1. בקשת המבקש (התובע) לעיקול זמני.

2. ברקע הבקשה תביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעת ז"ל, בגין שכר המגיע לו, לטענתו, בגין טיפול בקידום בניית פרויקט מגורים במקרקעיה. התביעה הוגשה בחודש 2/17.

3. הבקשה הראשונה לעיקול זמני נדחתה במעמד צד אחד, בהחלטה חלוטה מיום 22.2.17 (כב' הרשם ש. סרחאן). באותה החלטה כב' הרשם קבע כי המבקש לא הצביע על כל אינדיקציה לכך שבכוונת המשיבה למכור את המקרקעין. עוד קבע, שהבקשה לוקה בשיהוי שכן כבר ביום 4.5.16 המשיבה דרשה ממנו למשוך את ידיו מהטיפול במקרקעין. כב' הרשם סרחאן הוסיף כי לא ברור מה אירע כעת או צפוי לקרות, המצדיק את מתן הסעד הזמני.

4. ביום 16.7.19 הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית. באותה בקשה טען המבקש שתי טענות: האחת, כי המשיבה נפטרה, וקיים חשש שמי מיורשיה יפעל במקרקעין. השנייה, כי נחתמה עסקה עם חברת בנייה (שלא צורפה לבקשה זו). בנוסף, טען עו"ד זינגר (בא כוחה הקודם של המשיבה) הגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון ומחזיק בייפוי כוח בלתי חוזר.

5. מאחר שקיימת החלטה חלוטה לפיה המבקש לא עמד בתנאים למתן צו עיקול זמני, השאלה היחידה היא, האם יש בטענות שהעלה המבקש בבקשה הנוכחית כדי לשנות את פני הדברים.

התשובה לכך שלילית.

6. ראש וראשון – הטענה לפיה המשיבה נפטרה:

טענה זו דווקא מבססת את המסקנה לפיה אין כלל מקום לבקשה.

נוכח פטירת המשיבה, אין צד שכנגד, ממילא, אין כרגע הליך קיים ותקף. אין מי שישיב לבקשה, ואפילו אין נתבע. עובדה זו הובהרה כבר בהחלטתי הראשונה מיום 16.7.19, והמבקש לא נתן לה מענה, ולא פעל באופן שיסיר מכשול זה.

המבקש הפנה לתקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה, תובענה לא תפוג רק משום פטירת בעל דין. אכן כך, אלא שעל פי תקנה 38 לאותן תקנות, התובענה תמשיך לאחר מינוי חליפים, מה שטרם אירע בענייננו.

לא מצאתי, והמבקש לא הפנה לכל תקדים, לפיו יכול בעל דין לבקש סעדים זמניים שעה שאין צד שכנגד, או בכלל להמשיך בהליך במצב זה. מצאתי החלטה אחת של כב' רשמת העליון, לפיה לא התאפשר לקדם הליך במצב דברים דומה (ע"א 9540/16 רויאל בנייני יוקרה 2010 בע"מ נ' עו"ד יהודה ימין ואח' (3.1.19)).

מתוך דיווח בא כוחה לשעבר של המשיבה, עולה כי סטאטוס החלפת הנתבע בהליך זה נמצא במצב מורכב: הוגשו בקשות גם לצו ירושה, וגם לצו קיום צוואה, כמו גם בקשות למינוי אנשים שונים למנהלי עיזבון. אם כן, לא רק שאין כרגע הליך משפטי תקף, אלא – מטבע הדברים – אין מי שיכול לפעול במקרקעין.

למעלה מהצריך, ואף שלא קיים כל חשש כזה, בא כוחה לשעבר של המשיבה ציין כי הוא הודיע לבית המשפט לענייני משפחה ולצדדים שם על קיומו של ההליך כאן.

אם כן, פטירתה של המשיבה מובילה למצב שבו גם מבחינה משפטית אין מקום להטלת עיקול, וגם מבחינת חשש הכבדה, לא קיים כלל חשש, שכן אין כלל יורשים שיכולים לפעול במקרקעין (ואף לו היו, נדרש היה להראות שהם מתכוונים לפעול באופן שיוצר חשש הכבדה, אך ברור שלא הגענו כלל לשאלה זו).

7. אשר לעסקה במקרקעין: מדובר בפרט שהיה ידוע למבקש לכל המאוחר בחודש 2/19, כפי שעולה מדברי בא כוחו לפרוטוקול (עמ' 9 ש' 9). למרות האמור, המבקש השתהה לכל הפחות חמישה חודשים תמימים, טרם הגשת בקשתו. מדובר בשיהוי ניכר, והמבקש לא הסביר, מה אירע עתה, המצדיק כעת הטלת עיקול, דווקא בנסיבות בהן אין אישיות משפטית שתתייצב.

למעשה, בתשובתו, המבקש כבר לא העמיד את מרכז הכובד באותה עסקת מקרקעין, שהיא עסקת קומבינציה, אלא, שוב, בעובדת פטירתה של המשיבה.

עובדת הפטירה הייתה ידועה למבקש לכל המאוחר ביום 13.5.19, אז הודיע לבית משפט זה על פטירתה של המשיבה (ראו פרוטוקול מאותו יום). אם כן, גם ביחס לנסיבה זו לוקה הבקשה בשיהוי ניכר.

לא השתכנעתי מתשובת המבקש בנושא זה. המבקש טען, כי תשובתו של עו"ד זינגר, בא כוחה לשעבר של המשיבה, ביחס לחליפים (הוצאת צו ירושה, צו קיום צוואה או מינוי מנהל עיזבון) הייתה סתומה. החשש שמציג המבקש, שאינו חשש כלל, מהטעמים שפירטתי לעיל, היה קיים כבר בחודש 5/19. תשובתו של עו"ד זינגר לא העלתה ולא הורידה דבר ביחס לאותו חשש. יתרה מכך, גם לו נכון היה הדבר, הגיעה תשובתו של עו"ד זינגר לבקשה זו, בה פירט את ההליכים, ואת העובדה שדבר הליך זה נמסר לבית המשפט לענייני משפחה, וגם אם היו דברים בלתי ברורים, הרי הם הובהרו כעת.

8. אשר לטענות ביחס לעו"ד זינגר: עו"ד זינגר לא עשה עד כה שימוש בייפוי הכוח, כך שגם מבחינה זו לא השתנה דבר. אדרבא, דומני כי מרחיק לכת לטעון שעורך דין, בין אם כמנהל עיזבון ובין כמי שמחזיק בייפוי כוח, יפעל באופן המסכן הן את אחריותו המקצועית והן את אחריותו האישית (שהרי עו"ד זינגר מודע לתביעה זו). מכל מקום, לא הובאה לפניי כל ראיה, לבטח לא נוכח תגובתו של עו"ד זינגר, שקיימת כוונה כזו של עו"ד זינגר, וחשש בעלמא אין בו די.

9. לסיכום, אין בנסיבות שתיאר המבקש בבקשתו כדי לשנות מההחלטה הקודמת, לפיה אין מקום להטלת עיקול בתיק זה. יתר על כן, בהיעדר צד שני מצאתי כי כלל אין מקום לדון בבקשה כזו.

המזכירות תמציא החלטה זו הן למבקש והן לעו"ד זינגר.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.