באמצעות ב"כ עו"ד דורון על פי ייפוי כוח מוגבל

1. החלטה זו ניתנת בבקשה שהגישה המבקשת להורות כי המצאת כתבי בי-דין שבוצעה למשרדי המשיבה בקוריאה באמצעות שליח, תקפה.
2. בטרם הגשת הבקשה הנ"ל הוגשה הודעה של ב"כ המשיבה (המייצג אותה על-פי ייפוי כוח מוגבל לעניין ההמצאה בלבד) שממנה עולה כי ביום 13.4.17 התקבלו במשרדיה של המשיבה בקוריאה כתבי טענות מתורגמים לאנגלית שנמסרו באמצעות חברת שליחויות. ב"כ המשיבה טען כי מסירה זו בוצעה בניגוד להוראה המפורשת של בית המשפט להמציא את המסמכים באמצעות המחלקה לסיוע משפטי בין מדינות, ובניגוד להוראות האמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים שנערכה בהאג ביום 15 בנובמבר 1965 (להלן "אמנת האג"). בהקשר זה נטען בין היתר כי קוריאה הסתייגה מהוראות סעיף 10 לאמנה ואינה מאפשרת להמציא כתבי בי-דין זרים בתחומה באמצעות הדואר או באמצעות שליח, וכן נטען כי ניסיון ההמצאה נעשה בניגוד לדין בשפה האנגלית ולא הקוריאנית.
3. בתגובת המבקשת ובקשתה להורות כי ההמצאה תקפה, מפנה ב"כ המבקשת להחלטה בעניין ההמצאה מיום 21.12.16 שבה נקבע כי "ההמצאה תתבצע בהתאם לקבוע באמנת האג בדבר המצאת כתבי בי דין בחוץ לארץ, קרי באמצעות המחלקה לסיוע משפטי בין מדינות בהנהלת בתי המשפט". כמו-כן צוין בהחלטה אילו מסמכים יש להמציא ונקבע כי מסמכים אלה "יתורגמו לאנגלית ונוטריון יאשר את נכונות התרגום". המבקשת טוענת כי פעלה בהתאם להחלטה זו כשהעבירה ביום 22.2.17 את המסמכים הנדרשים למחלקה לסיוע משפטי בין מדינות בעברית ובתרגום לאנגלית באישור נוטריוני, אך טרם התקבל אישור על ביצוע ההמצאה.

עוד עולה מהבקשה כי כדי להאיץ את ההמצאה "ולהוסיף שלייקס לחגורה" נשלחו המסמכים בצירוף התרגום הנוטריוני למשרדיה של המשיבה בסיאול שבקוריאה גם באמצעות חברת שליחויות והתקבלו שם ביום 13.4.17. המבקשת טוענת כי יש להכיר בהמצאה זו שביצעה באמצעות חברת שליחויות, תוך הפניה להחלטה שניתנה ברע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ ואח' נ' רוני אליעד ואח' ביום 20.7.10 (להלן "עניין קווי אשראי"), שם נקבע כי במקרים מסוימים יש להכיר בהמצאה שאופן ביצועה נוגד את הוראות אמנת האג והתקנות שהותקנו לפיה. בהקשר זה נטען בין היתר כי התנגדות המשיבה להמצאה נגועה בחוסר תום לב דיוני, שכן בתביעה קודמת שהגישה מבוטחת של המבקשת הנובעת מאותו מערך עובדתי, לא התנגדה המשיבה להמצאה של כתבי בי דין מתורגמים לאנגלית באמצעות חברת שליחויות וניהלה מו"מ עם המבוטחת לשם סילוק תביעתה. כמו-כן נטען כי המבקשת עשתה ניסיון רציני ותם לב לבצע המצאה בהתאם להחלטת בית המשפט ולהוראות האמנה, וכי התאמת המסמכים לקבוע באמנה נבדקה באמצעות הנהלת בתי המשפט. לבסוף נטען כי אין לפסול את ההמצאה בשל כך שהמסמכים תורגמו לאנגלית ולא לקוריאנית, שכן המשיבה היא חברה בינלאומית שהאנגלית היא השפה השגורה בפי עובדיה ומנהליה וכל ההתכתבות בין המבוטחת של המבקשת לבין המשיבה התנהלה בשפה האנגלית.

1. בתגובה הארוכה והמפורטת מטעם המשיבה לבקשה צוין, בין היתר, כי המבקשת כבר ביקשה מבית משפט זה לבצע המצאה למשיבה מחוץ לתחום באמצעות חברת שליחויות, ובקשתה נדחתה בהחלטה מיום 2.2.17 שבה נקבע כי בקשה מסוג זה מחייבת את המבקשת להבהיר תחילה את הדין הקוריאני ביחס להמצאת כתבי בי-דין באמצעות הדואר. עוד נטען כי קיימים שני מסלולי המצאה שונים הקבועים בסעיפים 5 ו- 10 לאמנת האג, ומשהסתייגה קוריאה מדרך ההמצאה הקבועה בסעיף 10 לאמנה, דהיינו המצאה באמצעות הדואר או באמצעות חברת שליחויות, היה על המבקשת להמציא את המסמכים בהתאם להוראות סעיף 5 לאמנה. בסעיף 5 נקבע כי הרשות המרכזית של מדינת היעד רשאית לבקש כי כתבי בי הדין ייכתבו בשפה הרשמית או באחת מהשפות הרשמיות של המדינה, ולפי חוות דעת המומחה שצורפה לתגובה, הרשות המרכזית של קוריאה אשר מטפלת בבקשות להמצאת כתבי בי-דין דורשת לצרף תרגום של כתבי בי-הדין לקוריאנית שהיא השפה הרשמית היחידה בקוריאה. ב"כ המשיבה מפנה בעניין זה גם לאתר האינטרנט הרשמי של Hague Conference on Private International Law שבו מפורטות ההצהרות, ההסתייגויות וההודעות של קוריאה ביחס לאמנת האג.

המשיבה התייחסה להחלטה שניתנה בעניין קווי אשראי וטענה כי הכלל שנקבע באותה החלטה הוא כי ניסיון המצאה שבוצע בניגוד להוראות אמנת האג הוא חסר תוקף. כמו-כן נקבע בהחלטה כי יכולות להתקיים נסיבות שבהן יהיה מוצדק לחרוג מהכלל ולאשר את תוקף ההמצאה, על אף שלא נעשתה בהתאם לאמנת האג או לתקנות שהותקנו לפיה, אך לטענת ב"כ המשיבה, לא מתקיימות במקרה דנן נסיבות כלשהן שעשויות להצדיק חריגה מהכלל בהתאם לשיקולים שהתוו בעניין קווי אשראי. בהקשר זה נטען כי קיים פגם חמור בהמצאה באמצעות חברת שליחויות, שכן קוריאה הסתייגה במפורש מדרך ההמצאה המבוקשת ולא מדובר במחלוקת פרשנית בנוגע להוראות האמנה שטרם הוכרעה. עוד נטען כי ביצוע המצאה של מסמכים שאינם מתורגמים לקוריאנית באמצעות חברת שליחויות אינה תואמת את הדין הקוריאני הפנימי. לגבי הניסיון להמציא את המסמכים באמצעות המחלקה לסיוע משפטי, נטען כי אין להכיר בכך כ"מהלך רציני ותם לב" משבוצע בניגוד להסדרים המפורשים באמנת האג ובניגוד לדיניה הפנימיים של קוריאה. בעניין זה הפנה ב"כ משיבה להחלטה שניתנה בת"צ (מחוזי מרכז) 10812-11-14 Hitachi Ltd. נ' רן מירום (מיום 14.4.16), שם נקבע כי ניסיון לבצע המצאה של כתבי בי-דין מתורגמים לאנגלית כאשר מדינת היעד דורשת תרגום לשפה המקומית מהווה פגם מהותי.

כמו-כן טוען ב"כ המשיבה תוך הפניה לפסיקה, כי הוראות של בית משפט ישראלי לעניין האופן הטכני שבו יש לבצע את ההמצאה אינן יכולות לגבור על כללי ביצוע ההמצאה בהתאם לאמנת האג. עוד נטען כי גם אם המשיבה היא חברה בינלאומית, אין בכך כדי לגבור על הסדרים מפורשים שנקבעו באמנת האג, ומכל מקום, קיים הבדל בין רמת הבנת האנגלית הדרושה לצורך התנהלות עסקית שוטפת לבין רמת ההבנה הדרושה לצורך התייחסות למסמכים משפטיים שהוגשו לבית המשפט. לבסוף נטען כי עצם עמידתה של המשיבה על ביצוע המצאה בדרך התואמת את אמנת האג אינה נחשבת לחוסר תום-לב דיוני, ואף אין לקבוע כי התנהלותה של המשיבה בעניין תביעת המבוטחת מונעת ממנה להעלות טענות בעניין תוקפה של ההמצאה בתביעה דנן. בהקשר זה נטען כי המשיבה לא הכירה בהמצאה של כתבי בי-דין בתביעת המבוטחת אשר נמחקה לבקשת המבוטחת במעמד צד אחד לנוכח הסדר שהושג מחוץ לכותלי בית המשפט.

1. בתשובה לתגובה התייחסה המבקשת לתשובה שקיבלה ביום 22.6.17 מהמחלקה לסיוע משפטי בין מדינות שממנה עולה כי התקבלה אצלם הודעה מהרשות בקוריאה שלפיה המסירה לא בוצעה בהצלחה מאחר שהמסמכים לא תורגמו לשפה הקוריאנית. עוד עולה מהתשובה כי בעקבות זאת פעלה המבקשת מידית לתרגם את כל המסמכים לשפה הקוריאנית, ביום 17.7.17 הומצאו המסמכים המתורגמים למחלקה לסיוע משפטי, ביום 7.8.17 התקבל אישור לכך שהמסמכים נשלחו לקוריאה בשנית לאחר קבלת המסמכים המתורגמים ובהמשך תימסר למבקשת הודעה לגבי ביצוע ההמצאה. לטענת ב"כ המבקשת, היות שההמצאה החוזרת בדרך המלך כבר יצאה לדרכה לקוריאה, המבקשת אינה רואה שום סיבה הגיונית לעכב את ההליך ולהמתין לקבלת המסמכים אצל LG באמצעות הרשות המרכזית בקוריאה. ב"כ המבקשת הוסיף והעלה טענות בעניין חוות דעת המומחה שצורפה לתגובתה של המשיבה, אופן עריכתה והטענות שהועלו בה, אך לא ביקש לחקור את המומחה על חוות דעתו.

דיון

1. לפי החלטת בית המשפט בעניין ההמצאה מיום 21.12.16 היה על המבקשת להמציא את המסמכים למשיבה "בהתאם לקבוע באמנת האג בדבר המצאת כתבי בי דין בחוץ לארץ, קרי באמצעות המחלקה לסיוע משפטי בין מדינות בהנהלת בתי המשפט". מתשובתה האחרונה של המבקשת עולה כי המסמכים המתורגמים לקוריאנית כבר הועברו למחלקה לסיוע משפטי בין מדינות ביום 17.7.17, התקבלו בקוריאה לצורך ביצוע ההמצאה בתחילת חודש אוגוסט 2017 וטרם התקבל עדכון לגבי המצאתם למשיבה. אף על פי כן, ולמרות החלטת בית המשפט מיום 2.2.17 שבה נדחתה בקשה קודמת של המבקשת להמציא את המסמכים באמצעות חברת שליחויות, מתבקש בית המשפט להכיר בהמצאה של המסמכים ללא תרגום לקוריאנית שבוצעה באמצעות שליח ביום 13.4.17.
2. לצורך הכרעה בבקשה יש לבחון האם מתקיימות בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות להכיר בהמצאה למשיבה על אף שלא בוצעה בהתאם להחלטות בית המשפט הנ"ל ואף לא בהתאם להוראות האמנה והתקנות שהותקנו לפיה.
3. לפי ההלכה בעניין קווי אשראי, אחד השיקולים שיש להידרש אליו הוא טיב הפגם בדרך ההמצאה וחומרתו – "האם הפגם בדרך ההמצאה עמד בניגוד ברור להסדרים הקבועים באמנה, או שמא טענת הפגם נסמכת על פרשנות מוצעת להוראת האמנה אשר טרם הוכרעה". בענייננו, עולה בבירור מסעיף 10 לאמנה, כי אין להמציא כתבי בי דין באמצעות הדואר (או באמצעות שליח) אם מדינת היעד הצהירה על התנגדותה לכך. להלן הוראות סעיף 10(a) (ההדגשה אינה במקור):

"למעט מקום שמדינת הייעוד מצהירה על התנגדותה לכך, לא תניח אמנה זו מכשול:

1. לאפשרות לשלוח במישרין, באמצעות הדואר, כתבי בי דין לבני אדם הנמצאים בחוץ לארץ..."

המבקשת אינה חולקת על פרשנותו של הסעיף הנ"ל, ואף לא הכחישה בתשובתה לתגובה כי קוריאה הסתייגה מהמצאת כתבי בי-דין לפי סעיף זה. ההסתייגות פורסמה, בין היתר, באתר הרשמי של אמנת האג (Hague Conference on Private International Law) שבו מפורטות ההצהרות, ההסתייגויות וההערות של המדינות שהצטרפו לאמנה. במידע שפורסם באתר בנוגע לקוריאה שצורף לתגובת המשיבה צוין מהם הסעיפים באמנה שקוריאה מתנגדת להם, וביניהם סעיף 10(a), ובהמשך פורטו ההסתייגות של קוריאה, לרבות ההסתייגות שלהלן:

"Pursuant to Article 10, the Republic of Korea objects to the following:

a) the freedom to send judicial documents, by postal channels, directly to persons abroad".

מסירה של המסמכים ישירות למשרדיה של המשיבה באמצעות חברת שליחויות, למרות התנגדותה של קוריאה לביצוע המצאה בדרך זו, מהווה פגם משמעותי וחמור.

1. שיקול נוסף שהוזכר בעניין קווי אשראי הוא עוצמת הפגיעה בתכליות האמנה, שאחת מהן הוא כיבוד ריבונותן של מדינות. בחוות הדעת שצורפה לתגובה מטעם המשיבה קבע המומחה כי מסירה באמצעות הדואר או באמצעות שליח אינה תואמת את הדין הקוריאני הפנימי, תוך הפניה לפסיקת בית המשפט העליון של קוריאה. המצאה המנוגדת לדין הפנימי של מדינת היעד פוגעת משמעותית בעיקרון כיבוד ריבונותן של מדינות. המבקשת העלתה טענות כלליות בנוגע לאופן עריכת חוות הדעת, אך לא ביקשה לחקור את המומחה, לא הגישה חוות דעת נגדית מטעמה ולא העלתה, וממילא לא ביססה, טענה סותרת שלפיה הדין הקוריאני הפנימי מתיר המצאה באמצעות שליח. יובהר כי הנטל בעניין זה היה מוטל על המבקשת, שכן היה עליה לסתור את נקודת המוצא שלפיה קוריאה הסתייגה מביצוע המצאה בדרך זו (ראו עניין קווי אשראי בסעיף 29).
2. עוד נקבע בעניין קווי אשראי כי במקרים מסוימים ראוי להוסיף ולבחון האם טרם ביצוע ההמצאה בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה, נעשה ניסיון אמיתי ותם לב לבצע המצאה בהתאם להוראות האמנה. בסעיף 5 לאמנת האג, נקבע כי בעת ביצוע המצאה לפי סעיף זה (דהיינו המצאה באמצעות המחלקה לסיוע משפטי בין מדינות לרשות המרכזית של מדינת היעד) "רשאית הרשות המרכזית לבקש כי הכתב ייכתב בשפה הרשמית, או באחת מהשפות הרשמיות, של המדינה המתבקשת, או כי יתורגם לשפה כאמור". כפי שעולה בין היתר מהמידע שפורסם באתר הרשמי של אמנת האג אשר צורף לתגובת המשיבה, הרשות המרכזית בקוריאה דורשת לצרף תרגום של כתב בי-הדין לקוריאנית. להלן נוסח הדרישה של קוריאה לתרגום המסמכים בעת ביצוע המצאה לפי סעיף 5 לאמנה:

"In case where the document is served under Article 5(1), translation into the official language (Korean) should be attached"

המבקשת לא העלתה בתשובתה לתגובה טענות בנוגע לדרישה זו, אלא רק הנפתה לקביעת המומחה בחוות הדעת מטעם המשיבה שלפיה הרשות המרכזית בקוריאה נוהגת לבדוק עם הנמען האם יהיה מוכן לקבל את כתבי בי-הדין שלא תורגמו לקוריאנית באופן וולונטרי, ולא צוין האם נעשתה פנייה כזו למשיבה. ואולם, גם אם הרשויות בקוריאה פנו למשיבה וגם אם המשיבה סירבה לקבל את המסמכים ללא תרגום, אין לזקוף זאת לחובתה, שכן היא זכאית לדרוש שהמצאה תבוצע בהתאם להוראות האמנה ושהמסמכים יתורגמו כנדרש.

המסמכים שהעבירה המבקשת למחלקת הסיוע המשפטי בין מדיניות בטרם ביצוע ההמצאה באמצעות שליח, לא כללו תרגום נוטריוני לקוריאנית אלא לאנגלית בלבד. אמנם נקבע בהחלטה של כב' הרשמת אניסמן (כתוארה אז) בעניין ההמצאה כי המסמכים יתורגמו לאנגלית, אך בד בבד נקבע באותה החלטה במפורש כי יש לבצע את ההמצאה בהתאם להוראות אמנת האג ובאמצעות מחלקת הסיוע המשפטי בין מדינות. לכן, היה על המבקשת לברר מהן ההנחיות של הרשות המרכזית בקוריאה לעניין ביצוע המצאה – בירור שהייתה יכולה לבצעו בנקל בין היתר באמצעות אתר האינטרנט הנ"ל, אך היא לא עשתה זאת לפני שהעבירה את המסמכים למחלקה לסיוע המשפטי בין מדינות ביום 22.2.17. רק ביום 17.7.17 – כשלושה חודשים לאחר המסירה באמצעות שליח – העבירה המבקשת את המסמכים לצורך ביצוע המצאה בצירוף תרגום לקוריאנית. על כן, אין לקבל את טענת המבקשת כי בטרם מסירת המסמכים באמצעות שליח עשתה ניסיון אמיתי ותם לב לבצע המצאה בהתאם להוראות האמנה.

1. כך גם אין לקבל את הטענה כי המשיבה פעלה במקרה דנן בחוסר תום לב דיוני העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, באופן המצדיק לאשר את ההמצאה של כתבי בי-הדין חרף הפגם שדבק בדרך ביצוע ההמצאה. עמידתה של המשיבה על המצאה בהתאם להוראות אמנת האג, אין בה כשלעצמה חוסר תום לב דיוני (ראו עניין קווי אשראי בסעיף 27). המבקשת טוענת כי בתביעה של המבוטחת המתייחסת לאותן נסיבות עובדתיות הכירה המשיבה בהמצאת כתבי בי-הדין בתרגום לאנגלית ובאמצעות שליח, אך טענה זו לא הוכחה ונראה שאין לה בסיס. העובדה שלאחר מסירת מסמכי תביעת המבוטחת באמצעות שליח ניהלה המשיבה מו"מ עם המבוטחת, אינה מלמדת כי המשיבה הכירה בביצוע ההמצאה בדרך זו. כפי שעולה מתגובת המשיבה, תביעת המבוטחת נמחקה לבקשתה במעמד צד אחד לנוכח הסדר שהושג עם המשיבה מחוץ לכותלי בית המשפט, והמשיבה אינה חתומה על הבקשה ואף אינה רשומה כמי שמיוצגת על-ידי עו"ד ישראלי כלשהו. מכאן שלא הוכח כי התנהלותה של המשיבה בתביעת המבוטחת יצרה מצג שלפיו היא מסכימה להמצאת כתבי בי-דין מתורגמים לאנגלית בלבד באמצעות שליח, וממילא אין מקום לקבוע כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב דיוני העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
2. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לא הוכח שמתקיימות בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות להכיר בהמצאה שנעשתה בניגוד להוראות אמנת האג.
3. אוסיף ואעיר כי היות שהמבקשת כבר טרחה ותרגמה את המסמכים לקוריאנית, העבירה אותם למחלקה לסיוע משפטי בין מדינות והם התקבלו בקוריאה בתחילת אוגוסט 2017 לצורך ביצוע המצאה בהתאם להוראות אמנת האג, לא ברורה עמידתה העיקשת של המבקשת על הכרה בהמצאה שבוצעה קודם לכן באמצעות שליח בצירוף תרגום נוטריוני לאנגלית בלבד. בנסיבות אלה, סבורני כי לא היה מקום לעמוד על הבקשה המקורית להכרה בהמצאה באמצעות שליח, אלא לבקש לכל היותר ארכה לביצוע ההמצאה בהתאם להוראות אמנת האג כמבוקש בבקשתה החלופית של המבקשת בתשובה לתגובה.
4. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
5. עם זאת, משעולה מתשובת המבקשת כי העבירה את המסמכים הנדרשים למחלקה לסיוע משפטי בין מדינות והם התקבלו בקוריאה לצורך ביצוע המצאה בתחילת חודש אוגוסט 2017, אזי בהעדר התנגדות או החלטה אחרת ניתנת בשלב זה ארכה של 60 יום להמצאת כתב התביעה למשיבה.

ההחלטה ניתנת מתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ‏כ"ד אב תשע"ז, 16 באוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.