1. עניינה של החלטה זו הינה בבקשת הנתבעים 1-3 (להלן: המבקשים בהתאמה) להגשת כתב הגנה מתוקן.
2. בתמצית ייאמר כי התובע (להלן: המשיב) עותר במסגרת תביעתו לחייב את המבקש 1 בתשלום סך של 125,000$ (בשווה ערך בשקלים) וכן להורות לאחרון ולמבקש 2 על העברת חלק ממניות המבקשת 3 לידיו .
3. התביעה דנן הוגשה ביום 6/3/16 ולאחריה הוגשו כתבי ההגנה של כל אחד מהמבקשים, בנפרד, במועדים שונים כאשר על כתבי ההגנה של המבקשים 1 ו-3 חתום המבקש 1 ועל כתב ההגנה של המבקש 2 חתום האחרון בעצמו.
4. במסגרת הבקשה דנן שהוגשה ביום 5/1/17 ביקשו המבקשים להודיע על ייצוגם בתיק במשותף וכן עתרו לתיקון כתב הגנתם. כן, נטען כי הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של ההליך וטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, ועל כן לא ייגרם נזק למי מהצדדים.
5. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה הינה כללית מדי ונעדרת פירוט עובדתי נדרש, לרבות צירוף תצהיר רלוונטי והיא נגועה בשיהוי, מקום בו עוד מבקשותיהם של המבקש 1 והמבקשת 3 מחודש 5/2016, נטען כי הם זקוקים לארכה לצורך קבלת ייעוץ משפטי. כן, נטען כי הטענה שלא ייגרם נזק למי מהצדדים אינה יכולה להיות נכונה, שכן קרוב לוודאי שתיקון כתב ההגנה, מבוקש על רקע רצונם של המבקשים לשנות גרסה ו/או להוסיף טענה שלא הועלתה המסגרת טענותיהם בכתבי ההגנה המקוריים.  
6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה כמו גם בכתבי הטענות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להיעתר לה.
7. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

1. הפסיקה בסוגיית התיקון של כתבי הטענות מלמדת כי יש לנקוט גישה ליברלית, מן הטעם כי בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, וכך לייעל את ההליך המשפטי. מלשון תקנה 92 האמורה ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו – כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב. יחד עם זאת, גישתו הליברלית של בית המשפט אינה חסרת גבולות. בדרך כלל בית המשפט לא יתיר תיקון כתב טענות כאשר מידת הפגיעה בבעל הדין האחר תהא כזאת שלא ניתן יהיה לתקנה בדרך של הטלת הוצאות (ר' ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פד"י לד (4) 126).
2. הגם שהבקשה נוסחה באופן כללי, לא מצאתי לדחותה על הסף רק מטעם זה בלבד. גם אם אכן לא ברור מדוע חל עיכוב עם פנייתם של המבקשים 1 ו-3 לקבלת ייצוג משפטי בפועל, אכן, כפי שצוין על ידי המבקשים, הגשת כתב הגנה אחד מטעם כלל המבקשים בתיק, חלף שלושת כתבי ההגנה הקיימים בו כעת, יכול ויהיה בו להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם. בנוסף, מצויים אנו בשלב דיוני מוקדם של ההליך, קרי, עוד בטרם התקיים קד"מ (קבוע ליום 4/4/17), ונוכח זאת שניתן לתקן את מחדלי המבקשים בפיצוי כספי, סבורתני, כי יש להיעתר גם לבקשת המבקשים.
3. על מנת להפיג את חששו של המשיב שמא תשתנה גרסתו של מי מהמבקשים בכתב ההגנה החדש, הרי שמלבד זאת ששמורה לו הזכות להגשת כתב תשובה, שמורה לו גם הזכות להעלאת כל טענה בהמשך ההליך לעניין המשמעות והמשקל שיש לייחס לכל תיקון או "שיפוץ" של טענה קיימת.
4. לאור כל האמור, הנני מקבלת את הבקשה לתיקון המבוקש של כתב ההגנה.
5. כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 14 יום מהיום.
6. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.