בפני | כבוד השופט משה טוינה נציג ציבור (עובדים) מר דוד פטיטו נציג ציבור (מעסיקים) מר אשר רפפורט | |
המבקשת: | הסתדרות העובדים הכללית החדשה | |
נגד | ||
המשיבים: | 1.גני מאורות המעיין בע"מ (חל"צ) 2.מור יוסף אליהו ריבוח | |
פסק דין |
1. פסק דין זה עניינו בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "המבקשת") נגד גני מאורות המעיין בע"מ חל"צ (להלן: "המשיבה"); ומר יוסף אליהו ריבוח (להלן: "המשיב") ביום 30.8.2016 (להלן: "הבקשה").
2. המבקשת הינה ארגון עובדים, המשיבה היא חברה לתועלת הציבור המפעילה רשת של מוסדות חינוך ובכלל זה, גני ילדים באשדוד לציבור הספרדי חרדי; המשיב הוא מנכ"ל המשיבה. ככלל, עובדות המשיבה שייכות לציבור הספרדי חרדי בתוכו פועלת המשיבה.
הבקשה:
3. בקצירת האומר נטען בבקשה, כי ביוני 2016 פנתה קבוצה של גננות בראשותה של גב' שרה משה, למבקשת[1] לבירור זכויותיהן.
גב' שרה משה המוזכרת לעיל התקבלה לעבודה בשירות המשיבה כעובדת צהרונים בספטמבר 2005. בספטמבר 2007 הוצבה גב' משה בתפקיד של גננת סבב בגני ילדים שמפעילה המשיבה באשדוד, תפקיד שמילאה ערב האירועים מושא הבקשה.
4. על פי הבקשה, בשבועות שלאחר הפניה לארגון העובדים, פעלה הקבוצה להחתמת עובדות על טפסי הצטרפות לארגון העובדים[2]. בבקשה נטען כי המשיבה באמצעות המשיב, פעלה לסיכול מאמצי ההתאגדות; בדרך של פיטורי גב' שרה משה ובניסיונות להשפיע על ציבור העובדות שלא לקחת חלק בהתארגנות - כמפורט להלן.
5. פיטורי הגב' שרה משה.
בבקשה נטען כי ביום 27.6.2016 זימן המשיב למשרדו שלוש גננות לישיבה בה "תוחקרו אודות החתימות וההתארגנות בהסתדרות"[3] ובמהלכה נשאלה אחת מאותן עובדות באופן מפורש אודות פעילותה של גב' שרה משה[4] בניסיון ההתארגנות.
בבקשה מסופר כי כשבוע לאחר הישיבה המצוינת לעיל, זומנה גב' שרה משה לשימוע; ללא מתן התראה מראש. בשימוע הובהר לגב' משה, כי לא תוכל להמשיך ולעבוד כגננת, בנימוק שאין בידיה תעודה של גננת מוסמכת[5].
במקביל, טוענת הבקשה לניסיון שנקטו המשיבים שמטרתו להניא את גב' שרה משה מלפעול למימוש ההתארגנות. ניסיון שבא לביטוי באיום להוצאת ילדיהם של בני הזוג משה ממסגרות החינוך שבהם הם לומדים והמופעלים על ידי המשיבה; ולהוצאתו של מר משה (בעלה של גב' משה) מהכולל אליו הוא משתייך[6].
ביום 25.7.2016 מסרה המשיבה לגב' משה מכתב פיטורים לפיו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים ינותקו ביום 20.8.2016; בנימוק שאין בידיה את ההסמכה המקצועית הנדרשת מגננת.
6. כאמור בבקשה, המשיבים ניסו לסכל את מאמצי ההתארגנות בשורה של "פעולות מפרות". אלה כללו בין היתר - "תחקור" עובדות על מאמצי ההתארגנות; כינוס הגננות והסייעות לאסיפה ביום 10.7.2016, בה נשאלו הנוכחות "אודות המרמור בקרב העובדות, והובטחו הבטחות בקשר להעלאות שכר"[7]; ואיום והבטחה של המפקחת, גב' גילה אפללו, לפיה - "עובדת שהצטרפה להסתדרות תפוטר, ומי שתחתום נגד ההתארגנות תקבל העלאה"[8].
7. על רקע דברים אלה הודיעה המשיבה למבקשת ביום 4.8.2016 כי היא הארגון היציג של עובדות המשיבה ועל מינוי גב' שרה משה כיו"ר הוועד. ביום 10.8.2016 שלחה המבקשת מכתב התראה המפרט את הפעולות המפרות של המשיבים ובמסגרתו דרשה להשיב את גב' שרה משה לעבודה לאלתר[9]. בסמוך להוצאת מכתב ההתראה, פנתה המבקשת לבית דין צדק של הרב פבישטיין בניסיון לפתור את הסכסוך[10]; משניסיון זה לא צלח הוגשה הבקשה לבית הדין ביום 31.8.2016.
8. בבקשה ביקשה המשיבה את הסעדים המפורטים להלן:
"ליתן צו המבטל את פיטוריה של יו"ר וועד הפעולה, גב' שרה משה ... ומורה להשיבה לעבודה באותם תנאים שהיו ערב הפיטורים, וזאת עד לדיון במעמד הצדדים.
ליתן צו המונע מהמשיבים לפנות ו/או לשכנע ו/או ללחוץ ו/או לאיים ו/או להביע עמדה כלשהי, כלפי כל אחד ואחת מעובדי החברה ו/או בפני גורמים אחרים, בעניין התאגדותם בכלל ו/או בהסתדרות בפרט ובדבר זכותם לעשות כן, בין שהפניה מתבצעת על ידי המשיבים עצמם ובין באמצעות מי מטעמם וזאת עד לדיון במעמד הצדדים.
להורות כי לא יחול כל שינוי במעמדה ו/או תנאי העסקתם ו/או בשכרם של עובדי החברה, וכי העסקת כולם תימשך עד לדיון שייקבע ועד בכלל, ועד למתן כל החלטה אחרת"[11].
התשובה:
9. בתשובה שהגישו המשיבים, הכחישו המשיבים כל ניסיון לפגיעה בזכות ההתארגנות של העובדות. המשיבים הכחישו את הטענות כאילו "מי ממנהלי המשיבה איים על עובדות המשיבה בפיטורים באם יצטרפו להסתדרות או כאילו הובטחה העלאה לעובדת אשר לא תהיה חברה בהסתדרות"[12].
10. המשיבים הסבירו כי "בחלק מהיערכות המשיבה לקראת שנת הלימודים הנוכחית, בתום שנת הלימודים, בחודש יוני 2016, ערכה המשיבה 'יישור קו' בכל הנוגע לעמידתה בכלל התנאים בהם מותנה הרישיון מכוחו היא פועלת, לרבות בתנאי הנוגע להעסקת עובדי ההוראה אשר בעלי ההכשרה הנדרשת על ידי משרד החינוך"[13]. המשיבים הוסיפו כי במסגרת הליך הבדיקה נמצא כי "בקרב עובדות המשיבה קיימות שש עובדות הוראה אשר לא דיווחו למשיבה על כי הן מחזיקות בהסמכה הנדרשת" ובכללן הגב' משה.
11. על פי התשובה, מסיבה זו - היעדר הסמכה נדרשת - פוטרו כל אותן עובדות והגב' משה הוזמנה לשימוע במסגרתו נדרשה להציג את ההסמכה שטענה כי יש בידיה, במעמד השימוע[14]. התשובה מספרת כי משלא הציגה הגב' משה את ההסמכה שיש בידיה– פוטרה; בדומה ליתר עובדות ההוראה שלא הייתה בידיהן ההסמכה הדרושה.
12. בתשובתם עמדו המשיבים על כך שהטענה על פגיעה בזכות ההתארגנות בפיטורי הגב' משה, לא הועלתה על ידי העובדת במהלך השימוע ולא נטענה על ידי העובדת והמבקשת בסמוך להוצאת מכתב הפיטורים; אלא הועלתה לראשונה רק בסמוך לכניסת הפיטורים לתוקף. עובדה שלשיטתם מעידה כי הטענה לעניין פיטורי גב' משה על רקע ההתארגנות, היא טענה שאין בה ממש.
13. על רקע זה ביקשו המשיבים לדחות את הבקשה.
טענות נוספות:
14. לצד הטענה במישור העקרוני לפגיעה בזכות ההתארגנות המוצאת ביטוי בפעולות שנקטה המשיבה לסיכול מאמצי ההתארגנות ששיאם בפיטוריה של גב' משה; הבקשה והתשובה מתייחסים לפניה שנעשתה על ידי המבקשת ליישוב המחלוקת בבית דין צדק של הרב פרבישטיין ב-12.8.2016; ולטענת השיהוי שהעלו המשיבים[15]. לעניין זה טענו המשיבים כי הבקשה לוקה בשיהוי חמור, משהוכח "כי מהתקופה שממועד זימונה של גב' משה לשימוע ביום 3.7.16 ועד למועד מכתב ב"כ ההסתדרות מיום 10.8.16, לא הועלתה טענה ואפילו ברמז כנגד פיטוריה של גב' משה"[16].
נאמר מיד. טענה לשיהוי באה לאזן בין הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המעסיק בשל השיהוי בהגשת הבקשה, לזכותו של הנפגע למימוש הזכות מושא הבקשה. במקרים בהם נטען לפגיעה בזכות חוקתית, נדרש שיהוי קיצוני על מנת להצדיק את דחיית הבקשה על הסף. במקרה שבפנינו, שבו הופנתה הפניה למשיבה להחזיר את גב' משה לעבודתה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, והפניה לבית הדין נעשתה מספר ימים ספורים לאחר כניסת הפיטורים לתוקף, אין מדובר בשיהוי המצדיק את דחיית הבקשה.
ההליך הזמני:
15. בד בבד עם הגשת הבקשה מושא פסק הדין, הגישה המבקשת בקשה למתן סעד ארעי. בהחלטה שניתנה ביום 31.8.2016 נעתר בית הדין במותב בראשות כב' השופט פרנקל לבקשה למתן צו לשעה; מששוכנע כי הבקשה וההחלטה המורה על המשיבים להשיב תגובה לבקשה, הומצאו למשיבים כדין ותגובה כנדרש מהחלטת בית הדין מיום 31.8.2016 - לא הוגשה. על פי הצו:
"לאחר שבחנו את הבקשה, אנו נותנים צו ארעי המורה על ביטול פיטוריה של יו"ר ועד הפעולה, הגב' שרה משה, ומורים להשיבה לעבודה באותם תנאים שהיו ערב הפיטורים וזאת עד למתן החלטה אחרת.
כמו כן, אנו נותנים צו ארעי המונע מהמשיבים לפנות או לשכנע או ללחוץ או לאיים או להביע עמדה כלשהי כלפי כל אחד ואחת מעובדי החברה, או בפניה לגורמים אחרים בעניין התאגדותם של העובדים בהסתדרות ובדבר זכותם לעשות כן, בין שהפניה מתבצעת על ידי המשיבים עצמם ובין באמצעות מי מטעמם"[17].
16. בעקבות מתן ההחלטה מיום 31.8.2016 התקיים דיון בסעד הזמני במעמד הצדדים. בהחלטה מיום 31.10.2016 אושר על ידינו הצו הזמני שניתן ביום 31.8.2016; משלא ראינו מקום לקבוע בהחלטה זמנית קביעות לכאורה בסוגיות שבלב המחלוקת, בשים לב לקשר הזמנים בין הליכי ההתארגנות לבין הודעת הפיטורים; ובשל העובדה כי נכון לאותו מועד היה בית הדין מצוי בפתחו של ההליך העיקרי המייתר הלכה למעשה את הדיון בסעד הזמני[18].
דיון והכרעה:
17. על רקע האמור לעיל, ניגש לבחינת הבקשה בשני שלבים. בשלב הראשון נבחן את טענת המבקשת לפגיעה בזכות ההתארגנות - הן בדרך של מעשים ואיומים המכוונים לכלל עובדי המשיבה והן בטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות הבאה לביטוי בפיטוריה של גב' שרה משה; בשלב בשני ניגש לבחינת הסעדים המבוקשים בעקבות הפגיעה הנטענת בזכות ההתארגנות.
הפגיעה בזכות ההתארגנות:
18. כידוע, זכות ההתארגנות הוכרה במשפט בישראל כזכות יסוד חוקתית[19]; הכרה שבאה לביטוי בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה ובהוראת המחוקק בסעיף 33ח' לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 (להלן: "חוק הסכמים קיבוציים") ולפיו:
"לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם".
19. להגשמת הזכות החוקתית להתארגנות, החוק[20] ופסיקת בתי הדין מעניקים הגנה על עובדים המבקשים להתארגן. הגנה זו באה לביטוי בהטלת איסור על פגיעה בעובד המבקש לממש את זכותו להתארגן; ובמגבלות המוטלות על המעסיק שמטרתן למנוע מהמעסיק לסכל את מאמצי העובדים להתארגן. בעניין זה נקבע בפסק דין פלאפון כי:
"האיסורים על המעסיק להימנע מ'השפעה' על התארגנות בכלל ובשלבי התארגנות ראשונית על אחת כמה וכמה, חלים על פעולות המכוונות במיוחד למניעת קיומו של ארגון עובדים יציג במקום העבודה, ושיש בהם מסר מעובדים נגד ההתארגנות, לרבות: לחץ או כפיה על עובדים, לרבות בפגישות אישיות או קבוצתיות של עובדים, לחץ על עובדים לבטל את חברותם בארגון העובדים, או להצהיר על אי רצון להתארגן בארגון העובדים ומעקב אחר עובדים על רקע התארגנות; איומים; פיטורים של חברי ועד ופעילים בהתארגנות או פיטורים של עובדים מאורגנים; הרעה בתנאי עבודה של חברי ועד או של פעילים בהתארגנות הראשונית, או הפלייתם לרעה על רקע הפעילות הארגונית, התבטאות נגד ההתארגנות במישרין או בעקיפין.. וכיוצ"ב"[21].
20. על רקע ההכרה בזכות ההתארגנות והמגבלות המוטלות על המעסיק, שתכליתן מניעת פגיעה בזכות ההתארגנות, נבחן להלן את טענות המבקשת לפגיעה בזכות ההתארגנות אשר לשיטתה באה לביטוי בפיטוריה של גב' שרה משה ובניסיונות להשפיע על ציבור העובדות שלא להצטרף למאמץ ההתארגנות בשלב ההתארגנות הראשוני.
שאלת הפגיעה בזכות ההתארגנות בפיטוריה של גב' שרה משה:
21. את הדיון בשאלת הפגיעה בזכות ההתארגנות הבאה לביטוי בפיטוריה של גב' שרה משה, מבקשים אנו לבחון על יסוד העובדות שנפרט להלן; ולעניין זה נבקש להעיר - בין המסמכים שהוגשו, הוגשו תמלילי שיחות בין צדדים שלא הגיעו לעדות[22]. ביחס לאותם תמלילים נטענו טענות שונות בשאלת קבילות התמלילים. נאמר מיד כי לא ראינו צורך להידרש לאותם תמלילים ואשר על כן אין בדעתנו לנקוט עמדה בשאלת הקבילות; ומכאן העובדות.
העובדות המתייחסות לסוגיית פיטוריה של גב' שרה משה:
22. גוף דוגמת המשיבה, המפעיל מוסדות חינוך והפועל ברישיון מכוח חוק הפיקוח על בתי הספר תשכ"ט-1969, מחויב להעסיק עובדי חינוך המחזיקים בהסמכה הנדרשת בחוק[23]. כך בענייננו - הרישיון הזמני שניתן למשיבה ועל פיו המפעילה המשיבה את מערך גני הילדים, מותנה ב"העסקת עובדי חינוך שיש בידיהם אישור על פי סעיף 160א) לחוק"[24].
23. מכתבי הטענות עולה, כי גב' שרה משה איננה מחזיקה בהסמכה הנדרשת. בהקשר זה די לציין כי בדיון שהתקיים ביום 28.11.2016, אישרה הגב' משה בעדותה שנרשמה ללימודים לקבלת ההסמכה בקיץ האחרון[25]; ובתצהירה סיפרה כי השלימה 274 שעות לימוד מתוך הכשרה הכוללת 2,270 שעות[26]. עם זאת, על אף שבמועד הצבתה של גב' שרה משה לתפקיד גננת סבב בספטמבר 2007 ובשנים מאז; הרישיון בחסותו הפעילה המשיבה גני ילדים חייב אותה להעסיק עובדי הוראה בעלי הכשרה מתאימה – העובדה כי גב' שרה משה לא החזיקה בהכשרה הדרושה לא מנעה מהמשיבה להעסיקה כגננת עד לאירועים מושא הבקשה.
24. במהלך חודש מאי פוטרו חמש מורות בטענה שאין בידיהן את ההכשרה הדרושה לעבוד בהוראה[27].
25. ביום 23.6.2016 חתמה גב' שרה משה על טופס הצטרפות להסתדרות. בתצהירה של גב' מעודה – רכזת החטיבה הדתית חרדית בהסתדרות הכללית –אין התייחסות לתרומה מיוחדת של הגב' משה למאמץ ההתארגנות[28]. התצהיר מסביר, כי גב' שרה מונתה לתפקיד יו"ר וועד הפעולה רק לאחר הוצאת מכתב הפיטורים מתוך רצון שלא לחשוף עובדות אחרות כשותפות למאמץ ההתארגנות[29].
26. בסוף יוני 2016 קיים המשיב פגישה עם שלוש מהגננות המועסקות במשיבה. במסגרת אותה פגישה ביקש המשיב ללמוד על מאמצי ההתארגנות ושאל במפורש על הקשר בין גב' משה לבין ההתארגנות[30]. נוסיף כאן, כי הדברים באים לביטוי בתמליל ישיבת השימוע ועל כך להלן[31].
27. ביום 3.7.2016 נקראה גב' משה לשימוע שהתקיים בפני המשיב ובנוכחות גב' אלישבע. בשימוע התבקשה גב' משה על ידי המשיב להתייחס לשאלת המשך העסקתה על רקע הטענה שאין בידה את הסמכה הדרושה. לעניין זה נפנה לתמליל השימוע שהוקלט על ידי גב' משה, לפיו:
"... עכשיו לגבי מה שהתכנסנו כאן, בכל זאת חוזר המנכ"ל, באמת... לשנה הבאה, כיוון שאת מופיעה כגננת... כגננת... יש אתך בעיה שאת בחוסר בתעודה, השאלה איך אנו עושים את זה, שאין לך ..."[32].
בשימוע הכחישה גב' משה כי אין בידיה תעודה הסמכה הדרושה וטענה כי השלימה את ההכשרה הנחוצה לקבלת אישור, שאותו המציאה למשיבה. בהקשר לכך השיבה גב' משה:
"אני הוצאתי לך את זה, אני המשכתי להשלים לימודים".
ומיד בהמשך התמליל מתועדת השאלה והתשובה הבאה:
"גב' אלישבע (משתתפת בשימוע, הוספה שלי-ט.מ): לא. יש לך תעודת הוראה? מה שצריך?
שרה: גננת, של גננות, כמורה, גננות"[33].
אין חולק כי בתשובות שנתנה גב' משה, כאילו יש בידיה תעודת הוראה כגננת, אין אמת[34].
28. לצד האמור לעיל, עיון בתמליל השימוע מלמד כי חלק ניכר מהשימוע הוקדש לנושא ההתארגנות. כך לאחר העלאת סוגיית התעודה נשאלת גב' משה על ידי המשיב:
"יוסף: זה חשוב לי וזה ... דבר שני, לגבי, היה איזה, איזה מן של התארגנות ולא מתארגנים, היא אמרה...
שרה: עשיתם עלי א... סקר, ברוך ה' קיבלתי דרישות שלום אני ובעלי.
יוסף: לא עשינו כלום, אני לא אמור לשלם.
שרה: שבוע שעבר קיבלתי דרישות שלום טובות גם מההנהלה גם מגננות ששאלו אותי פה, פשוט הייתי המומה אבל לא נורא, אתה רוצה לחשוב על זה? תחשוב.
יוסף: דברי, למה את לא מדברת?
שרה: מה לי להיתפס בי? שאלת ישירות גננת, שרה משה, בעלי קיבל טלפון, מאיפה שהוא בכולל, ממישהו מפה, יוסי אמר ש... כאילו אשתך יש חשדות וזה, היא מארגנת פה דברים, אני לא מארגנת שום דבר"[35].
29. מאותו תמליל עולה כי המשיב היה מודע לניסיונות ההתארגנות של ההסתדרות; וגם כאן נביא קטע מהתמליל:
"יוסף: אני לא צריך... אם אני אחליט שאת לא מתאימה... אמרתי לך בתיקים...ולא... כי שמעתי כל מיני שמועות ומוטי גם מההסתדרות אמר, אמרתי אני רוצה להבין, מה, מה מה, מה השיקולים.. ואני לא יודע... אם היה מישהי באה ואומרת שרה משה עשתה ואמרה.. לא מעניין אותי, ואם זה לא... הצעתי לך פה לשמוע אם יש לך ... במקום להגיד במילים. עכשיו לבוא ולהגיד שמע, אני יושבת ושומעת ואומרים לי ופה, בסדר, ישבת ושמעת וזהו, כמו שאת ישבת ו שמעת, גם אני ישבתי ושמעתי, אם בהחלט.. .אליך, אין לי שום עניין..."[36].
30. התמליל מגלה כי המשיב מנסה להתחקות על הדרך שבה ארגון העובדים יוצר קשר עם הגננות; וגם כאן נביא קטע מהתמליל:
"יוסף: ... אבל אני שואל, כמו ששאלתי עליך, שאלתי על כולם, נתתי אופציה, אני יודע שהיא אכן התקשרת, אין לי בעיה... שגננת... אבל יש עוד דבר שהוא נוסף על זה, שהוא כביכול בא ואומר, התקשר לכל הצוות שלנו, אומר להם תשמעו חבר'ה בוא, אגד אתכם, בואו תחתמו בהסתדרות, בואו להתאגד, בואו, זה בין 1,000 ₪[37]... ובין להגיע להתאגדות, זה יש לזה, זה ... אמרתי, אני רוצה לבדוק, דבר אחד יש לי זכות, לדעת מאיפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר, מי נותן... והוא יודע כל שם של גננת, אפילו יודע את מספר הטלפון שלכם, הוא יודע מה הייתי אומר, מפתיעה או לא מפתיעה, איך הוא יודע".
31. מהתמליל עולה ניסיון של המשיב להניא את העובדת מלהצטרף להתארגנות בהצגת ארגון העובדים באור שלילי ; ובהקשר לזה פונה המשיב לגב' משה כדלקמן:
"יוסף: יש דברים ... הם רוצים דוגמא לאגד, לא מעניין אותם לאגד, הם רוצים את ה-200 דמי.. דמי, איך קוראים לזה? דמי חבר של ההסתדרות, הם מכניסים להם עכשיו 100 עובדים כפול 200 לחודש, כמה זה? וזה שהכניס אותם, מקבל, כמו... זה הכל ביזניס, זה הכל כסף, לא מעניין אותם עובדים, מה לא עובדים... זה חשוד... סתם היא עושה טלפונים לאנשים שמכיר, ... ומתפקידך להגיד, סליחה, הכל בסדר, עיזבי, אבל לא, ולא ליצור כאוס, אני לא אומר שאת הפעלת את הלחץ הזה, רק לעדכן אותך"[38].
32. משלא הציגה גב' משה את האישורים שטענה כי הם בידיה, המעידים כי היא מחזיקה בהכשרה הדרושה מגננת, פוטרה גב' משה במכתב מיום 20.7.2016, המפרט את סיבת הפיטורים. במכתב נאמר:
"לאחר שימוע שנערך במשרדי ההנהלה בתאריך 03/07/16, בו הובהר לעובדת כי ההכשרה ותעודת הוראה הינה חובה, ואי לכך חברת "גני מאורות המעיין" אינה יכולה להעסיקה כממלאת מקום ללא תעודת הוראה, ולאחר פניות רבות ודרישות חוזרות ונשנות, הן מצד ההנהלה והן מצד מפקחת הגנים להמצאת התעודה, עד עצם היום הזה לא הומצאה לידינו כלל התעודה המבוקשת.
מאחר והחברה צריכה להיערך עם מצבת עובדים לקראת השנה החדשה, נאלצת החברה להודיע בזאת כי החל מתאריך 20/08/2016, ינותקו יחסי עובד מעביד בינך לבין חברת גני מאורות המעיין בע"מ..."[39].
שאלת הפיטורים של גב' משה, כפגיעה בזכות ההתארגנות:
33. לטעמנו לא אמורה להיות מחלוקת כי המשיבה רשאית להביא לסיום העסקתה של הגב' שרה משה על בסיס הנימוק כי אין היא מחזיקה באישור הנדרש על פי דין לעבוד בהוראה.
לצד זה, העובדה שבמשך השנים בהן הועסקה גב' משה כגננת סבב עד לאירועים מושא הבקשה ופסק דין זה, לא פעלו המשיבים להסדיר את העסקתה כדין ולחילופין לסיים את העסקתה; קשר הזמנים בין החתימה על טופס ההצטרפות למבקשת (21.6.2016), לישיבת השימוע (3.7.2016) שהתקיימה לאחר בירור שקיים המשיב עם גננות אחרות מהן למד על הצטרפותה של גב' משה למאמץ ההתארגנות; ההתמקדות בישיבת השימוע לסוגיית ההתארגנות; ופיטורי הגב' משה מבלי לבחון חלופות לפיטורים (כגון פניה משותפת למשרד החינוך לקבלת היתר להעסקתה במקביל להתחייבות מצידה להשלמת ההכשרה הנדרשת) – כל אלה מובילים למסקנה כי אחד מהשיקולים לפיטוריה של הגב' משה (שלא נאמר שיקול דומיננטי) הוא השיקול הפסול בהחלטת הפיטורים הנותן ביטוי להצטרפותה של גב' משה למאמץ ההתאגדות[40].
34. על פי "מודל ההכתמה" שאומץ על ידי בית הדין הארצי[41] שיקול פסול בהחלטה שמקבל המעסיק מכתים את ההחלטה כולה; אפילו אם לצד השיקול הפסול עומדים שיקולים ענייניים שיש בהם כדי להצדיק את ההחלטה. אשר על כן בענייננו, במצב דברים בו החלטת הפיטורים של גב' שרה משה מוכתמת בשיקול פסול - הצטרפותה של גב' משה למאמץ ההתארגנות - הרי שגם אם לצד השיקול הפסול עומד נימוק ענייני בפיטוריה של גב' משה - היעדר הסמכה מתאימה – אין השיקול הענייני מכשיר את ההחלטה ה"מוכתמת".
35. מכאן עולה, כי בפיטוריה של גב' משה פגעו המשיבים בזכות התארגנות של כלל העובדים ובזכותה של גב' משה לממש את זכותה כעובדת, להתאגד.
פגיעה בזכות ההתארגנות באמצעות ניסיון להשפיע על ציבור העובדים:
36. פסק דין פלאפון מונה דוגמאות של "פעולות מפרות" שמעסיק נדרש להימנע מהן, בפרט בשלבי ההתארגנות הראשונית. אלה כוללות פגישות אישיות וקבוצתיות עם עובדים סביב מאמץ ההתארגנות, מעקב אחר עובדים הפועלים לטובת ההתארגנות, הבעת דעה שלילית על ההתארגנות ופגיעה בעובדים המבקשים לממש את זכותם להתאגד.
37. בפרק המתייחס לפיטוריה של גב' שרה משה, יש בעובדות שקבענו שם ובתמליל השיחה הוכחה ל"פעולות מפרות" בהן נקט המשיב ובכלל זה - הפגישה שקיים המשיב עם שלוש מבין הגננות ביום 27.6.2016[42] בה ביקש ללמוד על פעילותה של עובדת אחרת(הגב' שרה משה) במסגרת ההתארגנות; הודאת המשיב בתמלול השימוע על שיחות שניהל עם עובדים בסוגיית ההתאגדות; הודאתו באותו תמליל על ניסיונות שערך לגלות את מקור המידע של ארגון העובדים בדבר זהות העובדות ותנאי העסקתן; התייחסותו השלילית לתופעת ההתאגדות ולארגון העובדים בפני הגב' משה (והדברים מצוטטים לעיל בדברי המשיב המתייחס לארגון העובדים כאילו כל מטרתו היא לגבות דמי חבר מהעובדים); כינוס העובדות ביום 10.7.2016[43] בו ביקש ללמוד על המרמור בקרב העובדות והבטיח להעלות את שכרן.
38. זאת ועוד. בשלבי ההתארגנות ובפרט בשלבים הראשונים של ההתארגנות, על המעסיק למנוע מדרג הביניים בהנהלה מלפעול ולהביע עמדה נגד ההתארגנות; ואפילו הדבר בא כביכול מתוך יוזמה אישית ו"דאגה" של אותם אנשי הנהלה לרווחתם של העובדים. בענייננו נמצא, כי לאחר שפרץ הסכסוך ותוך כדי ההליך מושא פסק דין זה, נעשתה פניה על ידי גב' גליה אפללו, מנהלת/מפקחת בגני הילדים לפחות לשתי עובדות, לגב' שרה משה ולגב' ציטרין שמטרתה להניא את העובדות מלפעול לארגון העובדות במקום העבודה.
39. בהקשר זה מבקשים אנו להביא קטעים מתמליל שיחה מיום 10.10.2016 שניהלה גב' אפללו עם גב' ציטרין, אשר הזדהתה בפני המשיבה כחברת ועד, שהן כולן התבטאויות שאסורות על פי הפסיקה בשלב ההתארגנות הראשונית, כדלקמן:
"גילה: ברוך השם, מצוין, ברוך השם. תקשיבי, אני לא יכולה להיכנס ליום הדין ככה, ואני אמרתי שאני חייבת להגיד את זה, קצת התאכזבתי ממך, קצת הרבה בואי נגיד, לא ככה, לא ציפיתי לרגע שאת בעצם מובילה את המערך הזה הכל כך מכוער וגורם א..." עמ' 1 לתמלול, שורות 13-6.
"גילה: אבל, אני נפגעתי כל כך, ואמרתי, חני תעשה כזה דבר? אני לא מאמינה, זה, זה...
...
אז, אז את הקורבן הבא שנלחם, בסדר. אני לא חס וחלילה, זכותה של כל אחת, אני לא אומרת שהתנאים הם טובים, ותמיד אני אמרתי, אבל יש צורת הידברות, אפשר ללכת לרב ש..., כמו שאומרים שיתווך אפשר ללכת לגדול שיעשה את זה, אבל לא בדרך כזאתי" עמ' 3 לתמלול שורות 1-16.
"גילה: בסדר, אני אומרת חבל, חבל שככה באים מבחוץ והורסים לנו מערכת שנבנית שנים, וזה, זה הכי כואב, אני רק רוצה לשאול את בעלך, אם הוא היה בונה מערכת והעובדים שלו היו פונים, ופונים להסתדרות, ועושים כאלה דברים, איך הוא היה מרגיש עם המקום הזה? אוקי, איך הוא היה מרגיש עם זה? יש לך בעיות? תבוא, תדבר, תנסה להתנהל בצורה מכובדת, לא בצורה כזאתי" עמ' 4 לתמליל שורות 20-25.
"גילה: (בתשובה לדבריה של גב' ציטרין שבעלה מסכים עם ההתארגנות והמשיבה מתנגדת לדבר עם ההסתדרות, משיבה, הוספה שלי-ט.מ) נכון, כי זו לא דרך, זו לא צורה וזה לא דרך, יש דרך לדבר אוקיי? גם בעלך לא היה רוצה שחס וחלילה אם מישהו תובע אותו לבית משפט, במקום שיבוא וידבר איתו, גם הוא לא היה מסכים לבוא לבית משפט, הוא היה אומר רגע, יש לכם בעיה? בואו תדברו איתי, בואו תדברו, או איזה רב שאתם רוצים, תבואו תייצגו. אנחנו כן רוצים לעשות איזה ועדת רבנים, שכן תחליט וכן תשפיע וכן תהיה, אבל מפה להסתדרות? שאם מחר אנחנו נרצה לפטר עובדת כי היא לא מתאימה לנו מבחינה חיצונית או השקפתית לא נוכל לעשות את זה?" עמ' 5 לתמליל שורות 5-12.
"גילה: את לא יכולה לעשות את זה (לקבל עזרה מההסתדרות, הוספה שלי-ט.מ.), כי למה? ההסתדרות מתערבת, היום ההסתדרות צריכה אתכם קלף, לא שום דבר אחר, רק כשהיא צריכה את דמי החבר שלכם, לא יותר מזה" עמ' 5 לתמליל שורות 14-16.
40. בהקשר זה נוסיף את הדברים הבאים:
ראשית, לא נעשה כל ניסיון על ידי המשיבים להביא לעדות את גב' אפללו, בניסיון להראות כי השיחה שניהלה גב' אפללו עם גב' ציטרין נעשו ביוזמתה של גב' אפללו, ללא מערבות המשיבים.
שנית וזה העיקר, גם אם השיחה שקיימה גב' אפללו עם גב' ציטרין נעשתה שלא בהנחיה מפורשת יש לראות באותה שיחה מעשה פסול, משחייב המעסיק להבהיר ולוודא כי המנהלים בדרג הביניים אינם פועלים לסיכול ההתארגנות. במצב דברים זה, עצם קיום השיחה שבין גב' אפללו עם גב' ציטרין באוקטובר 2016, היא הפרה ופגיעה בזכות ההתארגנות.
41. יוצא מכאן, כי הוכח בפנינו כי המשיבים פעלו לסיכול ההתארגנות בשורה של פעולות מפרות שתכליתן להשפיע על ציבור העובדות ועל חברות ועד, שלא להתאגד.
שאלת הסעד:
42. הסעדים המבוקשים בבקשה הם בשני מישורים: במישור האחד, מבוקש סעד הנוגע לפיטוריה של גב' שרה משה; במישור השני, מבוקשים סעדים המורים למשיבים שלא להמשיך בפעולות המפרות, לא לפגוע במאמצי ההתארגנות ולא לפגוע בזכויות העובדות על רקע המאמץ להתארגן.
43. כמפורט לעיל, הוכח בפנינו כי המשיבים נקטו בסדרה של פעולות מפרות – פעולות שמטרתן לפגוע במאמצי ההתארגנות. בנסיבות הללו קם הצורך במתן צו האוסר על המשיבים להמשיך בפעולות המפרות. בהתאם לכך ניתן צו כמבוקש האוסר על המשיבים לפנות ו/או לשכנע ו/או ללחוץ ו/או לאיים ו/או להביע עמדה כלשהי כלפי כל אחת ואחת מעובדי המשיבה ו/או בפני גורמים אחרים, בעניין התאגדותן של העובדות בכלל ובהסתדרות בפרט, בין שהפניה מתבצעת על ידי המשיבים עצמם ובין באמצעות מי מטעמם. לעניין זה יובהר, כי על המשיבים לנקוט בפעולה אקטיבית שתכליתה למנוע מבעלי סמכות המועסקים במשיבה לפנות לכפיפים בסוגיות הקשורות להתארגנות ובכלל זה להביע עמדה בשאלת ההתארגנות. כן ניתן בזה צו האוסר על המשיבים לפגוע בתנאי ההעסקה והשכר של העובדות על רקע ההתארגנות.
44. בטרם ניגש לבקשה למתן סעד המורה על השבתה של גב' משה לעבודה, נעמוד על ההתפתחות שחלה בהליך לאחר הגשת הסיכומים כדלקמן:
ביום 25.1.2017 ביקשה המבקשת לצרף כראיה אישור ההעסקה לגב' שרה משה מיום 19.1.2017 "כעובדת חינוך בגן ילדים – 10 – גן תשבר – אשדוד"; אישור עליו חתום סמנכ"ל ומנהל, מנהל עובדי הוראה בירושלים (להלן: "אישור העסקה").
לאחר קבלת תגובת המשיבים, הבקשה לצירוף הראיה נדחתה, מאחר ובמועד הגשת הבקשה לצירוף ראיה, הסתיים שלב הראיות; וקבלת הראיה בשלב זה (ינואר 2017) - משמעותה פתיחת הדיון מחדש בסוגיית אישור ההעסקה שלא היה בשלב קבלת החלטת הפיטורים, ושנסיבות הוצאתו חייבות בירור; כאשר המשיבה כלל אינה מודעת להליך קבלת האישור, תוך דחיית מתן פסק הדין שיש לו משמעויות על סיכויי ההצלחה של מאבקן של העובדות להתארגן.
45. משקבענו כי אין מקום לקבל את אישור ההעסקה כראיה, יש לבחון את שאלת החזרתה של גב' משה לעבודה כגננת, על פי מודל ההכתמה שמבחין בין הקביעה לפיה החלטה שקיבל המעסיק פסולה בשל היותה מוכתמת בשיקול זר, לבין הסעד בעקבות קביעה שכזו.
46. בענייננו, על אף ומצאנו כי ההחלטה על פיטורי גב' שרה משה היא החלטה פסולה בהיותה מוכתמת בשיקול פסול – לא ניתן להורות על החזרתה של גב' משה לעבודה כגננת, משהחלטה שכזו אוכפת את העסקתה של העובדת כעובדת הוראה בניגוד לדין.
47. אשר על כן, ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו ההחלטה על פיטוריה של גב' שרה משה, הינה פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים בכלל ושל הגב' שרה משה בפרט.
48. הגב' שרה משה רשאית לפנות לקבלת אישור על העסקתה כגננת במשיבה, תוך יידוע המשיבה על הבקשה וזאת תוך שבעה ימים מיום המצאת פסק הדין לידי המבקשת;
הסעד הזמני יעמוד בתוקפו לשבעה ימים, היה ותוגש בקשה לקבלת אישור להעסקתה של הגב' משה, יישאר הצו הזמני בתוקף עד לקבלת החלטת הרשות.
ככל שיתקבל אישור להעסקתה של הגב' משה, הודעת הפיטורים, תבוטל. היה והאישור הנחוץ לא יינתן, יחסי עובד מעסיק בין הצדדים יסתיימו ביום מתן החלטת הרשות .
סוף דבר:
49. כמפורט לעיל, הבקשה מתקבלת ובהתאם ניתנים הסעדים המפורטים בפסקאות 43, 47 ו-48 לפסק דין זה. כנהוג בהליכים קיבוציים, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
|
|
| ||
נציג עובדים- מר דוד פטיטו | משה טוינה, שופט | נציג מעסיקים – מר אשר רפפורט |
סעיף 11 לבקשה. ↑
סעיף 12 לבקשה. ↑
סעיף 18 לבקשה. ↑
סעיף 19 לבקשה. ↑
סעיף 22 לבקשה. ↑
סעיף 37 לבקשה. ↑
סעיף 31 לבקשה. ↑
סעיף 40 לבקשה. ↑
נספח מב'5 לבקשה. ↑
סעיף 14 לתצהירה של גב' מעודה, רכזת החטיבה הדתית חרדית בהסתדרות הכללית. ↑
סעיף 1 לבקשה. ↑
סעיף 56 לתשובה. ↑
סעיף 29 לתשובה. ↑
סעיף 37 לכתב התשובה. ↑
סעיף 48 לתשובה. ↑
פסקה 5 לסיכומי המשיבים. ↑
עמ' 2 לפרוטוקול מיום 31.8.2016 ↑
פסקה 4 להחלטת בית הדין מיום 31.10.2016. ↑
עס"ק 25476-09-12, הסתדרות העובדים הכללית החדשה - פלאפון תקשורת בע"מ, (להלן: "פסק דין פלאפון") פסקה 54 לפסק הדין וההפניות שם. ↑
סעיף 33י' לחוק הסכמים קיבוציים. ↑
פסקה 63 לפסק דין פלאפון. ↑
נספח 11 לתצהירה של גב' שרה משה, תמליל שיחה בין מר אביתר משה לרב יהודה דוידי מיולי 2016. המתייחס לטענת המבקשת על איומים שהופנו כלפי הגב' שרה משה, להוצאת ילדיה ממוסדות החינוך שמפעילה המשיבה, בהם הם לומדים. ↑
סעיף 16(א) לחוק פיקוח על בתי הספר תשכ"ט-1969 ולפיו: "לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי, כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד הוראה". ↑
נספח ג' להודעת המדינה מיום 8.11.2016, רישיון זמני לקיום גן ילדים מוכר שאינו רשמי מיום 15.8.2016. ↑
עדותה של גב' משה עמ' 35 לפרוטוקול שורות 15-19 שם מספרת גב' משה כי: "אני התחלתי (את ההכשרה, הוספה שלי-ט.מ.) בתאריך העברי או ט' או י"א בתמוז" ↑
סעיף 18 לתצהיר גב' שרה משה. ↑
נספח ה' לתשובת המשיבה, הודעת פיטורים שנשלחה ביום 25.5.2016 לעובדת הוראה בנימוק כי "אינך עומדת בתנאים הבסיסיים הנדרשים מבחינת דרגתך המקצועית בהתאם להנחיות משרד החינוך" ↑
בהקשר זה נציין, כי על פי אותו תצהיר החתימה הראשונה על טופס ההצטרפות הייתה ב-5.6.2016, בעוד שגב' שרה משה חתמה על טופס ההצטרפות רק ב-23.6.2016. ↑
סעיף 9 לתצהירה של גב' מעודה. ↑
גרסה שהעלתה המבקשת בבקשה ולא הוכחשה על ידי המשיב. בהקשר זה נפנה לסעיפים 18-19 לבקשה: "למחרת ה-27.6.16 מר ריבוח זימן למשרדו שלוש גננות, שתוחקרו אודות החתימות וההתארגנות בהסתדרות.. אחת מאותן עובדות שזומנו לשיחה, אף נשאלה אודות פעילותה של גב' שרה משה באופן ספציפי"; ולסעיף 52 לתשובה ששם מוכחשת השיחה הנטענת בסעיף 16 לבקשה, שהתקיימה ביום 26.6.2016 והתשובה שותקת לעניין הפגישה שקיים המשיב עם שלוש הגננות, כמפורט בסעיפים 18 ו-19. ↑
כך לדוגמא בעמ'7 שורות 12-21, לתמליל ישיבת השימוע , נספח 7 לתצהירה של גב' שרה משה, מתייחסת גב' שרה משה לשיחה שקיים המשיב עם אחת הגננות כשנשאלה במפורש על הקשר בין גב' משה להתארגנות, ובהמשך הישיבה מאשר המשיב כי הוא שאל גם אודות הגב' משה; והדברים יובאו להלן בפסקה 30 לפסק דין זה. ↑
עמ' 2 לתמליל השימוע אשר צורף כנספח 7 לתצהירה של גב' שרה משה, שורה 25 עד עמ' 3 שורה 2. ↑
עמ' 3 לתמליל השימוע, שורות 6-10. ↑
עדותה של גב' משה בעמ' 36 לפרוטוקול שורה 16. שם בתשובה לשאלה משיבה גב' משה: "מההתחלה פעלתי מפחד ובלבול ונאלצתי לשקר". ↑
עמ' 4 לתמליל נספח 7 שורה 24 עד עמ' 5 שורה 9. ↑
עמ' 7 שורות 1-9. ↑
המתייחס למענק שדורשות הגננות בהתאם לפרסומי ארגון העובדים, שהן זכאיות לו כעובדות הוראה. ↑
עמ' 14 משורה 19 עד עמ' 5 שורה 3. ↑
נספח מב'3 לבקשה. ↑
ואפילו לא כחברה יוזמת של מאמץ ההתארגנות. ↑
ראה לדוגמא, ע"ע 363/07, שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ. ↑
פסקה 26 לפסק דין זה. ↑
סעיף 31 לבקשה, טענה שלא הוכחשה על ידי המשיב. ↑
| תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
|---|---|---|---|
| 31/08/2016 | החלטה שניתנה ע"י צבי פרנקל | צבי פרנקל | צפייה |
| 07/09/2016 | הוראה למשיב 1 להגיש תגובת המשיבים | משה טוינה | צפייה |
| 07/02/2017 | הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימות נ.צ. | משה טוינה | צפייה |
| 10/07/2017 | החלטה שניתנה ע"י משה טוינה | משה טוינה | צפייה |
| תפקיד | שם | בא כוח |
|---|---|---|
| מבקש 1 | הסתדרות העובדים הכללית החדשה | איריס ורדי, אהוד שילוני |
| משיב 1 | גני מאורות המעיין בע"מ (חל"צ) | זוהר גיפס |
| משיב 2 | מור יוסף אליהו ריבוח | זוהר גיפס |
