עניינה של ההחלטה בצו זמני למניעת שינויים במניות ובהנהלת החברה מושא החלטה זו.

רקע

1. המבקש, מר סאמי נופי (להלן: "סאמי"), מר מרואן נופי, (להלן: "מרואן") ומר ראיד נופי, (להלן: "ראיד") הינם אחים, בניו של מר סמעאן נופי ז"ל, אשר ייסד את חברת סמעאן נופי ובניו בע"מ, (להלן: "החברה"). האחים הינם בעלי המניות בחברה באמצעות החברות שבשליטתם, (המבקשת 2, המשיבה 2, המשיבה 4), ומכהנים כמנהליה. המשיבה 5, הגב' זוהר דביר, (להלן: "זוהר"), מונתה כמנהלת נוספת וזאת במסגרת הליך קודם שהיה בין הצדדים, לאחרונה, התפטרה זוהר מתפקידה.

2. המחלוקת בין הצדדים, בנושא אחר, כבר הובאה בפני במסגרת דיון בתיק קשור, שם נדחתה בקשה לסעד זמני, (ת"א 37503-12-15), בהחלטה מיום 3.4.16, החלטה עליה הוגשה רע"א 1378/16, אשר נדחתה, כמפורט בהחלטת כב' השופט הנדל מיום 3.4.16, שם באופן מתומצת היטב, תוארה המחלוקת בין האחים נופי. בקצרה, אתאר את הרקע שהביא להליך הנוכחי. האחים אשר היו שרויים במחלוקת, חתמו על הסכם היפרדות וזאת ביום 19.11.14, (להלן:" הסכם ההיפרדות"). במסגרת הסכם ההיפרדות, יצרו האחים מתווה להעברת מניותיהם בחברה של סאמי וראיד למרואן אולם עד ליעד הסופי של העברת המניות למרואן, נקבע שמניות שלושת האחים יועברו לחברות שבשליטתם, לאחר מכן, יתרות החובה של החברה, יועברו לחברות שבשליטת האחים כאשר כל אחד מהם יחויב בשליש מהחובות שיסולקו מהרווחים הראשונים שהחברה תחלק. עוד הוסכם שהאחים ירכשו את נכסי החברה והתמורה תשמש לפירעון חובותיה כמפורט ברשימה שצורפה להסכם ההיפרדות. נקבע כי לאחר מכירת כל הנכסים, סילוק כל ההתחייבויות וחלוקת רווחים נוספים לאחים, יועברו מניותיהם של סאמי וראיד למרואן.

3. עניין מהותי בהסכם ההיפרדות נקבע בסע' 8 שעניינו "שעתוק" סיווג החברה לחברות שבשליטת האחים באופן שכל אחד מהם, יוכל להמשיך בדרכו בחברה משלו, והסיווג הקבלני של החברה, "יועתק" כדין, לכל אחת מהחברות החדשות שפתחו האחים. האחים המשיכו בפרויקטים כפי שנקבע בחברות שבבעלותם, תוך שנקבע מנגנון של המחאת זכות לחברות של האחים, עד שיהיו לחברות סיווג כמו של החברה, וכל אחד מהאחים ינהל את הפרויקטים שלו. החריג היה מרואן שבהסכמה ותוך מתן כתבי שיפוי, המשיך בפרויקטים חדשים, שלא באמצעות החברה החדשה שבשליטתו אלא באמצעות החברה, ומדובר בפרויקט מוסכם בכתב, "רומיאו ויוליה" וישנו פרויקט שמעמדו במקרה הטוב, "הסכמה בעל פה", פרויקט "הוילות" - מגרשים 101-104 באילת.

4. הסכם ההיפרדות לא קבע דבר בשאלת ניהול החברה השוטף למעט הקביעה שכל אח ינהל את הפרויקטים "שלו". ישנה בהסכם קביעה אודות העברת מחלוקות שבניהול שוטף להכרעת מר מישל אלקסלסי, אשר התפטר מתפקידו, וההסכם לא קבע מנגנון חילופי למקרה שכזה. נושא מהותי נוסף שיש להזכיר, הינו סוגיית הגילוי מרצון שהאחים הסכימו לקדם, כמפורט בסע' 4 להסכם ההיפרדות, ובהקשר לענייני מס הכנסה, שבלשון המעטה יאמר לגביהם כי נראה שחלה לכל הפחות תקלה חמורה בהתנהלות החברה עד כדי כך שעננה פלילית לכאורה מרחפת מעליה.

5. כאן המקום להזכיר הליך קשור נוסף, שלישי (התיק השני בזמן), ת"א 11763-05-16, הליך שהגיש ראיד נגד מרואן כאשר סאמי היה בו משיב פורמאלי. ראיד טען כנגד מרואן כי הינו מפר את הסכם ההיפרדות, ובין היתר מזמן ישיבות הנהלה שלא כדין ומציג עצמו בפני צדדים שלישיים כמנכ"ל החברה, תוך התעלמות מהיות האחים מנהלים בדרגה שווה. עוד נטען כי מרואן לכאורה פועל מול צדדים שלישיים ומציג עצמו כמנכ"ל החברה שלא כדין, בפניות המזיקות לראיד. לאחר הגשת הבקשה בתיק האמור, וימים לפני הדיון שנקבע שם ליום 22.5.16, התברר כי מרואן פעל באופן חד צדדי, והעביר את מניותיהם של סאמי וראיד לבעלותו, כך שהפך להיות הבעלים של מלוא המניות בחברה, כאמור במכתב שמרואן כתב לסאמי וראיד ביום 10.5.16 ממנו עלה כי מרואן ביצע מהלך שכונה על ידו, "סעד עצמי" שכן לשיטתו הגיע העת להעברת המניות אליו. בכול אופן, במסגרת דיון מיום 22.5.16, הושג בין ראיד למרואן הסכם שקיבל אישור ביהמ"ש אשר כלל התייחסות למניות החברה, ולפיו מרואן התחייב לפעול באשר למניות כהמלצת עו"ד משעני אשר מונה על ידי הצדדים לטפל בהעתקת הסיווג הקבלני לחברות של האחים. במהלך הדיון הבהיר סאמי, שהיה משיב פורמאלי, כי ההסכמה שבין ראיד למרואן אינה מקובלת עליו וכי בדעתו לפעול בנפרד לשמירה על זכויותיו.

6. בהמשך לדברים כפי שעלו בתיק 11763-05-16, לאחר שהתברר כטענת סאמי שלא רק שמרואן פעל להעברת מניות האחים לבעלותו, בדרך שלא הובררה עד תום, אלא נקט במהלך נוסף, והודיע על דירקטורים שחדלו מכהונתם, (סאמי וראיד), הגיש סאמי בקשה לסעדים זמניים שכללו בקשות לצווי עשה. עוד ההליך תלוי ועומד, עדכן סאמי כי לאחר הליך בירור מעמיק שערכו באי כוחו מול רשם החברות, נאות הרשם, להחזיר המצב לקדמותו ביחס למניות הצדדים, (הנימוק היה בפגם טכני שנפל בהודעת מרואן לרשם החברות באשר לשינוי במניות). לפיכך ובהתאם תוקנה הבקשה למתן סעדים זמניים. ביום 15.6.16 הוריתי על צווי מניעה ארעיים ובין היתר הוריתי למרואן במישרין או בעקיפין, להימנע מכל פעולה שתביא לשינוי מרשם בעלי המניות בחברה, להימנע מהצגת מצג כלפי צדדים שלישיים שיש שינוי במניות החברה, להימנע מהצגת מצג כביכול מרואן הינו המנהל היחיד בחברה, לאסור זימון ישיבות דירקטוריון, לאסור פעולה במישרין או בעקיפין כאילו סאמי וראיד אינם בעלי מניות, לאסור על ביצוע הקצאה של מניות בחברה או מינוי דירקטורים. לא נעתרתי לסעד זמני נוסף שעניינו הגשת דו"חות. הדיון בבקשה נקבע במעמד הצדדים ליום 3.7.16. במהלך הדיון הושגה הסכמה מסוימת ולפיה כל ההליכים שבין הצדדים יוקפאו עד להחלטה אחרת לצורך מיצוי אפשרות הפשרה. אלא שלאור בקשה שהגיש מרואן, נקבע דיון בו נחקרו סאמי ומרואן.

תמצית טענות סאמי

7. טוען סאמי שסע' 9 להסכם ההיפרדות מדבר בעד עצמו, אימתי מניותיהם שלו ושל ראיד יועברו למרואן וטרם הגיע העת לכך. סאמי מפרט שורה ארוכה של פעולות מצד מרואן שמטרתן כשיטת סאמי לפגוע בו ולהביא למצב שבו יבוטל הסיווג הקבלני של החברה שבבעלותו. טוען סאמי כי ההיפרדות בין הצדדים תוכננה באופן מבוקר ורב שלבי, זאת, על מנת להבטיח כי במועד ההיפרדות תושלמנה מכירת כל נכסי החברה, יוסדרו ענייני המס, תסולקנה כל ההתחייבויות של החברה לרבות הערבויות האישיות של האחים, יערכו בדיקה ותיערך התחשבנות סופית. לטענת סאמי, ישנו ניגוד עניינים שבו מצוי מרואן, מחד, העמסת הוצאות וחובות על החברה, אשר בשלב מאוחר יותר, לאחר ההיפרדות יחזרו אליה, אולם זאת בשלב בו מרואן יהיה בעל מניות יחידי. מאידך, האינטרס של סאמי וראיד הינו לסיים את הליך ההיפרדות ולהעביר לבעלותם את הנכסים שרכשו כשהם נקיים וחופשיים. אלא שישנם עניינים מהותיים שטרם הוסדרו, בהם: סוגיית הגילוי מרצון, העברת הבעלות ושחרור הפריטים שנרכשו ע"י סאמי מהחברה משעבודים ו/או עיקולים, סיום בניית הדירה שרכש בנו של סאמי, רביע, הסדרת הסיווג הקבלני בחברות של סאמי וראיד, נושא לגביו נטען כי מרואן פועל באופן אקטיבי להכשלת סאמי, תביעות רבות של עובדים שטרם באו לידי פתרון או הכרעה, חשיפה לתביעות פוטנציאליות למשל בעניין פרויקט חן הכרמל והעדר הזרמת כספים ע"י מרואן על חשבון נכסים שרכש מהחברה. לפיכך התבקש ביהמ"ש להורות על קבלת הבקשה.

תמצית טענות מרואן

8. טוען מרואן כי מטרתו של סאמי, אחת, לפגוע בו ולמנוע ממנו קידום פרויקטים עצמאיים ונפרדים אותם מקדם הוא תחת שם החברה. טוען מרואן כי סאמי הינו מי שהונה את אחיו, הממשיך לפעול ולפגוע בו, טוען מרואן כי אם החברה לא תוכל לבצע פרויקטים חדשים תחת השם שלה, יאבד הסיווג הקבלני שלה. עוד טוען מרואן כי סאמי בהתנהלותו ומעשיו הרעים, גרם להסתבכות החברה מול רשויות המס, בדרך שתוארה בפירוט בתגובתו. טוען מרואן כי הוא הפועל באמצעות החברה בפרויקטים שונים, אולם כאשר מגיעות דרישות לתשלום חובות, סאמי מתנער מחובתו כך שמרואן הוא שנשאר חשוף עיקרי. דוגמא לכך הינה סירוב סאמי לפירעון חלקו היחסי בחוב לבנק אוצר החייל. טוען מרואן כי סאמי וראיד לא השלימו את חובותיהם בעקבות הסכם ההיפרדות כאשר למעשה לא נותרה בו אלא ההתחשבנות וכי סאמי מוביל את האחים במכוון למצב של מבוי סתום וחורבן החברה. טוען מרואן כי התיק העיקרי הוגש שלא בסדר דין נכון, בהיותו כולל סעדים שלא ניתן לבקשם במסגרת הליך של המרצת פתיחה. עוד טוען מרואן כי התובענה הוגשה בשיהוי אשר צריך להוביל לסילוק התובענה על הסף. טוען מרואן כי סאמי נקט בחוסר יושר בין היתר בפניות לרשם החברות. בכול הנוגע להעברת המניות לשמו, טוען מרואן כי נקט בסעד עצמי לגיטימי שכן סע' 9 להסכם ההיפרדות קבע כי הבעלות במניות תועבר במכירת כל נכסי החברה, בחלוקת הרווחים הנותרים וסילוק ההתחייבויות. טוען מרואן כי הנכסים הועברו, כי לחברה אין רווחים אלא הפסדים ובכול הנוגע לתנאי השלישי, סילוק כל ההתחייבויות, מי שמונעים זאת הינם סאמי וראיד ולכן זכאי הוא לסעד העצמי כפי שנהג בפועל וכפי שדווח לרשם החברות. טוען מרואן כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו שכן להבדיל מסאמי, לאור כך שהוא למעשה ממשיך בחברה, יגרם לו נזק בלתי הפיך אם תתקבל הבקשה. מוסיף מרואן וטוען כי סאמי מבקש להביא לכך שסיווגה הקבלני יבוטל, בין היתר בפעולות ולפיהן "לקח" את המהנדסים של החברה לחסותו. מרואן דוחה את טענות סאמי בקשר לסוגית הגילוי מרצון המהווה "עננה" על ראשו של סאמי בלבד, שכן הוא שביצע כטענת מרואן את העבירות נשוא הגילוי מרצון. טוען מרואן ששלושים שנה אף אחד לא חלק על היותו מנכ"ל החברה. טוען מרואן כי סאמי מקבל את המידע הנדרש מהחברה באמצעות מנהלת החשבונות וכי אינו מחובר מבחינת המחשוב לבסיס הנתונים, בשל העדר אפשרות להפרדת הפעילות הפרטית כמו פרויקט רומיאו. בכול אופן טוען מרואן כי החברה מצויה בשלב האיזונים והתחשבנויות בין האחים ומי שמונע זאת הינו סאמי. לפיכך טען מרואן שיש לדחות הבקשה.

תמצית טענות ראיד

9. טוען ראיד כי רשם החברות החזיר כדין את מצב המניות לכך ששליש מהן בבעלותו וזאת באמצעות החברה שבשליטתו. טוען ראיד כי מרואן אינו ממלא אחר הסכם ההיפרדות ורומס ברגל גסה את זכויותיו, תוך הפנייה לת"א 11763-05-16 שהוא הגיש רק זמן קצר קודם לכן. מוסיף ראיד כי בהתאם להסכמות בתיק האמור מיום 22.5.16, הרי על מרואן לכבד את המלצתו של עו"ד משעני המטפל בסיווגים מול רשם הקבלנים וכי החזקת 20% מהמניות הינה תנאי מינימאלי ואין מדובר כטענת מרואן במקסימום שהוסכם כי יהיו בבעלותו. טוען ראיד שיש להבהיר כי גם הוא מנהל בחברה, בין היתר לאור המלצתו של עו"ד משעני ולהקלה על הטיפול בסיווג הקבלני. מדגיש ראיד כי הסכמתו לפעול כפי שיורה עו"ד משעני, אין בה בכדי להוות הסכמה לכך שהוא מסתפק בשיעור שהינו פחות מחלקו במניות שהינו שליש המניות. ראיד למעשה תומך בבקשתו של סאמי.

דיון

כפי שינומק להלן, דין הצו הארעי לעמוד בתוקפו כסעד זמני עד לסיום ההליכים בתיק:

טענות שבפרוצדורה

10. לטענת מרואן, התיק העיקרי שנפתח בדרך הדיונית של המרצת פתיחה אינו מתאים ולפיכך הוגשה סמוך לדיון המקורי, בקשה לסילוק על הסף, ומרואן חזר וטען שאין מקום לסעד זמני לאור העדר התאמת ההליך בתיק העיקרי לסדר דין של המרצת פתיחה. לא מצאתי מקום להאריך בטענה זו אשר תתברר בנפרד, (במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת לסדרי תגובה ותשובה לבקשות אחרות התלויות ועומדות לאור הסכמה דיונית קודמת שבין הצדדים). לא מצאתי כי שאלת בירור התובענה כהמרצת פתיחה או כתיק אזרחי יורדת לשורשו של עניין. לכאורה, במסגרת הליך של המרצת פתיחה, ביהמ"ש מוסמך לתת כל סעד, ובין היתר את הסעד המהותי העיקרי שבתיק העיקרי שהגיש סאמי הנוגע להצהרה על כי הסכם ההיפרדות טרם הושלם וכי דרוש מינוי כונס נכסים לצורך מימושו. יכול ובהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש, ובמיוחד לאור שני התיקים האזרחיים הקשורים, יש להורות על העברתו של תיק זה אף הוא לפסים של הליך אזרחי רגיל, מכל מקום לא מצאתי ששאלת ההליך המתאים לבירור התיק העיקרי, יורדת לשורש הדברים, ולמנוע הדיון בסעדים הזמניים.

מצב הדברים בכול הנוגע להסכם ההיפרדות

11. בליבת המחלוקת בין הצדדים עולות טענותיהם בקשר להסכם ההיפרדות. לשיטת סאמי, לה מצטרף ראיד, עוד רחוקה הדרך להיפרדות. לשיטת מרואן, הסכם ההיפרדות כמעט והושלם, והסיבה שההסכם אינו ממומש ומושלם הינה בשל התנהלות סאמי, בעיקר, אולם גם ראיד, אשר בוחרים להתחמק מסיום התשלומים שהינם נדרשים לשלם ובהתאם לצאת לדרך חדשה. כפי שאפרט להלן, מסקנתי הינה שלכאורה, ישנה כברת דרך עד לסיום מימוש הסכם ההיפרדות ומכל מקום, לכאורה טרם הגיעה העת להעברת המניות לשליטת מרואן וסיום תפקידם של סאמי וראיד כמנהלים בחברה. בשל חשיבות הדבר, להלן אצטט את הוראת סע' 9 להסכם ההיפרדות שכותרת השוליים בה הינה:

"העברת הבעלות בחברה":

"לאחר מכירת כל הנכסים, סילוק כל התחייבויות החברה השוטפות וכל התחייבות אחרת וחלוקת כל הרווחים לאחרים, מניות ראיד וסמי יעברו למרואן. לאחר שהחברה תעבור למרואן-שלושת האחים ישפו את החברה, בחלקים שווים ביניהם, בגין כל הוצאה שהחברה תדרש לשלם ו/או פס"ד כנגד החברה ואשר עילתם פעילות החברה שקדמה למועד בו החברה תעבור למרואן ובלבד שניתנה להם הזדמנות להתגונן בשם החברה...".

12. יש צדק מסוים בטענות מרואן ולפיהם יכול ויווצרו עוד ועוד הוצאות גם לאחר מימוש ההסכם. למשל, דייר יגיש תביעה בה בעתיד יינתן פסק דין, ויכול וצפויות הוצאות והתחייבויות שיהיה מקום לחלקן בין האחים. מכאן הבסיס ל"סעד העצמי" בו נקט מרואן. אלא שאין מדובר בענייננו לכאורה אך ורק בהתחייבויות או הוצאות עתידיות שאינן ברורות כיום. להלן יפורטו מספר דוגמאות אשר די בהן בכדי שסאמי יעמוד בנטל המוטל עליו בעניין הראיות המהימנות לכאורה לעילת התובענה ולכך שטרם סולקו ההתחייבויות השוטפות כדרישת הרישא לסע' 9 להסכם ההיפרדות.

הסכם הגילוי מרצון

13. עניין זה הוזכר לעיל, ועניינו הסרת עניין מכביד מהחברה ומהאחים. בהתאם למכתב של רו"ח מינץ גדג' מיום 13.1.15, שצורף בידי סאמי, משתקף הסדר לתשלום מס של כ – 3.4 מליון ₪ וזאת בהתאם לטיוטת ההסכם האזרחי מול פקיד שומה אילת לסיום הטיפול בנושא. רואי החשבון מציינים שורה של יתרות בהיקף של כ – 6.2 מליון ₪ לה זכאית החברה, כלומר החברה יכולה לחתום על הסכם הגילוי מרצון, כך שבפועל החברה לא תידרש לשלם כל שקל לרשויות המס. לא רק זאת אלא שלחברה תיוותר יתרה ממנה תוכל להנות בקיזוז מול רווחים עתידיים. לכאורה, ניתן היה לסיים את נושא הגילוי מרצון בקיזוז כאמור. במסגרת החלטה זו אין צורך להיכנס לפרטי הדברים, ומדוע הנושא אינו מקודם ומסתיים. די בכך שנושא מהותי זה שנזכר בצורה מפורשת בהסכם ההיפרדות לא קודם, כדי שהדבר יסייע לטענות סאמי באשר להסכם ההיפרדות ויישומו.

הנכסים שרכש סאמי מהחברה

14. בהתאם להסכם ההיפרדות, כל אחד מהאחים רכש נכסים אישיים בהיקפים שונים מהחברה. לא הייתה מחלוקת כי טרם הוסרו ההתחייבויות והערבויות האישיות של סאמי וטרם הוסרו השעבודים על הנכסים האישיים שסאמי רכש ואף טרם הוברר מהו סך ההתחייבויות וסך החשיפה של האחים. מדובר בענין היורד לשורשו של סע' 9 להסכם ההיפרדות שכן בטרם העברת הבעלות במניות למרואן, יש לסלק את ההתחייבויות בהם השעבודים על הנכסים שרכש סאמי. אף מכאן ולכאורה יש חיזוק לטענות סאמי לכך שהסכם ההיפרדות טרם הושלם.

הדירה שרכש בנו של סאמי ראיד

15. מדובר בדירה שרכש בנו של סאמי, ראיד, בפרויקט "ארמונות אדם". מדובר בדירה שטרם הועברו בה החזקה והבעלות המשפטית. גם דירה זו הינה חלק מאותם נכסים שיש לסיים העברתם ולסלק ההתחייבויות והשעבודים בגינם לכאורה בטרם ניתן יהיה לקבוע כי הסכם ההיפרדות מומש.

הסיווג הקבלני

16. טוען סאמי כי תנאי ברור מהסכם ההיפרדות בטרם העברת המניות הינו האמור בסע' 8 להסכם ההיפרדות בדבר הסיווג הקבלני, וכעולה מסע' 8 על האחים לשתף פעולה באופן מלא לצורך העתקת הסיווג. איני משוכנע כי מדובר בתנאי בלתו אין, להעברת הבעלות במניות החברה למרואן. יחד עם זאת, לכאורה, נעשו פעולות הדדיות להפרעה בשעתוק הסיווגים למרות לשונו הברורה של סע' 8 ולפיו על האחים לפעול בדרך של "שיתוף פעולה מלא". בכול אופן, לא מצאתי מקום להביא בחשבון הטענות ההדדיות כחלק מהשיקולים במתן הצו הזמני.

תשלום מלוא החובות ההדדיים הידועים כפי שחושבו בהנהלת החשבונות של החברה.

17. טוען מרואן כי סאמי וראיד, פועלים להכשיל כל ניסיון להשלמת עריכת התחשבנות. כך ובין היתר נטען כי בכול עת, כאשר סאמי קיבל חשבון מהנהלת החשבונות של החברה לתשלום חלקו, סאמי נקט בדרך "קלה", פשוט העיר הערות בכדי "להתחמק" מביצוע חלקו. סאמי טען כי אינו חשוף להנהלת החשבונות של החברה, שכן מרואן מונע זאת ממנו ומראיד. מרואן טען כי בשל כך שלא ניתן להפריד בבסיס הנתונים של החברה את פרויקט רומיאו אותו בהסכמה המשיך, לשאר פעולות החברה, אינו מסכים כי לסאמי וראיד תהיה גישה לבסיס הנתונים. יחד עם זאת, טען מרואן כי סאמי קיבל כל מה שביקש לגבי החברה, ממנהלת החשבונות של החברה. הקושי הינו בכך שאם בהתאם להסכם, אין כל קביעה באשר להנהלת החברה, ואם שלושת האחים הינם מנהלי החברה באופן שווה, כשכל אחד מהם מוסמך לפעול בתחומו, הרי לא ברור הכיצד נמנע מסאמי ומראיד העיון בחומר הגולמי שבמחשבי החברה. ככול שמרואן המשיך בפעילות החברה כחלק מפרויקט "רומיאו" כנכס אישי שנרכש על ידו, זכאי הוא לפרטיות בעניין נכס אישי זה. אלא שאם לא ניתן להפריד פעילות זו מהחברה מבחינה חשבונאית, ולאור כך שמרואן הוא שבחר להמשיך בחברה ולא באמצעות החברה החדשה שבבעלותו, ברירת המחדל פועלת לטובת סאמי וראיד ולכן כאשר סאמי מכחיש נתונים שאינם גולמיים שנמסרים לו, מהנהלת החשבונות, לכאורה, ידו על העליונה שכן אינו חשוף לבסיס הנתונים. מכאן שלכאורה, לא ניתן לקבל את הטענה ולפיה חובות החברה וההתחייבויות השוטפות מגובשות ושרק חוסר רצון של סאמי וראיד הם שמונעים את מימוש הסכם ההיפרדות.

ניהול החברה

18. בהעדר הסכמות בכול הנוגע להנהלת החברה, כך לכאורה עולה מהסכם ההיפרדות, מרואן אינו מוסמך לפעול בין במישרין ובין בעקיפין לעריכת שינויים בהנהלת החברה. הסכם ההיפרדות אינו מייחס למי מהאחים בכירות בחברה ואף קובע במפורש כי בכול מחלוקת מי שיכריע יהיה מר מישל אלקסלסי, שבינתיים התפטר מסמכות זו שהאחים הקנו לו. לאור כך שסאמי הוכיח בראיות מהימנות לכאורה שטרם מומש הסכם ההיפרדות ולאור כך שסאמי הוכיח לכאורה שמרואן לא יכול היה לנקוט "בסעד עצמי" כביכול הסכם ההיפרדות למעשה מומש, יש להותיר המצב כפי שהיה וזאת עד לתום ההליכים בתיק זה, באופן שכפי שהיה עד כה, האחים ינהלו את החברה כפי שניהלו אותה בטרם מרואן הודיע על כי סאמי וראיד אינם מנהלים בחברה.

מאזן הנוחות

19. טוען סאמי שבהעדר מתן סעדים כפי שהתבקשו, עלול להיווצר לו נזק בלתי הפיך, למשל, בלי לפחות 20% מהמניות, עלול להיות מצב שסאמי לא יוכל יהיה לשעתק את הסיווג הקבלני מהחברה לחברה שבבעלותו, (הגם שאין בדבר בכדי להוות כטענת סאמי כוויתור על טענתו ולפיה לא הגיע העת להעברת המניות ואפילו לא באופן חלקי של 20%). מאידך טוען מרואן כי אינו יכול להמשיך לפעול בשם החברה, שהרי אם מבקש הוא למשל, לזכות במכרז לפרויקט חדש, בפועל, הוא לא יוכל לעשות כן, בעוד שסאמי יכול לפעול באמצעות החברה החדשה. עוד טוען מרואן כי ללא פרויקטים חדשים, החברה עלולה לאבד את סיווגה הקבלני. לכאורה, הנזק שעלול להיגרם לסאמי עולה על הנזק שיגרם למרואן. בהעדר מתן צו זמני, עלולה החברה של סאמי לאבד כליל את שעתוק הסיווג הקבלני, למשל, בהעדר 20% מהמניות להבדיל מטענת איבוד הסיווג של החברה בהעדר פרויקטים חדשים, דבר שלכאורה כפי שהעידו הצדדים יכול להתרחש רק בתום 5 שנים ללא פרויקטים כלומר רק בעתיד בעוד מספר שנים. ככול שהדבר נוגע לפרויקטים חדשים, יכול מרואן לפעול כפי שפורט בהסכם ההיפרדות, באמצעות החברה החדשה שלו כשעל פני הדברים, סאמי וראיד אינם מחויבים, כל עוד הסכם ההיפרדות לא מומש, להסכים לפרויקטים משותפים חדשים באמצעות החברה. מכל מקום איני סבור שמאזן הנוחות נוטה לכאורה לטובת מרואן.

שיקולים נוספים

20. טוען מרואן כי עמדת סאמי וראיד חסרת תום לב, שהרי, יהיה להם שיפוי מלא, ככול שיהיו התחייבויות עתידיות ושהם במכוון מונעים את סיום ההיפרדות. טען מנגד סאמי כי מרואן גורם לנזקים נמשכים אדירים, כמו לגבי פרויקט חן הכרמל, כפי שפירטו בבקשה ובתשובה. בעיקרם של דברים, טוען סאמי כי השיפוי לו התחייב מרואן בעייתי ועלול להיות מצב ולפיו לא יהיה לשיפוי כיסוי. מצאתי שיש להעדיף לכאורה את עמדתו של סאמי. ההליך הראשון שבין שלושת התיקים הקשורים, הינו תיק אזרחי 37503-12-15 שהוזכר בתחילת ההחלטה, שם נדחתה בקשת מרואן לסעד זמני, החלטה שאושרה ברע"א 1378/16, כמפורט לעיל. מרואן בבקשתו ביקש סעד של צו עשה זמני במעמד צד אחד, בקשה מס' 2, למימוש הדירה שנרכשה בידי סאמי עבור בנו רביע ולצורך כך למנות במעמד צד אחד כונס נכסים, וכן לחייב את סאמי, במעמד צד אחד ובאופן מיידי להעביר לקופת החברה סך של 1.7 מיליון ₪, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך לחברה וכניסתה להליכי חדלות פירעון. במצב דברים שכזה, יש לכאורה קושי בטענת מרואן שעל סאמי וראיד לסמוך על התחייבותו לשיפוי כספי כמו גם לסמוך על כך שכל ההתחייבויות שבהסכם ההיפרדות ימולאו כאילו מדובר בעניינים טכניים חשבונאיים. בטרם סיום פסקה זו, יובהר כי אם מצב הדברים העובדתי כפי שנטען בבקשה מיום 31.12.15 לא היה כפי שפירט מרואן בתצהירו שתמך בבקשה, מצב הדברים חמור הרבה יותר.

21. נושא נוסף לגביו טען מרואן הינו שבשל כך שבתיק 11763-05-16, הסכימו ראיד ומרואן כי יפעלו בנוגע למניות לפי המלצת עו"ד משעני, הרי הצו הזמני אינו יכול להתייחס למניות שמעבר ל-20% לראיד ו – 20% לסאמי. לא שוכנעתי לכאורה שהמלצת עו"ד משעני הייתה להעברת המניות עד להיקף האמור לטובת מרואן, להבדיל מכך שעו"ד משעני התייחס ל"קו אדום תחתון" של 20% מהמניות כפי שעלה מההתכתבויות עם עו"ד משעני שצורפו, מהם ההתרשמות הינה שלסברת עו"ד משעני, יותר טוב המצב הנוכחי של חלוקה לשלושה חלקים מאשר 20% בלבד לסאמי וראיד. מכל מקום, לא מצאתי כי בהסכם שאושר ביום 22.5.16 בתיק האמור, יש בכדי ללמוד לכאורה על ויתור של ראיד בזכותו במניות בהיקף שבין שליש ל – 20% ובוודאי ככול שהדברים נוגעים לסאמי, שההסכם לא היה עימו, אשר בא כוחו הצהיר על התנגדותו להסכם האמור, ואשר אישור ביהמ"ש לא היה אלא בין ראיד למרואן, שאין בטענת מרואן בעניין זה ולכאורה בכדי לסייע לו.

סיכום

22. לפיכך מצאתי שיש לקבל הבקשה לסעדים זמניים ואני מורה כי עד לתום ההליכים בתיק העיקרי: מרואן במישרין או בעקיפין, ימנע מכל פעולה שתביא לשינוי הבעלות במניות החברה או מרשם המניות וימנע מהצגת השינוי שבוטל כביכול מצב המניות בחברה אינו בחלקים שווים לאחים (במישרין או בעקיפין). מרואן ימנע במישרין או בעקיפין מהצגת עצמו כמנהל יחיד בחברה או כמנכ"ל החברה וההודעה שנשלחה לרשם החברות בדבר ביטול היות סאמי וראיד מנהלים, מבוטלת, כך שיחזור לקדמותו הרישום ולפיו שלושת האחים הינם מנהלים בחברה. אין מניעה לזימון ישיבות דירקטוריון לחברה, אולם על סדר היום לא ניתן יהיה להעלות נושאים לדיון שעניינם הקצאת מניות בחברה או מינוי דירקטורים או פיטורי מנהלים.

המשיב 1, מרואן, ישלם הוצאות המבקש 1, סאמי, בסך כולל של 22,000 ₪ וכן הוצאות המשיב 3, ראיד, בסך כולל של 8,000 ₪.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ו, 13 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.