1. בפניי בקשתו של המערער כי אפסול עצמי מהמשך הדיון בערעור שהגיש מהטעם כי הקובלנה שהגיש לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה מוצדקת.

המערער טוען שאינו נותן אמון בשיפוט על ידי וסבור כי פסיקתי לא תשתנה גם לאחר קבלת תשובתו במסגרת פסק דין חדש שינתן.

המערער סבור כי אם יתנהל התיק בפניי תיפגע מראית פני הצדק וההגיון וכן טוען שאין ספק שאני מרגיש פגוע מתוצאות הקובלנה עד כדי איבוד תבונתי האובייקטיבית באופן שיש לי עניין ממשי בתוצאות ההליך.

2. בקשתו של המערער הופנתה בראשיתה לנשיא בית המשפט שקבע בהחלטתו מיום 16.1.17 שאין מקום למבוקש ועל המערער לפעול בהתאם לפרוצדורה הנכונה של הגשת בקשת פסילה למותב הדן בתיק עם זכות ערעור לבית המשפט העליון.

המערער הפנה בקשתו אלי כדי שאפסול עצמי ולאחר שהוגשה תגובת המשיבים, הגיש המערער כתב תשובה בו חזר על טענותיו.

המשיבים סבורים כי אין כל עילה המצדיקה את קבלת בקשת הפסילות. הערעור מבוסס על טענות משפטיות ואין בו היבטים עובדתיים ושמורה למערער זכות הערעור ככל שיסביר כי פסק הדין שינתן ימצא שגוי.

3. הרקע לבקשת הפסילות הינו פסק הדין מיום 15.5.16 לפיו נדחה ערעורו של המערער על החלטתה של רשמת ההוצל"פ והחלטה מיום 9.6.16 לטענתו של המערער כי לא קיבל את עיקרי הטיעון של המשיבים ונשללה זכותו להגיש תשובה לעיקרי הטיעון.

המערער הגיש קובלנה לנציב תלונות הציבור על שופטים שכאמור קבע כי הקובלנה מוצדקת שכן לא הוכח כי עיקרי הטיעון של המשיבים הומצאו למערער וכך ניתן פסק הדין בלי שמומשה הזכות שניתנה למערער להגיש כתב תשובה.

4. עניינה של הקובלנה וההחלטה במישור הדיוני, ונקבע כי לאחר שהמשיבים טענו כי המציאו את עיקרי הטיעון למערער והמערער טען שלא קיבל, לא נבדקו הטענות ולא נבחנה טענת המערער לגופא.

בעקבות ההחלטה ביטלתי את פסק הדין בהחלטה מיום 1.1.17 כדי לאפשר למערער להגיש כתב תשובה, כפי שביקש לעשות.

לא מצאתי כי המערער הגיש כתב תשובה אלא פנה בבקשת פסילה.

5. לא מצאתי שקיימת עילה בגינה עלי לפסול עצמי מהמשך הדיון בתיק ואין בטענות כדי להצביע על בסיס לחשש אובייקטיבי למשוא פנים, או כי ננעלה דעתי ולא תשתנה, ככל שיהיה בכתב התשובה כדי לשנות את תוצאות פסק הדין, שבוטל.

אי בירור מעמיק במחלוקת האם קיבל או לא קיבל המערער את עיקרי הטיעון של המשיבים, בנסיבות העניין, איננו עילה לפסילה ואין כל עילה לחשוש כי בשל החלטת הנציב אהיה מוטה לטובת המשיבים וארצה ל"הגן" על פסק הדין.

6. בנסיבות המקרה אף לא מצאתי כי תפגע מראית פני הצדק במבחן האובייקטיבי, ראה ע"א 937/15, ע"א 7052/15, עע"מ 4296/15 שפורסמו בנבו.

6. אשר על כן, אני דוחה את בקשת הפסילה שלא מצאתי בה כל ממש.

ניתנת למערער אורכה עד ליום 15.2.17 להגשת כתב תשובה לעיקרי הטיעון של המשיבים, אם רצונו עדיין להגיש כתב תשובה.

7. תז"פ לתאריך 19.2.17.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ז, 05 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.