1. לפניי בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום הנפשי.

טענות הצדדים בתמצית:

2. בתמצית טוען המבקש כי לאור תשובותיו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית לשאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו על חוות דעתו ולהמלצתו שם, יש להורות על מינוי מומחה כאמור.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה. תמצית טענותיה הנה כי מצבו הנפשי של התובע איננו במחלוקת בתביעה כאן. לטענתה מינוי המומחה בתחום התעסוקתי נגעה לטענות התובע המפורטות בכתב התביעה ובחוות דעת המומחים שהגיש, כאשר אף אחת מטענות התובע עד כה, לא התייחסה למצבו הנפשי.

4. בתגובתו של התובע לתשובת הנתבעת טוען התובע כי בהתאם לתשובות המומחה בתחום התעסוקתי לשאלות ההבהרה שנשאל על חוות דעתו, יכולתו של התובע לעסוק בעבודה אחרת, מתאימה, תיקבע רק אחרי בדיקה פסיכיאטרית עדכנית. עוד טוען התובע תוך הפנייה להלכה הפסוקה, כי תשובות המומחה הנ"ל מהוות ראשית ראיה נדרשת לצורך מינוי מומחה כאמור וכי הכלל הוא כי בית המשפט רשאי להסתייע בחוות דעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום נוסף.

דיון והכרעה:

5. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות הבקשה. אלה טעמי.

6. אני מקבל טענות הנתבעת כי מצבו הנפשי של התובע איננו מצוי במחלוקת במסגרת התביעה כאן. משלוח שאלות ההבהרה למומחה בתחום התעסוקתי, הנוגעות למצבו הנפשי של התובע, מהוות לטעמי "הרחבת חזית" לטענות התביעה כאן. מכאן שלטעמי אינני נדרש להתייחס להמלצתו של המומחה בתחום התעסוקתי, למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי.

7. ויודגש, בהתאם לעבר הרפואי של התובע אשר פורט במסגרת חוות דעת מומחה בית המשפט בתחום התעסוקתי, המועד הראשון בו מעלה התובע טענה כלשהי בנוגע למצבו הנפשי, הוא חודש 4/19. כשנתיים וחצי שנים לאחר הגשת התביעה.

8. בנוסף ומעיון בטענות כתב התביעה המתוקן אשר הוגש ביום 15/10/17, כל טענותיו של התובע לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, נוגעות למצב רפואי אשר איננו נוגע לתחום הנפשי. התובע מסתמך על חוות דעתו של ד"ר אייל יצחייק ובסעיפים 28-29 לכתב התביעה המתוקן, מנמק התובע טענותיו בנוגע למצבו הרפואי בגינו הוא תובע הפיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

9. בזהירות המתבקשת ומבלי לדון בשלב זה בשאלת הכיסוי הביטוחי הנוגע לאובדן כושר עבודה של התובע, לא יכולה להיות כל מחלוקת כי מצבו הרפואי של התובע בתחום הנפשי, איננו במחלוקת בתביעה כאן. סעיף 33 לכתב התביעה המתוקן מציין בדיקת התובע אצל רופא מומחה תעסוקתי, ד"ר יעקובוביץ', אשר מסקנותיו והמלצותיו בנוגע לתעסוקת התובע, מתייחסות רק למגבלות התובע להרמת משאות, הימנעות מנסיעות ארוכות והתכופפות וכן היקף שע' העבודה. אין כל התייחסות למגבלה הנוגעת לתעסוקת התובע הנובעת ממצבו הנפשי.

10. כאמור הרשומה הרפואית הראשונה של התובע בנוגע למצבו הנפשי, הנה מחודש 4/19 ומאז היה במעקב פעם נוספת אחת בלבד. (ראו חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ד"ר נווה, בעמ' 16 ש' 16-18). יצוין כי המומחה נווה התייחס בחוות דעתו למצבו הנפשי של התובע, על יסוד המסמכים שהיו בפניו, שם נרשם כי התובע סובל מהפרעת הסתגלות על רקע גופני וכלכלי. (שם). למרות זאת לא מצא המומחה ליחס לכך השפעה על כושר עבודתו של התובע, כאשר גם בסוף תשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו מטעם התובע, לא שינה המומחה מסקנתו כי התובע כשיר לעבודה בהיקף משרה מלא. (ראו סעיף 2 לתשובות המומחה מיום 11/8/20).

11. מעיון בפסיקה אליה הפנה התובע, עולה כי זו נוגעת למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, במסגרת תיקי פלת"ד. התביעה כאן הנה תביעה לפיצוי בהתאם לפוליסה, תביעה שונה לגמרי במהותה, כך שפסיקה זו איננה רלוונטית כאן.

12. כאמור, מצבו הרפואי של התובע בתחום הנפשי, איננו כלול בטענות התביעה כאן, טענות לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה מחודש 7/13. גם בפרוטוקול הדיון מיום 3/8/20, טען ב"כ התובע כי בכוונתו לפנות למומחה בשאלות הבהרה על חוות דעתו ולא הועלתה שם כל טענה הנוגעת למסקנות המומחה הנוגעות למצבו הרפואי של התובע בתחום הנפשי.

סוף דבר:

13. בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, נדחית.

14. משנדרשה תשובה והבקשה נדונה לגופה, יישא התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט ב"כ, בסך כולל של 3,000 ₪, אשר ישולם לנתבעת באמצעות ב"כ, תוך 30 יום מהיום.

15. נקבע לישיבת קדם משפט ליום 21/12/20 בשעה 10:30.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"א, 15 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.