בפני בקשת הנתבעת לתיקון טעות בפרוטוקול מיום 23.11.17.

ב"כ הנתבעת מבקש לתקן את האמור בעמוד 26 לפרוטוקול הנ"ל, שורה 28, באופן שבו במקום "סכום של 261,000 ₪ נקבע על 12 חודשי שכירות" יירשם "סכום של 261,000 ₪ נקבע על 20 חודשי שכירות".

לטענת ב"כ הנתבעת באמור יש כדי ללמד שבפועל התובעת שילמה 13,000 ₪ לחודש בגין 20 חודשי שכירות.

ב"כ התובעת מתנגד לבקשה מאחר ולטענתו לא זכורה לו השאלה באופן הניסוח המבוקש, הסכום האמור מתבסס על סעיף 41 לתצהיר התובעת, שם ציינה כי שילמה סך של 261,875 ₪ עבור 12 חודשי שכירות בהם הייתה בפועל בנכס.

דיון והכרעה:

לשם הכרעה בבקשה יש לעיין תחילה בשאלה הרלבנטית במלוא נוסחה ובתשובת התובעת. להלן הנוסח המלא:

"ש. קיבלת בהתחלה חודש ראשון ללא תשלום לעשות שיפוצים. בפועל שכרת את הנכס ל- 48 חודשים ומתוכם שילמת 20 חודשים. סכום של 261,000 ₪ נקבע על 12 חודשי שכירות, ובפשרה לא גבינו ממך אגרות, ארנונה ששולמה היתרים, בזמן שהנכס היה ריק, וגם חודש שקיבלת במתנה. תסכימי איתי.

ת. אני טוענת שהתחשיב שלי הוא הנכון".

עיון במכלול השאלה נשוא הבקשה מלמד כי ב"כ הנתבעת טען בפני התובעת כי שילמה בפועל רק עבור 20 חודשי שכירות ולא עבור 48 חודשים. לאחר מכן, נקב בפניה את סכום התשלום בו היא מודה בתצהירה, וטען כי הוא נקבע ביחס למספר חודשי שכירות.

ב"כ הנתבעת טוען כי ניסח השאלה באופן שהסכום נקבע על 20 חודשי שכירות וב"כ התובעת טוען שעל 12 חודשי שכירות.

אכן הסכום שבו נקב ב"כ הנתבעת התייחס לסכום שצוין בסעיף 41 לתצהיר התובעת, ואולם ניכר כי מטרת השאלה הייתה להראות שלמרות שהנכס הושכר בפועל על ידי התובעת משך תקופה של 20 חודשים, עד להשכרתו לאחר (לפי גרסת הנתבעת), שילמה התובעת סך של 261,000 ₪ בלבד.

התובעת מצידה מתייחסת לתקופה שכירות בפועל שהינה מצומצמת יותר, בת 12 חודשים בלבד, וטוענת בתצהירה כי שילמה סך של כ- 261,000 ₪ עבור 12 חודשים בלבד.

נוכח ניסוח השאלה, ובהתאם למיטב זכרונו של בית המשפט, נראה כי אכן נפלה טעות סופר בפרוטוקול, וכי כוונת ב"כ הנתבעת הייתה ל- 20 חודשים ולא ל- 12 חודשים, ומשכך אני מורה על תיקון טעות הסופר באופן שיצוין בעמוד 26 לפרוטוקול בשורה 28 : " סכום של 261,000 ₪ נקבע על 20 חודשי שכירות".

מכל מקום, לא נראה כי יש לייחס חשיבות רבה לניסוח השאלה באופן המבוקש על ידי ב"כ הנתבעת או על ידי ב"כ התובעת, שכן ממילא התובעת השיבה לשאלה האמורה במילים : "אני טוענת כי התחשיב שלי הוא הנכון". קרי התחשיב שפורט בתצהיר מטעמה, הן ביחס לסכום ששולם והן ביחס למספר חודשי השכירות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ח, 28 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.