1. לפני בקשה למתן החלטה בבקשה למחיקת התביעה בשל אי תשלום מחצית שניה של האגרה.
2. בהחלטתי מיום13.02.2017 פירטתי השתלשלות העניינים הרלוונטית ואישרתי למשיב, לפנים משורת הדין, לשלם את המחצית השניה של האגרה עד ליום 15.02.2017.
3. בעקבות הודעה מטעם ב"כ המשיב, הוריתי בהחלטה נוספת מיום 15.02.2017 על הארכת המועד לתשלום המחצית השניה עד ליום 16.02.2017.
4. עיון בנתוני התיק מעלה, כי ב"כ המשיב צפה בשתי ההחלטות הנ"ל, ובכל זאת, המשיב לא שילם את המחצית השניה ביום 16.02.2017 אלא רק היום (!!).
5. יש לראות בחומרה רבה את התנהלות המשיב ואי עמידתו בהחלטות בית המשפט ואף אי הגשת בקשה מתאימה להארכת מועד, ואין זו הפעם הראשונה.
6. הלכה פסוקה היא, כי מקום אשר ניתן לרפא את הפגם אשר נפל בהתנהלות בעל דין באמצעות פסיקת הוצאות, יטה בית המשפט לעשות כן, על מנת לאפשר לצד אשר בהתנהלותו נפל פגם, לשטות טענותיו בפני בית המשפט ולא למנוע ממנו זכות הגישה לערכאות.
7. סבורני, כי יפה הלכה זו במקרה דנן כאשר אין לנעול בפני המשיב (התובע) את נעלי בית המשפט בעוד ניתן לרפא את הפגמים (משלא מדובר בפגם אחד) בהתנהלותו באמצעות פסיקת הוצאות נכבדות אשר יקחו בחשבון את הבקשות שהגיש המבקש וכן יביעו מורת רוחו של בית המשפט מאופן התנהלותו.
8. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה, ברם מחייב את המשיב בתשלום הוצאות משפט לטובת המבקש בסך כולל של 2,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות המשפט, שאם לא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.