22 ספטמבר 2019

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא

החלטה

1. התובעת הרתה בסוף דצמבר 2015 – ראשית 2016 והפילה את עוברה 23.2.16.
2. היה זה הריונה הרביעי של התובעת, לאחר ששלושת הקודמים הסתימו בהפלות מוקדמות בשבועות הראשונים.
3. התובעת עוסקת בספרות של פאות. עובר להריון עבדה התובעת בשלושה מקומות עבודה: א. במתנ"ס ברמת שלמה. כפי שציינה בקדם המשפט, שם עבדה פעמיים בשנה. אצל מעסיק זה עבדה בהדרכת חוגים לענין פאות ושיער. לפי אישור מעסיק זה , יום עבודתה האחרון בטרם יציאתה ל"שמירת הריון" כגרסתה, היה 15.12.15. ב. בית גלית איטליה-סלון פאות(להלן: גלית איטליה) גם שם עבדה בהעברת קורסים כנ"ל. יום העבודה האחרון- 4.1.16. ג. פאות מירי קופלוביץ- (להלן מירי קופולוביץ) שם עבדה כ"פניסטית", שתפקידה , כפי שהובהר, טיפול בפאות, רחיצתן, סירוקן ,עיצובן כשלעצמן ועל ראשי הלקוחות. יום העבודה האחרון שם היה 6.1.16.
4. ביום 26.1.16 חתם רופאה של התובעת, ד"ר כרפ על "אישור רפואי לענין גמלה לשמירת הריון" (לפי החלופה שבסעיף 58(1)), להלן-האישור.
5. טענת התובעת כי היא זכאית לגמלת שמירת הריון מאז ה-6 בינואר 2016 ועד לסיום ההריון נדחתה ע"י הנתבע ומשכך הוגשה תביעה זו.
6. בקדם המשפט שהתקיים בהליך זה הוסכם על מינוי מומחה רפואי לבחינת זכאותה לגמלה וזאת על פי החלופה הראשונה שבסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה -1995 (להלן: החוק סעיף 58).
7. הצדדים נותרו חלוקים בשאלה האם יש מקום למינוי מומחה (היינו האם יש תשתית מתאימה) לשם בחינת חלות סעיף 58(2).

הכרעה

1. לאחר ששמעתי את כלל העדות ולאחר עיון בכלל המצוי לפני ובטיעוני הצדדים, זוהי הכרעתי בכלל הסוגיות הדורשות הכרעה (חלקן מהותיות, חלקן טכניות):
2. מסמכי ד"ר כרפ- אין חולק כי הסיכום הרפואי שערך ד"ר כרפ נושא תאריך 6.12.16 לוקה בטעויות רבות מבחינת התאריכים הנקובים בו. עם זאת ולאחר שעמדתי על מהות הטעויות (ואף הסתירות הפנימיות) באתי לכלל מסקנה כי אין ליחס להן חשיבות ניכרת, שכן אסמכתאות לקיומו של הריון במועדים הרלבנטיים עולות מתוך התיעוד הרפואי מזמן אמת. לא למותר לציין כי לתיק הומצא גם תדפיס מקופ"ח המלמד על כך שב17 וב18 בינואר 2016 קיבלה התובעת הפניות לבירור הריון ולמעקב הריון ובתיעוד הרפואי מצוינים תאריכי ו.א.- 15.12.15 וביוץ 30.12.15. האסמכתאות עולות גם מתוך תיעוד גיל ההריון במסמכים השונים של ד"ר כרפ.
3. מתוך כלל המסמכים שעליהם חתם ד"ר כרפ (הכוללים התיק האישי שהעביר הוא עצמו לבית הדין בהתאם לצו שהוצא אליו בנדון) עולה התמונה הבאה: התובעת פנתה אליו (לדבריה כמי שמומחה בתחום זה) לאחר 3 הפלות, עוד בחודש 9/15. התובעת קיבלה ממנו טיפול תרופתי שעתיד היה לתמוך בהריון. אין לפני כל אישור רפואי הקובע מראש כי ככל שתהרה התובעת, עליה לפנות אליו מידית/לצאת מיידית לשמירת הריון.

טענת התובעת כי פנתה לד"ר כרפ טלפונית בתאריך כלשהו בראשית ינואר 2016, עם התברר דבר הריונה אינה מגובה בכל אסמכתא רפואית.

1. ביום 26.1.16 ביקרה התובעת אצל הרופא והוא תעד זאת ברישומיו, ואף המליץ כאמור על יציאה לשמירת הריון . במכתב בכתב יד מה 26.1.16 מציין ד"ר כרפ " עליה להיות במנוחה ולא לעבוד בכלל סוף פברואר לפחות".

מעקבים של ד"ר כרפ בוצעו גם ב 4.2.16,21.2.16 ושני ביקורים נוספים לאחר ההפלה.

במכתב בכת"י מיום 6.12.16 המופנה לנתבע הוא מציין "היתה המטופלת כאן בפברואר 2016 אז היתה בהריון מס' 4 לפני כן 3 הפלות נידחות טבעיות. בהן המלצתי לה להיות במנוחה ולא לעבוד (שמירת הריון) כל זה כדי למנוע הפלה נוספת. זאת אומרת שהמשך עבודה הוא מהווה סיכון לעוברה. לכן אני מבקש מביטוח לאומי לשקול שוב שמירת הריון."

1. אשר לטענות בדבר טעויות בתאריכים גם בתצהיר התובעת, מקובלת עלי טענת התובעת וב"כ כי לפחות חלקן הוא תולדה של הטעויות שבמכתב ד"ר כרפ. מכל מקום על הנתונים הרלבנטיים ניתן לעמוד מתוך התיעוד מזמן אמת.

נוכח האמור נדון בסוגיות השונות שהציפו הצדדים בסכומיהם.

1. האם מוגבלת התובעת לטעון לחלופה שלפי סעיף 58(1) בלבד? טען הנתבע כי היות וד"ר כרפ לא ציין באישור את החלופה לפי סעיף 58(2), הרי שאין מקום להדרש לחלותה בעניינה של התובעת. איני מקבלת טענה זו: א. כמובא במכתב בכת"י מיום האישור עצמו (כמוזכר בס' 12 לעיל) מתיחס הרופא לאיסור עבודה כלשהי ב. חלופה 1 לסעיף 58 היא "רחבה" יותר מחלופה 2 שכן היא מניחה שבלא קשר לתנאי העבודה אסור על האשה לעבוד. אם כן, משמילא הרופא חלופה זו בהכרח מייתר הצורך שלו להזקק גם לחלופה השניה. ג. בפועל נוכח התנהלות הצדדים בהליך זה ולאחר שכבר בקדם המשפט הוסכם על העברת עניינה של התובעת לחוו"ד מומחה יועץ רפואי לפי החלופה שבסעיף 58(1) ונותרה מחלוקת בענין חלופה 2, גילה הנתבע דעתו כי הוא מסכים שיש מקום עניינית לבחון חלופה זו, ככל שתתברר תשתית עובדתית מתאימה. (ולשם כך נשמעו ראיות כדלעיל).על כן לא תוכל טענה זו להשמע בשלב זה.
2. אישור בדיעבד – בהעדר אסמכתא אחרת, כאמור, הרי שהאישור הוצא ביום 26.1.16, קרי לאחר שהתובעת הפסיקה בפועל לעבוד אצל כל אחד משלושת המעסיקים. טוען הנתבע כי עסיקנן באישור בדיעבד בעוד התובעת בפועל יצאה לשמירת הריון על דעת עצמה קודם לכן, באופן שאינו מזכה אותה בתשלום גמלה.

איני מקבלת עמדה זו של הנתבע מהטעמים הבאים: ראשית- פרוצדורלית. האישור הוא "בדיעבד" גם לצרכי החלופה שבסעיף 58(1). למרות זאת הסכים הנתבע כאמור, כבר בקדם המשפט, להתבסס עליו לצורך בחינת זכאות התובעת לגמלה. אין מקום להפרדה בענין זה בין בדיקת הזכאות לפי החלופה הראשונה או השניה. שנית- מהותית. מתוך עדות התובעת ואף עדות הגב' קופלוביץ עלתה בבירור תמונה לפיה התובעת חששה ביותר לגורל הריונה הרביעי ולמעשה עקבה אחריו (ואף לפניו- במעקב ביוץ) ועשתה על מנת שיצלח. גם אם לא הובאה כל אינדיקציה לפיה דווקא ב6.1.16 הוברר לה כי היא בהריון ואף אם לא קיבלה הוראה מראש מאת ד"ר כרפ כי במקרה של הריון עליה לצאת מיידית לשמירת הריון, עדיין נאמנו עלי דבריה כי כך אמר לה טלפונית בתאריך כלשהו שלפני ביקורה אצלו ב26 באותו חודש. ודוק- כבר ב17.1.16 היא פועלת גם מול קופ"ח בענין ההריון. לא זו אף זו, מתוכן האישור ואף מתוכן כלל מכתביו של ד"ר כרפ עולה בבירור כי עמדתו היתה שיש להמצא בשמירת הריון מראשיתו (נוכח נסיון העבר). היינו, גם אם התובעת הפסיקה עבודתה כביכול "על דעת עצמה" ברי שקבלה גיבוי רפואי לכך .העובדה שבפועל האישור נכתב ביום שבו היתה לתובעת פגישה עמו, היא טכנית ולא מהותית. ניתן היה לומר כי היות והאישור נושא תאריך ספציפי, הרי שתקופת השמירה הרלבטית היא מאותו מועד, אלא שמדובר במועד מלאכותי כאמור.

על כן יש לדחות טענת הנתבע לענין הרטרואקטיביות ביחס לשתי החלופות של סעיף 58.

1. מועד היציאה לשמירת הריון –אף שהטענה נגד הרטרואקטיביות של קביעת הרופא נדחתה לעיל, אין בכך כדי לייתר הצורך לבחון מהו מועד יציאתה בפועל של התובעת לשמירת הריון. כעולה מן האמור לעיל, בפועל בכל אחד משלושת מקומות העבודה, סיימה התובעת לעבוד בתאריך אחר. התובעת הסבירה זאת בכך שבאף אחד ממקומות העבודה לא היתה עובדת ימים שלמים אלא היא חילקה את השבוע ביניהם, על כן יום העבודה האחרון שלה בכל אחד מהם היה שונה.
2. מוכנה אני לקבל גרסת התובעת בכל הנוגע לעבודתה במירי קופלוביץ וכן בגלית איטליה. זאת אף שלא ברור מה היה הקושי להמציא לבית הדין לוח שיבוצי עבודתה שם. סיום העבודה בשני מקומות עבודה אלה נעשה ברצף של ימים ובתאריכים להם טוענת התובעת כי נודע לה דבר הריונה.

איני מקבלת טענה זו ביחס לעבודה במתנ"ס רמת שלמה. דומה כי מתוך נתוני המתנ"ס שצורפו לטופס התביעה של התובעת לנתבע עולה כי אכן סיימה לעבוד שם ב15.12.15, ואולם אין חולק כי באותה עת כלל לא היתה בהריון (זהו תאריך ו.א.). הסברי התובעת לפיהם הלכה אחרי ציון התאריך הלועזי של ו.א. ובטעות ציינה תאריך זה כתאריך סיום עבודתה- כיון שאינה בקיאה אלא בתאריכים עבריים, אינם יכולים לבסס טענה כי התובעת בפועל עבדה במתנ"ס עד תאריך היותה בהריון. ישנו יום ודאי אחד שבו סימה התובעת לעבוד באותו מקום טרם יציאתה לשמירת ההריון. לא היתה כל מניעה להציג במפורש יום זה. זאת ועוד, מתוך אישור המעסיק- המתנ"ס- עולה כי התובעת כלל לא השתכרה בחודשים נובמבר ודצמבר 2015, (בשונה מהמצב אצל שני המעסיקים האחרים)ומכאן שעל פני הדברים כלל לא עבדה בחודשים אלה. לא זו אף זו, מנהלת החשבונות מרמת שלמה העידה (רישת עמ' 14) כי בפועל הקורסים מהסוג שהיתה התובעת מעבירה, היו קורסי קיץ בלבד ולעתים נמשכו גם מעבר לכך , כך שאין כל בסיס לחשוב שהתובעת בכלל עבדה עד דצמבר 2015 ודאי לא לאחר מכן , עת התגלה לתובעת שהיא בהריון. כאמור, גם התובעת ציינה כי עבדה פעמיים בשנה בלבד במתנ"ס (בקד"מ) ען כן, משעבדה בחודש 10/15 ונוכח האמור לעיל, סביר כי כלל לא עבדה בחודש 12/15.אם כן, לא שוכנענתי כי התובעת חדלה לעבוד במתנ"ס עקב היציאה לשמירת ההריון.

העולה מן המקובץ לענין זה הוא כי שוכנעתי שהתובעת פרשה מעבודתה לשם שמירת הריון שקיבלה בפועל אישור הרופא, בכל הנוגע לעבודתה בגלית גילה וממירי קופלוביץ בלבד.

1. האם יש תשתית עובדתית מספקת לצרכי בחינת החלופה שבסעיף 58(2)?

אשר לעבודה בגלית איטליה- באותו מקום העבירה התובעת קורסים לעיצוב וסירוק פאות (פאנים). העדה מהנהח"ש של "גלית איטליה", גב'' צימרמן, העידה כי מדובר בקורס של פעם בשבוע (ע' 10 ש' 8). התובעת הבהירה היטב כיצד נראה שיעור שהעבירה. לדבריה 5 דק' בלבד בראשית השיעור היוו הסבר כללי והשאר בוצע תוך מעבר בין התלמידות השונות והדגמה על עבודותיהן שלהן את הנדרש , בין לכל אחת ואחת ובין כדוגמא לכלל. עדותה זו היתה מהימנה עלי ומתוך כך ניתן להסיק כי עבודת התובעת במקום עבודה זה היתה כרוכה בעמידה והסתבבות בין התלמידות במשך כל השיעור. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי ד"ר כרפ כתב כי על התובעת היה להמנע מכל עבודה שהיא המהווה סיכון. גב' צימרמן הבהירה כי גם לא היתה אפשרות להעביר את התובעת לתפקיד אחר שכן באותו מקום עבודה היו תפקידים ספציפיים לבעלות הכשרות ספציפיות (רישת עמ' 2. אף שהעדה לכתחילה טענה כי אינה יודעת אם הוצעו לתובעת עבודות אחרות, עדין מצאתי כי יש מקום לקבל עדותה בענין זה, באשר זו העדה שהנתבע בחר להעיד מ"גלית איטליה" והן באשר הסבירה , נוכח הכירותה את סוגי התפקידים, את הטעם לחוסר היכולת לשבץ לעבודה חלופית. ור' גם עדותה בעמ' 10 ובעיקר ש' 27 ואילך). (יוער כי גם עדת הנתבע עובדת המתנ"ס העידה דברים דומים ביחס לעבודה זהה שבצעה התובעת שם ובכך יש כדי לחזק את אמינות הגרסה בנדון). אם כן, סבורני כי גם אם התובעת לא ביקשה עבודה חלופית , אין בכך כדי לשמוט הקרקע תחת טענתה: לא זו בלבד שהרופא אסר עליה כל עבודה שהיא, אלא שברור כי בפועל לא ניתן היה למצוא לה עבודה חלופית הן נוכח מגבלות תפקידה (מדריכה אחת של קורס אחד והן נוכח אופי הפעילות של מקום העבודה.

אם כן, ראוי כי המומחה היועץ שימונה ע"י ביה"ד יבחן גם את התשתית הרלבנטית באשר למקום העבודה של התובעת ב"גלית איטליה" כדלעיל.

1. העבודה אצל מירי קופולוביץ – כפי שעלה הן מתאור התובעת והן מתאור הגב' קופולוביץ עצמה, העבודה של סירוק ועיצוב פאות כרוכה בעיקרה בעמידה ממושכת (חפיפה בעמידה) וכן סירוק (הוצאת קשרים) ולאחר מכן עיצוב, כספרית, ללא הלקוחה או על ראש הלקוחה. שתי העדות ציינו עבודה פיזית קשה בידים בסירוק פאות ארוכות שיער וביתר העבודה הנדרשת. בתצהירה ציינה התובעת (והדבר לא נסתר) כי עבודה זו כללה גם התכופפויות חוזרות להרמת קווצות שיער וכל כיו"ב. עצם הצורך בעמידה ממושכת במהלך רוב ביצוע העבודה די בו לטעמי כדי להצדיק בירור סוגית הצורך בשמירת הריון בשל עבודה זו, ובכלל זה גם נוכח מה שציין ד"ר כרפ.
2. אשר לשאלה האם נעשה נסיון לאתר לתובעת עבודה אחרת- כעולה מעדות הגב' קופולוביץ, (ע' 9 ש' 7-17) בזמן אמת לא נעשה נסיון כזה , וככל הנראה רק כשהבינה מהנתבע כי סוגיה זו רלבנטית פנתה בדיעבד לראות האם אפשר היה לשבצה לעבודה אחרת. גם התובעת עצמה אישרה (עמ' 6 ש' 5-13) כי בזמן אמת לא היה שיח בנושא.

אף שהתרשמתי שהיה תאום בין התובעת לבין הגב' קופולוביץ בענין עדותן בענין זה, עדיין סבורני כי מבחינה מהותית יש ממש בעדות שתיהן לפיה התובעת היא עובדת מקצועית בתחום הספציפי ולא ניתן להמיר עבודתה לעבודה אחרת (הדורשת הכשרה אחרת- כגון עבודת מזכירות עליה העידה הגב' קופולוביץ) ועל כן לא היה שיח בנושא בזמן אמת. עוד מקובלים עלי דברי הגב' קופולוביץ (שם) לפיהם כל המשרות אצלה מאוישות. (הדבר גם מתיישב עם דבריה של זו כי גם קודם לכן, בימים בהם חשבה התובעת שיתכן שהיא בהריון היתה מודיעה כי לא תגיע בהפתעה והגב' קופולוביץ הסכינה עם כך נוכח ההסטוריה של התובעת- לו היה אז פתרון לתעסוקה אחרת, יתכן שהיה נשקל עוד בקשר לכך).

אשר על כן תועבר אל המומחה תשתית עובדתית ביחס לעבודת התובעת ב"מירי קופלוביץ" .

סיכום

1. מצאתי כי התובעת הפסיקה עבודתה ב"גלית איטליה" וב"מירי קופלוביץ" בשל יציאתה לשמירת הריון. אין זה המצב ביחס לעבודה במתנ"ס רמת שלמה.
2. משכך ימונה מומחה יועץ רפואי שיחווה דעתו בשאלת חלות איזו מהחלופות שבסעיף 58 על עניינה וזאת על בסיס התשתית דלהלן:

א.התובעת עבדה כפאניסטית (עושה פאנים) לפאות אצל מעסיקה בשם "מירי קופולוביץ" כ 95 שעות בחודש. תפקידה היה כרוך בעבודת ידים לשם חפיפת, סירוק ועיצוב פאות. חלק מן העבודה נעשה בלא נוכחות הלקוחות וחלקה על ראש הלקוחה. רוב העבודה היתה כרוכה בעמידה ודרשה גם התכופפויות להרמת דברים מהרצפה.

ב. התובעת גם עבדה כמדריכה בחוג להכשרת פאניסטיות בחברה בשם "גלית איטליה". קורס כזה היה מבוצע פעם בשבוע והיה כרוך במעבר בין התלמידות העובדות על עיצוב פאות בעצמן, בחינת עבודתן והדגמה, זאת למעט 5 דקות בתחילת השיעור שכלל הדרכה בעל פה.

ג. התובעת הרתה בראשית ינואר 2016 (תאריך ו.א. 15.2.15) . התובעת הפסיקה עבודתה ב"גלית גילה" ב4.1.16 וב"מירי קופלוביץ" ב6.1.16. התובעת הפילה ביום 23.2.16.

ד. ברקע עברה התובעת 3 הפלות קודמות לאחר שבועות הריון ספורים בכ"א מההריונות.

1. ככל שמבקשת התובעת להמציא למומחה חומר רפואי נוסף תעשה כן בתוך 14 יום. ככל שמבקש הנתבע לזמן חומר רפואי , יודיע על כך בתוך המועד האמור והחומר יזומן ע"י המזכירות. ככל שלא יפעלו הצדדים כדלעיל יועבר התיק למינוי מומחה יועץ רפואי. לשימת לב- על הצדדים לעקוב אחר סריקת החומר הרפואי לתיק בזמן אמת ולא רק לאחר קבלת חוות הדעת.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, (22 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.