לפני ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד (מר שי גור) מיום 12/3/16 בתיק 02-16109-06-3 במסגרתו התקבלה בקשת המשיבה בערעור לעיון חוזר ולסגירת תיק ההוצאה לפועל.

1. לטענת המבקש הוגשה בידי המשיבה בקשה בטענת "פרעתי" לתיק ההוצאה לפועל שכן בבקשה נאמר כי העילה בגינה מבוקש לסגור ולבטל את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מקורה בנסיבות שלאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. משכך, דן רשם ההוצאה לפועל בבקשה כבקשה בטענת "פרעתי" ואף ניתנה החלטתו בהתאם.
2. המבקש טוען כי המשיבה בצוותא עם שלושה אחרים חייבים לו כספים רבים בגין המחאות אשר ניתנו על ידם וחוללו באי פרעון. חובם של המשיבה ושלושת האחרים נוצר בין היתר בשל התנהלות עסקית אשר הייתה בין המערער למר ערן פיינגולד (להלן:"ערן"). ערן הוא בנה של המשיבה ובנו של החייב ז"ל בתיק ההוצאה לפועל.
3. המבקש פתח כנגד המשיבה ואותם שלושה אחרים, תיקי הוצאה לפועל, ביניהם התיק נשוא ערעור זה בגין שטרות אשר ניתנו לו על ידם. בתיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור עסקינן בבקשה לביצוע שטר אשר ניתן למערער בידי מר מנחם פיינגולד ז"ל – בעלה של המשיבה.
4. המבקש אף הגיש תביעה כספית כנגד המשיבה, שלושת האחרים ועוד שלושה עשר נתבעים נוספים, בת.א. 2029/06 בבית משפט השלום בחיפה. במסגרת אותה התביעה הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בו הוסכם בין היתר כי ערן ישלם 1,250,000 ₪, המערער יעכב את הליכי הגבייה והתביעה תימחק כנגד יתר הנתבעים ובהם מר מנחם פיינגולד ז"ל. הסכום שהתחייב ערן לשלם כולל בחובו את החוב בתיק ההוצאה לפועל.
5. בהתאם להסכם הפשרה הגישו הצדדים הודעה לתיקי ההוצאה לפועל השונים וביניהם תיק זה, כי הליכים אשר ננקטו במסגרתו יבוטלו וכי הליכים נוספים לא ינקטו לפי שעה. מחוסר פעילות בתיקים, נסגרו הללו בידי מזכירות ההוצאה לפועל מחוסר מעש.
6. מאחר וערן ויתר הנתבעים לא עמדו בהסכם הפשרה ולא פרעו חובם, ביקש המערער להוסיף ולפעול בתיקי ההוצאה לפועל ואכן לבקשתו, הורה רשם ההוצאה לפועל על פתיחת התיק ביום 19/9/15. המשיבה פנתה במסגרת תיק ההוצאה לפועל לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לסגור את תיק ההוצאה לפועל.
7. רשם ההוצאה לפועל, בלא לנהל דיון בבקשה בנוכחות הצדדים ולאחר עיון בבקשת המשיבה ותגובת המערער, קיבל את הבקשה והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.
8. בהחלטה קבע רשם ההוצאה לפועל כי מדובר בתיק אשר נפתח לביצוע שטרות ובמסגרתו הוגשה התנגדות אשר הועברה לבית המשפט. עוד קבע רשם ההוצאה לפועל כי במסגרת ההתנגדות הושג הסדר ולפיו התחייב המערער למחוק את התביעה כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל. לפיכך, כך קבע הרשם הנכבד יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל ופתיחתו מחדש טעונה הגשת תביעה חדשה לערכאה מוסמכת והוכחתה.
9. המערער טוען כי את בקשת המשיבה לסגירת התיק, היה על הרשם הנכבד לדחות שכן לא צורף לה תצהיר להוכחת אמיתות טענותיה. כן טוען המערער כי היה על רשם ההוצאה לפועל לערוך דיון בבקשה שכן המבקשת בבקשתה מודה כי החוב בתיק ההוצאה לפועל לא נפרע ויש לברר טענה זו לאשורה.
10. עוד טוען המערער כי למשיבה אין כלל מעמד להגשת בקשה בתיק ההוצאה לפועל שכן אין היא החייבת בתיק ההוצאה לפועל, החייב המקורי נפטר ומהמסמכים אשר צורפו לבקשת המשיבה לא עולה כי היא היורשת היחידה של עזבון המנוח וכי צוואה זו הוכרה רשמית בידי רשם הירושות. לכך, כלל לא התייחס רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו.
11. המערער טוען כי היה על המשיבה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל ככל שסברה כי היא שגויה ולא בקשה לעיון חוזר. לטענת המערער אף לא הוגשה התנגדות בתיק ההוצאה לפועל דנן, כי אם הושג הסדר בתביעה כספית נפרדת ובכך שגה רשם ההוצאה לפועל בקביעתו. עוד טוען המערער כי שגה הרשם באופן הפרשנות שנתן ללוח הזמנים בהסדר הפשרה, בדבר הגשת תביעה מחדש כנגד הנתבעים הנוספים.
12. לטענת המערער מחיקת התביעה אין פירושה סגירת תיק ההוצאה לפועל וקביעת הרשם הנכבד כי מחיקה או דחייה של התביעה חד המא, שגויה. לטענת המערער הסכימו הצדדים לעכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ופתיחתו אינה מצריכה כל הגשת תביעה מחדש.
13. לטענת המערער יש להותיר את תיק ההוצאה לפועל פתוח ואין לתת הפטר לחייב בו, מתשלום חובו למערער. משכך טען המערער כי ההחלטה שגויה ויש לבטלה ולהורות על פתיחת תיק ההוצאה לפועל מחדש. כן ביקש המערער להורות על חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.
14. לטענת המשיבה, התביעה אשר הוגשה כנגד המשיבה בת.א. 2029/06 נמחקה ודינה כדין תביעה שנדחתה, היות ופסק הדין הפך חלוט. לפיכך, טוענת המשיבה כי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל. לטענת המשיבה, לא הוגשה כל תביעה נוספת כנגדה ומאז אותו הסדר חלפו שבע שנים ולפיכך מנוע המערער מלהגיש תביעה נוספת כנגדה ואף מנוע מפתיחת הליכים בהוצאה לפועל.
15. לטענת המשיבה, בקשתה לעיון חוזר והחלטת רשם ההוצאה לפועל ניתנו מכוחו של

ס. 126א לתקנות ההוצאה לפועל ואין המדובר בטענת "פרעתי". משכך, היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור. לטענת המשיבה הרי שלא הייתה ניתנת למערער הרשות לערער שכן אין ממש בכלל טענותיו.

1. המשיבה טוענת כי הערעור הוגש באיחור, ללא תצהיר, לא הופקדה ערובה מתאימה ועל טענותיו חלה התיישנות. לטענתה, אין לקשור אותה לחוב נטען של ערן פיינגולד וכן מסתיר המערער כי הוסכם בין הצדדים בהסכם הפשרה שהליכים יחודשו אך ורק ככל שבית המשפט ייתן פסק דין כנגד מי מהחייבים ופסק דין שכזה לא ניתן. עוד טוענת המשיבה כי החלטת הרשם מבוססת הן מעשית והן עניינית, אין למערער זכות קנויה להותיר כך את התיק פתוח והיא אינה חייבת למערער דבר .
2. משכך, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור תוך חיובו של המערער בהוצאות.

דיון :

1. לאחר ששמעתי את הצדדים לפני בדיון מיום 14/6/16 וכן עיינתי עיין היטב בכתבי טענותיהם ובהחלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד נשוא הערעור נחה דעתי כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת הרשם הנכבד מיום 12/3/16.

ערעור או בקשת רשות ערעור ?

1. הוראותיו של ס. 19(א) לחוק ההוצאה לפועל קובעות כי חייב הטוען כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, רשאי הרשם לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין. כאשר המשיבה טוענת כי אינה חייבת עוד למלא אחר החיוב הגלום בשטר נשוא תיק ההוצאה לפועל וזאת מן הטעמים אשר הביאה המשיבה בבקשתה לפני רשם ההוצאה לפועל עת עתרה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ובנסיבות אשר התרחשו לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הרי שמדובר בבקשה בהתאם להוראות ס. 19 לחוק ההוצאה לפועל. זאת בהתאם ללשונו המפורשת של הסעיף.
2. משקבעתי כי בקשת המשיבה לפני רשם ההוצאה לפועל באה בגדרו של ס. 19 לחוק ההוצאה לפועל, הרי שהערעור על החלטה שכזו הוא בזכות בהתאם להוראותיו של ס. 80 לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967.
3. אכן אין חובה כי יתקיים דיון בבקשה ותקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי מותירה בידי רשם ההוצאה לפועל את שיקול הדעת באם לדון בבקשה המוגשת בתחום סמכויותיו השיפוטיות, בהעדר הצדדים או בנוכחותם. על רשם ההוצאה לפועל להקפיד כי הדיון בהעדרם של הצדדים לא יפגע בזכויותיהם המהותיות שכן במקרה של דיון בהעדרם לא יוכלו להביא לפניו את מלוא הטיעונים אשר יש בפיהם ואף לא יוכלו לחקור בחקירה נגדית את מגישי התצהירים אשר ניתנו לאימות העובדות.
4. במקרה דנן, ביכר רשם ההוצאה לפועל להפעיל את הסמכות השיפוטית אשר בידיו ונתן החלטתו בהעדר הצדדים. בכך לטעמי, פגע רשם ההוצאה לפועל הנכבד בזכויותיהם המהותיות של הצדדים, בשים לב לכך כי טענות עובדתיות מהותיות להכרעה, כפי שיפורט להלן, לא מצאו את ביטוין בהחלטתו. מוטב היה, כפי שכבר נכתב בידי כבוד השופט בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית בהוצאת פרלשטיין גינוסר בעמ' 266, כי תישמר הפרקטיקה הנהוגה לפיה דיונים בהם מפעיל רשם ההוצאה לפועל את סמכותו השיפוטית, יתנהלו רובם ככולם בנוכחות הצדדים.
5. טענותיה של המשיבה אינן נושאות אופי מינהלי כנטען בידי המשיבה, אשר ביקשה לטעון כי עתרה להפעלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, העוסקת בתיקון פגם או טעות בהליך, כי אם יורדות לשרשו של עניין ומפרטות את השלכותיו של ההליך בת.א. 2029/06 על תיק ההוצאה לפועל שלפנינו. בעקבותיו, כך נטען בידי המשיבה, אין מקום עוד למלא אחר החיוב בשטר נשוא תיק ההוצאה לפועל. דיון בטענות המשיבה, יכול להעשות אך ורק תוך הפעלת סמכותו השיפוטית של רשם ההוצאה לפועל. משהופעלה סמכות זו, הרי שהערעור על החלטה זו הוא בזכות ולא ברשות.

מעמדה של המשיבה:

1. מאליה עולה השאלה מהו מעמדה של המשיבה, במסגרתה הגישה את בקשתה בתיק ההוצאה לפועל. הוראותיו של ס. 19 לחוק ההוצאה לפועל קובעות כי החייב הוא בעל הזכות לטעון כי אינו חייב עוד למלא אחר החיוב נשוא תיק ההוצאה לפועל. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל, כלל לא התנהל דיון בשאלת מעמדה של המשיבה והדברים כלל לא נבדקו. המשיבה בכתבי טענותיה שבה וטוענת שוב ושוב כי אין להטיל עליה חיובים מתיק ההוצאה לפועל דנן, ברם לאמיתו של דבר, החיוב בתיק ההוצאה לפועל דנן הוא של עושה השטר המנוח – מר מנחם פיינגולד ז"ל. במותו – עובר החיוב לעזבונו וניתן לגבות את החוב מיורשיו כדי חלקו של כל אחד מהם מן העזבון.
2. ראוי היה, עוד בטרם נדרש הרשם הנכבד לטענות הצדדים, לבחון בחון היטב מהו מעמדה של המשיבה, באמצעות התיעוד המתאים מרשם הירושות או מכל גורם מוסמך אחר, האם המשיבה היא המייצגת את העיזבון בלעדית או שמא קיימים בעלי עניין נוספים, דוגמאת יורשים נוספים בעיזבון, אשר ככל שיופעלו הליכים בתיק ההוצאה לפועל, יפעל המערער גם כנגדם.
3. העובדה כי התקבלה החלטה מהותית בדבר סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד עזבון ה"ה מנחם פיינגולד ז"ל בלא בירור מיהם בעלי העניין בתיק ההוצאה לפועל אשר להחלטה השלכה אף עליהם, די בה על מנת להביא לביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד נשוא הערעור אשר לפני.
4. יוער במאמר מוסגר כי היות וסעיף 19 מעניק את הזכות לחייב לטעון כי אינו חייב עוד למלא אחר החיוב נשוא תיק ההוצאה לפועל, היה על רשם ההוצאה לפועל הנכבד לברר האם אכן החייב עצמו הוא מגיש הבקשה. בהחלטה קבע רשם ההוצאה לפועל כי מדובר בצד ג' מגיש הבקשה ואין כלל דיון או נימוק מדוע זה אותו צד ג' הוא בעל מעמד לפעול בתיק ההוצאה לפועל ולעתור עתירה מעין זו אשר הוגשה לפני רשם ההוצאה לפועל.

תוכן ההחלטה והשגגה המהותית אשר נפלה בה

1. אם אין די בכך על מנת לבטל את החלטת רשם ההוצאה לפועל, הרי שהעובדות עליהן נשען רשם ההוצאה לפועל ונכתבו בהחלטתו, שגויות. תיק ההוצאה לפועל נשוא הדיון נפתח לביצוע שטר אשר משך ה"ה מנחם פיינגולד ז"ל לטובת המערער. במסגרתו של תיק זה, כעולה מהמסמכים אשר צירפו שני הצדדים, לא הוגשה כלל התנגדות לביצוע השטר. מטבע הדברים התנגדות שכזו לא נדונה ובוודאי שלא ניתנה בה החלטה המעניקה רשות להגן, או ניתן בה פסק דין. לו אכן היתה מוגשת התנגדות לביצוע השטר, ברי כי המשיבה היתה מביאה אותה לפני רשם ההוצאה לפועל או לפני מותב זה ואף מפנה להחלטת בית המשפט באותה ההתנגדות. הדברים היו מוצאים את ביטוים גם בתיק ההוצאה לפועל וברישומיו. אך גם אסמכתא שכזו לא הובאה. כזאת לא נעשה, שכן הליך זה של התנגדות לביצוע שטר, לא ננקט.

רשם ההוצאה לפועל הנכבד קבע בהחלטתו נשוא הערעור כי הוגשה התנגדות לביצוע שטר וקביעה שגויה זו לא יכולה לעמוד. משביסס רשם ההוצאה לפועל את החלטתו על קביעה שגויה, אף מטעם זה יש לבטל החלטתו נשוא הערעור.

1. בחינת המסמכים אשר הגישו הצדדים מעלה כי במקביל להגשת שטרות שונים לביצוע בחמישה תיקי הוצאה לפועל שונים, ביניהם תיק ההוצאה לפועל דנן, הגיש המערער תביעה כספית כנגד נורית פיינגולד, ערן פיינגולד, מנחם פיינגולד ז"ל, רונית פיינגולד ועוד שלושה עשר נתבעים נוספים. התביעה נדונה בת.א. 2029/06 ובמסגרתה הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ובו נמחקה התובענה כנגד נורית פיינגולד, מנחם פיינגולד ז"ל ורונית פיינגולד. עוד הסכימו הצדדים בדבר חיובים שונים שעל ערן פיינגולד למלא וככל שלא יעשה כן יהיה רשאי המערער דכאן להגיש תביעה מחדש כנגד נורית פיינגולד וכנגד מנחם פיינגולד ז"ל.
2. אל נוכח אותו הסכם פשרה, הגישו הצדדים גם לתיקי ההוצאה לפועל השונים בהם הוגשו לביצוע שטרות של הנתבעים אותם מסרו לתובע- הוא המערער כאן, הודעה על הסדר ביניים ולפיו יעוכבו ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל ויחודשו רק לאחר מתן פס"ד המחייב מי מהנתבעים לשלם לתובע כספים. גובה החוב בתיקי ההוצאה לפועל, כך הוסכם, יותאם לאשר יקבע באותו פסק דין. עוד הוסכם כי ככל שיחודשו ההליכים תינתן לחייבים האפשרות להגיש התנגדות לביצוע השטרות בחמשת תיקי ההוצאה לפועל וביניהם, כאמור, תיק ההוצאה לפועל נשוא ערעור זה.
3. הנה כי כן, עסקינן בשתי תובענות נפרדות : האחת בדמות תיק הוצאה לפועל בו הוגש לביצוע שטר כנגד ה"ה מנחם פיינגולד ז"ל ואילו האחרת תובענה כספית כנגד מנחם פיינגולד ושישה עשר אחרים. בבירור אין המדובר בהתנגדות לביצוע שטר, אף המשיבה לא טענה כן בכתבי הטענות שלה (ראה ס. 43 לכתב התשובה של המשיבה) ואישרה כי ת.א. 2029/06 אינו התנגדות לביצוע שטר, גם בדיון אשר נערך לפני מותב זה. לאחר מכן, משהבינה המשיבה כי פירושו של דבר הוא שגיאה מהותית המצדיקה ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל, חזרה בה מהדברים בהודעתה לבית המשפט מיום 14/6/16.
4. אל נוכח התיעוד המשפטי אשר הובא לעיונו של מותב זה בידי שני הצדדים עולה כי אכן שגגה נפלה לפני רשם ההוצאה לפועל ומשכך דין החלטתו נשוא הערעור להתבטל.
5. אף מסקנת רשם ההוצאה לפועל באשר למשמעות הסכמות הצדדים והשלכותיה על תיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור, שגויה כתוצאה מהנחת היסוד השגויה אשר אימץ בהחלטתו.
6. החיוב בתיק ההוצאה לפועל דנן של ה"ה מנחם פיינגולד ז"ל עומד על כנו ולא בוטל בהסכמים אשר בין הצדדים. ככל שהסכם הפשרה בין הצדדים אשר הושג בת.א. 2029/06 הופר בידי ערן פיינגולד, רשאי כמובן המערער דכאן להגיש תביעה מחדש כנגד נורית פיינגולד וכנגד ה"ה מנחם פיינגולד ז"ל (בכפוף לכל דין). כך בהתאם להוראות אותו הסכם פשרה. לאחר מתן פסק הדין כנגד מי מהנתבעים, תינתן למערער האפשרות, בהתאם ל"הסדר הביניים" אשר הוגש לתיק ההוצאה לפועל, להוסיף ולפעול במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לנתבעים תהא האפשרות להגיש התנגדות לביצוע השטרות אשר יבוצעו כנגדם.
7. הנה כי כן, לשונם הברורה של הסכם הפשרה בת.א. 2029/06 ו"הסדר הביניים" אותו הגישו הצדדים לתיקי ההוצאה לפועל בעקבות הגעתם להסכם פשרה, אינה מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל דנן. אין בידי לקבל את מסקנתו של רשם ההוצאה לפועל הנכבד לפיה מאחר ונמחקה התביעה בת.א. 2029/06 כנגד נורית פיינגולד וכנגד מנחם פיינגולד ז"ל, אזי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בו הוגש לביצוע שטר כנגד מנחם פיינגולד ז"ל. מדובר בשני הליכים שונים ואכן הוסכם בעקבות הסכם הפשרה בת.א. 2029/06 על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל, אך מכאן ועד סגירת התיק שפירושה מחילה על החוב עוד ארוכה הדרך. אף איני מקבלת מסקנתו של רשם ההוצאה לפועל לפיה דין תביעה שנמחקה הוא כדין תביעה שנדחתה. הדבר שגוי משפטית ונראה כי אין צורך להרחיב בכך. אף מטעמים אלו, אין החלטת רשם ההוצאה לפועל יכולה לעמוד על כנה ויש לבטלה.
8. מכלל האמור עולה כי יש לבטל את החלטת רשם ההוצאה לפועל הנכבד נשוא הערעור וכתוצאה מכך להורות על פתיחת תיק ההוצאה לפועל מחדש. במסגרת תיק זה הליכים יוותרו מעוכבים, בהתאם להסדר הביניים בין הצדדים, עד אשר ינתן פס"ד כנגד הנתבעים בת.א. 2029/06 ובכלל זאת כנגד עזבון המנוח מנחם פיינגולד ז"ל, שאז יש להתאים את גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל, לאשר יפסק בידי בית המשפט בעקבות התביעה אשר תוגש. לנציגי העיזבון תינתן האפשרות להגיש בהתאם ל"הסדר הביניים" התנגדות לביצוע השטר.

סוף דבר,

הערעור מתקבל כך שהחלטת רשם ההוצאה לפועל נשוא הערעור מיום 12/3/16 מבוטלת.

מזכירות בית המשפט תעביר פסק דין זה אל מזכירות ההוצאה לפועל לצורך יישומה בתיק הרלבנטי. מזכירות ההוצאה לפועל תפתח את תיק ההוצאה לפועל מחדש.

הליכים בתיק יוותרו מעוכבים עד לעדכון המערער בדבר פסק הדין אשר יינתן בתובענה אשר תוגש על ידו בהתאם להסכם בין הצדדים בת.א. 2029/06.

המשיבה תישא בהוצאות הערעור בסך 3000 ₪.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ו, 16 יוני 2016, בהעדר הצדדים.