1. עניינה של תביעה זו הוא בערעור על לוח זכויות, לפי סעיף 59 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נ"ח).

המבקש (שהינו המשיב 1 בכתב הערעור) הגיש בקשה להעברת ההליך מבית משפט זה לבית המשפט לענייני משפחה, בנימוק כי הגם שעל פניו הסכסוך הוא בנושא מקרקעין שהסמכות העניינית לגביו נתונה לבית המשפט המחוזי, הרי שבפועל מדובר בסכסוך משפחתי וביחסים שבין אב לבנו (הצדדים לכתב הערעור), בירושה שהותיר המנוח אסעד סלים חורי לשני בניו – המבקש והמנוח פאדל אסעד חורי, ובזכויות במקרקעין הקשורות קשר הדוק לעזבון וליורשים אפשריים נוספים, ובעניינים אלו נתונה הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה, מה גם שבפועל לא מועלות טענות כנגד פעולותיו והתנהלותו של פקיד ההסדר.

2. תגובת המבקש היתה כי הסמכות נתונה לבית משפט זה, שכן הבקשה לערעור על לוח הזכויות הינה מכח סמכות ייחודית הקבועה בחוק.

עם זאת, הוא השאיר ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

3. תגובת המדינה – המשיבה 2 היתה, כי אין מקום להעברת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, שכן הסמכות הייחודית לדון בערעור על לוח הזכויות הינה לבית המשפט המחוזי, מה גם שעל מנת לקנות סמכות בבית המשפט לענייני משפחה יש צורך במילוי שני תנאים - זהות הצדדים וקרבת משפחה בינהם, ומהות הסכסוך שמקורו ביחסים המשפחתיים, וכאן המדינה אינה צד ליחסים המשפחתיים, צירופה כצד דרוש להליך מחייב החלטה מפורשת של בית המשפט לענייני משפחה, כשצירוף כזה ייעשה רק באופן מצומצם ובמקרים ספציפיים.

המדינה הוסיפה, כי גם מבחינת מהות הסכסוך אין מדובר בסכסוך משפחתי אלא בבחינת הזכויות כפי שנרשמו בלוח הזכויות ע"י פקיד ההסדר.

3. בתשובתו חזר המבקש על עיקרי טענותיו ועל הצורך להכריע בסכסוך המשפחתי כבסיס להכרעה בערעור על לוח הזכויות, ועל העובדה כי הסכסוך עם פקיד ההסדר הוא מינורי, והתבקשה עמדתה המשלימה של המדינה, אשר שבה על טיעוניה בדבר הסמכות הייחודית והתנגדותה להעברת ההליך.

4. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, נמצא כי דין הבקשה להדחות.

התביעה שהוגשה הינה ערעור על לוח הזכויות מכח פקודת ההסדר, המקנה סמכות אך לבית המשפט המחוזי, כאשר פסק הדין מכריע בזכויות ויוצר מצב סופי לא רק בין הצדדים לסכסוך. לפיכך, פקיד ההסדר הינו צד נדרש אשר לא ניתן לקיים ההליך בלעדיו, וברור שאין הוא בן משפחה או קשור בסכסוך משפחתי. די בעובדה זו על מנת לשלול את האפשרות להעברת ההליך, ואף לטעמי צירוף פקיד ההסדר להליך בבית המשפט לענייני משפחה הוא בגדר אילוץ שאינו נדרש.

עיינתי בפסיקה אליה הפנה המבקש, ולא מצאתי בה את התימוכין לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה במקרים דומים, כאשר לדוגמה בת"ע 180/08 (קריות) אליו הפנה, הורה בית המשפט מפורשות כי הליך כזה - הכולל את רושמי הזכויות - אינו בגדר סכסוך משפחתי וראוי כי יתברר בבית המשפט המחוזי.

5. לאור כל האמור, משנמצא כי הצדדים להליך ומהות הסכסוך אינה אך בתחום המשפחתי המצומצם, וכי הדרך להשיג על לוח הזכויות קבועה בפקודת ההסדר כסמכות ייחודית, הרי שהבקשה נדחית.

אני מחייבת את המבקש לשלם לכל אחד מהמשיבים את הוצאות הבקשה בסך 1,300 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום, ולאחר מכן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן על ידי כרשמת

היום, כ' אייר תשע"ז, 16 מאי 2017, בהעדר הצדדים.