<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: רס"ב דוד אלפסי

החשוד: מובא ע"י שב"ס

ב"כ החשוד: עו"ד רהב אופנהיימר

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

אני חוזר על האמור בבקשה, שנתמכת בהצהרת תובע לפי סעיף 17 ד' לחסד"פ.

על כן אבקש להעתר לבקשה במלואה.

ב"כ החשוד:

כפי שביהמ"ש יודע, מדובר בחשוד בן 18 ושבועיים. זאת אומרת שמספר ימים לאחר שהוא חצה את גבול הקטינות הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו. הוא תלמיד י"ב שמעולם לא היה מעורב בפלילים, כך הבנתי.

החקירה הסתיימה, ובשים לב להחלטת ביהמ"ש מיום 27/11, שם קבע ביהמ"ש כי קיימת עילת מעצר בשל חשש לשיבוש החקירה וקיים פוטנציאל שיבוש מובהק, ולכן חלופת מעצר לא תענה על צורכי החקירה, אותן עילות של שיבוש חקירה פסו בעת הזו בעת שהסתיימה החקירה, ואבקש להתייחס לחשוד הזה התייחסות של כ"קטין", בשל העובדה שהוא תלמיד י"ב ובשל העובדה שהוא חצה במספר ימים בודד את רף הבגירות.

אני לא מזלזל בעבירה ובמסוכנות הנטענת בשל העבירות המיוחסות, אולם אבקש לשים אל מול זה את הוראת המחוקק באופן כללי ואת הוראת המחוקק בעניינם של קטינים, ואבקש מביהמ"ש לבחון אפשרות שיחרורו כבר היום לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח אמו ודודתו, פיקוח מלא של 24 שעות, כולל ערבויות משמעותיות שביהמ"ש יקבע, והוא כמובן יתייצב בביהמ"ש הרלוונטי כשידרש לכך.

אני מצהיר כבר עכשיו שלא יהיו לי שום טענות לעניין הצורך בהגשת כתב אישום וטענות לעניין שימוע, ואסכים להגשת כתב אישום ללא הצורך בסעיף 60 א'.

מעבר לכך, אומר שחירותו של הצעיר הזה לא צריכה להיות מוגבלת בשל עניינים פרוצידורלים, בטח כאשר אין עבר קודם ומדובר בתלמיד כיתה י"ב .

<#3#>

החלטה

החשוד, בן 18 ושלושה שבועות, ללא הרשעות קודמות, נעצר ביום  21.11.16  ומעצרו הוארך מספר פעמים עד היום.

הוא חשוד בכך שביחד עם אחרים שדד מהמתלונן (נתין זר) טלפון סלולארי.

היום מובאת בפני בקשה נוספת להארכת מעצרו.

הבקשה נתמכת בהצהרת-תובע לפי סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו- 1996.

מהצהרת-התובע עולה שתובע מפרקליטות המחוז  עיין בתיק, מצא שישנן ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר ובדעת התביעה להגיש נגד החשוד כתב-אישום בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות  ולבקש את מעצרו עד תום-ההליכים.

עיון בתיק-החקירה -שמוכר לי מהארכות מעצר קודמות - מגלה כי אכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהחשוד עבר את העבירה המיוחסת לו וממילא קיימת עילת-מעצר של מסוכנות במיוחד לאור ביצוע העבירה בצוותא עם אחרים.

גם בשלב זה על בית-המשפט לשקול האם  חלופת-מעצר תענה על המסוכנות, אך בדיקה שניתן לעשות בטרם הגשת כתב- אישום אינה יכולה להיות זהה בעוצמתה לבדיקה שנעשית לאחר הגשת כתב אישום. בין השאר משום שלא ניתן כעת להסתייע בתסקירי שירות המבחן.

ככלל, שחרור לחלופת-מעצר בשלב של הצהרת-תובע יעשה רק כאשר באופן מובהק קיימת חלופת-מעצר שתענה על המסוכנות והמקרה שבפניי אינו כזה – במיוחד כאשר כתב האישום יוגש לערכאה גבוהה יותר.

באשר למשך המעצר, אכן יש להקפיד הקפדה מלאה שאדם לא ישהה במעצר מעבר לדרוש אפילו יום אחד, אבל יש לאפשר לרשויות התביעה לבצע את תפקידם המורכב בזמן סביר,  וקביעת סד זמנים קצר מדי עלולה לגרום אחריה הגשה חפוזה של כתב אישום ללא הפעלת מלוא שיקול-הדעת, צורך בתיקון כתב- האישום וכיו"ב באלה מהלכים שיאריכו את המשפט, ואולי גם את המעצר, שלא לצורך, הרבה מעבר לאותם ימים ספורים שהתבקשו לצורך ניסוח כתב-האישום (ראה בש"פ 2550/16 מ"י  נ.  ג'ת ג'ת).

בשים לב למורכבותו של תיק החקירה, אני  מורה על הארכת המעצר עד ליום 1.12.16 בשעה 13:00.

פרוטוקול זה מהווה פקודת מעצר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח חשוון תשע"ז, 29/11/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ענבל אלקובי