07 ינואר 2019

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

להלן פרוטוקול הדיון מיום 23.12.2018 ב-3 התיקים שבכותרת, המתוקן על פי החלטתי מיום 6/1/19:

נוכחים:

ב"כ התובעים, עו"ד נאוה פינצ'וק, עו"ד מירי גרוסהורן

ב"כ הנתבעת, עו"ד גלילי לוזרי, מתמחה מר אסף הרוש

גב' אפרת לוי רוזנברג, ס. מנהל אגף בקרה בנתבעת

אין הופעה לתובעים

<#1#>

פרוטוקול

<#2#>

החלטה

נציגי ציבור זומנו לדיון אך לא התייצבו.

על מנת שלא לעכב ההליך אני מחליטה לקיים הדיון בהיעדרם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ט, 23/12/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעים:

באשר לכתב ההגנה בתיק יריב, בית הדין נתן החלטה שבה צוין כי המדינה רשאית לתקן את כתב ההגנה, באופן טכני. קיבלנו כתב הגנה המהווה הרחבת חזית ומעלה טענות נוספות, גם כאלה שלא היו בכתב ההגנה, ובאף כתב הגנה אחר.

ב"כ הנתבעת:

אבקש תחילה לחקור את העדה. לשאלת בית הדין, התיקון התייחס גם לשאלת החבות, היקף הסיכון שהמדינה נחשפה אליו גדל בסדר גודל של 400,000 ₪. אי אפשר להתעלם מקובץ התקנות. על פי הפסיקה ניתן בכל עת להוסיף טענות משפטיות. יש פה חוסר סימטריה באופן ניהול ההליך. אבקש אפשרות להגיב בתוך 10 ימים.

<#4#>

החלטה

כתב ההגנה המתוקן לא הובא לעיוני.

משכך, בית הדין לא יתייחס להגשת כתב ההגנה המתוקן.

עם זאת, על המשיבה הזכות להגיב על בקשתן של ב"כ התובעים בדיון, וזאת בתוך 10 ימים מהיום.

התגובה לא תעלה על 2 עמודים.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ט, 23/12/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנתבעת:

בפני בית הדין מצויים שני תצהירים של הגב' רוזנברג, שהוגשו ביום 25.10.18, אחד מהם בגין סוגית הפשרה והשני מתייחס לסוגיית הקידום בתוך מתח הדרגות למשרה. התצהירים הוגשו מבעוד מועד, בית הדין הגביל את התצהיר רק לגבי תיקים אחרים שעמדו לפני סיום הוכחות, התיק של אזולאי, התיק של רווית אבוטבול, שני התיקים שבהם משרד האוצר נתבע, אביהו רם ורז אשכנזי, ותיק אדם טל שבו תבעו גם את רשות האוכלוסין.

שני התצהירים בעניין הפשרה וכן בעניין אופן הקידום בתוך מתח הדרגות הוגשו בשלוש קבוצות התיקים הבאות: תיקים של קבוצת יאיר חייבי, 2981-03-16, וכן בתיקים של אייל חיון נגד רשות הבדויים 63008-05-17, וכן התיק של יריב אבוטבול בתיק זה.

ב"כ התובעים:

לגב' רוזנברג שני תצהירים. על תצהיר אחד היא נחקרה בתיקים האחרים.

ב"כ הנתבעת:

יש פה סיטואציה בלתי אפשרית שמצד אחד בתיקים האחרים שבהם הסתיימו ההוכחות המדינה "נעולה", לא הותר לנו להגיש תצהירה באשר למתח הדרגות. התובעים יכולים כל הזמן להביא ולצטט מה שהם רוצים מפרוטוקולים אחרים בדיונים אחרים, גם אם גב' מרקוביץ' אינה עדה פה, ומצד שני יש פה סיטואציה שאנו לא יכולים להביא את מלוא היריעה. אם כל חטאת בהתנהלות התובעים שמצד אחד ריכזו תיקים רבים בבית הדין האזורי בתל אביב, ובתמימותנו ביקשנו לאחד אותם, הם התנגדו מכל מיני תירוצים לא מהותיים, המהות דומה – הם מלינים על כך שהעסיקו אותם במשרות בדרג נמוך ולמה לא עשו להם קידום אוטומטי עד דרגה 43.

ב"כ התובעים:

בינתיים המדינה עושה מקצה שיפורים בכל תצהיר שהיא נותנת.

ב"כ הנתבעת:

הדיונים מתנהלים בטקטיקות על מנת להציג הראיות באופן שהם רוצים, כאשר הם תובעים על דברים שאירעו לפני יותר מעשרים שנה וכאשר יש קושי רב לזכור או לאתר את המסמכים. יש מקום לשקול אם כל התיקים היו מגיעים לאותו קו מסלול ולא לנסות לחסום את המדינה בצורה לא הוגנת לגבי היבט ראייתי זה או אחר.

ב"כ התובעים:

כל הטענות המשפטיות לגבי הקידום נמצאות בכתב התביעה המקורי, בצורה מלאה, איש לא הסתיר מאומה.

מה לעשות שיש פה הרבה תובעים והם, כל אחד מהם, יש לו זכות להרוויח את יומו בבית הדין, ואנו חייבים לייצג את הדרישה הלגיטימית של תובעים שמבקשים שהתיקים יתנהלו כמה שיותר מהר.

המדינה ניצלה את העובדה שהתיק הראשון אין בו פסק דין כדי לעשות שיפור עמדות, לתקן מכל הצדדים, ועתה בעצם היא רוצה גם לתקן את החקירות שנעשו עד תצהיר זהה שניתן בתיקים הראשונים בתגובה לכתב תביעה שהוגש לפני 3 שנים.

אין למדינה זכות לעשות זאת, זה מיותר ולא מזרז את ההליך.

ב"כ הנתבעת:

אם כך, יש להחיל זאת אף על עדות המומחה.

יובהר, כי העדים מטעם המדינה הם אותם אנשים שהגישו תצהירים ונחקרו. לא היתה זהות בין העדים.

גב' אפרת לוי רוזנברג מוזהרת כדין ומעידה:

השעה 09:29

חקירה נגדית

ש. מפנה אותך לחוזים המיוחדים לעובד חיוני של עופר אסרף, נספח ב' לתצהירו, ואייל חיון נספח ג' חוזה משנת 1987, החוזים האלה מוכרים לך ?

ת. כן.

ש. מפנה אותך לתצהיר המשלים שהגשת ומסעיף 9 את מדברת על החלת הוראות התקשיר, סעיף 21 תקנה 21.211 ובהמשך את מחילה סעיף 22.017, ואחר כך החלה של סעיף 23.211 וכן בסעיף 7 בתצהירך, אם נביט בחוזים האישיים האלה, למעשה כתוב בהם בסעיף 12 שהפרקים האלה שאת אומרת שהחלתם אותם על עובדים בחוזים מיוחדים הם לא יחולו על עובדים עם חוזים מיוחדים, למה אם כן החלתם אותם ?

ת. סעיף 12 בחוזה העסקה משקף את ההבדל בין שני המסלולים השונים, מסלול של העסקה הסכמית אל מול העסקה על פי חוזים. בסעיפים אליהם הופניתי אני מפרטת את הוראות התקשיר לעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים, סעיף 12 אומר שזה לא חל עליהם, ולכן אני מפרטת בסעיף 14 לתצהירי מה כן חל על החוזים, הבהרתי התצהיר המשלים שלי נכתב כתוצאה משאלה שאת שאלת אותי בחקירה קודמת וטענת שהעובדים לא קומו ואני אמרתי שהם לא רק שקודמו, אלא קודמו באופן מואץ, כלומר עובד שמועסק על פי הסכמים קיבוציים חל עליו נוהל קיצור פז"מ המחייב ועדה לקיצור פז"מ והערכת עובדים גבוהה, ואפשר לקצר ב-9 או 6 או 3 חודשים. לעובדים בחוזים הפרק הזה לא חל עליהם באותן שנים, אלא הוחלה עליהם פרקטיקה של קידום מואץ, ואני יישמתי אותה בפועל. החלנו עליהם את הסעיף של חוזר 97, סעיף 13 לתצהירי, והוא אומר שהמעבר מדרגה תחילית לאמצעית היא שנה, משך הזמן מדרגה אמצעית לדרגה הבאה היא שנתיים לעומת עובדים בהסכמים קיבוציים בתקופות אחרות.

ש. למה עשיתם את זה, למה נתתם להם קידום מואץ כזה?

ת. כתבתי בתצהירי מתוך מטרה להיטיב עם העובדים בחוזה משכורת כוללת, שכן הם עובדים חיוניים, כי יש תחרות עם השוק, והמדינה מעוניינת בהעסקתם ולכן נתנה להם קיצור מואץ בתוך מתח הדרגות של משרתם. קידום של עובדים הוא אך ורק בתוך מתח הדרגות של משרתם.

ש. למה זה לא כתוב בחוזים האישים, מה מנע מכם את הפרקטיקה הזו. הרי את אומרת שהתחלת משנת 2000 לעשות זאת, אבל יש פה חוזים מ-2009 ו-2003, כלומר למה לא לכתוב את זה בחוזה, למה שאדם לא ידע שזאת הצורה שמקדמים אותו?

ת. חוזה העסקה משקף את תחילת העבודה של העובד. תנאי העסקה התחלתיים, קידום בהתאם לסוג החזה נמצא או בתקשיר או בחוזה מפברואר 1997, שם כתוב הקידום. כלומר עובדים על פי הסכמים קיבוציים הקידום שלהם מפורט בתקשיר, עובדים בשכר כולל הקידום של הוא רק מפברואר 1997 בחוזר הנציב.

ש. מפנה אותך לתצהיר של מר אסרף, אין לנו אף עובד שקודם כעבור שנה, בפרקטיקה?

ת. עברתי מדגמית על חלק מן העובדים, הפרקטיקה הונהגה אחד לאחד בתוך מתח הדרגות שבהן הם נקלטו מלכתחילה.

ש. כל הראיות מראות שלא?

ת. באשר לאסרף, העובד נקלטי לראש ענף. אני צריכה את נתוני התקן. אין לי את התיק האישי שלו. אני מסתכלת על תדפיס שהופק על ידי המשרד, וראוה שהעובד נקלט בשנת 2009 בתפקיד רע"נ מו"מ, מתח הדרגות בתקן הן 16-18 מנהלי, ו-37-39 במח"ר. כלומר, על פי המיקום שלו בהיררכיה הארגונית המקסימום שיכול היה לקבל היא 39. הוא התקבל ב-8.11.09 הדרגה שנקלט אליה היא דרגה 39 בדירוג המח"ר, כלומר שמיום הקליטה שלו לשירות המדינה קיבל את דרגת השיא של משרתו, ושאותה מקבלים עובדים בעלי תואר שני עם וותק. פה אני מניחה שהיטיבו עם העובדים ונתנו להם את דרגת השיא. במיום הקליטה שלו הוא קיבל את הדרגה המקסימלית.

ש. על פי חוזר הנציב?

ת. על פי חוזר הנציב היה צריך להתקבל ב-37, לחכות שנה ל-38 ועוד שנתיים ל-39, אבל הוא קיבל מראש את דרגת השיא.

ש. אלו עובדים בבדיקה המדגמית הם אלו, מתוך התובעים?

ת. יריב אבוטבול, לוי ליאור, כהן יפרח.

ש. האם בדקת עובדים שלשיטתך נקלטו ברמה תחילית ואחרי שנה קודמו ברמת השכר, שמראש נכנסו ברמת שכר מקסימלית?

העדה יוצאת מן האולם

ב"כ הנתבעת:

אציין כי לוי ליאור אליו היא מתכוונת הוא תובע 9, בתיק יריב אבוטבול, מבאר שבע וזאת לאור ת.ז. שלו.

העדה שבה אל האולם

ת. מפנה לאברהם יפרח, תובע 5, הוא נקלט במאי 2006, מתח הדרגות הוא 16-18 מינהלי כלומר הוא יכול היה להתקבל או ב-37/38/39 מח"ר. הוא התקבל ב-38 ואחרי שנתיים עלה ל-39.

ש. שאלתי האם יש לך לתת לנו דוגמא לאדם שנקלט לדרגה 37 מח"ר וקודם לאחר מכן ל-38 מח"ר?

ת. בקבוצה הזאת לא. אציין כי עצם העובדה שקודם בלי קיצור פז"מ מוכיח שהופעל עליהם קידום מואץ.

ש. אין לך דוגמא, כי אני אומרת לך שאין עובדים עם קיצור פז"מ של שנה, יש לנו 180 עובדים?

ת. יש פה עשרות עובדים, אני בדקתי מדגמית. במדגם שלי היטיבו עם העובדים ונתנו לרובם את דרגת השיא. במדגם שלי לא היה. זה לא אומר שלא הונהג בפרקטיקה.

ש. מפנה לסעיף 15 לתצהירך מצטטת "... לרבות עובדים בדירוג". מי הנחה אותך?

ת. היה לי מנהל , היו רפרנטים שחנכו אותי וחוזר הנציב ששלחו אותי לפעול על פיו. המנהל היה מוטי אהרוני.

ש. איפה ההנחיה?

ת. בחוזר הנציב.

ש. לא יצאה הנחיה אחרת מעבר לכתוב בחוזר הנציב, שאומרת לפעול על פי הפרקטיקה?

ת. חוזר הנציב הוא זה שהנחה אותנו לעשות קידום מואץ כעבור שנתיים.

ש. איפה יש הנחיה כתובה להחיל את הסעיף שנכתב על אנשים שנקלטים בחוזה אמון עובדי לשכת שרים?

ת. הנחו אותי לפעול על פי כלל החוזים, גם דירוג 10 וגם 14, דברים שלא נמצאים בחוזר, לפעול על פי הסעיף הזה, גם לגבי עובדים חיוניים. סעיף ח' המיקום שלו בחוזר של פברואר 97 נמצא תחת הסעיפים של לשכות שרים. אני אומרת לכן שעל פי הפרקטיקה והנחיה שקיבלתי להפעיל את הקידום המואץ על כל העובדים בחוזה.

ש. איפה ההנחיה הזו?

ת. בישיבות צוות, בפרקטיקה איך לקדם עובדים. הכנו את כל החוזים והקידומים באותן שנים וזו היתה ההנחיה.

ש. למה לא הכנסתם את זה לתוך החוזים המיוחדים?

ת. כי החוזה משקף נקודה התחלתית של העובד. חובה על העובד להתעניין מול משאבי אנוש.

ש. מפנה אותך ומציגה לך להנחיות מתוכן את מצטטת, פרסום רשמי שמצאתי באתר הנציבות.. ?

העדה יוצאת מן האולם

ב"כ הנתבעת:

מתנגדת. העמודים שצורפו אליהם ממאי 2015 לצורך חקירת העדה, שני הדפים נוגעים ללשכות שרים וזה לא רלוונטי לקבוצת העובדים שלנו. העובדים כאן הם חיוניים, בין אם בחוזה 87 במידה ונקלטו לפני 2003 או בחוזה 587 לאחר מכן. אין כאן כל עובד שהוא מנכ"ל או מוקבל מנכ"ל, או מישהו מלשכות שרים וכדומה.

ב"כ התובעים:

העדה העידה שהיא קיבלה הנחיה להפעיל עליהם כללים שחלים בהודעת הנציב על עובדי לשכות שרים.

ב"כ הנתבעת:

זה לא מדויק. היא הסבירה שלמרות שסעיף 1ח מופיע בעמ' 4 לחוזר הנציב ,ומיקומו משורבב בקונטקסט של משרות ולשכות שרים, סגני שרים ומנכ"לים אז כתורה שבעל פה היא יישמה את הקידום המואץ. היא לא ניסתה לעשות בלגן בין הדירוגים. היא תמיד חזרה על 1ח.

ב"כ התובעים:

אנו רוצים להבין מה היא אומרת לגבי עובדי לשכות שרים.

ב"כ הנתבעת:

יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה. היא הסבירה על התורה שבעל פה. הכל על מנת לשפר להם.

העדה שבה אל האולם

ש. פרסמתם מסמך של מאות עמודים שמסביר ונותן הנחיות בפרק שלם , חמישי, לגבי עובדים בלשכות שרים, בשנת 2015, כלומר הרבה שנים לאחר שיצאה הודעת הנציב. למה לא פרסמתם הבהרות והנחיות לגבי עובדים החיוניים, כמו שעשיתם לגבי עובדי הלשכות?

ת. אני לא יכולה להגיד כי אני לא יודעת מה ההנחיות אומרות,ככל שלא שינו ההנחיות מ-1997 לא היה צורך בהבהרות.

ש. מפנה אותך לפרק החמישי, הדן בלשכות שרים, החל מסעיף 4. 4.ב מדבר על שכר, סעיף 2 על רמת שכר של אותה קבוצה שנזכרת בהודעת הנציב בסעיף 1?

ת. לא מכירה את זה. אני לא עובדת בזה ולא מגיבה על זה.

ש. תקראי בבקשה?

ב"כ הנתבעת:

אבקש להתנגד לקו החקירה הזה.

העדה הבהירה שהיא לא מטפלת בזה. המסמך לא מוצג כראיה. לא ניתן לדחוף ראיות לא דרך תצהיר או עד שמטפל בזה.

ת. אני לא מגיבה על דברים חלקיים.

ש. מפנה לסעיף ב.6?

ת. אני לא מתעסקת בזה. צריך לשאול את האחראים.

ש. את מטפלת בעובדים בחוזים מיוחדים.. אבקש כי תתני פרשנות לסעיף הזה?

ת. אם את רוצה להתייעץ אתי תעבירי לי את החומר.

ב"כ התובעים:

היא העבירה פרקטיקה שלקחה מעובדים בלשכות על עובדים חיוניים.

ת. זאת פרקטיקה לגבי עובדים שאיני מתעסקת איתם

אתם מוציאים דברים מהקשרם. צריך להבין את כל המכלול, החוזר הזה הוא ב-2015 ואך ורק מתייחס ללשכות שרים איתם אני לא מתעסקת.

ש. בסעיף ב.6 כתוב שרמת השכר שנקבעה בלשכת המסחר תיגזר רמת משרתו ובאחריות... אנו מבינים שקודם יש רמת שכר ואז מתאימים לה מתח דרגות?

ת. אמרתי שאני לא אשיב על זה. את מוציאה דברים מהקשרם. מדובר אך ורק של חוזר של לשכות מנכ"לים. ואני מסתכלת על שער החוברת שאת מציגה לי.

ש. מתי יצרתם את עץ התקן של רשות הבדווים?

ת. אני לא יצרתי זאת. זה התפקיד של הנציבות אבל לא אני יצרתי את זה באופן אישי.

ש. מצטטת מתוך עדות גב' מרקוביץ' פרוטוקול מיום 5.7.16, עמ' 26 ?

ב"כ הנתבעת:

אציין כי היא לא העידה בתיק זה. גב' מרקוביץ' אינה עדה בתיק זה, בקבוצת חייבי, רשות הבדווים. משכנו תצהיריה לאור התנגדות התובעים שלא הסכימו כי תעיד ביום 26.10.17. התובעים ממשיכים שוב ושוב בחוסר תום לב דיוני להעביר מסמכים מתיק לתיק על פי הנוחיות שלהם.

ש. מקריאה לך את דברי גב' מרקוביץ' עמ' 26 מיום 5.7.17, ש' 7, היא משיבה "...אולי זה לא כתוב אבל לעובדים היתה אופציה בנקודת..." מתי קיבלתם תקנים לעובדים בחוזים מיוחדים?

ת. אני לא זוכרת.

ש. פה גב מרקוביץ' אומרת שכאשר היה מעבר בין פנסיה תקציבית לצוברת קיבלו 2000 תקנים?

ת. זה לא מה שהיא אמרה. היא אמרה שהוצע לעובדים בנקודת זמן מסוימת שתי החלופות. לכן עובדים מעל 5 שנים הוצע להם איזה מסלול שהם רוצים. בנקודת הקליטה שלהם היו אמורים להציע להם את שני המסלולים והם בחרו. בנקודת זמן זו בוודאות היתה הנחיה להציע לעובדים את שני המסלולים, נקודת זמן שבה יכלו לעבור להסכמים קיבוציים.

ש. איפה ההנחיה?

ת. אני מניחה שהיא מפורסמת באינטרנט.

השעה 10:14

הפסקה

השעה 11:00

לאחר הפסקה

ש. אם כך, למעשה העובדים החיוניים נקלטו ללא תקנים?

ת. למה? אני לא מ בינה את השאלה. תקן זו המשבצת עליה עובד העובד, למה שהניה מתכוונת זה מהלך שביצענו מול אגף התקציבים זה להמיר את התקנים מעבודה בלתי צמיתה לשיא כוח אדם אחרי 5 שנים. לשאלת בי ת הדין, מה הכוונה שיא כח אדם, אני משיבה שהיו שני סעיפי תקציבים, אחד שיא כח אדם, זה עובדים שנכנסים להרשאה להעסקה כתקופת ניסיון והם במסלול של כתב מינוי לעומת סעיף תקציבי שאנו קוראים לה עב"צים שזה עבודה בלתי צמיתה שלא מובילה למסלול של כתב מינוי אלא העובדים מועסקים לפי חוזים, או חוזים על פי הסכמים קיבוציים או על פי חוזים חיוניים. אבל תקן היה להם תמיד. העובדים מועסקים באותה מתכונת אבל מסלול אחד הוביל לקביעות בהנחה שהעובד בחר להיות מועסק על פי הסכמים קיבוציים. לשאלת בית הדין, אני משיבה כי יש שני סוגי חוזים, אחד על פי חוזים קיבוציים, תקנה 1(2) ויש חוזים על פי תקנה 1(3) שעל זה אנו מדברים, עובדים חיוניים שהמקור שלהם הוא לא הסכמיים כמו חוזה 587 או 87 ועוד. חשוב להבהיר שעובד יכול לבחור להיות מועסק להיות עובד חיוני גם על פי שיא כ"א. כולם יושבים על תקנים.

ש. הם מועסקים בתקן?

ת. כן. תקן זה...הגדרה המשפטית זה מבנה ארגוני של משרד.

ש. זה יכול להיות בשני סעיפים תקציביים שונים?

ת. כן. זה שני סוגים של תקציב.

ש. בסעיף 47 לכתב ההגנה המתוקן שלכם, תיק יריב אבוטבול, מוסבר פה ההבדל בין 587 ו-87 ו בסיפא של הסעיף מציגים את ההבדל לגבי עדכון השכר. מפנה אותך לנספח 9ה שמופיע בהרבה נספחים שלכם, הרבה תיקים שלכם, מופיעים עדכוני שכר לעובדים שמועסקים בחוזים אישיים, 9.10 לתצהיר, חוזר משרד האוצר מיום 9.3.08, לפי הנוסח של החוזר הזה הממונה על השכר מציג את עדכון השכר של העובדים של 87 כנושא שהוא לחלוטין לשיקול דעת של הממונה על השכר. איך זה מתיישב עם הודעת הנציב שעדכון השכר של עובדים חיוניים צריך להיעשות פעמיים בשנה כאשר יש תוספת יוקר?

ת. חוזר הנציב קבע איזה עובדים זכאים להיות מועסקים על ידי עובדים חיוניים. מי שקובע איך יעודכן השכר בשירות המדינה זה הממונה על השכר.

ש. זאת הזהות?

ת. כן.

ש. מפנה אותך להודעת הנציב שם יש בסוף תיאור של מנגנון עדכון השכר, בעמוד האחרון, חפסקה רביעית מלמעלה הממונה על השכר אומר שבחוזים הישנים השכר צמוד למדד.. מצטטת... אז בעצם אם אני מבינה נכון הממונה על השכר חושב שהפרשנות של הודעת הנציב היא שצריך פעם בשנתיים לעדכן את השכר?

ת. זה היה ב-1997. יש פה חוות דעת של שלושה שמציעים משהו אחר. אני לא מכירה את זה. כנראה שהוטלה עליהם המשימה וזו ההצעה שלהם והיא משנה את המנגנון של 1997.

ש. המסמך מוכר לך?

ת. הטבלאות מוכרות. המסמך לא.

ש. הם כותבים שבאופן חד צדדים הם משנים את המנגנון?

ת. אין פה חד צדדיות. המעסיק יש לו פררוגטיבה לשנות את מנגנון העדכון.

ש. למה זה נעשה מבלי לפנות לכל אחד מן העובדים ולהודיע לו שהסעיף בחוזה שלו של עדכון שכר, הם מבקשים לשנות ומה עמדתו ?

ת. ככל שידוע לי, ואני לא מתעסקת עם זה, עדכון שכר נעשה מעתה ואילך ולא רטרואקטיבי. תשאלי את מי שמוסמך, הממונה על השכר מוסמך לעדכן שכר.

ש. אני אומרת לך שנספח 9ה הוא הודעה על שינוי המנגנון של עדכון השכר לגבי כל העובדים שיש להם חוזה 87?

ת. אני לא מכירה אותו.

ב"כ הנתבעת:

אני מתנגדת.

העדה יוצאת מן האולם.

ב"כ הנתבעת:

אני מתנגדת לקו החקירה. העדה העידה והסבירה שהגורם המוסמך להחליט על עדכון השכר זה הממונה על השכר, היא לא מטפלת. חברתי שואלת שאלות משפטיות של פרשנות. העמוד האחרון (נספח א' של מר נאדר אל קאסם) סעיף 3.ג מצטטת.. זו שאלה של פרשנות משפטית וזה אינו רלוונטי.

ב"כ התובעים:

העדה מכירה את החוזים. בתצהירה היא אומרת שהיא כתבה אותם.

ב"כ הנתבעת:

היא הסבירה שהיא ערכה אותם.

ב"כ התובעים:

אנו רוצים להבין איך הסעיף הזה יושם בפועל על ידי המדינה.

המדינה בתיק אשכנזי הביאה ערימה של עדכוני שכר. העמדה המשפטית של המדינה זה שהכל לפנים משורת הדין רוצה להיטיב עם העובדים.

ב"כ הנתבעת:

מה זה קשור לעדה.

ב"כ התובעים:

אנו רוצים להבין איך היא מבינה את הסעיף כי היא בצעה אותו.

העדה שבה לאולם

ש. מקריאה לך מתוך נספח ה, תצהיר של משה משה, חוזה 87, חוזה מיוחד משנת 2000, בסעיף 6 מדובר על עדכון השכר. כתוב בסעיף א' עדכון משכורתו ....מצטטת... תספרי איך בוצע הסעיף הזה בפועל?

ת. אני לא עסקתי בזה ואני לא יודעת להשיב.

ש. את עסקת בקידום של עובדים בחוזים מיוחדים?

ת. נכון. בתוך מתח הדרגות.

ש. את היית גם מעורבת בהסכם הפשרה שנעשה בתיק אברג'יל, שבו נעשו חישובים לעובדים רטרואקטיביים, נתנו להם דרגה וחישוב, מי ערך את החישובים?

ת. אנשי השכר במשרדים הרלוונטיים.

ש. מי בדק אותם?

ת. אני השכר הם אנשים מקצועיים.

ש. במקרה של התמ"ת איש השכר היה קובי שלם והוא ערך את החישובים?

ת. כן.

ש. בחישובים האלה השתמשו בפשרה של אברג'יל?

ת. כן.

ש. בדקת אותם, נתת הנחיות?

ת. כן. נתתי הנחיות. את החישובים הקונקרטיים לכל עובד ועובד לפי הוותק ותאריך הכניסה ערכו אנשי המשכורת. ההנחיות היו לחשב שכר מיום הקליטה ועד למועד שאיני זוכרת מה היה, הפרשי שכר עד דרגה 41 מח"ר. מ-39 ועד 41 מח"ר עד למועד הפשרה. התשלום היה 80% מתוך הסכום לכל עובד ועובד.

ש. כי זה היה פשרה?

ת. כן.

ש. הפשרה היתה לתת 80%?

ת. כן.

ש. זה לא מופיע בהסכם הפשרה וגם לא בתצהיר שלך?

ת. נכון.

ש. תסבירי לי איך הגעתם ל-80%, על מה וויתרו, על איזה חלק מתביעתם?

ת. הפשרה היתה לא הודינו בשום צורה שהיא שהגיע לעובדים דרגות, היא נעשתה כתוצאה מניהול לא נכון של התיק ומטבע הדברים היה מו"מ, התפשרנו על הסכום.

ש. להזכירך הערעור שלהם היה על נושאים רבים, לא היה ערעור לא של המדינה ולא של העובדים על החלק שקבע את הזכאות לקבל את תנאי השכר שנקבעו בהודעת הנציב. כל הערעור הסתובב על השוואת תנאי עבודה של חוזה 87 לחוזה 90. איפה ..על מה היתה בנויה הפשרה שנתנה להם 80%?

ת. הם לא וויתרו על שום דבר. הם רצו 100% על ההפרשים וקיבלו 80%.

ב"כ הנתבעת:

כל קו החקירה לחדור לקרביים של מהות הפשרה נוגעת לחיסיון של הסכמי פשרה. מאחר והעדה העידה גם בתיקים קודמים שהפשרה היתה לפי 80% מן הסכום אין סיבה להמשיך ולדוש בזה. היא הסבירה את הבדלים בין תיק זה, היא חידדה ששם היתה פשרה מדרגה 39-41 מח"ר בלבד. ההתנגדות שלי היא להפסיק את קו השאלות לגבי הפשרה. כל פשרה לגופה.

ש. הנושא הזה לא היה יישום פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה הוא בכלל לא היה במחלוקת וגם לא בערעור, לא ערערתם על זה, המערערים לא ערערו על זה, הפשרה יכולה היתה להיות רק על מה שיש בערעור.. אני אומרת לך שבית הדין הארצי שלח את המדינה לכמת את הפרשי השכר, איך זה מתקשר לפשרה של המדינה לתת להם 80%?

ב"כ הנתבעת:

אם חברתי עומדת על כך שכתב הערעור יוגש בתיק זה ובכל חמשת התיקים הקבועים לסיכומים אז גם כתב התביעה המתוקן הוגש בזמנו הוגש כראיה בתיק זה.

ב"כ התובעים:

אין לי התנגדות.

<#8#>

החלטה

כתב הערעור וכן כתב התביעה המתוקן וכתב ההגנה המתוקן בתיק של שמעוני, אברג'יל ואחרים יוגשו לתיק זה ולכל התיקים המתנהלים בפני בעניין חוזה 87, 587 (עובדים חיוניים).

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ט, 23/12/2018 במעמד הנוכחים.

ת. ככל שזכור לי, מי שהיה צריך לכמת זה לא המדינה. הגבנו לכימות של התובעים בערעור. אנחנו הכנו כימות נגדי של הפרשים עד דרגה 41.

ש. אני אומרת לך שבכל הפרוטוקול ובכתב הערעור אין כימות של העובדים ולכן המדינה נשלחה לכמת?

ת. אני לא זוכרת את זה.

ש. בסעיף 18 לתצהירך המשלים, את למעשה מדבר על ביטול חד צדדי של ההטבה שהיתה כל השנים לעובדים חדש, קיצור פז"מ?

ת. נכון. זה לא חד צדדי כי זה לעובדים חדשים, כי הם עוד לא עובדים.

ש. כלומר זה הופיע, השינוי הזה, בחוזים של עובדים חדשים שמפסיקים לתת להם קיצורי פז"מ?

ת. אני לא יודעת להגיד את זה. זה אמור להשתנות.

ש. אמור להיות כתב השינוי הזה?

ת. כן.

ש. אני אומרת לך שאתם כתבתם חוזים שהעובד לא יכול להבין מהם כלום, מה הזכויות שלו, לעתיד לבוא העובדים הועסקו בחוזים אלה כבר 20 שנ ה וכל זה עשיתם כדי שתוכלו לפעול באפן חד צדדי ולהרע את התנאים, כל פעם שאתם רוצים, מה תגובתך, לכן זה לא כתוב בחוזים שלהם?

ת. המדינה לא עושה כלום כדי להרע לעובדים. אני לא השתתפתי בעריכת החוזים, זה מסמך משפטי שהכינו משפטנים. החוזה ברור דיו לעובד, חובה על העובד לבדוק את החוזה שלו מיוזמתו.יש את משאבי אנוש שהם שלוחה של הנציבות.

חקירה חוזרת

אין.

<#10#>

החלטה

נקבע להמשך שמיעת הוכחות.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ט, 23/12/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רונה חנן

ניתנה היום, א' שבט תשע"ט, (07 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.