1. לפניי בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי, בין היתר, מכוח הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן: "החוק") מן הנימוק כי סכום הפיצוי המבוקש גבוה מתקרת סמכותו של בית משפט השלום.
2. התובעת, ילידת 3.10.1969 טענה כי נגרמו לה נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים שעברה ביום 11.4.13 (להלן: "התאונה") כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי עניינינו בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
3. בהתאם להסכמות בין הצדדים, כפי שגובשו טרם הגשת התביעה, התובעת נבדקה בתאריכים 9.9.15 ו- 30.12.15 על ידי מומחה רפואי מוסכם - פרופ' נמרוד רוזן (להלן: "המומחה") אשר נתן ביום 19.1.16 את חוות דעתו ובמסגרתה קבע כי לתובעת נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)(א) בגין הגבלת תנועות על פני עמוד שדרה מותני, דלדול שרירי קל בגפה שמאל תחתונה מימין והתמונה הקלינית ההדמייתית של רדיקולופטיה שמאלית (להלן: "חוות הדעת").
4. ביום 16.4.18 נבדקה התובעת בשנית על ידי המומחה בעקבות החמרה במצבה הרפואי. ביום 5.6.18 הגיש המומחה לתיק בית המשפט חוות דעת משלימה (להלן: "חוות דעת משלימה") לפיה התובעת סובלת מנכות אורתופדית צמיתה משוקללת בשיעור של 27.1% לפי הפירוט הבא: 10% לפי סעיף 37(5)(א) בגין מגבלת התנועה הקלה על פני עמוד שדרה צווארי לשמאל ולאחור, ללא עדות לדלדול שרירי מהותי על פני חגורת גפה עליונה; 10% בגין מגבלת תנועה על פני עמוד שדרה מותני בכיפוף לפנים, הטיה לאחור וסיבוב והטיה לשמאל; 15% בגין התמונה הרדיקולופטית השמאלית.
5. התובעת טענה כי מצבה הרפואי החמיר דרמטית כתוצאה מהתאונה ויש להחמרה זו ולטיפולים הנדרשים השפעה מכרעת על מצבה התפקודי בכלל ועל מצבה התעסוקתי בפרט. כן ציינה התובעת כי הופנתה לאחרונה לטיפול כירורגי בעמוד השדרה. לטענתה, נזקיה בגין התאונה עוברים את תקרת סמכותו העניינית של בית משפט זה וזאת בשים לב לכך שהיא מכהנת בתפקיד ניהולי בכיר באקדמיה, מכוחו היא נאלצת לעבוד שעות רבות ורצופות במחקר והוראה, ושכרה היום עולה על שילוש השכר הממוצע במשק והוא היה צפוי לעלות הרבה יותר, אלמלא התאונה. לפיכך, הוסיפה התובעת כי נכותה התפקודית כתוצאה מהתאונה עולה לאין שיעור על נכותה הרפואית, ומכאן שיש לה השלכה ישירה על סמכות הערכאה שתדון בתיק.
6. התובעת ציינה כי בקשתה דנן, שהיא למעשה בקשה לתיקון כתב התביעה, והיא באה במסגרת זכותה המוקנית בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 לתקן את חוות הדעת לאחר עיון בחוות דעת מומחה. בנוסף, התיק מצוי בשלב מקדמי, שכן טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית ו/או תחשיבי נזק, ולא נשמעו ראיות בתיק.
7. הנתבעים הגישו תגובה תמציתית לפיה הם מתנגדים לבקשה ללא שהעלו נימוקים עניינים. הנתבעים טענו כי אין מקום לקבל את הבקשה מאחר ולפי נתוני התיק, סכום התביעה הינו בסמכותו של בית משפט זה ולא של בית המשפט המחוזי.
8. אציין כי התובעת הגישה לפי הוראת בית המשפט מסמכים התומכים בטענתה בעניין גובה שכרה.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובה לה, ועל סמך מכלול הנתונים אשר הונחו לפניי – שוכנעתי כי דין הבקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי להתקבל.
2. עקרונית, עומדת לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה והעברת התיק לבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית בטענה כי סכום הפיצוי המבוקש לאחר התיקון גבוה מתקרת סמכותו של בית משפט השלום.
3. בנסיבות המקרה תיקון כתב התביעה נופל לגדרי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א") לפיו: "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום". עיון בתיק מעלה כי התובעת לא תיקנה את כתב התביעה במועד שנקבע על פי התקנות, אלא הודיעה כי לאור מגמת ההחמרה הנמשכת במצבה הרפואי, וככל שמגמה זו לא תיעצר, תוגש בקשה להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי. מכאן, מונחת כעת לפניי הבקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי, ולמעשה, התרת תיקון כתב התביעה.
4. הכלל הוא כי נתונה בידי תובע הזכות לקביעת הערכאה שתדון בתביעה, והוא רשאי לבחור באיזה בית משפט יגיש תביעתו בהתאם להערכת גובה הפיצוי לו הוא זכאי. יפים לעניינו הדברים אשר נאמרו ברע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום (פורסם בנבו, 14.1.2015) (הדברים נאמרו בהקשר של בקשה להפסקת תובענה אך יפים הם גם לענייננו):

"כפועל יוצא משיטת המשפט האדברסרית הנוהגת במקומותינו, הכלל הרגיל הוא כי התובע, כמבקש הסעד, הוא אדון לתביעתו, בחינת "עבד לווה לאיש מלווה" (משלי כב, ז) למן הגשת כתב התביעה, התובע הוא המגדיר את יריעת המחלוקת, את הסעד הנתבע, וכיוצא באלה".

1. בהתאם, תובע שהגיש תביעתו בבית משפט שלום, אך לאחר מכן התברר לו כי חל שינוי בנסיבות התיק אשר יש בהן בכדי להשליך על נזקיו וסכום הפיצוי המבוקש, בכך שיהיה מעל תקרת הסכום שבית משפט השלום רשאי לפסוק - רשאי בית משפט השלום על פי שיקול דעתו לאפשר לו לתקן את כתב התביעה, וכפועל יוצא מכך להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי.
2. בבואו להחליט בבקשה להעברת התיק מבית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי, בוחן בית המשפט מספר נתונים: קיצור ההליכים, מניעת אובדן זמן שיפוטי, וחיסכון בהוצאות ככל שימחק ההליך בבית משפט השלום ויפתח הליך מחדש בבית המשפט המחוזי, על כל הזמן הנוסף והאגרה הנוספת הכרוכים בכך (ראה: רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3) 673 (1998) (להלן: "עניין ספקטור"); ת"א (מחוזי חיפה) 41217-12-11 קובלנקט נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (4.1.2014); ת"א (שלום ראשל"צ) 14250-12-09 מריאכין נ' הראל חברה לביטוח (14.6.2014)).
3. שיקול נוסף אשר נקבע בעניין ספקטור ויפה הוא לענייננו הוא כאשר עסקינן בתביעות לפי חוק הפלת"ד שם נאמר כי: "יש לתוצאה כאמור חשיבות מיוחדת בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. כידוע, בתביעות אלה הוכחת עניינים שברפואה מסורה למומחים רפואיים המתמנים על^-ידי בית^-המשפט. במקרים רבים, גובה הנכות ופרטי המגבלות של הנפגע אינם ברורים עם הגשת התביעה, ואלה מתבררים רק לאחר קבלת חוות^-הדעת של המומחים הרפואיים" (ראה: עניין ספקטור). לאור אופיו של ההליך המשפטי לפי חוק הפלת"ד, בית המשפט יקל ביישום המבחנים שכן בהליכים אלה, גובה הנכות ופרטי מגבלות הנפגע אינם ברורים לעיתים במועד הגשת כתב התביעה והם מתבררים רק לאחר קבלת חוות דעת המומחים הרפואיים. במקרים רבים, כפי המקרה דנן, רק לאחר קבלת חוות דעת המומחה ושיעור הנכות והבנת השפעתה על הנפגע, ניתן יהא לאמוד את סכום התביעה.
4. עוד נקבע בעניין ספקטור כי: "על^-פי מערך הסמכויות בדין הקיים, אין הצדקה לתוצאה שעל^-פיה אין בית^-משפט שלום מוסמך לדון בבקשה לתיקון כתב^-תביעה אשר תוצאתו העברת העניין לדיון בבית^-המשפט המחוזי".
5. עם זאת, במקרים מסוימים לא ייעתר בית המשפט לבקשות לתיקון כתבי הטענות. ברע"א (מחוזי י-ם) 42983-01-15 פלונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (21.4.2015) (להלן: עניין פלונית) שם ניתנו שתי דוגמאות למקרים כאלו: האחת, כאשר הבקשה לתיקון כתב התביעה נובעת מטעמים לא ענייניים (ראו רע"א 8341/13 רבאח חאלד נ' אחים בעראר בע"מ והאסמכתאות שם (15.6.2014). כן ראו: ע"א 1562/14 ווי'ר עבד אלכרים נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 3 (16.11.2014). השנייה, כאשר מדובר בשלב מתקדם יחסית של ההליך.
6. בעניין פלונית נקבע כי אין המדובר ברשימת מקרים סגורה, וכי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם ייעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה ויעביר את הדיון. למרות זאת נקבע כי גם במקרים המעוררים ספקות לגבי השאלה אם להעביר את הדיון אם לאו, יש להעביר את הדיון כאשר בית המשפט סבור שיש טענה אמיתית, שנטענה בתום לב, ולפיה סכום הפיצוי עולה על תקרת הסמכות של בית משפט השלום.
7. ומן הכלל אל הפרט- עניינינו בתביעה לפי חוק הפלת"ד כאשר שיעור הנכות שנקבע לתובעת עלה בצורה ניכרת בעקבות הרעה במצבה, כפי שניתן ללמוד מחוות הדעת המשלימה של המומחה. לכאורה, יש יסוד לבקשתה של התובעת לתקן את כתב התביעה על ידי הגדלת סכום התביעה מעבר לסכום אשר בסמכות בית משפט השלום בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית אשר נקבעה, טענתה לנכות תפקודית העולה בהרבה על נכותה הרפואית והפסד שכר ניכר כאשר שכרה, לגרסתה, הנו שילוש השכר הממוצע במשק. הדברים נאמרים מבלי לקבוע מסמרות בעניין או לחוות דעה באשר לתוצאתו של הדיון ובאשר לסכום הפיצויים שייפסק לתובעת שכן זה ייקבע על ידי בית המשפט אשר ידון בתביעה על פי מכלול הראיות והנתונים אשר יונחו לפניו ( הוצגו לפניי מסמכים התומכים בטענתה של התובעת לעניין גובה שכרה, וככל שתתקבל טענתה בדבר פגיעה קשה בתפקודה, לאחר שמיעת הראיות, וייבחנו טענותיה בדבר הפסד ההשתכרות, נסיבותיה של התובעת וגילה, סכום הפיצוי עשוי לחרוג מסמכות בית משפט זה).
8. לאור כל האמור לעיל, לאחר עיון במכלול הנתונים אשר הונחו לפניי, בהתחשב באופיו של ההליך ובשים לב לשלב המקדמי שבו נמצא התיק, ועל מנת שלא לקפח את התובעת – ראיתי שיש מקום להיעתר לבקשה.
9. לסיכום – הבקשה מתקבלת.
10. התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 10 ימים ותשלים את האגרה הנדרשת ככל שחלה. עם הגשת כתב התביעה המתוקן יועבר הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה על פי נוהלי המזכירות.

1. אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ט, 23 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.