בפניי בקשת החייבת למתן הוראות למשיבה – עיריית בית שאן – לבטל את דרישת החוב לתשלום הנחת הארנונה שניתנה רטרואקטיבית לדירה שבבעלות אמה המנוחה, אשר מוענה לחייבת, וכן לחדול מהצגת דרישות לתשלום ארנונה כלפי החייבת, בטענה כי אינה מתגוררת בדירה.

המבקשת טענה בבקשתה, כי המשיבה אינה נושה שלה ואין כל יריבות ביניהן. במשך שנים רבות ניתנה הנחת ארנונה לדירה בגובה של 80% בגין זכאותה של אחותה עקב נכות ממנה סבלה וחשבונות הארנונה, לרבות לשנת 2018, מוענו עבור אחותה. ביום 28/02/18 נפטרה אחותה והמשיבה המשיכה לשלוח דרישות לתשלום ארנונה על שם האחות, אולם ללא הנחה. מסיבות שאינן ברורות, העבירה המשיבה את חשבונות הארנונה על שם החייבת ודרשה ממנה לשלם סך של 8,384 ₪, בגין כספים שניתנו כהנחה לאחותה המנוחה – רטרואקטיבית משנת 2016. החייבת אינה מתגוררת בדירה ולא ביקשה להעביר את חשבונות הארנונה על שמה. החייבת הינה יורשת של אמה המנוחה יחד עם ארבעת אחיה. אמה המנוחה לא הותירה אחריה צוואה, לא הוצא צו ירושה והדירה עודנה רשומה בבעלותה.

המ"מ טען, כי ככל וסבורה המשיבה כי החייבת הינה בעלת חוב כלפיה, עליה להגיש תביעת חוב, בצירוף בקשה מנונמקת להארכת מועד כדין. עוד טען המ"מ, כי על המשיבה להבהיר את אופן התנהלותה ואת מהות החוב הנטען. למען הזהירות, המליץ המ"מ לצרף את המשיבה כנושה בהליך.

המשיבה טענה בתגובתה, כי החוב המיוחס לחייבת הינו חוב חלוט בגין חיובי ארנונה חלוטים, שנצבר החל מחודש ספטמבר 2016 ועד היום, קרי, מלוא החוב נצבר לאחר מועד מתן צו הכינוס. כמו כן, לטענתה בית המשפט של הפש"ר נעדר סמכות לדון בבקשה באשר עסקינן בשאלה מינהלית טהורה שהסמכות לדון בה נתונה לביהמ"ש לעניינים מינהליים ולכן יש למחוק את הבקשה.

בתשובתה לתגובת המשיבה טענה המבקשת, כי לבית משפט של הפש"ר נתונה הסמכות לדון בבקשה וזאת מכוח סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל. לגופו של עניין, טענה המבקשת, כי המשיבה לא התייחסה

כלל למהות החוב הנטען ולא הגיבה לטענות שנטענו על ידה. לשם הזהירות, וכעצת המנהל המיוחד, ביקשה המבקשת להתיר לה לצרף את המשיבה כנושה למצבת נשייתה.

לאחר שבחנתי את הבקשה וסבב התגובות אראה לדחות את טענות המשיבה בדבר חוסר סמכותו העניינית של בימ"ש זה לדון בבקשה. סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל, קובע כדלקמן:

"בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון".

בע"א 3756/92 רפאל מנס נ' כונס הנכסים, פ"ד מ"ח(4)121, 130-129 נפסק כי:

"סעיף 178 הינו סעיף סל, המקנה לבית המשפט סמכות רחבה ביותר של מעורבות בהליכי פשיטת-רגל - בכפוף, כמובן, להוראות הפקודה - לרבות מעורבות המתחייבת משיקולי צדק. תכליתו היא להבטיח שבית המשפט לא ימצא עצמו 'חסר סמכות' במקום שהצדק דורש את מעורבותו. הטעם העומד בבסיס חקיקתו של סעיף 178 הנ"ל נעוץ במעמדו של בית המשפט כמפקח על הליכי פשיטת הרגל. נקודת המוצא היא שיש להעניק לבית המשפט סמכויות רחבות ביותר, שתאפשרנה לו לשמור על הליכים תקינים, הוגנים וצודקים, תוך הבטחת איזון בין האינטרסים של כל המעורבים".

לאור האמור, ובהתחשב בטענות העולות מן הבקשה, נתונה לבית משפט זה הסמכות לדון בה. לפיכך, ועל מנת שניתן יהיה להכריע בבקשה לגופה, תגיש המשיבה בתוך 30 יום תגובה משלימה מטעמה, בה תתייחס לטענות החייבת, העולות מבקשתה. בין היתר, תבהיר המשיבה את מהות החוב הנטען ומדוע העמידה לפירעון מיידי את ההנחה שניתנה לאחותה המנוחה של המבקשת רטרואקטיבית משנת 2016. עוד תבהיר המשיבה, ככל שמדובר בחוב של המבקשת החל מחודש ספטמבר 2016, מדוע לא פעלה לגביית החוב במשך שנתיים ימים ומדוע לא הגישה תביעת חוב במועד.

החייבת והמנהלת המיוחדת רשאיות להגיש תגובה לתשובה המשלימה בתוך 14 יום לאחר מכן.

לעיון ב-31/12/18.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ט, 04 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.