לפניי בקשה, שהוגשה על ידי עוה"ד חוסאם סבית, ב"כ התובעים בת"א 15879-10-17, למתן אורכה להגשת תצהירי עדויות ראשיות מטעם התובעים, עד ליום 10/10/18. בבקשה נטען כי מדובר באורכה קצרה, שאין בה כדי לפגוע בלוח הזמנים של בית המשפט.

הבקשה איננה מקובלת עליי ואין בנימוקיה כדי לשכנעני, כי הייתה הצדקה לאי הגשת התצהירים במועד, או לכך שהבקשה למתן אורכה הוגשה לאחר שחלפו כשלושה שבועות מהמועד האחרון להגשת התצהירים.

על פי החלטתי מישיבת יום 9/7/18, היה על התובעים להגיש תצהיריהם עד לא יאוחר מיום 9/9/18, היינו - ניתנו לתובעים חודשיים ימים על מנת להגיש את תצהיריהם, חודשיים שהסתיימו עוד בטרם החלה תקופת החגים. בקשה להארכת מועד, המוגשת כשלושה שבועות לאחר שחלף המועד, איננה בקשה למתן אורכה קצרה.

בנוסף, בוודאי שעלול שיהיה בארכה המבוקשת כדי לפגוע "בלוח הזמנים של בית המשפט", שכן הדיון בתיק קבוע ליום 13/11/19 ואף המבקש עצמו צופה אפשרות שתתבקש אורכה להגשת תצהירי הנתבעים. לא למותר לציין, כי בהחלטה שקבעה את המועדים נקצבו, כמובן, גם לנתבעים קרוב לחודשיים ימים על מנת להגיש את תצהיריהם.

עם זאת, ועל אף מורת רוחי מכך שב"כ התובעים העמיד אותי בפני עובדה, לא אמנע מהתובעים הגשת תצהיריהם, ובלבד שיעשו כן עד לא יאוחר מיום 8/10/18.

במטרה לקיים את הדיון במועדו, אני מורה כי תצהירי הנתבעים יוגשו עד לא יאוחר מיום 8/11/18.

אני שוקלת חיובם של התובעים בהוצאות בגין אי הגשת תצהיריהם במועד ובגין הגשת בקשת הדחייה באיחור כה רב. בישיבה הקרובה אתן לב"כ התובעים הזדמנות להתייחס לכך.

מזכירות: להמציא עוד היום לב"כ הצדדים ולקבוע תזכורות מעקב לתאריכים הנ"ל.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ט, 03 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.