<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד נעמי מששה

המשיב וב"כ עו"ד אופיר סטרשנוב, עו"ד תהילה בינו

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אנו נמצאים בהארכה שנייה או שלישית של פסילת רישיון. רישיונו נפסל מיום 3.3.16, היינו מעבר לשנה וחצי. ישיבת ההוכחות הראשונה הייתה ביום 6.9.17. היה דיון נוסף בתאריך 7.9.17 אותו ביקשה התביעה לדחות. שלושת הדיונים המצוינים בבקשה לא יספיקו לסיום פרשת התביעה ואף לא קרוב לכך. אנו לא צפויים לסיים את פרשת ההגנה בפברואר 2018.

אין מחלוקת שהמשיב לא אשם בתאונה. אין מחלוקת שעצר במקום. יש מחלוקת לעניין מה עשה לאחר שעצר. אין מחלוקת שהיה במקום סביב 20 דק' ואין מחלוקת שהיה שם עד להגעת כוחות ההצלה. התביעה טוענת שהוא לא חשף את מעורבותו ונשאר רחוק, אך על כך אין מחלוקות. כמו כן, אין מחלוקות שהתקשרו למד"א כשהוא היה ליד. ברור לכולם שמסוכנות של אדם שפגע, הפקיר ועזב את המקום אינה כדין מסוכנות של אדם בנסיבות כפי שהזכרתי לעיל.

בתיקים של גרם מוות, הפסילה בטלה לאחר שישה חודשים. קובע המחוקק שעל מנת להאריך את הפסילה צריך טעמים ונימוקים מיוחדים שירשמו. לא טרחו לשכנע את בית המשפט בנימוק מיוחד. לאחר כשנה בבית משפט העליון בערר, אמר בית המשפט שפסילה מוחלטת מעבר לשנה תגרום לחידוש רישיונו, ולכן קבע כי לצורך כך לא יצטרך לחדש את הרישיון. מדובר במשיב בעל סוכנות רכב שבצדה מוסך והוא המנהל הטכני והוא חייב לבדוק כלי רכב, ולצורך כך הותר לו לנהוג ברדיוס מצומצם מאוד בתוך העסק.

בחלוף שנה וחצי משתנה נקודת האיזון, הגם שאנו יכולים לראות שהתיק הזה לא יסתיים עד אמצע שנת 2018.

יש 4-6 חודשים שרובצים לפתחה של התביעה. בתחילת אוגוסט קיבלנו את צילום תיק החקירה.

כשאנו מדברים על פגיעה בחירות, כמובן שלא מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח, אך מדובר בחופש התנועה, מדובר במי שיש להסיע אותו ממקום למקום.

כמו כן, למשיב צו עיכוב יציאה מהארץ, ומאפשרים לו לצאת כל פעם עם הפקדה של סך 50,000 ₪, עד כה הוא יצא 6-7 פעמים. הפרוצדורה של להגיש בקשה כל פעם מכבידה עלינו ועל בית המשפט.

ב"כ המבקשת:

מפנה לבקשה שהוגשה לבית המשפט. חברי המעיט ביחס לעובדות המיוחסות למשיב, במובן זה שהמשיב לאחר הפגיעה במנוחה אמנם עצר בצד והצטרף לשני עדי ראיה שעמדו והתקשרו לכוחות ההצלה, אם כי מדובר במשיב שעמד כעשרים דק מבלי שהזדהה בפני כוחות ההצלה כמי שהיה מעורב בתאונה. לאחר שכוחות ההצלה הגיעו, המשיב ברח וניסה לשבש הליכי חקירה.

מפנה להחלטת כב' השופטת מרשק מיום 25.8.16 שם קבעה בצורה מפורשת, כי העבירות מעידות על מסוכנות וחשש ממשי לשיבוש.

כמו כן, ניתנה החלטה של כב' השופט יקואל באותו עניין.

בית משפט העליון אישר את ההחלטה לעניין המסוכנות הן של כב' השופטת מרשק והן של כב' השופט יקואל. יהיה פסול מלנהוג, למעט 5 ק"מ בסמוך למוסכים שם עובד. לטעמי המסוכנות שבית המשפט הנכבד ובית המשפט העליון קבע עודנה קיימת והיא נלמדת מהתנהגותו של המשיב לאחר ביצוע העבירות.

מפנה לבש"פ 4899/08 שם נכתב כי מי שמסוגל לבצע עבירה של הפקרה מסוכן לבריות ולאינטרס הציבורי. אין בחלוף הזמן להוות נסיבה מצדיקה ביטול אותם תנאים מגבילים או ביטול הפסילה.

באשר לתנאים המגבילים – מפנה להחלטתה של כב' השופטת מרשק שנתנה דעתה לכך, מפנה לפסקה 34.

אנו מנסים לעשות איזון מתאים ובודקים לאן המשיב מבקש לטוס.

<#3#>

החלטה

בקשה להארכת פסילת רישיון נהיגה לפי סעיפים 46 ו-50(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961, וכן להארכת התנאים המגבילים לפי סעיף 48 לחוק המעצרים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של הפקרה ושיבוש הליכי משפט.

עסקינן בתאונה מיום 1.3.16 שבה נגרם מותה של המנוחה, ואולם יש לציין כי המשיב לא הואשם בגרימת המוות.

בכל הנוגע להפקרה, המבקשת איננה טוענת כי המשיב נמלט מהמקום, אלא כי נותר במקום ואולם לא הזדהה ולא הציג את עצמו בפני כוחות ההצלה אשר הגיעו למקום.

כמו כן, המשיב לכאורה שיבש הליכי חקירה.

רישיונו של המשיב נפסל כאשר בהמשך, על פי החלטת בית המשפט העליון, נקבע כי המשיב רשאי לנהוג ברכב לצרכי עבודה וברדיוס של 5 ק"מ בשני מקומות עבודה שהם בבעלותו של המשיב.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ובשים לב להחלטת בית המשפט העליון מיום 28.2.17 ובהמשך לכך החלטת בית משפט זה מיום 15.3.17 אשר התירו למשיב לנהוג לבדו לצרכי עבודה בלבד ברדיוס שנקבע במקומות העבודה בפתח תקווה ובחדרה, סבורני כי לאור חלוף הזמן מאז החלטות אלה ובשים לב לכך שהמשפט בהליך העיקרי מתארך וסופו איננו קרוב, סבורני כי יש מקום להקלה נוספת בתנאי נהיגתו של המשיב.

בשים לב לכך שהעבירה המיוחסת למשיב אינה נוגעת לגרימת המוות, הרי שבאיזון בין המסוכנות לבין חלוף הזמן, סבורני כי יש מקום להקלה נוספת, תוך דרישה לליווי אשר יבטיח מניעת הישנות עבירות דומות.

בכל הנוגע לצו עיכוב היציאה מהארץ, סבורני כי לאור חלוף הזמן ובשים לב לכך שהמשיב יצא מפעם לפעם מישראל בהסכמת המבקשת ותוך הפקדת ערבויות, ובשים לב לכך שמרכז חייו ועסקיו של המשיב בישראל, התרשמתי כי החשש להימלטות מישראל הינו ברמה נמוכה, ובנסיבות אלה יש מקום לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך קביעת הפקדה שתיוותר בקופת בית המשפט עד תום ההליכים, מעבר להפקדה הקיימת.

אשר על כן, אני קובע כי בנוסף למתן האפשרות לנהיגה אשר ניתנה בהחלטות קודמות, המשיב יהא רשאי לנהוג ברכב בליווי נהג מלווה בעל רישיון נהיגה תקף, שאיננו נהג חדש.

כמו כן, בכל הנוגע לצו עיכוב היציאה מהארץ, הרי שבנוסף להפקדה קיימת כללית בתיק, ובנוסף להפקדה שניתנה בסך של 50,000 ₪ להבטחת יציאותיו מן הארץ בכל פעם, שתיוותר בקופת בית המשפט עד תום ההליכים, המשיב יפקיד סך של 25,000 ₪ נוספים להבטחת התייצבותו לכל הדיונים בעניינו וכדי למנוע הימלטות מישראל.

בכפוף לכך, דרכונו יושב לו וצו עיכוב היציאה מהארץ יבוטל.

תוקפה של החלטה זו הינו למשך 6 חודשים מהיום.

אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 72 שעות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תשע"ז, 12/09/2017 במעמד הנוכחים.