1. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה כספית לסך של 144,936 ₪, בטענה לאי תשלום שכ"ט עו"ד ובנוסף בעילה מכוחו של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.

2. יש לציין כי התביעה הוגשה במקור לסך של 109,936 ₪ ואולם אחד מרכיביה נדחה על הסף מחמת התיישנות (החלטת בית המשפט מיום 2/11/17). בהמשך לכך הוגש כתב תביעה מתוקן, שבמסגרתו נוספו טענות התובע להוצאת לשון הרע.

3. במהלך דיוני קדם המשפט נעשו ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות, אשר לא צלחו.

4. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 30/5/18, נשמעו חקירותיהם הנגדיות הארוכות של שני בעלי הדין ובנוסף עדותה הקצרה של שמאית מקרקעין מטעם התובע.

5. עם תום שמיעת העדויות, הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק בעניין בדרך של פשרה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, ללא הנמקה, ובהסתמך על העדויות ועל המסמכים שהוגשו לתיק. הוסכם כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בתשלום לתובע בסך שלא יעלה על 15,000 ₪.

6. עוד הוסכם, שלאחר מתן פסק הדין התובע יעביר אל הנתבעת, באמצעות באת כוחה, את כל המסמכים הנדרשים לצורך רישום דירתה על שמה בלשכת רישום המקרקעין, הנמצאים ברשותו. התובע יעשה כן בתוך 30 יום מהיום.

7. לאחר שעיינתי בעדויות ובמסמכים, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע, בתוך 60 יום מהיום, סך כולל של 15,000 ₪.

8. כל צד יישא בהוצאותיו.

9. המחצית השנייה של אגרת התביעה תוחזר לתובע.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ח, 30 מאי 2018, בהעדר הצדדים.