23 אפריל 2020

הרקע הצריך לעניין

1. לפניי תביעה להכרה בפגיעה כ-"פגיעה בעבודה" על פי משמעה בחוק 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).
2. במועד הרלבנטי לפגיעה הועסק התובע כמסגר בחברת "נשר רמלה", ולטענתו, ביום 11.1.15 נפגע בגבו כאשר הניף פטיש במשקל 5 ק"ג במהלך ביצוע עבודתו.
3. ביום 8.1.19 ניתנה החלטת בית הדין בדבר מינויו של מומחה בתחום האורתופדיה, וביום 12.4.19 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם בית הדין לשם מתן חוות דעת בתיק (להלן – המומחה). חוות דעת המומחה הוגשה ביום 30.4.19.
4. להלן העובדות שהוצגו למומחה:

א. התובע יליד 1969, הועסק בזמנים הרלוונטיים כמסגר תחזוקה בחברת "נשר רמלה";

ב. ביום 11.1.2015 בזמן שעבד על פירוק חוליות שרשרת של מכונה גדולה (שרשרת הירשמן), הניף התובע פטיש במשקל 5 ק"ג והנחיתו בחוזקה על חוליות השרשרת. לפתע, בזמן אחת ההנפות של הפטיש מעלה, חש כאב חד ומשתק בגב התחתון (להלן – האירוע).

ג. מצבו הרפואי של התובע הוא כפי העולה מהתיעוד הרפואי.

1. להלן השאלות שהופנו למומחה ותשובותיו:
2. מהו ליקויו/ה של התובע/ת כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

תשובת המומחה – "הליקוי שאובחן ובהמשך נותח... הוא בלט בדיסק L4-5".

1. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 11.1.2015, כמתואר בעובדות המקרה?

תשובת המומחה – "מחלת הגב קדמה בברור לאירוע מיום 11.1.15. בלט הדיסק זוהה בבדיקת CT כבר בשנת 2004. התקפים חזקים וחוזרים של כאב גב תחתון כולל קרינה לרגל ימין רשומים בתיקו הרפואי לפני האירוע.

הרישום הראשון לאחר האירוע שמתייחס לכאב גב תחתון הוא בתאריך 18.1.15 (שבוע אחרי האירוע). ברישום זה מצויין כי הוא מתלונן על כאב גב תחתון מזה חודש וחצי (ההדגשה במקור) לאחר הרמת משר של 5 ק"ג. אירוע הנפת פטיש לא מוזכר וגם לוח הזמנים לתחילת התקף הכאב הנדון אינו מתאים לתאריך 11.1.15 אלא כחמישה שבועות קודם לכן.

להערכתי, מאחר שבלט הדיסק קדם לאירוע, מאחר שהיו התקפים רבים של כאב גב תחתון לפני האירוע וגם נראה שהתקף הנוכחי החל לפני האירוע, יש מקום להכיר רק בהחמרה זמנית של הכאב עקב האירוע.

הנפת הפטיש גרמה לכאב חד על רקע מחלה שקדמה לה".

1. ביום 22.5.19 ביקש התובע להעביר מספר שאלות הבהרה למומחה וביום 1.7.19 התקבלה בקשתו בחלקה. תשובות המומחה התקבלו ביום 1.7.19.
2. להלן שאלות ההבהרה ותשובות המומחה לשאלות שאושרו למשלוח:

1. האם החלטתך היתה משתנה אלמלא הסתירה בלוחות הזמנים בתיעוד הרפואי מיום 18.1.2015? אנא נמק.

תשובת המומחה – "העובדה שמצויינת ברישום מיום 18.1.15 על פיה כאב הגב החל חודש וחצי קודם, הינה סיבה אחת לתשובתי. סיבות נוספות הן שבלט הדיסק נמצא עוד קודם לאירוע, שהיו בעבר התקפים חזקים וחוזרים של כאב גב תחתון כולל קרינה לרגל ימין ואף ניתוח הומלץ קודם לאירוע. המלצתי להכיר בהחמרה באירוע במצב הקודם (למרות הרישום הנ"ל על פיו הכאב החל כחמישה שבועות לפני האירוע). העדר לוחות הזמנים העולים מהרישום לא היו גורמים לשינוי בתשובתי להכיר בהחמרה זמנית ולא בהחמרה מהותית בליקוי שנמצא (בלט הדיסק L4-5)".

2. בהתאם לתיק הרפואי של התובע שעמד בפניך, אנא השב לשאלות הבאות –

א. מתי התלונן התובע בפעם האחרונה לפני האירוע ביום 11.1.2015 על כאבים בגבו?

תשובת המומחה – "הרישום האחרון לפני האירוע שמתייחס למחלת הגב הוא ב-27.12.12. מצויין אז כאב גב תחתון עם ספזם שרירים בגב התחתון".

ב. אנא פרט, מה היו התלונות?

תשובת המומחה – המומחה פירט רשימה של 16 רישומים קודם בתקופה שמ-18.12.01 ועד 1.6.12.

ג. בהשוואה לתלונות התובע ביחס לכאבים בגבו טרם התאונה, לעומת תלונותיו שתועדו אחריה, האם תסכים כי ניתן לראות החמרה בתלונות? אנא נמק ופרט.

תשובת המומחה – "הרישומים בסמוך לאחר האירוע דומים בחומרתם...".

3. בחוות דעתך לא ציינת אילו מסמכים הרפואיים עמדו בפניך, זאת להוציא אמירה כללית כי עיינת במסמכים שצורפו לתיק בית הדין. אי לכך, אנא השב –

א. האם עמד בפניך תיקו הרפואי האורטופדי המלא של התובע עובר למקרה התאונה מיום 11.1.2015?

תשובת המומחה – "איני יכול לדעת אם החומר הרפואי שבאי כוח הצדדים העבירו אלי דרך בית הדין כלל את התיק הרפואי המלא או שיש חומר נוסף שלא הועבר אלי...".

ב. האם עמד בפניך פיענוח בדיקת ה-CT משנת 2004, אליה התייחסת בחוות דעתך?

תשובת המומחה – "לא עמד בפני פיענוח בדיקת CT משנת 2004. עמד בפני רישום מתאריך 3.2.04 בו מצוין כי יש ספונדילוליזיס ולחץ מהדיסק L4-5. מצויין ברישום זה גם כי הומלץ ניתוח.

ג. אנא פרט את ממצאי הפיענוח.

תשובת המומחה – "פענוח בדיקת CT שנמצא במסמכים שהועברו אלי הוא מתאריך מוקדם עוד יותר (18.12.01). הפענוח מציין בלט מרכזי בדיסק L4-5 עם לחץ על השק הדוראלי".

4. בחוות דעתך ציינת כי התובע נותח בגבו. בשים לב למועד הניתוח, האם יהיה זה נכון להניח כי עד למועד התאונה לא נדרש התובע להתערבות ניתוחית ואילו לאחריה נדרש לכך? האם יהיה נכון לציין כי מדובר בהחמרה במצבו? אנא נמק.

תשובת המומחה – "כפי שציינתי, בלט הדיסק קדם לאירוע ואף ניתוח הומלץ עוד קודם לאירוע. בהינתן התמונה העולה מהרישומים הרפואיים, סביר שהתובע היה מגיע לאותם טיפולים גם ללא האירוע".

5. האם צוין בתיעוד הרפואי עובר לתאונה כי התובע הופנה למרפאת כאב? האם, לאור הפניית התובע למרפאת כאב לאחר התאונה, ניתן לראות בכך החמרה ברמת הכאב מהם סבל התובע לאחר קרות התאונה?

תשובת המומחה – "יעוץ של מרפאת כאב נתבקש בתחילת מאי 15 וכמה ימים אח"כ בוצע ניתוח כריתת הדיסק הבולט. נראה שהיה כאב ניכר בחודש מאי. קשה לשפוט אם הוא חזק יותר ממה שהיה בנובמבר 2006 כשהוא דיווח על כאב בדרגה 6-7. הכאב היה וודאי יותר חזק מאשר בסוף פברואר 2015 (חודש וחצי אחרי האירוע) כשנרשם שהוא לא לקח כמעט שום תרופה, עיקר הכאב בלילה ואין בכלל כאב בזמן ריצה".

1. ביום 8.9.19 הגיש הנתבע הודעה לפיה הוא מוכן לאמץ את חוות דעת המומחה לפיה הפגיעה ממנה סבל התובע כתוצאה מהאירוע היא החמרה זמנית של הכאב. התובע התנגד לעמדת הנתבע וביקש שהוועדה הרפואית היא זו שתקבע את אופייה של הפגיעה. הנתבע חזר על עמדתו גם בסיכומיו.

דיון והכרעה

1. כבר נפסק כי "אובדן כושר העבודה, אפילו הוא תולדה של כאב בלבד, הוא בגדר פגיעה פיזיולוגית" (ר' עבל (ארצי) 16221-03-11 המוסד לביטוח לאומי - ראמי חרמון (28.6.12)).
2. כמו כן נפסק כי "נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה ב'תאונה' כב'תאונת עבודה' יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם אותן חבלות שהצריכו ריפוי ושיקום", ועל כן גם היזקקות לטיפול רפואי כתוצאה מתאונה מספיקה לצורך הכרה בתאונה כב'תאונת עבודה', ואין חובה כי המבוטח יהיה זכאי לדמי פגיעה דווקא על מנת שהתאונה בה נפגע תוכר ככזו‘ [עב"ל (ארצי) 20974-01-16 קלרה שמורק – המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017) [פורסם בנבו]]" (ר' עב"ל (ארצי ) 8665-04-18 המוסד לביטוח לאומי - שרה לוי (24.6.19)).
3. כאמור, המומחה הכיר למעשה בפגיעה שנגרמה לתובע כתוצאה מתאונת העבודה. לדעת המומחה, הפגיעה התבטאה בהחמרה זמנית של הכאבים על רקע מצב רפואי קודם.
4. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (ר' דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], 2.11.1999). 
5. בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (ר' עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], מיום 6.6.2005; עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו], 9.5.2012).
6. לאור האמור, יש לקבל את התביעה להכרה בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה. קרי, כי מדובר בפגיעה שהתבטאה בהחמרת כאבים זמנית עקב מצב רפואי קודם.
7. בהתאם לטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (צורף כנספח לכתב ההגנה) התובע שב לעבודתו ביום 3.8.15. על פי חוות דעת המומחה, התובע נותח כתוצאה מהחמרה בכאבים במהלך חודש מאי 2015. תקופת אי כושר העבודה מתאימה לחוות דעת המומחה.

סוף דבר

1. התביעה להכרה בפגיעה בגב מתקבלת בהתאם לאמור לעיל.
2. התובע זכאי לדמי פגיעה בעד התקופה שעד יום 2.8.15.
3. הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסך 2,000 ₪. סכום ההוצאות הנמוך נקבע על ידי בשים לב לעובדה שהנתבע היה מוכן לאמץ את האמור בחוות דעת המומחה, ובשים לב לתוצאה הסופית, לפיה מסקנות חוות דעת המומחה התקבלו ככתבן וכלשונן.

ניתן היום, כ"ט ניסן תש"פ, (23 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.