1. ביום 7.6.17 הגישו הנתבעים/מבקשים בקשה למחיקת התביעה העיקרית בתיק זה על הסף מחמת אי תשלום אגרה מספקת.
2. אכן, על בעל דין היוזם הליך שיפוטי, חלה חובה ראשונית, לשלם בעדו אגרת משפט, כחלק מחובת האזרח לשלם למדינה עבור שירות משפטי הניתן על-ידה

ראו: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005).

1. ככל שישנה מחלוקת בעניין האגרה, הרי שמדובר בעניין שבין המדינה לבין בעל הדין החייב באגרה. בעל הדין שכנגד אינו צד ישיר למחלוקת זו, שכן אין הוא הגורם הגובה את האגרה. יחד עם זאת, יכול בעל הדין שכנגד להפנות תשומת לב בית המשפט לסוגית האגרה, וזאת כדי שמנגנון ההתדיינות האדוורסרי יבסס את התשתית העובדתית שעל יסודה תינתן החלטה על ידי בית המשפט.
2. ראו:

רע"א 1944/96 א' שפירא ואח' נ' יוסי כהן, עו"ד ואח', פ"ד נ (1) 253, 256 – 257 (1996).

רע"א 7633/98 דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות נ' שמש (ניתן ביום 23.9.1999).

רע"א 6928/01 פלוק נ' עו"ד משה זינגל, פד"י נו(5), 721 (2002).

רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ ואח' נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ ואח' (ניתן ביום 30.8.2005);

1. בענייננו, סכום התביעה הועמד על ידי התובע/משיב על סך של 6,200,000 ש"ח ואגרת המחצית הראשונה נקבעה בהתאם על סך של 75,250 ש"ח בהתאם לתקנות.
2. המבקשים טענו, כי היקף הסעד הנדרש ע"י התובע רחב יותר ומצדיק תשלום אגרה בסכום גבוה יותר.
3. בהיות המדינה בעל הדין הנכון לצורך נושא האגרה, נדרשה עמדתה לבקשה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה.

מתגובת המדינה נמצא, כי שלא כטענת המבקשים, אין בכתב התביעה סעדים חורגים המצדיקים העלאת סכום האגרה מעבר להיקף ששולם.

המדינה סמכה ידיה על הקביעה לפיה אגרת המחצית הראשונה אכן עומדת על סך של 75,250 ש"ח, כפי ששילם התובע/ משיב בפתיחת ההליך.

1. לאור האמור, אני קובעת כי אגרת המחצית השנייה שולמה על ידי התובע במלואה.מכאן אני קובעת כי דין בקשת הנתבע למחיקת התביעה בגין אי תשלום אגרה מספקת - להידחות.
2. הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 1,000 ₪ יחולו לפי התוצאות.

ניתנה היום, בשיבתי כרשמת, ו' תשרי תשע"ח, 26 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.