לפני: כב' השופט משה טוינה

החלטה

1. עניינה של החלטה זו, בקשה שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "המבקשת") לפי פקודת ביזיון בית משפט לאכוף על המשיבים, גני מאורות המעיין בע"מ (להלן: "המשיבה") ומר מור יוסף אליהו ריבוח (להלן: "המשיב") למלא אחר פסק דין שניתן בס"ק 59990-08-16, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' גני מאורות המעיין בע"מ ומר מור יוסף אליהו ריבוח, מיום 7.2.2017 (להלן: "פסק הדין").

הרקע העובדתי:

2. המשיבה הינה חברה לתועלת הציבור המפעילה מוסדות חינוך במגזר החרדי ובכלל זה גני ילדים באזור הדרום. המשיב הינו מנכ"ל המשיבה.

3. המבקשת הינה ארגון עובדים הפועלת מאז חודש מאי 2016 לארגון ציבור העובדות המועסקות במשיבה.

4. באוגוסט 2016 הגישה המבקשת בקשת צד לסכסוך קיבוצי. בקצירת האומר נטען בבקשה, כי המשיבים פועלים לסיכול ההתארגנות ופוגעים בזכותן של העובדות להתארגן. על פי הבקשה, במאמץ לסכל את ניסיון ההתארגנות, פיטרה המשיבה במכתב מיולי 2013 את גב' שרה משה מהפעילות בניסיון ההתארגנות.

5. הגב' משה המוזכרת לעיל, התקבלה לעבודה בשירות המשיבה כעובדת צהרונים, בספטמבר 2005. מאז ספטמבר 2007 ועד לפיטוריה הוצבה גב' משה בתפקיד של גננת סבב בגני ילדים שמפעילה המשיבה באשדוד. תפקיד שמילאה ערב האירועים מושא הבקשה.

6. במקביל להגשת הצד בסכסוך קיבוצי, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד למניעת פגיעה בגב' משה. בהחלטה שניתנה ביום 31.8.2016 ניתנה החלטה במעמד צד אחד כדלקמן:

"לאחר שבחנו את הבקשה, אנו נותנים צו ארעי המורה על ביטול פיטוריה של יו"ר ועד הפעולה, גב' שרה משה ומורים להשיבה לעבודה באותם תנאים שהיו ערב הפיטורים, וזאת עד למתן החלטה אחרת"^[1].

ביום 15.9.2016 התקיים דיון בסעד הזמני במעמד הצדדים ובעקבותיו ניתנה ביום 31.10.2016 החלטה ולפיה:

"... הצו שניתן ביום 31.8.2016, יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה סופית בהליך שבכותרת".

7. ביום 7.2.2017 ניתן פסק דין מושא הבקשה לביזיון שלפני. בפסק הדין התקבלה טענת המבקשת לפיה בפיטורי הגב' משה "פגעו המשיבים בזכות ההתארגנות של כלל העובדים ובזכותה של גב' משה לממש את זכותה כעובדת, להתאגד"^[2]; וכי הטענה לפיה "המשיבים פעלו לסיכול ההתארגנות בשורה של פעולות מפרות שתכליתן להשפיע על ציבור העובדות ועל חברות ועד, שלא להתאגד"^[3].

8. על רקע קביעות אלה ניתן בפסק הדין צו:

"האוסר על המשיבים לפנות ו/או לשכנע ו/או ללחוץ ו/או לאיים ו/או להביע עמדה כלשהי כלפי כל אחת ואחת מעובדי המשיבה ו/או בפני גורמים אחרים בעניין התאגדותן של העובדות בכלל ובהסתדרות בפרט, בין שהפניה מבוצעת על ידי המשיבים עצמם ובין באמצעות מי מטעמם. לעניין זה יובהר, כי על המשיבים לנקוט בפעולה אקטיבית שתכליתה למנוע מבעלי הסמכות המועסקים במשיבה לפנות לכפיפים בסוגיות הקשורות להתארגנות ובכלל זה להביע עמדה בשאלת ההתארגנות. כן ניתן בזה צו האוסר על המשיבים לפגוע בתנאי ההעסקה והשכר של העובדות על רקע ההתארגנות"^[4].

עם זאת, משנמצא כי אין בידי גב' משה תעודת הוראה, נמנע בית הדין מלהורות על חזרתה של גב' משה לעבודה כגננת; ובהתאם נפסק כדלקמן:

"46. בענייננו, על אף ומצאנו כי ההחלטה על פיטורי גב' שרה משה היא החלטה פסולה בהיותה מוכתמת בשיקול פסול – לא ניתן להורות על החזרתה של גב' משה לעבודה כגננת, משהחלטה שכזו אוכפת את העסקתה של העובדת כעובדת הוראה בניגוד לדין.

47. אשר על כן, ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו ההחלטה על פיטוריה של גב' שרה משה, הינה פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים בכלל ושל הגב' שרה משה בפרט.

48. הגב' שרה משה רשאית לפנות לקבלת אישור על העסקתה כגננת במשיבה, תוך יידוע המשיבה על הבקשה וזאת תוך שבעה ימים מיום המצאת פסק הדין לידי המבקשת; הסעד הזמני יעמוד בתוקפו לשבעה ימים, היה ותוגש בקשה לקבלת אישור להעסקתה של הגב' משה, יישאר הצו הזמני בתוקף עד לקבלת החלטת הרשות.

ככל שיתקבל אישור להעסקתה של הגב' משה, הודעת הפיטורים, תבוטל. היה והאישור הנחוץ לא יינתן, יחסי עובד מעסיק בין הצדדים יסתיימו ביום מתן החלטת הרשות".

9. ביום 11.2.2017 פנתה גב' משה למשרד החינוך בבקשה לאשר את המשך העסקתה כעובדת הוראה; בהחלטה מנומקת מיום 11.5.2017 העניקה גב' סוניה פרץ סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה "אישור העסקה בהתאם לקבוע בסעיף 16 בחוק פיקוח על בתי ספר תשכ"ט"^[5] בהקשר זה נאמר בהחלטה:

"יא. במסגרת השלמות הטיעון, הבעלות הוסיפה באמצעות ב"כ כי מתנגדת למתן אישור העסקה לגב' משה גם מהסיבות הבאות: לגב' משה יש בעיות פדוגיות אשר מונעות את האפשרות להעסקתה בבעלות; הגב' משה הונתה את הבעלות ואת מפקחת הבעלות ושיקרה במצח נחושה בדבר כשירותה הפדגוגית; גב' משה מתנהגת בתוקפנות ושורר חוסר אמון בינה לבין הקריטריונים הקבועים בחוק הפיקוח, וכי גב' משה עומדת בכל הדרוש לצורך קבלת אישור העסקה. לעניין טענות הבעלות, ב"כ גב' משה מסרה כי טענות אלה הועלו גם בפני בית הדין, אשר דחה אותן אם במפורש ואם בדרך של התעלמות, ומשכך הטענות לא צריכות להוות שיקול ואף למעלה מכך, אסור שמשרד החינוך יהווה ערכאת ערעור על פסק דינו של בית הדין לעבודה. מעבר לכך, צירפה ב"כ גב' משה מכתב המלצה מגב' בר שלום, מפקחת בבעלות ומנהלת גני בנים, מכתבי המלצה נוספים וכן מכתב מהבעלות מיום 31.08.15 לפיו לאחר עיון בתיקה האישי ובקשה בעניין שכר ניתן יהיה לשבץ את גב' משה כגננת קבועה אשר תתפנה משרה מתאימה לכך, וכי הבעלות תשתדל להכניסה כעובדת על בסיס שכר חודשי ולא שעתי.

יב. לאחר בחינת כלל המידע כאמור עולה כי לא מתקיימת עילה כלשהי שיש בה כדי לסרב להעניק שוב לגב' משה אישור העסקה.

יג. לעניין כשירותה הפדגוגית של גב' משה – העניין נבחן לאחר בקשתה הראשונה ע"י ועדת חריגים (התקיים דיון טלפוני אד-הוק), והנימוקים בעניין זה נותרים על כנם: גב' משה מועסקת מאז 2007 על ידי הבעלות בתפקיד גננת סבב – עובדת הוראה והיא מצויה כעת במסגרת לימודית לצורך קבלת תעודת הוראה (ר' סעיף ד' לעיל). הן מדבריה של המפקחת מטעם הבעלות, גב' גילה אפללו, והן מדבריה של גב' משה בדיון שנערך במשרד החינוך אף עלה כי המפקחת אפללו הייתה מודעת בזמן אמת להיעדר ההסמכה הנדרשת של גב' משה.

יד. לעניין הקריטריונים הקבועים בסעיף 16(ב) לחוק הפיקוח – סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 קובע כי המנהל הכללי של משרד החינוך לא יסרב ליתן אישור כי אין לו התנגדות להעסקתו של אדם כעובד חינוך אלא אם נתקיים אחד מן הסייגים הקבועים בסעיף (ב). בעניינו, לא נמצא כי נתקיים אחד מהסייגים בעניינה של גב' משה. ויובהר לא הוכח כי בהתנהגותה של העובדת משום השפעה מזיקה על תלמידים. יש להפריד בין מערכת היחסים שבין גב' משה לבעלות המעסיקה אותה, לאור התארגנות העובדים והסכסוך המשפטי לבין התנהלותה כעובדת הוראה מול תלמידיה. ויודגש, לאחר שמיעת הצדדים ומעיון בחומרים ובהמלצות השונות עולה כי העובדת הועסקה במשך שנים רבות על ידי הבעלות לשביעות רצונה של הבעלות, לא מוכר תיעוד באשר לבעיות פדגוגיות כלשהן של גב' משה במהלך שנות העסקתה והבעלות אף שקלה לשבצה כגננת קבועה כאשר תתפנה משרה (מכתב מיום 31.08.15). גב' רותי אמסלם, מפקחת משרד החינוך, אף ציינה כי גב' משה הופיעה להשתלמויות לעובדי הוראה כנדרש.

טו. מעבר לכך, יש להבהיר כי מערכת היחסים העכורה לכאורה בין הבעלות לבין גב' משה אינה צריכה להוות שיקול בבחינת משרד החינוך את עניין בקשתה לקבל אישור העסקה. כפי שהובהר לצדדים במסגרת הפגישה שנערכה ביום 06.03.17, העובדה שמשרד החינוך מעניק לגב' משה אישור העסקה בכובעו כרגולטור אינה גורע משום דרך שהיא מזכותה המלאה של הבעלות כמעסיקתה הבלעדית של גב' משה לקבל כל החלטה עתידית שהיא מבקשת לקבל במישור יחסי העבודה שמתקיימים בין הבעלות לבין גב' משה, ומשרד החינוך אינו צד בעניין זה (הדגשות במקור-ט.מ.)".

10. החלטת משרד החינוך הומציאה למשיבים ואין חולק כי נכון להיום לא הוחזרה גב' משה לעבודה בפועל. ביום 23.5.2017 הגישה המבקשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מושא החלטה זו. ביום 25.5.2017 הגישו המשיבים "בקשה לדחיית הבקשה לביזיון על הסף, לאור קיום הוראות פסק הדין ולחילופין בקשה לדחיית מועד הדיון". ביום 8.6.2017 התקיים הדיון בבקשה.

11. על פי הצהרת ב"כ המשיבים לפרוטוקול מיום 8.6.2017, ולאור אישור משרד החינוך להעסקתה של גב' משה כגננת סבב, מבקשים המשיבים לקיים את פסק הדין מושא הבקשה באופן הבא:

"העובדת היא גננת סבב ותשובץ כגננת סבב במצבת כוח האדם הנוכחי שהיא מלאה עד סוף שנה זו, באופן שהיא תשמש כגננת סבב בגן "שרית" בימים א', ב', ג' ו-ד' וביום ה' בגן שולמית.לשאלת בית הדין, כגננת סבב בגן שרית היא אינה הגננת היחידה בגן ויש עוד גננת בגן, זה הפתרון לבצע את הוראות הצו עד סוף השנה"^[6].

תמצית טענות הצדדים:

12. בקצירת האומר, לטענת המבקשת, ההצעה להציב את גב' משה כ"גננת" בגן בו מועסקת גננת אם, היא ביזוי של החלטות שיפוטיות אשר ניתנו במסגרת ההליך הזמני ושל פסק הדין, שהורה על החזרתה של התובעת לעבודתה כגננת סבב כפי שהועסקה ערב פיטוריה; היה ויאשר משרד החינוך את המשך העסקתה כגננת.

13. לטענת המשיבים, האופן שבו יש ליישם את הוראות פסק הדין המורה על ביטול פיטוריה של גב' משה, היה ויאשר משרד החינוך את המשך העסקתה כגננת, נתון לשיקול דעת המשיבה המעסיקה. לפיכך ממשיכים המשיבים וטוענים כי בהצעה לפיה תוצב הגב' משה כגננת נוספת בגן "שרית" וגננת סבב בגן "שולמית", עומדת המשיבה בהוראות פסק הדין כרוחו וכלשונו.

בנוסף ולחילופין טוענים המשיבים כי אין לפעול במקרה הנוכחי לפי פקודת בית המשפט, מאחר והאופן שבו פירשו הם את הוראות פסק הדין הנוגעות לגב' משה, הוא האופן שבו "אדם סביר" היה מפרש את הצו. לפיכך, גם אם ניתן לפרש את הוראות פסק הדין הנוגעות לגב' משה באופן שונה מקריאתן את אותן הוראות – לא ניתן לנקוט במקרה הנוכחי בהליכי ביזיון.

המשיבים מוסיפים כי יש לנהוג בזהירות רבה קודם שמטילים סנקציה על פי פקודת ביזיון בית משפט; ובנסיבות המקרה שלפנינו - "כשאנחנו בסוף השנה כל משרות הגננת היחידה בגן ילדים מלאות. הדרך היחידה לשבץ עובדת בגן ילדים לבד, דווקא, היא לפטר עובדת אחרת, אין לי שום דרך אחרת ואין לי שום גן פנוי"^[7] ; ובשעה שאין לפגוע בצוות ההוראה ובהוראה בגנים בהם שימשה גב' משה כגננת סבב, על ידי הצבתה של גב' משה באותם גנים בהם עבדה ערב הפיטורים – אין להטיל סנקציה על פי פקודת ביזיון בית משפט, אפילו אם הופר הצו השיפוטי.

דיון והכרעה:

14. כידוע, סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט מטרתו איננה עונשית אלא אכיפתית ותכליתו להביא לידי כך שצווי בית המשפט יבוצעו ויוצאו מן הכוח אל הפועל^[8]. בפסיקה שדנה בשימוש פקודת ביזיון בית משפט לאכיפת החלטות שיפוטיות נקבע ככלל "עיקרון הדרך החמורה פחות". עיקרו שלפיו אין להיעזר בדרך אכיפה פלונית, אם ניתן להבטיח קיום הוראה שיפוטית בדרך פוגענית פחות^[9].

משצו על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט צופה פני עתיד והוא בא למנוע הפרה של הצו השיפוטי, הצו שאת אכיפתו מבקשים, צריך להיות ברור וחד משמעי ואין להידרש למנגנון האכיפה במידה וההפרה איננה ניתנת לתיקון^[10].

15. על רקע האמור לעיל, את הדיון בבקשת המבקשת לפי פקודת ביזיון בית משפט, אבקש לקיים בסדר הבא: אפתח בטענת המשיבים לפיה הדרך שבה הם מבקשים ליישם את פסק הדין, בשיבוצה של גב' משה כגננת נוספת בגן שרית וגננת סבב בגן שולמית, הם ממלאים אחר הוראות פסק הדין. משם אפנה לטענה האומרת כי גם אם לא תתקבל הטענה לעניין יישום פסק הדין כגישתם, אין לפעול לפי פקודת ביזיון בית משפט מאחר והפירוש שנתנו להוראות פסק הדין מושא הבקשה, הוא הפירוש "שהאדם סביר היה מפרש את הצו"; ולטענת המשיבים האומרת כי אין לתת צו על פי פקודת ביזיון בית משפט, משלא ניתן לבצע את פסק הדין כהבנת המבקשת. את הדיון אסיים בצורך בשימוש בהליכי אכיפה על פי פקודת ביזיון בית משפט בענייננו.

16. טוענים המשיבים כי למשיבה הסמכות ושיקול הדעת להחליט על שיבוצה של גב' משה כגננת סבב, בעקבות פסק הדין ואישור משרד החינוך על המשך העסקתה כגננת סבב. על בסיס זה טוענים המשיבים כי בהצעתם להציב את גב' משה "כגננת סבב בגן שרית" בימים א', ב' ג' ו-ד' וביום ה' בגן שולמית, הם ממלאים אחר הוראות פסק הדין.

17. טענה זו אין בידי לקבל מהנימוקים שאפרט להלן.

כאמור לעיל, בפסק הדין מושא הבקשה נקבע כי בפיטוריה של גב' משה פגעו המשיבים בזכות ההתארגנות של כלל העובדים ובזכותה של גב' משה לממש את זכותה כעובדת להתארגן. מכאן שענייננו איננו עוסק בפן המקצועי של שיבוץ עובד הוראה משיקולים מקצועיים שהם כרגיל בשיקול הדעת של הבעלות המפעילה את המוסד החינוכי, אלא בהגנה על זכות ההתארגנות של כלל ציבור העובדות במשיבה ושל גב' משה בפרט.

לפיכך, את שאלת השיבוץ של גב' משה יש לבחון מהזוית של הפגיעה בזכות ההתארגנות, להבדיל מנקודת המוצא האומרת כי לבעלות המפעילה את המוסד החינוכי שיקול הדעת בשיבוץ עובד הוראה במוסד החינוכי אותו היא מפעילה, בהתאם לשיקול דעתה המודרכת משיקולים ענייניים.

משתכליתו של פסק הדין במסגרתו הוגשה הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט היא להבטיח את זכותה של גב' משה לממש את זכותה כעובדת להתאגד – נקודת המוצא היא בשיבוצה בתפקיד אשר איננו מהווה פגיעה בתפקידה ובמעמדה בשל מימוש זכותה להתאגד, קרי בהצבתה באותו תפקיד אותו מילאה ערב פיטוריה.

בנסיבות הללו, הצעת המשיבה לשבץ את גב' משה כ"גננת נוספת" בגן שבו מוצבת גננת – הצעה שמשמעותה העסקתה של גב' משה בצמוד לגננת שלה המעמד והסמכות כגננת ראשית בגן - היא פגיעה במעמדה של גב' משה בהשוואה למעמדה ערב הפיטורים, שאז שימשה גב' משה כסמכות העליונה בגן כגננת סבב.

18. פסק הדין מושא הבקשה העניק סעד אופרטיבי לגב' משה כדלקמן:

הארכת הצו הזמני מיום 31.8.2016 שאושר לאחר קיום דיון במעמד הצדדים בהחלטה מיום 31.10.2016, ולפיו גב' שרה משה תושב לעבודה בתנאים בהם הועסקה ערב הפיטורים, עד לקבלת החלטת הרשות (משרד החינוך, המאשר את העסקתה כגננת); וככל שיאשר משרד החינוך את העסקתה כגננת, הודעת הפיטורים תבוטל.

19. על רקע האמור טוענים המשיבים כי אין לנקוט בהליכים על פי פקודת ביזיון בית משפט, משקיימת מחלוקת פרשנית על משמעות הסעד האופרטיבי שהוענק לגב' משה, בפסק הדין.

כך טוענים המשיבים, כי על פי ראייתם את פסק הדין, ההוראה האופרטיבית המתייחסת לגב' משה, ככל שתאושר העסקתה כגננת - היא לביטול החלטת הפיטורים, להבדיל ממתן הוראה על הצבתה של גב' משה - בתפקיד אותו מילאה ערב הפיטורים. לגישתם של המשיבים, הפרשנות שניתנה על ידם לפסק הדין, היא פרשנות סבירה ובנסיבות הללו אין לאכוף את הפרשנות שנותנת המבקשת לפסק הדין בהליכי ביזיון על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.

20. כידוע, לא ניתן לעשות שימוש בפקודת ביזיון בית משפט במקום שקיימת מחלוקת כנה ואמיתית בין הצדדים באשר לפרשנות פסק הדין מושא בקשת הביזיון^[11]. על רקע הלכה זו, יש לבחון את טענת המשיבים האומרת כי לאור המחלוקת הפרשנית על משמעות ההחלטה האופרטיבית שבפסק הדין המתייחסת לגב' משה, יש לדחות את בקשת המבקשת על פי פקודת ביזיון בית משפט.

21. פסק הדין מושא הבקשה ניתן במסגרת הליך של סכסוך קיבוצי שהוגש במטרה להגן על זכותן של עובדות המשיבה להתאגד ולמנוע פגיעה בגב' משה על רקע מימוש זכותה זו. במסגרת הליך זה ניתנו צווים זמניים, תחילה במעמד צד אחד ולאחר מכן במעמד שני הצדדים המחייבים את החזרתה של גב' משה לעבודתה בתנאים בהם הועסקה ערב הפיטורים; ומהם התעלמו המשיבים. במסגרת פסק הדין נקבע כי בפיטוריה של גב' משה פגעו המשיבים במימוש זכות ההתאגדות של העובדת. בנסיבות הללו הפרשנות המתחייבת והיחידה של פסק הדין המורה על ביטול הפיטורים, ככל שתאשר הרשות את המשך העסקתה של גב' משה כגננת – היא החזרתה לעבודה באותם תנאים ובאותו מעמד בהם הועסקה ערב הפיטורים.

22. משנמצא כי אין מדובר במחלוקת כנה ואמיתית על פרשנות פסק הדין – כטענת המשיבים – אין מניעה מלפעול לאכיפת פסק הדין במסגרת סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.

23. טענה נוספת של המשיבים, מתייחסת לאי אפשרות ביצוע פסק הדין, באופן שגב' משה תוחזר לתפקיד אותו מילאה ערב פיטוריה. לגישת המשיבים קיימת מניעות חוקית להשבת גב' משה לתפקיד שמילאה ערב פיטוריה, מאחר שגננת הסבב שנקלטה במקומה בהיריון ולצד זה קיים השיקול הפדגוגי שמחייב אי שינוי של הצוות החינוכי למניעת פגיעה בילדי הגן.

24. שינויים בצוות החינוכי מתרחשים חדשות לבקרים, ולפיכך הטענה לפיה לא ניתן להחזיר את גב' משה לתפקיד שמילאה ערב פיטוריה מטעמים פדגוגיים – היא טענה שאין בה ממש. כך גם אין בידי לקבל את טענת המשיבים, לפיה קיימת מניעה חוקית להחזרתה של גב' משה לתפקיד שמילאה ערב פיטוריה, באותו מעמד. לעניין זה אבקש לייחד את הדברים הבאים:

א. ראשית יש לציין, כי הקושי שנוצר בהחזרתה של גב' משה לתפקיד אותו מילאה ערב פיטוריה, נעוץ במשיבים עצמם אשר נמנעו מלממש את החלטות בית הדין המורות על החזרתה של גב' משה לעבודתה, בתנאים בהם הועסקה ערב פיטוריה.

ב. שנית, אין בטענות המשיבים התייחסות לכל ניסיון שנעשה על מנת להתגבר על הכשל החוקי שקיים לשיטתם, בהחזרתה של גב' משה לתפקידה הקודם.

ג. גם אם קיימת מניעה חוקית להחזרתה של גב' משה לתפקידה הקודם – אין מניעה חוקית למצוא תפקיד הולם לגב' משה כגננת סבב (ולא כגננת נוספת בו קיימת גננת ראשית), ברשת הגנים שמפעילה המשיבה.

25. משקבע פסק הדין על ביטול פיטוריה של גב' משה, ככל שתאשר הרשות את העסקתה כגננת, ומשפסק הדין נועד למנוע פגיעה בגב' משה בשל מימוש זכותה להתאגד – במציאות שבה לא מוצע לגב' משה תפקיד בתנאים ובמעמד שבהם הועסקה ערב האירועים מושא בקשת הצד לסכסוך קיבוצי וגב' משה מוצאת עצמה מחוץ למקום העבודה – היא מציאות שבה פסק הדין מושא הבקשה מופר.

כפי שעולה מהמקובץ, אין לקבל את טענות המשיבים לפיהן בנסיבות שבפנינו לא ניתן לאכוף את פסק הדין במסגרת פקודת ביזיון בית משפט.

בנסיבות הללו, הפגיעה המתמשכת בזכות ההתארגנות של עובדות המשיבה, כפי שבאה לביטוי בפגיעה בגב' משה בפרט, מחייבת שימוש בפקודת ביזיון בית משפט לשם מניעת ההפרה הנמשכת של זכותן שלעובדת המשיבה להתאגד (ובכלל זה של גב' משה).

26. לאור האמור, ניתן בזה צו לפיו על המשיבים לדאוג להצבתה של גב' משה כגננת סבב, באותם תנאים בהם הועסקה ערב פיטוריה, וככל האפשר במתחם הגנים בהם הועסקה ערב פיטוריה.

הצבתה של גב' משה כאמור, תעשה לא יאוחר מיום 13.7.2017. המשיבה והמשיב ישלמו כל אחד בנפרד, קנס בסך של 1,500 ₪ בגין כל יום של איחור בהצבה.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ז, (10 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. פסקה 5 להחלטת בית הדין מיום 13.8.2016 ↑

2. סעיף 35 לפסק הדין. ↑

3. סעיף 41 לפסק הדין. ↑

4. פסקה 43 לפסק הדין. ↑

5. נספח מב/6 לבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. ↑

6. עמ' 3 לפרוטוקול מיום 8.6.2017, שורות 22-25. ↑

7. עמ' 4 לפרוטוקול שורות 25-28. ↑

8. רע"פ 7148/98, ארנון עזרא ואח' – יעל זלזיניאק, פד"י נג(III) 337 בעמ' 346. ↑

9. ע"פ 519/82, ידידיה גרינברג – מדינת ישראל, פד"י לז (IIׂ) עמ' 187, פסקה 8 לפסה"ד ↑

10. רע"א 3888/04, שרבט – שרבט, פד"י נט' (IV) 49 בעמ' 60. ↑

11. בר"ם 7374/09, מדינת ישראל – משרד הפנים נ' מיכל אגימורה, ניתן ביום 21.10.2009. ↑