הבקשה מנוסחת כבקשה חלופית – לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים 1-2 או לחייבם בתשלום אגרה.

בבקשה מציינים הנתבעים 1-2 כי עמדתם לא נשמעה בפני כב' הרשם כרמלי בטרם מתן החלטתו לפטור את התובעים מאגרה.

אין קשר ענייני בין ההחלטה לפטור מאגרה לבין ההחלטה לחייב בערובה להוצאות. הראשונה הינה בסמכות הרשם והשניה בסמכות בית המשפט, ואין בית המשפט, בדונו בעניין מתן ערובה להוצאות, משמש כערכאת ערעור על החלטת הרשם בעניין האגרה.

מאחר שהנתבעים 1-2 הגישו את בקשתם כבקשה חלופית, דבר העשוי ללמד כי אילו התקבלה בקשתם לעניין האגרה היו מסתפקים בכך, אני מורה כי יגישו לכב' הרשם בקשה לעיון מחדש בהחלטתו לעניין הפטור מאגרה ויציגו טענותיהם בנדון בפניו.

לאחר שתינתן החלטת כב' הרשם בנדון, יודיעו הנתבעים 1-2 אם הם עומדים על בקשתם לגבי הפקדת ערובה להוצאות, ותינתן החלטה.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.