1. בפניי בקשה של נאמני החייבים, לאישור מכר של דירה שרכשו החייבים ממשיבה 2 (להלן: האחים אום") להעשרת קופת הכינוס לאחר קיזוז חוב של החייבים לאחים אום עבור הדירה.
2. הדירה, מצויה ברח' דבורה הנביאה 1 בבית שמש וידועה גם כגוש 34517 חלקה 72 (להלן: "הדירה"). בהתאם לחוות דעת שהגיש השמאי אורן אילוז שהוריתי על מינויו (להלן: "השמאי אילוז"), הוערך שווי הדירה בסך של 1,550,000 ₪.

רקע ותמצית טענות הצדדים:

1. הסכם המכר לרכישת הדירה מהאחים אום נחתם ביום 24.2.2016 בתמורה בסך של 1,178,000 ₪. אין חולק, כי החייבים לא השלימו את מלוא התמורה לפי ההסכם. במסגרת הבקשה, העמידו האחים את יתרת התמורה בסך של 225,000 ₪ (כולל יתרה בסך של 150,000 ₪ בצירוף ריביות ופיגורים והוצאות בגין האיחור בתשלום) (להלן: "יתרת התמורה") מבלי שוויתרו על טענותיהם לזכותם לסכומים גבוהים מאלו אם לא תשולם יתרת התמורה.
2. החייב טען בחקירתו בפני הנאמנים כי קבל הלוואה בסך של 185,000 ₪ ממשיב 3 (להלן: "שטרן") לצורך מימון רכישת הדירה. מקור אחר למימון הרכישה בסך של 700,000 ₪ הוא בגרירת משכנתא מנכס אחר שהיה בבעלות החייבים. בדוח המסכם שהגישו הנאמנים נאמר על צורך בהמצאת מסמכים ע"י החייבים בעניין מקור מימון ליתרה בסך של 293,000 ₪ עבור המכר. בכלל זה, תשלום בסך של 117,800 ש"ח אותו היה עליהם לשלם לפי ההסכם עד 14 יום לפני מועד מסירת החזקה בדירה (סעיף 1.1.4 בנספח ב' להסכם המכר).
3. החייב ,הציג בפני הנאמנים עותק שני שטרי הלוואה שניתנו לשטרן. בשטר ההלוואה הראשון מיום 30.4.2016 נאמר כי שטרן, הלווה לחייב סך של 170,000 ₪ עבור רכישת הדירה. תנאי להלוואה, הקניית 15% מהזכויות בדירה לשטרן מבלי שיהא שותף לחובות בגינה. בנוסף, בידי שטרן לדרוש מהחייב לפרוע את ההלוואה תוך שלושה חודשים ואם לא תיפרע, רשאי שטרן למכור את הדירה ולהיפרע מחובותיו בדרך זו.
4. שטר הלוואה שני מיום 8.6.2016 ניתן ע"י החייבים, שניהם, לשטרן על סך של 150,000 ₪. לפיו, הוקנו לשטרן 13% מהזכויות בדירה כך שזכויותיו לכאורה לפי שני שטרי ההלוואה יחד הם בשיעור של 28%.
5. בחקירתו אמר החייב לנאמן כי לשטרן חוב מובטח, משנרשם משכון על ההלוואות אך מבלי שהוצגה אסמכתא על המשכון לטענת הנאמנים להלוואה השנייה כי אם, לראשונה בלבד. בנוסף, הצהיר החייב על חוב נוסף לשטרן בסך של 185,000 ₪, שלא נתמך באסמכתאות לדברי הנאמנים.
6. בדוח המסכם ובתגובת הנאמנים לתשובת שטרן נאמר כי קיימות אסמכתאות להלוואה הראשונה שנתן שטרן, בסך של 120,000 ₪ בלבד שהובטחה במשכון שנרשם ביום 1.5.2016 (להלן: "המשכון"). לפיכך, חוב בסך של 120,000 ₪ הוא חוב מובטח לכאורה. יתרת ההלוואה בסך של 50,000 ₪ לא גובתה באסמכתאות כי אם נטען כי שולמה במזומן ע"י שטרן לחייב בין התאריכים 3.9.2015 ועד 1.5.2016.
7. לעניין שטר ההלוואה השני טענו הנאמנים, כי הוצגו אסמכתאות לתשלום לחייבים בסך של 90,000 ₪. אותו חוב, הוא חוב רגיל משלא נרשם משכון לגביו. שכן, נרשם משכון רק על ההלוואה הראשונה אשר אינו 'צופה פני עתיד' להלוואות נוספות. יתרת ההלוואה הנקובה בשטר ההלוואה השני בסך של 60,000 ₪, לא גובתה באסמכתאות ונטען כי שולמה במזומן בין התאריכים 16.5.2016 ועד 8.6.2016.
8. בחקירה של שטרן ע"י הנאמן אמר כי הוא נכון לשלם את יתרת התמורה לאחים אום ובלבד, שהדירה תימכר על ידו על מנת להציל את השקעותיו.
9. מביקור השמאי אילוז בדירה, התברר לנאמנים במפתיע, כי הדירה אוכלסה ע"י החייבים. מבירור שערכו עם האחים אום, נודע להם כי על אף שיידעו את החברה על צו הכינוס שולם לה סך של 150,000 ביום 7.4.2019, קרי: כשנתיים לאחר מועד צו הכינוס. אותו תשלום הועבר ככל הנראה ע"י שטרן (ראו סעיף 5 לתשובה של שטרן ונספחה) (להלן: "תשלום שטרן"). עוד נימצא כי הדירה הושכרה לאמו של החייב, הגב' רחל בוטבול (להלן: "האם") לתקופה החל מיום 1.4.2019 ועד יום 1.10.2019 ודמי שכירות הועמדו על סך של 4,000 ₪ לחודש, ומשולמים לכאורה לשטרן (עמ' 5 שורה 26). כך, בעוד החייבים ולא האם, מתגוררים בדירה כאמור.
10. כל אותן פעולות ועסקאות המאוחרות לצו הכינוס, נעשו לטענת הנאמנים ללא אישורם וללא אישור בית משפט. תשלום שטרן נעשה בחוסר תום לב בידיעתו, על צו הכינוס. החוב לכאורה בגינו, אינו חוב בר תביעה ועליו להיפרע מהחייבים בהליך עצמאי ולא במסגרת הליך חדלות פירעון.
11. בנסבות אלו, בקשו כי הדירה תועמד למכירה בשוק החופשי בקיום התמחרות משהושגה הסכמת האחים אום לכך בכפוף לקבלת יתרת התמורה מהתמורה שישלם הקונה (ראו תגובת האחים אום לבקשה ובעמ' 5 שורות 11-12 לפרוטוקול).
12. החייבים מצדם, התנגדו לבקשה בהיעדר כדאיות לנושים במימוש הדירה שפגיעתו בחייבים, קשה בפינויים מדירת מגוריהם.
13. מימוש הדירה בהליך מהיר, יביא לטענתם להפחתה בשיעור של 15% משוויה המוערך, אשר גם הוא מופרז בהתחשב במצב שוק הדירות בימים אלו, ימי מגפת הקורונה. מהתמורה עבור המימוש תסולק המשכנתא הרשומה על הדירה בסך של 691,521 ₪; לשטרן – ישולם סך של 320,000 ₪ לפי שטרי ההלוואה ושיעור זכויותיו בדירה. בנוסף, יגיע לו 'תשלום שטרן' בסך של 150,000 ₪ ששולם לאחים אום ביום 29.4.2019 וכן תשולם יתרת התמורה בסך של 225,000 ₪ לאחים אום. לכל אותם תשלומים, יתווספו תשלומי מס שבח שלהערכתם יהיו בין 50,000 ₪ ל- 90,000 ₪.
14. בנסבות אלו טענו החייבים כי אין למהר להורות על מימוש הדירה כי אם יש להכריע תחילה בתביעות החוב.
15. על כך השיבו האחים אום במסגרת הדיון בבקשה והודיעו כי יש לשלם לאלתר את יתרת התמורה נוכח איחור בתשלום למשך מעל שנה וחצי וחזרו והודיעו, על הסכמתם לתשלום מתמורת מכר הדירה.
16. הנושה שטרן, טען גם הוא להיעדר כדאיות במימוש הדירה במכירתה בשוק החופשי. חוב המשכנתא הוא בסך של 700,000 ₪; חוב לאחים אום בסך של 225,000 ₪ ועוד חוב כלפיו כעמדת הנאמנים בסך של 120,000 ₪ ותשלומי מס שבח של 95,000 ₪ וכן סך של 70,000 ₪ לדיור חלופי לחייבים. עלויות פרסום הדירה למכירה יעמדו על סך של 6,000 ₪ ושכר טרחה לנאמנים בסך של 127,564.8 ₪. כל אלו, יעלו לדידו על התמורה בגין המימוש. לפיכך, ביקש שטרן את אישור בית המשפט לרכישת הדירה על ידו בתשלום יתרת התמורה לאחים אום בסך של 225,000 ₪.
17. שטרן, דחה בדיון את הצעת הנאמן לתשלום יתרת התמורה לאחים אום והעשרת קופת הכינוס בסך של 300,000 כתנאי להעברת הבעלות בדירה על שמו (עם המשכנתא הרובצת עליה). והודיע: "אני לא הולך לקנות את הדירה, אין לי כסף לקנות את הדירה"(עמ' 4 שורה 14). ואילו האחים אום הודיעו בדיון, כי אם לא תימכר הדירה כאמור לעיל, יבוטל המכר ואם לא יבוטל, ידרשו תשלום נוסף בסך של כ-50,000 ₪.
18. בנסבות אלו, חזרו ובקשו הנאמנים כי תאושר הבקשה להעמדת הדירה למכירה בשוק החופשי על מנת להשיא ממנה את המרב ולשים סוף להתנהלות בין שטרן והחייבים, שנעשתה בחוסר תום לב וללא אישור בית משפט. ודייקו, כי שטרן כלל לא הגיש תביעת חוב (עמ' 6 שורות 21-22). החייבים, חזרו על התנגדותם וטענו להתעשרות שלא כדין של קופת הכינוס על חשבון שטרן, בגין תשלומו לאחים אום בסך של 150,000 ₪.

דיון והכרעה:

תום לב בהליך:

1. עקרון תום הלב, עקרון "מלכותי" חל בין השאר בהליכי פשיטת הרגל. נכסי החייב מוקנים לנאמן בהתאם לסעיף 113 לפקודה ועל חייב להעביר אליו את נכסיו ולסייע בידו לממשם במלואם, על מנת שניתן יהיה להיפרע מהם לתשלום חובותיו לנושים. חובת תום הלב, חלה לא רק על חייבים, כי אם גם על נושים ועל מעורבים אחרים בעסקאות עם חייבים. בע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל, נאמן על נכסי החייב שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ (14.8.2017) קבע המשנה לנשיאה כב' השופט רובינשטיין: "על בית המשפט בפשיטות רגל לבדוק בשבע עיניים את תום הלב של המעורבים בעסקות סביב פשיטת הרגל, נוכח יצר לבם של חייבים להפחית מקופת פשיטת הרגל".
2. החובה לנהוג בתום לב, מוטלת גם על נושה מובטח המנוע מהתקשרות בעסקה עם החייב לאחר מועד צו הכינוס, בפרט בנסבות בהן הודע לו על ההליך. שכן, עסקה הנעשית שלא בידיעת הנאמן ובאישור בית משפט, עשויה להביא להעדפת נושים בפגיעה בנושים מובטחים אחרים ובנושים בדין רגיל (ראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 1494/00 לוי יצחק נ' כונס הנכסים הרשמי (1.9.2003); פש"ר (מחוזי ת"א) 1587/07 מגדל חברה לביטוח נ' כונס הנכסים הרשמי (10.3.2015); פש"ר (מחוזי ת"א) 1876-06 הראל חברה לביטוח נ' כונס הנכסים הרשמי (5.7.2016)). עוד אומר כי תשלום או מתן זכות לנושה, שלא באמצעות קופת הכינוס ובהתעלם מהדין הקולקטיבי של פשיטת הרגל, מהווה העדפת נושים שתוצאותיה אינן רק בעניינו של החייב הנדון בהליך כי אם בפגיעה באינטרס הציבורי, שלא ייעשה פלסתר לדיני פשיטת הרגל.
3. בעניינינו, בין אם לשטרן חוב מובטח בגובה ההלוואה הראשונה במלואה או שמא בחלק מהסכום הנטען, מה שטרם הוכרע ע"י הנאמנים, ובין אם בסכומים אחרים, ברישום משכון על הדירה כבטוחה, יהיה מקום להיפרע מהחוב המובטח עם מימוש הדירה (סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980) (להלן: "הפקודה").
4. ממועד צו הכינוס החייב, אינו רשאי לנהוג בנכסיו מנהג בעלים. הללו, אינם עוד ברשותו ואינו יכול עוד לפרוע בעצמו את חובו כי אם באמצעות הנאמן מעת שהוכרז כפושט רגל (רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן , פסקה 15 (25.10.2011)).
5. לפיכך, נמנע מהחייבים לבצע עסקה עם שטרן לאחר צו הכינוס. ''תשלום שטרן" שולם על ידו בידיעתו כי החייבים מצויים בהליך. נכסיהם הוקנו כבר אז לנאמנים לטובת הנושים שנשייתם נוצרה עובר למועד צו הכינוס. כך עולה מהבקשה ומתשובת שטרן לפיה, הוא נחקר ע"י הנאמנים בעניין הלוואותיו לחייבים למימון רכישת הדירה לכאורה.
6. בידיעתו על הקניית הנכסים לנאמנים עם מתן צו הכינוס, פנה שטרן לנאמן בבקשה לאישורו העברת אותו תשלום בסך של 150,000 ₪ לאחים אום (סעיף 5 לתגובת שטרן ונספח לה). אף שלא התקבל מענה ואישור לביצוע התשלום ע"י מי מהנאמנים , מיהר לשלמו לאחים אום ללא אישור בית משפט.
7. שטרן והחייבים, לא המציאו עותק של הסכם הלוואה ל'תשלום שטרן' בתמיכה לתגובותיהם לבקשת הנאמנים למימוש הדירה. משכך, אין לידע מה תנאיה בעניין מועד פירעונה ואף לא בדבר בטוחות, שספק רב אם היה בידי החייבים להעמיד לשטרן, בהיותם בהליך (ראו סעיף 79 לפקודה).
8. מכל האמור עולה כי החייבים ושטרן, נהגו בחוסר תום לב בביצוע עסקה ביניהם לעניין 'תשלום שטרן' ללא אישור הנאמנים ובית משפט, האמונים על הבטחת זכויות הנושים, כולם. כך, תוך יצירת חוב חדש ע"י החייבים, שאינו 'בר תביעה' נוכח מועד היווצרותו.
9. לכך מתווספת התנהגות החייבים, בכניסתם לדירה לצורך מגוריהם לאחר מועד צו הכינוס -בעורמה ללא ידיעת הנאמנים באצטלא של השכרת הדירה לאמו של החייב. כך עשו, מבלי שבקשו את אישור בית משפט לשכירות ומתן הוראות בנוגע לקבלת דמי השכירות ובידי מי (ראו סעיף 86 א לפקודה וגדרי ההגנה).

מימוש הדירה:

1. מכאן, נדרשתי לבחינת התועלת שתצמח לנושים במימוש הדירה. הצורך במימוש נחוץ, בהיעדר הצעה ראויה של החייבים לתשלום יתרת התמורה לאחים אום על מנת למלא אחר הסכם המכר והותרת הדירה בבעלותם, כחלק ממצבת הנכסים לטובת קופת הכינוס.
2. הצעת שטרן לתשלום יתרת התמורה בכפוף לתנאיו (כמובא לעיל) אין בה כדי להביא תועלת מרבית לנושים מהדירה. עניינו כדברי שטרן בכנותו 'להציל את השקעותיו' בדירה מבלי שאינטרס הנושים האחרים לנגד עיניו, להגדלת קופת הכינוס.
3. מימוש הדירה, ככל שיביא תשואה בהתאם לשוויה בחוות דעת השמאי אילוז או בסכום קרוב לו יביא ברכה לנושים. הן בקיום עסקת המכר עם האחים אום מהתמורה שתתקבל מהמכר והן, בסילוק חובות בהתאם לסדרי הדין והנשייה. בדרך זו, יסולק החוב לנושים המובטחים וצפוי, שתישאר יתרה לטובת חובות לא מובטחים, גם לאחר הוצאות המימוש.
4. כתוצאה מהמימוש, יהא גם בידי שטרן להיפרע מהחוב המובטח בהתאם לסכומו שיוכרע ע"י הנאמנים. ויוער, כי בהתאם לדוח המסכם הוזמנו החייבים ושטרן להביא אסמכתאות למלוא סכומי ההלוואות לפי שטרי ההלוואה ושלב זה, לא הומצאה לכאורה גם אסמכתא לנשייה מובטחת בהלוואה השנייה.
5. אין מניעה ממימוש הדירה ע"י הנאמנים באישור בית משפט, בכפוף לסילוק מלוא הנשייה המובטחת (בכלל זה סילוק המשכנתא) היכן שסכום החוב המובטח, נמוך משווי הדירה לפי הערכת השמאי. על כך מצינו בפש"ר (י-ם) 6300-09‏ ‏עו"ד ארז חבר נ' איל ראובינוף (4.10.2014): "שהרי בכוחו של כל בעל נכס מקרקעין ובכלל זה נאמן הנכנס בנעליו, למכור את נכסו ובלבד שידאג לסילוק החוב המובטח. גם לא ניתן לאפשר מצב בו נושה מובטח, האוחז בידו את השליטה בכספים המגיעים לאחרים (קרי, יתרת כספי המימוש לאחר פרעון חובו), יפגע בזכויות הנושים שאינם מובטחים אחרים בלא שיעמוד מאחורי פגיעה זו אינטרס מהותי או צורך אמיתי הדרוש באופן סביר לפירעון החוב המובטח (פש"ר (מחוזי-ת"א) 1494/00 לוי יצחק נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [1.09.03])" (שם, פסקה 11). נכון הדבר בפרט מקום בו אי תשלום יתרת התמורה, כבעניינינו, יגרור כהודעת האחים אום, בקשה לביטול עסקת המכר מה שיפגע בכלל נושי החייב.
6. לפיכך ולאחר ששקלתי את מכלול הדברים, אני נעתרת לבקשה ומורה על העמדת הדירה למכירה בקיום התמחרות ע"י הנאמנים, ובכפוף לאישור בית משפט לאחר בחינת ההצעה.
7. הנאמנים יעדכנו תוך 30 יום על תוצאות ההתמחרות.

עותק יישלח לצדדים.

ניתנה היום, ו' תשרי תשפ"א, 24 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.