החלטה

1. בכל ההערכה והרגישות למבקש – אין בדעתי לשוב להחלטתי מיום 28/8, ומעט תמוהה הפניה לבית משפט זה שוב בחלוף עוד כארבעה חדשים מאז אותה החלטה, כשבלב העניין, החלטתי שהשתהה המבקש מאד בהגשת ערעור.

2. ובתמצית, החלטתי ניתנה בנסיבות הבאות:

א. בית משפט השלום פסק את דברו על דרך הפשרה ביום 9/2/16.

ב. זאת, בהליך בו היה המבקש הנכבד מיוצג – עו"ד ספרבי. פסק הדין ניתן ביום הדיון, לאחריו, ואין בפני הצהרה מצד ב"כ שפסק הדין לא נתקבל אצלו בסמוך.

רק ביום 3/5, לאחר חלוף המועד להגשת ערעור, פנה המבקש בבקשה להארכת מועד. הפניה נעשתה לבית משפט השלום. בית המשפט קבע בו ביום, שיש להגיש בקשה זו לבית משפט זה, וכמפורט להלן, רק בחלוף עוד כחמישים יום הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי. וללא כל בקשה להארכת מועד.

ג. ערעור זה הוגש ביום 27/6. כאמור, ללא בקשה להארכת מועד. בסמוך נתבקשתי לפטור מאגרה.

ד. בעקבות החלטתי להעביר את הבקשה לתגובה, הוגשה ביום 7/8 תגובת המשיבה, בה הוסבה שימת ליבי לראשונה לשאלת המועדים. בו ביום ביקשתי תשובה מצד מר יהודאי הנכבד לטענות המשיבה במישור זה.

ה. ביום 25/8, נתקבלה תגובתו.

ו. ביום 28/8, בשל האיחור בהגשת הערעור, ניתנה החלטתי בדבר מחיקתו.

ז. ביום 14/9 בעקבות בקשה שהוגשה יום קודם ואשר מעט התקשיתי בקריאתה, ניתנה החלטתי: "בכל ההערכה, ההחלטה ניתנה עוד ביום 28/8 ואין בדעתי לשוב לנושא בשנית.... ואשר להחלטה – זכות ערעור כחוק". למותר להדגיש, שלמיטב הידיעה, ערעור לא הוגש.

ח. ביום 11/10 הוקלדה הבקשה שהוגשה בספטמבר, ויומיים לאחר מכן ניתנה החלטתי: "בכל הרגישות, שימת לב להחלטתי מיום 14/9, וקודמותיה". גם עתה, ערעור לא הוגש.

ט. ובחלוף עוד למעלה מחדשיים, שב המבקש לנושא.

3. אשר לטענות המבקש מפני מה לא איחר בהגשת הבקשה – לצערי, התקשיתי להבינן, וכך גם עתה.

ולגופה של פסיקת בית משפט השלום עוד אציין, שניתנה היא כאמור על דרך הפשרה, ובעוד המבקש מיוצג. בכל הקשור לסיכוייו של הליך ערעורי, וזה היבט רב חשיבות בכל בקשה מן הסוג שעל הפרק, הרי, על פני הדברים, הסיכויים, קלושים. בית משפט השלום חייב את המבקש ב- 1,500 ₪, בארבעה תשלומים, ובצירוף הוצאות.

ואם פסיקה זו, התנהלות בית משפט השלום ועורך דינו מיחידת הסיוע, נתפסו על ידי המבקש כשגויים, מפני מה המתין זמן כה רב, בין בהחלטתו לערער על כך, ובין בהחלטתו להימנע מערעור על החלטותי, לא אבין.

4. בבקשותיו האחרונות מבקש המבקש להופיע בפני בית המשפט. לרוב, מדרכי לאפשר זאת, אך לא לאחר שכבר ניתנה ההחלטה, וכאמור, ניתנה היא לאחר קבלת התגובה, וכדין. זמן רב הוקדש על ידי לעניינו של המבקש, לרבות בהחלטה זאת, והכל מפאת כבודו והרגישות לטענותיו.

5. ואולם, כאמור בפתיח להחלטה זאת, אין עוד מקום להיזקק לנושא זה.

ולכל היותר – מובטחני שככל שתוגש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטותי, תישקל הבקשה.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.