13 נובמבר 2019

לפני:

כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

החלטה

• • • 1. ד"ר ציקל שלום קרין מתמנה בזאת לשמש מומחית רפואית (להלן: "המומחית") לשם מתן חוות דעת רפואית בתביעתו של התובע להכיר במחלת הפרקינסון ובפגיעה בצוואר כפגיעה בעבודה.
      2. להחלטה זו מצורף תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים כללית.
      3. אלה העובדות:
         1. התובע יליד 1957.
         2. בין השנים 1981-1992 עבד התובע כעובד ייצור בתעשייה הצבאית לייצור נשק.
         3. התובע עבד במשרה מלאה 5 ימים בשבוע, 9 שעות מידי יום ולעיתים אף שעות נוספות.

חשיפה לחומרים:

• • • • 1. התובע נחשף לחומרים הבאים למשך שעתיים ביום: טינר, מדללי צבע, צבע שחור (באמצעות פיסטולט – מרסס צבע). התובע נחשף לחומר מסוד טריכלוראתילן בפעולת ניקוי הקליעים יום כן ויום לא.
        2. מעבר לחשיפתו של התובע עת הוא עבד עם החומרים האמורים בסעיף א, הוא נחשף לאותם החומרים שעה שחבריו (20 עובדים נוספים) למקום העבודה עבדו עם החומרים.
        3. העבודה נעשתה באולם בגודל של כ- 150 – 200 מ"ר ובו 20 חלונות ודלתות כניסה. לא היו אמצעי אוורור נוספים.
        4. לתובע סופקו אמצעי מיגון שהיו קיימים באותה התקופה, מסכת בד, בגדי עבודה וכפפות.

לעניין עבודתו הפיזית:

• • • • 1. התובע עבד עם קליעים של טנק בתעשייה הצבאית.
        2. על התובע היה להביא עגלה ובה 25 יחידות של קליעים. גובה העגלה היה 60 ס"מ וגובה שולחן העבודה היה גובה סטנדרטי.
        3. התובע היה מתכופף לעגלה בצד ימין, מרים קליע אשר משקלו נע בים 10-15 ק"ג מניח על שולחן העבודה, עובד על הקליע למשך כ- 2- 3 דקות ומעביר את הקליע חזרה לעגלה הנמצאת בצד שמאל.
        4. עבודה זו חזרה על עצמה במהלך יום העבודה כ – 10 פעמים (כ- 250 קליעים) .
      1. המומחית מתבקשת להשיב לשאלות הבאות:

1. מהם הליקויים של התובע ביחס לצוואר ולמחלת הפרקינסון?
2. האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?
3. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויי התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

1. ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
   • • 1. המומחית מתבקשת ליתן חוות דעתה תוך 30 יום מהיום, בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתה וניסיונה ולהצהיר שידוע לה כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך.
       2. אם מי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחית, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחית, יגיש הודעה בכתב לבית הדין, עם העתק לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
       3. לעיוני ביום 27.12.19.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תש"פ, (13 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.