<#1#>

נוכחת:

גב' אינס אבו קרן מתורגמנית לשפה ערבית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מגישה טיעונים לעונש בכתב. הוגש וסומן במ/1. אין לנאשם הרשעות קודמות.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מדובר בנאשם צעיר יליד 1995, נעדר כל עבר פלילי. מעולם לא הורשע ולא ריצה מאסרים.

מדובר בנאשם צעיר, שהורשע בסופו של יום ע"י בית המשפט הנכבד בגין עבירות של גניבה ותקיפה כדי לגנוב, כבר בפתח הדברים אבקש להדגיש כי הנאש מלכתחילה הודה ביסודות העובדתיים ביקש לנהל את המשפט ביעילות הרבה ביותר. אנחנו עתרנו מבית המשפט לקבוע את התיק להוכחות מיד בסמוך לאחר הגשת כתב האישום. כך שעצם ניהול התיק לא אמור להביא להחמרה עמו בכל דרך שהיא, זו גם לשון החוק בתיקון 113. יודגש שהעדים שהובאו לאולם גם זומנו ע"י המדינה, על אף שוויתרנו על עדות של עדי התביעה. אני חושב שגם נתון זה צריך לקחת בחשבון.

מדובר באירוע בודד וחד פעמי, שבמסגרתו הנאשם היה תחת השפעת סמים כפי שהדברים הובאו במסגרת חקירתו הנגדית של הנאשם בבית המשפט וגם במשטרה. הדברים מעידים לגבי מידת אחריותו לביצוע המעשים. למעשה מידת האלימות חשובה ומשמעותית ביותר, השאלה שמידת האלימות משמעותית בעניינו של הנאשם וזאת לאור קביעותיו של בית המשפט הנכבד למעשה לא הופעלה כאן שום אלימות ולא היה שום מגע פיזי בין הנאשם לבין המתלוננת. המתלוננת כפי שנאמרו בבית המשפט לא התלוננה על פגיעה בגופה, לא היה שום מגע.

מדובר במעשה לא מתוחכם ללא שימוש באמצעי או בנשק קר או חם, לא נלוותה למעשה שום אלימות שמצריכה את מיקום הנאשם ברף העליון. הפסיקה של מקרים יותר חמורים נקבעו ענישה הרבה פחות מחמירים ביחס לעתירת המאשימה. אבקש להפנות את בית המשפט הנכבד 5942/13 בית המשפט העליון – דובר שם בנאשם שהורשע בעבירות של שוד, גניבה, בעניינו של אותו נאשם כמתואר גם בפסק הדין, ניגש המערער למתלוננת לחברתה שהיו קטינות, ביקש לברר את השעה. המתלוננת ביררה בטלפון את השעה ותוך שמשיבה למערער, כתב אישום מייחס למערער עבירה של שוד, בית המשפט הרשיע בעבירה של שוד. מתחם העונש העומד בין 6 ל – 24 חודשי מאסר.

בעניינו נגזר בסופו של יום עונש של 6 חודשי עבודות שירות, אנו מדברים כאן בעניינו של מאג'ד במקרה גם חמור, יש תחכום, העבירות בוצעו נגד מתלוננות קטינות. הדברים נכונים גם לעניינו של הנאשם.

אין להתעלם מעובדה גם במי שיושב עד כה למעלה מ 5 חודשים. הדברים האלה

זה בן אדם שלא ריצה מאסרים ודברים אלו יכולים כבר בתקופה של 6 חודשים להוות עונש מחמיר ביותר שיכול להשיג את המטרה של הענישה. מדובר בנאשם אכן תושב הרשפ' להליך שיקום, ודברים אלו צריכים לבוא לטובתו. הבן אדם נגדעה ממנו הזכות כמו כל נאשם אחר. החוק לא מבחין בין נאשם ישראלי לבין תושב רשפ' לכן אני חושב שדברים אלו צריכים להילקח בחשבון ע"י בית המשפט הנכבד. מדובר בנאשם שמגיע מרקע כלכלי ומשפחתי מורכב. יש לקחת בחשבון שאלת הנזק שנגרמה. כידוע לבית המשפט אותו מכשיר שנגנב הושב למתלוננת לאחר זמן קצר. המכשיר הוחזר ללא כל נזק, לא נשבר מסך, הוחזר כפי שהיה בדיוק. לכן שאלת הנזק גם מהווה שיקול משמעותי לעניין העונש.

כל הנתונים הללו צריכים להביא למסקנה אחת שדיי בתקופה שהנאשם מצוי במעצר עד היום כדי ליתן מענה לשיקולי הענישה.

בעצם בחרתי פסיקה שכמעט זהה, יותר חמורה אבל כמעט זהה לעניינו של הנאשם.

בית המשפט העליון קובע מתחם כזה, ובית המשפט צריך לאמץ. לא בכדי הבאתי פסק דין אחד שתואם, אבקש לאמץ את המתחם שנקבע שם ע"י בית המשפט העליון. ואם לא אז בית המשפט יכול לפסוק מיטב חכמתו. בעניין חגי גולן לא מדובר במקרה שיכול להיות תואם לעניינו של הנאשם מדובר במי שלחובתו עבר פלילי מכביד, נגרמו למתלוננת חבלות, הנסיבות שונות ולכן אין מקום להשוואה.

שם מדובר בשני אישומים שונים בהיקפים יותר גדולים, גם בהיקף הדברים שנגנבו

מגיש פסיקה.

ב"כ המאשימה:

ביחס לפסיקה שחברי הגיש – שם יוחסה עבירת שוד אבל בית המשפט קבע מתחם מ 6 עד 24 חודשי מאסר.

הנאשם:

אני מצטער על מה שעשיתי, אמרתי את זה בדיון הקודם.

אני חלש, לא מרגיש טוב. אני מקבל טיפול רפואי. זה לא עוזר. זה פעם ראשונה שלקחתי את זה.

אין לי קנטינה. אני עם הבגדים מאז. אין לי מה להוסיף.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 8.6.17 בשעה 15.00

הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תשע"ז, 25/05/2017 במעמד הנוכחים.