1. לפני בקשת המבקש למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום המחצית השניה של האגרה.
2. קדמה לבקשת שלפני בקשה למחיקת התביעה כאשר בהחלטתי מיום 31.01.2017 אישרתי למשיב ארכה לתשלום המחצית השניה עד ליום 07.02.2017.
3. משלא שולמה המחצית השניה במועד שקבעתי, הגיש המבקש בקשה נוספת למחיקת התביעה.
4. בבקשה שלפני נטען, כי ב"כ המשיב צפה בהחלטתי מיום 31.01.2017, אך בניגוד להחלטות מפורשות לא שילם את המחצית שניה.
5. עיון בנתוני התיק, מראה כי נכון להיום, ה- 13.02.2017, טרם שולמה המחצית השניה של האגרה למרות שבתיק נקבעה במעמד הצדדים וב"כ הצדדים עוד ביום 04.01.2017 ישיבת הוכחות ליום 26.02.2017.
6. צודקת ב"כ המבקש בטענתה כי ב"כ המשיב צפה בהחלטתי מיום 31.01.2017.
7. ככלל, החיוב באגרה בשל נקיטה בהליך משפטי מבטא איזון בין שתי מגמות עיקריות: המגמה הראשונה, עניינה השתתפות ציבור המתדיינים בעלות ההליך השיפוטי. במובן זה, האגרה שנדרש יוזם הליך לשלם מהווה תשלום למדינה בעד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט. בצד זאת, החיוב באגרה מגשים מטרות נוספות: ביסוס רצינות ההליך ויצירת מחסום מסוים בפני פתיחה של הליכי סרק. זאת ועוד, העובדה שבתביעות כספיות נקבעת האגרה בשיעור יחסי לסכום הנתבע מהווה תמריץ לתובע להעמיד את תביעתו על סכום ריאלי מחד, ועשויה למתן הגשת תביעות בסכומים מופרזים מאידך. החיוב באגרת מסייע בסינון של הליכים משפטיים ומאפשר ניצול רציונלי של משאבי השפיטה; המגמה השנייה, עניינה הבטחת זכות הגישה לערכאות. זכותו של הפרט לפנות לערכאות היא יסוד עיקרי בשיטתנו המשפטית. ברם, הטלת אגרה עבור פתיחתו של הליך משפטי עלולה להכביד על המבקש לפנות לערכאות, ובנסיבות מסוימות אף לחסום את דרכו מפנייה כאמור.
8. האיזון בין שתי מגמות מנוגדות אלה בא לידי ביטוי, בין היתר, באמצעות קביעת מנגנונים שונים של פטור מאגרה או הפחתתה בנסיבות מסוימות. זאת על מנת למנוע מצב בו שעריו של בית המשפט ייסגרו בפניו של בעל דין רק משום שידו אינה משגת לשלם את האגרה (להרחבה ראה: ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (14.02.2015)).
9. מי שלא נכנס תחת הקטגוריות הקבועות לפטור מאגרה, עליו לשלם את האגרה במלואה ובמועד.
10. עסקינן בתיק שהחל את דרכו בלשכת ההוצאה לפועל כתובענה על סכום קצוב. בהתאם לתקנה 6 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), יש לשלם את המחצית השניה עד עשרים ימים לפני התאריך שנבקע לדיון.
11. כאמור, נכון להיום וחרף החלטתי הנ"ל והקבוע בתקנות, לא שולמה המחצית השניה של האגרה. זאת ועוד, המזכירות שלחה לב"כ המשיב ב- 04.01.2017 הודעה לתשלום המחצית השניה של האגרה.
12. מכח תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מוסמך בית המשפט להיענות לבקשה למחוק תביעה על הסף מפאת אי תשלום אגרה מספקת.
13. בנסיבות העניין והרבה לפנים משורת הדין, אני מאפשר למשיב ארכה אחרונה וקצרה לתיקון המחדל ותשלום המחצית השניה ומורה לו לשלמה עד ליום 15.02.2017, אחרת תימחק התביעה.
14. שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ז, 13 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.