1. המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבה לסך של 109,936 ₪. לימים בית המשפט דחה על הסף חלק מרכיבי התביעה על בסיס טענה של התיישנות, הוגש ערעור מטעם המבקש ובסופו של יום התביעה קטנה לסך של 77,209 ₪.

עניינה של התביעה בתמצית הוא טענת המבקש לאי תשלום שכר טרחת עו"ד בקשר לטיפולו בעניינים שונים של המשיבה - מכירת דירה, רכישת דירה וייצוג המשיבה מפני תביעת רוכשים.

2. לפניי בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה, באופן שתתווסף אליו עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, על רקע העובדה שהמשיבה הגישה נגד המבקש תלונה, שקרית לטענתו, לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד במחוז תל אביב והמרכז. המבקש תובע פיצוי בסך של 70,000 ₪ לפי העילה החדשה.

3. עיינתי בטענות הצדדים בבקשה ובתגובה.

דיון והכרעה

4. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

5. בסוגיית תיקונם של כתבי טענות, הפסיקה נוקטת גישה ליברלית בכפוף לסייגים. כך ברע"א 1808/16 אהרון אמסלם ואח' נ' לאה אלון ואח' [פורסם במאגרים - 28/3/16] מפי כב' השופט נעם סולברג (ההדגשה אינה במקור):

"כידוע, מחוקק המשנה העניק בתקנה 92 לתקסד"א, שיקול דעת רחב לביהמ"ש להפעיל את סמכותו לתיקון כתב טענות בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה. ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי של זכות הגישה לערכאות. ברם, כידוע, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה יש לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך.

כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות, או מקום בו מבקש התיקון מעוניין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח 'עילה' פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין".

6. בענייננו בקשת המבקש כאמור היא להוסיף עילת תביעה חדשה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, לעילת התביעה החוזית שמכוחה הוגשה התביעה. עם זאת, עיון בטענות הצדדים מעלה שהרקע העובדתי של העילה החדשה דומה לזה של זו הראשונה. הבסיס לשתי העילות הוא אופן טיפולו של המבקש בענייניה של המשיבה ובאי הרישום של דירתה על שמה בלשכת רישום המקרקעין.

7. סבורני כי הראיות הנדרשות לדיון בשתי עילות התביעה הן דומות, כך שמטעמי יעילות יש לאפשר למבקש לתקן את תביעתו. לכך יש להוסיף את העובדה שבהליך מתנהל עדיין קדם המשפט וטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים.

8. לפיכך הבקשה מתקבלת. המבקש יגיש כתב תביעה מתוקן עד לא יאוחר מיום 15/11/17 וישלם את הפרשי האגרה כנדרש. המשיבה תגיש כתב הגנה מתוקן עד לא יאוחר מיום 15/12/17.

9. למען הסר ספק, כתב התביעה המתוקן יכלול פרק חדש של טענות לפי עילת התביעה החדשה ולא ייערכו שינויים בטענות ובסעיפים המתייחסים לעילת התביעה המקורית.

10. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך ובהתאם לתוצאותיו.

11. תזכורת פנימית לבית המשפט ליום 20/12/17.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.