תקנה 2(א)( 1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010, קובעת כי בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בהתאם לתקנות ובכלל זה לפרט מהי הזכות הנטענת המקנה למבקש זכות עמידה.

עיון בבקשה מלמד כי המבקש רק טען שיש לו זכות עמידה מבלי לפרט בתצהירו איזו זכות יש לו במקרקעין הנדונים.

על-פי הוראות סעיף 6 לתקנות בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. לאור העובדה שמתוך הבקשה עולה כי למבקש אין כל זכות במקרקעין הרי שאין כל נימוק מיוחד המאפשר דיון בבקשה בשלב זה.

בנסיבות אלו, הבקשה לא תידון, כל עוד לא יוגשו נימוקים מלווים באסמכתאות ביחס לזכות הנטענת. רק לאחר הגשת הבקשה בהתאם לתקנות ניתן יהיה לדון בבקשה.

בנסיבות אלו מובהר כי אינני מוצא מקום לעכב את ביצוע הצו, ובהיעדר החלטה אחרת רשאית המשיבה לבצעו בכל עת.

כאמור, ניתן יהיה לדון בבקשה היה ותוגש בהתאם לקבוע בתקנות.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ו, 20 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.