1. המבקשים הגישו בקשה לסעד זמני שימנע מ – 42 משיבים לבצע דיספוזיזציה כלשהי בחלקה 61 גוש 12205 באדמות אעבלין (להלן "המקרקעין").

2. נטען כי בשנת 1966 מכר "בעל פה" אחד בשם נאסר בנו של ודיע דאוד את חלקה 61 לנאג'י טאהא. בשנת 1985 בן משפחה אחר מסר מסמך לנאג'י טאהא ממנו עולה ששני חותמיו (שני בני משפחה אחרים) מכירים בכך שהחלק של יורשי נאיפה (מבעלה נג'יב נאסר דאוד) ישאר בבעלות נאג'י טאהא. מכך מבקשים המבקשים להסיק ראיה לכך שהם רכשו את האדמה.

3. בנוסף טוענים המבקשים כי הם מחזיקים בחלקה למעלה מ-40 שנה.

4. ההכרעה בשאלה האם יש לתת סעד זמני מורכבת מאיזון ושקלול של שני מרכיבים עיקריים – סיכוייה של זכות התביעה לכאורה, ומאזן הנוחות, אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין, כמקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בבקשת מאזן הנוחות ולהיפך )רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ. ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (6.6.06). יחד עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינמאלי בנוגע לכל אחד מהתנאים בנפרד, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני.

5. המבקשים נדרשים להראות זכות לכאורה, היינו, כי סיכויי התביעה חוצים רף מינימאלי אשר מתחת לו אין מקום ליתן סעד זמני. מנוסח כתב התביעה והבקשה והמסמכים שצורפו עולה כי לא הוצגה זכות לכאורה מהטעמים המצטברים הבאים, שכן הבקשה לוקה בחוסרים מהותיים :

א. הבקשה הוגשה בשם יורשי המנוח עבדלחלים טאהא ת.ז. 20644258.(להלן "המנוח"). את התביעה הגישו מחמד נאג'י טאהא, יוסף נאג'י טאהא, אלא שלא צרפו צו ירושה או צו קיום צוואה המלמד על כך שהם יורשי המנוח ועל כך שאין יורשים אחרים ,שלא צורפו לבקשה.

ב. לא צורף נסח רישום של המקרקעין (על אף שצויין שצורף כנספח א'). לפיכך הטענה כי חלקה 61 היתה בבעלות משותפת ושווה של שלושה, תאופיק נאדר דאוד, ודיע נאסר דאוד , ונג'יב נאסר דאוד, איננה מאומתת בנסח רישום. עוד אציין כי שלושת השותפים כלל לא זוהו בכתב התביעה במספרי תעודות זהות.

ג. בהעדר נסח רישום, גם אין בידי מידע מהו שטח החלקה. הצו מבוקש לגבי כל המשיבים ולגבי כל החלקה, בעוד שמטענות המבקשים עולה כי המנוח רכש רק חלק מהחלקה מבנו של ודיע נאסר דאוד ששמו נאסר ודיע דאוד נאסר ת.ז. 2100031 , שירש 1/3 מירושת אביו לפי צו ירושה משנת 1988.

ד. לפי צו הירושה האב ודיע נאסר דאוד נפטר בשנת 1968, כך שהעסקה הנטענת בוצעה לכאורה על ידי הבן עוד טרם שהיה לו חלק במקרקעין.

ה. אין כל מסמך בכתב המתייחס לעסקת הרכישה הנטענת בשנת 1966.

ו. המסמך שניתן לטענת המבקשים בשנת 1985, לא רק שאיננו תומך בגרסת הרכישה, אלא מציין כי חלק המנוח היה מתוך חלקה של אלמנת נג'יב נאסר דאוד. (שאיננו ודיע נאסר דאוד).מסמך זה איננו מגלה כל קשר לודיע דאוד או יורשיו.

ז. נטען כי בני המשפחה של המשיבים מחזיקים ספר פרטי של ניהול עסקאות המקרקעין. שיטת המקרקעין המוסדרת בחוק המדינה איננה מכירה בספרים מסוג זה. ניהול זכויות במקרקעין מתנהל בלשכת רישום המקרקעין.

ח. המבקשים לא צרפו כל אסמכתא על כך שדווחה עסקה לרשויות המס או על כך שבשלב כשלהו נעשה רישום של הערת אזהרה או רישום זכות בלשכת רישום המקרקעין.

ט. העובדה שהמבקשים טוענים כי הם יושבים בקרקע, גם אם היא נכונה (שכן עדין לא אומתה) אין בה ללמד בהכרח על קיומה של זכות בעלות.

6. משלא הראו המבקשים , ולו ברף המינימאלי, קיומה של זכות לכאורה, דין הבקשה לסעד זמני להדחות.

7. המזכירות תודיע לב"כ המבקשים על החלטה זו.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ו, 09 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......