זוהי בקשה שניה המוגשת לצורך ביטולו של צו ההריסה המינהלי שהוצא נגד מבנה בלתי חוקי אשר הוקם בנ.צ 175406/549146.

על פי צו ההריסה המנהלי מודבר בבניין בשטח של 228 מ"ר הבנוי בלוקים.

צו ההריסה ניתן ביום 16.3.16 . על פי הנטען על ידי ב"כ המבקש, בבקשתו הראשונה לביטול צו ההריסה המינהלי, נודע לו על צו ההריסה עת קיבל לידיו החלטת בית משפט זה בדבר הארכה לביצועו של הצו עד ליום 22.5.16.

הבקשה הראשונה הוגשה ביום 20.4.16 ובו ביום ניתנה החלטה הדוחה אותה וזאת משום שהמבקש לא הגישה בהתאם לתקנות. באותה החלטה נכתב כי ניתן יהיה לדון בבקשה לאחר שתעמוד בתנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע – 2010 (להלן: "התקנות").

סעיף 6 לתקנות קובע במפורש כי בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

חשוב לציין שגם עתה, אף שהמבקש צירף תצהיר מטעמו, לא עמד המבקש בדרישות התקנות שכן למרות החלטת בית המשפט (אשר ניתנה כאמור לפני למעלה מחודש), לא צירף המבקש את תגובת המשיבה כנדרש על פי סעיף 4 (א) לתקנות.

לא זו אף זו, תגובתה של המשיבה ידועה היטב לב"כ המבקש שכן על החלטתי הקודמת הגיש המבקש ערעור במסגרת עפ"א 5931-05-16. זאת ועוד, המבקש לא טרח להתייצב לערעור וערעורו נדחה ביום 25.5.16 לאחר שב"כ המבקש עצמו החליט למשוך את הערעור.

היום, הגיש ב"כ המבקש את בקשתו זו, ביחס לאותו צו הריסה. בבקשתו זו מדגיש המבקש כי אין באפשרותו לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בתקנות ובפסיקה ובמיוחד ברור כי אינו עומד בתנאים שנקבעו בע"פ 3249/05 , בר יוסף נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, שכן אין לו כל זכות מוכרת במקרקעין (סעיף 3 לבקשה).

אשר על כן, המבקש עצמו הודה כי אין לו כל זכות עמידה ואין לו כל אפשרות לטעון טענה נגד הצו. חשוב לחזור ולציין כי לאור דחיית ערעורו לא היה כל מקום להגיש מחדש את הבקשה ועל כן הבקשה נדחית.

לאור דחיית בקשה זו ברור כי ניתן לבצע את צו ההריסה המינהלי ואין כל מקום לעכבו.

המבקש יבהיר עד ליום 6.6.16 מדוע , לאור ההתנהלות בהגשת בקשה זו מדוע לא יחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.