויות ע"ש המבקשת תמשיך להתברר.

20. בשים לב לתוצאה המעורבת, איני עושה צו להוצאות.

21. המבקשת תגיש כתב הגנה עד לא יאוחר מיום 30/5/16.

22. המזכירות תקבע מועד לדיון קדם משפט ראשון לאחר שיוגש כתב ההגנה מטעם המבקשת.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ו, 27 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.