1. המבקש 1, מר מרואן נופי, (להלן: "מרואן"), המשיב 1, מר סאמי נופי (להלן: "סאמי"), והמשיב 3, מר ראיד נופי, (להלן: "ראיד") הינם אחים, בניו של מר סמעאן נופי ז"ל, אשר ייסד את חברת סמעאן נופי ובניו בע"מ, (להלן: "החברה"). האחים הינם בעלי המניות בחברה באמצעות החברות שבשליטתם, (המבקשת 2, המשיבה 2, המשיבה 4), ומכהנים כמנהליה.

2.         בין הצדדים ישנן בשנים האחרונות מחלוקות לא פשוטות, לדוגמא, נדחתה בקשה לסעד זמני שהוגשה ע"י מרואן למתן צווי עשה כנגד המשיבים, (ת"א 37503-12-15), בהחלטה מיום 1.2.16, החלטה עליה הוגשה רע"א 1378/16, אשר נדחתה, כמפורט בהחלטת כב' השופט הנדל מיום 3.4.16, שם באופן מתומצת היטב, תוארה המחלוקת בין האחים נופי. בקצרה, אתאר את הרקע שהביא להליכים. האחים אשר היו שרויים במחלוקת, חתמו על הסכם היפרדות וזאת ביום 19.11.14, (להלן:" הסכם ההיפרדות"). במסגרת הסכם ההיפרדות, יצרו האחים מתווה להעברת מניותיהם בחברה של סאמי וראיד למרואן אולם עד ליעד הסופי של העברת המניות למרואן, נקבע שמניות שלושת האחים יועברו לחברות שבשליטתם, לאחר מכן, יתרות החובה של החברה, יועברו לחברות שבשליטת האחים כאשר כל אחד מהם יחויב בשליש מהחובות שיסולקו מהרווחים הראשונים שהחברה תחלק.

3. עוד הוסכם שהאחים ירכשו את נכסי החברה והתמורה תשמש לפירעון חובותיה כמפורט ברשימה שצורפה להסכם ההיפרדות. נקבע כי לאחר מכירת כל הנכסים, סילוק כל ההתחייבויות וחלוקת רווחים נוספים לאחים, יועברו מניותיהם של סאמי וראיד למרואן.

4. ביום 13.9.16 ניתנה החלטה מהותית נוספת הנוגעת ליחסים שבין הצדדים. ביום 15.11.16 ניתנה החלטה לאיחוד שלושת התיקים התלויים ועומדים שבין האחים, והפיכתם לתיק אזרחי מאוחד. נקבעו הוראות להמשך שמיעת התיקים.

5. ביום 6.1.17 ניתן תוקף החלטה להסדר ביניים מיום 22.12.16, (להלן: "הסדר הביניים"), שהושג בין הצדדים. במסגרת הסכם זה הגיעו הצדדים להסכמה על תקופת "הודנא" של שישה חודשים, להפסקת מלוא ההליכים המשפטיים שבין הצדדים למעט אלו הקשורים למימוש הסדר הביניים. כפי שעלה מחילופי הדברים שבין הצדדים, אף לא אחד מהם, סבור שיש לבטל את הסדר הביניים, אולם למרות המאמצים שנעשו בין האחים לקידום ההיפרדות ביניהם, התגלעה מחלוקת ממשית בשאלה הנוגעת לתשלום חובות מידיים של החברה, שהרי בהתאם להסדר הביניים, ככול שיש חוב שיש הכרח לשלמו, על כל אח לשאת בשליש מחוב זה, אולם לא הוגדר בהסכם מהו חוב שיש הכרח לשלמו. כך למשל, התשלום הגדול ביותר לבנק אוצר החייל העולה על מיליון ₪, לשיטת מרואן, מדובר בחוב שהליך לוואי שלו הינו עיקול על נכסי החברה. מנגד, טוענים הן סאמי והן ראיד כי החוב לבנק אוצר החייל אינו לתשלום מידי אלא חוב המצוי בהליך משפטי תלוי ועומד, כך שאין מדובר בחוב שיש הכרח בתשלומו כעת. מוסיפים סאמי וראיד כי מרואן עצמו הפר את הסכם הביניים באופנים שונים, כמפורט בתגובתם. כן נטען כי לחברה אמורים להיכנס כספים ממקורות כפי שפורטו ולכן אין הצדקה לתשלום האמור. מכל מקום ישנה מחלוקת בעניין התשלומים הדחופים, והמנגנון לבירור וטיפול.

6. הקדמתי את המחלוקת בשאלת מימוש הסדר הביניים בנוגע לתשלום חובות מידיים, על מנת להמחיש עד כמה קשה בתיק שהינו בסופו של דבר תיק אזרחי רגיל, (ויש להדגיש כי אינו תיק שבו יש בעל תפקיד מטעם בית המשפט שזקוק להוראות), להיכנס לפרטי מימוש של הסכמות אשר אמורות לחסוך זמן שיפוטי ובמקום זאת, ישנה ציפייה לבירור ביניים, לנושאים רבים אשר הטיפול בהם מידי, נושאים שבמהות דומים לטיפול הדומה לבקשה לצו עשה. בנקודה זו, יש לחזור לשאלה בסיסית יותר, אותה העלו הן סאמי והן ראיד וזאת באשר לדרך הדיונית לבירור המחלוקת שבין הצדדים אודות מימוש הסדר הביניים. לשיטת סאמי וראיד, אם מרואן מבקש לאכוף את הסדר הביניים, עליו להגיש תובענה נפרדת וככול שטוען הוא שיש צורך בסעדים זמניים, עליו להגיש בקשה מתאימה מלווה בתצהירים לבירור. מרואן מנגד טוען כי אם יקבע שעליו להגיש את התובענה לאכיפת הסכם במסגרת הליך נפרד, תוך ימים ספורים יוכל לעשות כן וכהליך נלווה יוגשו בקשות לסעדים זמניים, אולם למרות זאת, הגורם שצריך לברר את טענותיו הינו ביהמ"ש שאישר את הסדר הביניים.

7. שקלתי את טענות הצדדים ויש ממש בטענותיהם של סאמי וראיד לגבי הדרך הדיונית. למעשה, התיק הראשון מבין שלושת התיקים שתלויים ועומדים לבירור, הינו תיק שבו מרואן הגיש תביעה (ת"א 37503-12-15), ובקשה לסעדים זמניים בעקבות הסכם ההיפרדות שבין הצדדים מיום 19.11.14 שהוגש לאישור ומתן תוקף פסק דין בתיק קודם שניהלו האחים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. באופן דומה, גם בתיקים כאן, התלויים ועומדים, הושג הסדר ביניים בתקווה שיוביל להסדרת התביעות. דיון בהסדר הביניים, השאלה מי מקיימו או מי מפרו ומה הסעדים שיש להורות ככול שיקבע ביהמ"ש כך או אחרת בקשר להסדר הביניים הינם נושאים שהתיקים האזרחיים התלויים ועומדים . נושאים אלו ידונו כמובן ככול שמרואן יחליט להגיש תביעה לאכיפת הסדר הביניים. אלא שהמבוקש הינו לדון במחלוקת הנוגעת ליישום הסדר הביניים בתיקים התלויים ועומדים ומסקנתי הינה שאין לאפשר זאת. לפיכך, הנני מקבל את טענות הסף שהעלו סאמי וראיד ולפיהן המקום לבירור טענות כאלו או אחרות בקשר למימוש הסדר הביניים יהיה בהליך נפרד, אם וככול שמרואן ימצא לנכון ולא מצאתי כי במסגרת התיק שבו אושר הסדר הביניים, יש מקום לניהול "משפט זוטא" בשאלת הסדר הביניים והסעדים שיש להורות עליהם עד לאכיפתו כמו גם שאלות לוואי הנוגעות לטענות רבות שהועלו בידי הצדדים במסגרת חילופי הדברים שהוגשו לבית המשפט.

בנסיבות כפי שפורט, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקשים, ישלמו הוצאות המשיבים בסך של 8,000 ₪, מחצית למשיבים 1-2 ומחצית למשיבים 3-4.

ההוצאות שנפסקו הינם על הצד הנמוך וזאת בתקווה כי האחים ישכילו להמשיך להפנות את משאביהם לקידום ההיפרדות העסקית להבדיל מקידום ההתדיינות ביניהם.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.