רקע כללי

1. התובעת (להלן: "מורן"), הגישה תביעה זו, אשר לאחר שתוקנה ע"י צמצום הנזק, עתרה לתשלום בסך 620,271 ₪, בגין עבודת גידור ומעקות שביצעה עבור הנתבעת בארבעה פרוייקטים שונים, ושטרם קיבלה את מלוא תשלום תמורתה.
2. הנתבעת, היא התובעת שכנגד (להלן: "אסום"), הגישה תביעה שכנגד, לפיצוי בסך 412,629 ₪, בגין נזקים שנגרמו לאסום כתוצאה מעבודתה של מורן, 212,629 ₪ בגין ליקויים בשלושה מתוך ארבעה הפרויקטים, ו- 200,000 ₪ נוספים בגין נזקים עקיפים, לרבות לנוכח הפסקת העבודות בפרויקט הרביעי, תקורה והוצאות עקיפות עקב הנזק הישיר.
3. מדובר בארבעה פרויקטים:
   1. פרויקט אמדוקס שדרות – להלן: "אמדוקס".
   2. פרויקט מעלה אלונים ב' ברח' פולארד 4+6 בשדרות – להלן: "אלונים".
   3. פרויקט שכונת אגמים ברח' עינות צוקים 2 + 4 + 6 באשקלון – להלן: "אגמים".
   4. פרויקט מדרשת נצרים באזור החלוציות – להלן: "חלוציות".
4. בשלושת הפרויקטים הראשונים, אמדוקס, אלונים ואגמים - אין מחלוקת כי העבודה של ביצוע מעקות, בוצעה ע"י מורן במלואה, אולם שולם תשלום חלקי בלבד (לגבי אמדוקס ולגבי אלונים), כאשר טענת אסום היתה כי העבודה לקויה, ולכן לא שולמה מלוא התמורה. בפרויקט הרביעי, עבודת גידור בחלוציות, אין מחלוקת כי מורן רק החלה בביצוע העבודה, ועקב המחלוקת בין הצדדים, נפסקה העבודה באמצע.
5. בפתח הדיון, במסגרת קדם המשפט הראשון ביום 11.1.2018, בפני כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז), כב' השופט גיל דניאל, הורה בית המשפט למורן להגיש רשימה מסודרת של סכומי התשלומים שנדרשו עבור כל פרויקט, ויתרת התשלום הנדרשת, ולאסום להגיש התייחסות לדרישות מורן באופן קונקרטי לגבי כל פרויקט וכל חשבונית.
   מורן הגישה פירוט כאמור ביום 15.1.18, ואסום הגישה התייחסות ביום 11.3.18.
   טענתה של אסום בהתייחסות מטעמה היתה, כי החשבוניות לא שולמו עקב ליקויים ואי קבלת העבודה. בנסיבות אלה, כאשר הטענה היא לליקויים בעבודה שביצעה מורן, הרי שהמסמכים הללו מהווים את הבסיס להערכת התמורה, אם העבודה היתה מתבצעת כדבעי, ובאשר לטענת הליקויים, נתמנה מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט.

המומחה מטעם בית המשפט

1. כיוון שהמחלוקת המרכזית בין הצדדים נגעה לאיכות עבודת המעקות שביצעה מורן עבור אסום בשלושה מתוך ארבעה הפרויקטים, מינה בית המשפט מומחה אובייקטיבי מטעמו לבדיקת הטענות המקצועיות שבמחלוקת.
2. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מרדכי בס, ערך חוות דעת לגבי איכות עבודתה של מורן בשלושת הפרויקטים הראשונים אותם ביצעה עבור אסום.
   מדובר בחוות דעת מקיפה, מפורטת וממצה, אשר בהתאם להלכות לפיהן יש לתת משקל של ממש למומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט אין מקום שלא לאמצה במלואה.
3. בית המשפט העליון הדגיש לא אחת, כי מומחה הממונה מטעם בית המשפט הוא בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית. תפקידו להקל על בית המשפט להכריע בסכסוך ובעניינים שבתחום מומחיותו (רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה, (06/08/2015), פסקה 15 לפסה"ד).
   נקבע כי חוות דעתו של המומחה, היא אומנם רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט, ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מן הסמכות הנתונה לו, אולם כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 5509/09 חאלד מסראווה נ' חסן מסראווה (23.2.2014) ; ר' גם ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (18/03/2013) ועוד).
   בית המשפט העליון קבע לא פעם, כי ראוי להעדיף את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט. עדיפות זו נובעת מהשכל הישר, שכן מומחה בית המשפט מוחזק, מבלי לפגוע במומחי הצדדים ומתוך ידיעת המציאות האנושית, כידו הארוכה של בית המשפט, ואף שבית המשפט חופשי לסטות מחוות דעתו, יעשה כן כחריג ובמשורה (ע"א 544/10 פלונית ואח' נ' עיריית כפר קאסם (12/03/2013), פסקה כט' לפסה"ד).
4. בנסיבות אלה, קל וחומר לנוכח הפירוט הרב שבחוות הדעת, וההסברים המשכנעים של המומחה לכל עניין מקצועי שקבע, יש מקום לאמץ במלואה את עדותו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס בס.
5. עיקר חוות הדעת -
   בסופה של חוות הדעת פירט המומחה את ריכוז העלויות של תיקון הליקויים במעקות שהתקינה מורן עבור אסום בפרויקטים של אמדוקס, אלונים ואגמים, בסכום כולל של 212,180 ₪ כולל עלויות פיקוח ומע"מ.
6. המומחה הוסיף וציין, כי לאחר התיקונים לא תהיה ירידת ערך.
   העלויות אינן כוללות מעקות חלופיים לפרק הזמן של התיקון, בהנחה שהפירוק יבוצע במקטעים בתוך יום אחד.
   הוא הוסיף וציין כי התיקונים אינם מונעים שימוש במבנים או בדירות.
7. טענה עובדתית בעניין אמדוקס -
   המומחה ציין, כי בין הצדדים התעוררה מחלוקת עובדתית בנוגע לפרויקט אמדוקס, אם המעקות הותקנו לפני הרכבת רום ושלח של המדרגות, ואפשר כי הדבר תרם לליקויים בפרויקט אמדוקס הקבועים בחוות הדעת.
   בעניין זה, מורן לא הביאה כל עדות או ראיה עובדתית, לעניין טענתה כי אסום הורתה לה לבצע את העבודה במועד לא מתאים.
   העד מורן העיד כי המידות למעקות נלקחו לפני התקנת המדרגות (ע' 30 ש' 10 לפרו'), אולם הוא לא הסביר מדוע זה נעשה כך.
   מכל מקום, גם אם ניתנה הוראה כזו, נראה כי קבלן אשר לוקח על עצמו לבצע עבודת מעקות במקצועיות, חייב לוודא כי המעקות יותקנו רק לאחר הצבת רום ושלח של המדרגות, ואם לא עשה כן, ועקב זאת ארעו ליקויים - הרי שמדובר בביצוע עבודה באופן שאיננו מקצועי.
8. חקירת המומחה בבית המשפט -
   המומחה המהנדס מרדכי בס, נחקר ארוכות בבית המשפט בדיון ביום 10.11.19, הוא השיב על כל השאלות והסביר במפורט את כל הנתונים שנקבעו בחוות דעתו.
9. המומחה אישר כי בחוות הדעת נקבע למעשה כי בפרויקט אמדוקס ובפרויקט אגמים אשקלון, הליקויים הם רבים, כך שיש מקום לפירוק של המעקות והחלפתם מחדש (ע' 15 ש' 4 לפרו').
   באשר לפרויקט אלונים שדרות, ציין המומחה כי עבודת המסגרות היא טובה ואיכותית, אולם ישנם ליקויים בעניין גובה המעקות ובעניינים נוספים שצוינו בחוות הדעת שיש לתקנם (ע' 16 ש' 18 – ע' 17 ש' 2 לפרו').
10. באשר לאופן ביצוע התיקון, המומחה הסביר כי אין מניעה לפרק מקטעים מהמעקות ולהרכיב אותם מחדש באופן ראוי עד לסוף אותו היום, ואז לא צריך פיגומים ואמצעים נוספים (ע' 18 ש' 8 – 12 לפרו').
    בעניין זה, המומחה קבע כי העלות שקבע המומחה מטעם אסום, המהנדס בן עזרא, למעקות זמניים, היא עלות מוגזמת מאוד וישנם פתרונות זולים יותר (ע' 18 ש' 19 – 24 לפרו').
11. המומחה נשאל אם יהיה צורך במנהל עבודה לפרויקטים. הוא ציין כי בפרויקט של אלונים שדרות, מדובר בתיקונים קלים שניתן לבצע במקום. בפרויקטים של אמדוקס ואגמים אשקלון, צריך אמנם לפרק את המעקות הקיימים ולהרכיב מחדש, אולם מניסיונו, אין הכרח במנהל עבודה לשם ביצוע התיקונים עליהם הורה (ע' 20 ש' 8 לפרו').
12. המומחה הוסיף וציין כי הוא לא הביא בחשבון בחוות דעתו את התקורה ליזם, אשר כוללת את ההוצאות העקיפות, כגון עבודת משרד, הוצאת מכרזים וכד'. המומחה קבע כי נהוג להעריך את התקורה בסדר גודל של 15% מעלות הפרויקט.
13. כמו כן ציין המומחה, כי יהיה הכרח בבדיקה של מכון התקנים בעקבות התיקון, כאשר אישור של מכון התקנים עומד על כ- 1,500 ₪ לבניין מדרגות (ע' 23 ש' 9 – 13 לפרו').
14. תחשיב אסום והכרעה בעניין עלות התיקונים -
    בעת הסיכומים הגישה אסום תחשיב מתוקן לעלות הליקויים. לטענת אסום, עלות תיקון הליקויים בשלושת הפרויקטים, בהתאם לעובדות שנתגלו בעקבות החקירה הנגדית, מגיעה לכדי 444,748 ₪. בספק אם ניתן לטעון זאת בסיכומים, כאשר בכתב התביעה טענה אסום לעלות תיקון בשווי של 212,629 ₪ בלבד!
15. מכל מקום, גם לאחר עיון בטענותיה כבדות המשקל של אסום, נראה כי לגבי מרב הטענות אין ממש:
    ראשית, אסום טענה שבהתאם לחקירתו הנגדית של המומחה, יש לחשב את עלות הפיקוח על עבודות התיקון בסך של כ- 25,907 ₪ תחת הסכום שנקבע בחו"ד בסך 8,635 ₪. ואולם, אין מקום לחישוב שעשתה אסום, שכן המומחה ציין כי ישנה דרך זולה יותר על ידי פיקוח מקביל לגבי הפרויקטים השונים וחלה על אסום החובה להקטנת הנזק.
    שנית, באשר לטענה לגבי צורך בהחלפה ולא בתיקון בפרויקט אלונים שדרות, המומחה עמד על דעתו כי אין צורך בהחלפה של המעקות, למרות הליקויים שנמצאו, וניתן היה לבצע תיקונים מינוריים על ידי הצבת המעקות מחדש. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לקבל טענת אסום בדבר תוספת של 30,000 ₪ בעניין זה.
    שלישית, אסום טענה כי המומחה לא הביא בחשבון מעקות חלופיים לפרק הזמן של התיקונים. המומחה הסביר באריכות כי ניתן לבצע תיקונים מקומיים של גרם המדרגות, ע"י החלפה של מקטעים אשר יוחלפו בו ביום, ואז אין צורך במעקות חלופיים. יודגש כי מדובר בבניינים עם מעליות, כך שהמדרגות אינן נמצאות בשימוש קבוע, ובנסיבות אלה לנוכח חובת אסום בהקטנת הנזק, ברור שאין מקום להביא זאת בחשבון.
    רביעית, באשר למנהל עבודה, עתרה אסום להוסיף לחוות הדעת עלות של 66,000 ₪ בגין מנהל עבודה. כאמור לעיל, המומחה אמר כי להבנתו אין צורך במנהל עבודה לפרויקטים של החלפת המעקות. בית המשפט לא קיבל כראיה את המייל ששלח מפקח העבודה ממשרד הרווחה, שלא ראה את חוות הדעת ולא בחן אותה, אלא רק הביע את חוות דעתו באופן כללי ללא קשר לעבודה קונקרטית. לעומת ראיה בלתי קבילה ומינורית זו, המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו עלות של פיקוח, ולכך ניתן להוסיף גם עלות של תקורה להוצאות עקיפות. נראה כי בעלות כוללת זו, ניתן לכלול גם ניהול של העבודה, ככל שיהיה צורך בכך, וכנראה שאין צורך בכך, לפי חוות דעתו המקצועית של המומחה.
16. מנגד – בשני עניינים יש ממש בטענותיה של אסום:
    ראשית, אסום ביקשה להוסיף עלות של תקורה, שהוערכה על ידי המומחה בשיעור של 15% מעלות הפרויקט, היינו סך של כ- 25,907 ₪. לנוכח דברי המומחה בחקירתו בבית המשפט, כי לא הביא בחשבון את הוצאות העקיפות כגון הוצאת מכרזים, ניהול משרדי וכיו"ב, יש מקום להוסיף את העלות האמורה.
    שנית, המומחה אישר כי לאחר תיקון המעקות, יהיה צורך בבדיקה של מכון התקנים, שעלותה 1,500 ₪ לגרם מדרגות. אסום טענה כי מדובר בתשעה גרמי מדרגות, שלושה בכל פרויקט. עם זאת, לא הוברר אם גם בפרויקט אלונים שדרות, שבו התיקונים הם מינוריים, יהיה הכרח בבדיקה של מכון התקנים.
    בנסיבות אלה, אני קובע כי ראוי להוסיף לסכום שנקבע בחוות הדעת, סכום נוסף של 9,000 ₪ בלבד, בגין בדיקות של מכון התקנים.
17. נקבע אפוא עובדתית, כי עלות התיקון של המעקות הלקויים שהתקינה מורן עבור אסום בשלושת הפרויקטים: אמדוקס שדרות, אלונים שדרות ואגמים אשקלון, עומדת בנוסף לסכום המפורט בחוות הדעת 212,180 ₪, על 34,907 ₪ נוספים, ובסך הכול עלות התיקון של המעקות עומדת במעוגל על סך של 247,000 ₪.
18. מסכת העדויות לגבי שלושת הפרויקטים -
    מטעם מורן העיד לגבי שלושת הפרוייקטים הללו העד חן מורן המנכ"ל לבדו, ואילו אסום העידה מטעמה את העדים אלעד חמו, שהיה מנהל הפרויקט אלונים בשדרות, ואבי טמסית שהיה מנהל הפרויקט אגמים באשקלון.
    עדויותיהם של העדים הללו בעניין שלושת הפרויקטים בהם העבודה הושלמה, אינן מעלות ואינן מורידות, שכן בעניין הליקויים נתמנה מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט ועדותו היא המכריעה בעניין זה.

הכרעה בעניין שלושת הפרוייקטים

1. מורן הגישה רשימה של חשבוניות שלא שולמו בגין שלושת הפרויקטים הללו, בסכום כולל במעוגל של 273,000 ₪ (ר' טבלה שהוגשה לדרישת בית המשפט ביום 15.1.18).
   אסום הגישה בתגובה רשימה של החשבוניות, לצידן נרשם: "חשבונית לא נקלטה ולא שולמה, עקב ליקויים ואי קבלת העבודה" (ר' התייחסות אסום לטבלה שהוגשה לדרישת בית המשפט ביום 11.3.2018).
   נמצא אפוא, כי אסום לא שילמה את החשבוניות אך ורק עקב ליקויים בביצוע העבודה. יודגש כי אסום, כיזם וקבלן ראשי, אמורה לדעת מהי העבודה שבוצעה בפועל ע"י מורן בשלושת הפרוייקטים. אסום עבדה עם מורן בעשרות פרוייקטים קודם לכן, ולטענת מנהלה, בתום כל עבודה היתה מודדת את המוצר ומשלמת בהתאם (ס' 8 לתצהיר שלומי אסולין).
   בענייננו, אסום לא הגישה חשבון חלופי לגבי שלושת הפרויקטים הללו, בצירוף תיאור החומרים שהובאו ומדידת העבודה שבוצעה ע"פ ההסכמים, אלא רק טענה כי אין עליה חובה לשלם לנוכח הליקויים.
   אין מחלוקת כי בשלושת הפרויקטים הללו בוצעה העבודה במלואה, והתמורה לא שולמה, אך ורק לנוכח טענות (שהתבררו כנכונות) לליקויים בעבודה.
   ניתן לקבוע אפוא עובדתית, כי אם העבודה של מורן בפרוייקטים אמדוקס, אלונים ואגמים, היתה מתבצעת כשורה, ללא ליקויים, היה על אסום לשלם למורן 273,000 ₪ נוספים, מעבר לסכומים שכבר שולמו.
2. כאמור לעיל, אין מחלוקת כי עבודת התקנת המעקות ע"י מורן נעשתה והושלמה בכל שלושת הפרויקטים הללו (להבדיל מחלוציות). הבניה בשלושת הפרויקטים: אמדוקס, אלונים ואגמים, הושלמה. המבנה של אמדוקס הושכר ע"י אסום לחב' אמדוקס ומבני המגורים בפרויקטים אלונים ואגמים כבר נמסרו לרוכשי הדירות.
3. נמצא אפוא, כי אסום שכרה את שירותיה של מורן לבניית מעקות בשלושה פרויקטים: בניין אמדוקס שדרות, בתי מגורים בפרויקט אלונים בשדרות ובתי מגורים בפרויקט אגמים באשקלון. אסום שילמה למורן עבור העבודה בשלושת הפרויקטים באופן חלקי בלבד, ונותרה חייבת סכום של 273,000 ₪.
   עם זאת, מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, קבע כי ישנם ליקויים משמעותיים ביותר במעקות שביצעה מורן עבור אסום, כאשר עלות התיקון מגיעה כאמור לעיל לכדי 247,000 ₪.
4. האם הנזק כתוצאה מהליקויים הוא ממשי?
   מורן טענה, כי למרות הליקויים המשמעותיים שנמצאו ונקבעו על ידי מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, אין מקום לקזז את עלות התיקונים מן הסכומים המגיעים לה, שכן בפועל אסום נהנתה ונהנית מן המעקות: בתי המגורים בפרויקט אלונים שדרות ובפרויקט אגמים אשקלון, כבר נמסרו לדיירים ללא כל תלונה, טענה או תביעה. מבנה אמדוקס נמסר לחברה, שעושה בו שימוש ללא כל טענה או תביעה. בנסיבות אלה, נטען כי בפועל לא נגרם כל נזק לאסום, חרף הליקויים האמורים.
   אסום טענה מנגד, כי בכל שלושת הפרויקטים היא עצמה, היינו חברת אסום, שימשה כמזמין וכיזם של הפרויקט. נטען כי המבנה המסחרי של אמדוקס, הוא אף מבנה של אסום אשר מושכר לחברת אמדוקס. לנוכח הליקויים המשמעותיים במעקות שהתקינה מורן, אסום טענה כי היא תהיה חייבת לתקן את המעקות, שכן אחרת היא צפויה לתביעות כנגדה, לנוכח העובדה שחלק מן הליקויים הם בעלי משמעות בטיחותית וחלק אחר חורג מן התקן.
5. בעניין זלוצין (ע"א 1772/99 זכריה זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה (4) 203 (2001)), נפסק כי גם אם אין כוונה לתקן ליקויים, זכאי הניזוק לעלות תיקון הליקויים, כדי חלקו ברכוש המשותף (שם, פסקה 13 לפסה"ד).
   בעניין אפשטיין (ת"א (מחוזי י-ם) 1448/97 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' א. אפשטיין ובניו בע"מ (2.09.2010)‏), עלתה סוגיית המע"מ בהעדר תיקון בפועל, ונפסק כי משנקבעה זכאות לפיצוי כספי המגלם את עלות התיקונים, קמה זכאות גם למע"מ, ואין זה עניינה של הנתבעת האם יבוצעו התיקונים בפועל (שם, פסקה 278 לפסה"ד).
   בעניין שושני (ע"א (מחוזי חי') 51335-05-13 נמרוד כהאן שושני נ' א.ב. רימונים בע"מ (20.10.2013)‏), הובהר כי גם ללא תיקון בפועל, ערך הנכס בעת מכירה יהיה מסתמא פחות ממחיר השוק, בגובה עלות התיקונים, ולכן יש מקום לפיצוי גם בהעדר הוכחה לתיקון (שם, פסקה 5 לפסה"ד).
6. אשר על כן, אין נפקא מינה שאסום כבר מכרה את הדירות בפרויקטים אלונים ואגמים, והשכירה את הנכס בפרויקט אמדוקס.
   העבודה שמורן ביצעה עבור אסום היתה לקויה, ונדרשים תיקונים בעלות שנקבעה. אסום זכאית אפוא לקיזוז חובותיה למורן בגובה עלות התיקונים שנקבעה ע"י המומחה.
7. יש ממש בטענה של אסום כי לצורך תשלום לקבלן שביצע עבודה, עליו הנטל להוכיח כי העבודה בוצעה באיכות סבירה.
   בעניין וטורי (ת"א (שלום חי') 84-08-13 לילו וטורי בע"מ נ' מפרם בע"מ (06.06.2019)‏), הוזכר כי על קבלן, שהגיש תביעה לתשלום התמורה המוסכמת בגין ביצוע עבודה, להוכיח את כל שלושת יסודות התביעה: כריתת ההסכם, ביצוע ההתחייבות לפי ההסכם והעדר תשלום תמורה. היסוד השני כולל הוכחה שהעבודה בוצעה ברמה הנדרשת (בהתאם לסעיף 45 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 (שם, פסקה 4 לפסה"ד).
   בעניין אמאץ (ע"א 5818/90 אמאץ אמקור בע"מ נ' נרגו בע"מ (09.08.1995)), נקבע כי‏‏ קבלן סביר, הגובה שכרו גם בעבור תכנון והתאמת המערכת לצרכי הלקוח, חייב לבדוק ולבחון את התנאים הקיימים באותו מקום. אין הוא יכול לספק מוצר סטנדרטי, שאמור להשתלב במכלול של מנגנון מערכתי, כאשר שירותיו נשכרו לתכנון וביצוע של הפרוייקט, ולטעון שבכך תמה אחריותו. התעלמות מנתונים קונקרטיים, היא בבחינת עשיית עבודה רשלנית שעלולה אף להזיק יותר מלהועיל.
8. בענייננו, כאשר מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט מצא ליקויים חמורים ומשמעותיים במעקות, שחלקם גם בעלי השלכה בטיחותית וחלקם סותרת את התקנים הקיימים – ברור כי יש מקום להתחשב בעלות התיקונים, שאסום מן הסתם תצטרך לבצע במעקות, כדי להבטיח את שלומם של הדיירים ולעמוד בתקנים הקיימים.
9. עם זאת, בספק אם היה מקום לתביעה שכנגד, שכן טענת אסום היא למעשה טענת קיזוז קלאסית: מורן ביצעה עבודה, אולם נדרשים תיקונים בעלות מסויימת שיש לקזז מן התמורה.
10. קיים פער של כ- 26,000 ₪ בין הסכומים שאסום נותרה חייבת למורן, לבין עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות הדעת המומחה האובייקטיבי כפי שנקבע לעיל.
11. אסום תבעה בכתב התביעה שכנגד, מעבר לנזק הישיר של תיקון המעקות, גם נזק נוסף של 200,000 ₪, בגין נזקים עקיפים של פגיעה בשמה הטוב, ועצם הצורך לבצע תיקונים במעקות לאחר שבתי מגורים כבר נמסרו ליושביהן והמבנה המסחרי הושכר לחברת אמדוקס.
    ואולם, התחשיב שצירף שלומי אסולין לתצהירו כנספח ד'1 ואמור להוות ראיה להוצאות האמורות, איננו מלמד על כך: עיקר ההוצאות המתוארות בו הן בגין פרוייקט חלוציות, בגינו לא שילמה אסום למורן ולו שקל אחד (למרות שעשתה שימוש חלקי בחלק מן הגדר, כפי שיובהר להלן), ואילו לגבי שלושת הפרוייקטים הראשונים, אין כל תמיכה של ממש בעניין ההוצאות הנטענות, מעבר ל"תחשיב".
    כמתואר לעיל, מעבר לנזק הישיר שקבע המומחה, קיבל בית המשפט את טענת אסום להוספת תקורה בשווי 25,907 ₪, ותקורה זו אמורה לכסות גם את הנזקים העקיפים שלא פורטו ע"י אסום.
12. נמצא אפוא, כי בהתאם להסכמות בין הצדדים, אם העבודה היתה תקינה, היה על אסום להשלים למורן סך של 273,000 ₪. כיוון שישנם ליקויים בעבודה, שעלות תיקונם עומדת על 247,000 ₪, הרי שיש מקום לחייב את אסום רק בגין ההפרש בסך 26,000 ₪.

הפרויקט בחלוציות

1. שונים הדברים באשר לפרויקט בחלוציות, בו העבודה הופסקה באמצע ולכן המומחה לא בדק את הפרויקט ואסום לא שילמה דבר למורן בגינו.
2. מסכת הראיות בעניין פרויקט חלוציות -
   העד סלאח אבו לטיף, מסר בתצהירו לגבי פרויקט חלוציות, כי התבקש להקים גידור והוא ביצע את ההתקנה במקצועיות לפי הנחיות של מנהל העבודה, כאשר רוב היקף האתר וחלק מקירות הפנים כבר הותקנו, אולם לא ניתן היה לסיים את התקנת הגדרות כיוון שהנתבעת לא סיימה לבנות את הקירות המהוות בסיס לגידור. התצהיר הוא אפוא כללי בלבד. אין בו תיאור מה בוצע מול מה שצריך היה לבצע, ומה לא נעשה לנוכח הפסקת העבודה באמצע.
3. בחקירתו הנגדית בבית המשפט, קשה היה להבין מהעד אבו לטיף מה בוצע ומה לא בוצע. בסופו של דבר הוא ציין כי 99% מהעבודה בוצעה.
4. העד חן מורן מנהל התובעת מורן, לא פירט בתצהירו דבר וחצי דבר לגבי פרוייקט חלוציות. רק במהלך חקירתו הנגדית, העיד מורן לגבי החלוציות כי העבודה הופסקה רק לקראת הסוף, לאחר שבוצעו כ- 90% מהעבודה, כולל אספקה של כל החומרים, ולא היתה מניעה לסיים את העבודה. בהמשך החקירה אישר מורן כי העבודה בחלוציות הופסקה באמצע, בגלל שלא קיבל כסף עבור הפרויקטים הקודמים והבין שאסום לא מתכוונת לשלם לו (ע'26 ש' 7 – 10 לפרו').
5. מטעם אסום העיד לגבי פרויקט חלוציות מנהל העבודה במקום העד אליהו בוקובזה. בניגוד לתצהיר הכללי של אבו לטיף, בוקובזה פרט בתצהירו את העבודה שהיה על מורן לבצע בפרוייקט חלוציות.
   מהתצהיר עולה כי היה על מורן לבצע גדר היקפית באורך של 400 מ'. הפועלים מטעם מורן רק התחילו לבצע חלק מהגדר, בהיקף של 150 מ', אולם ההתקנה היתה חלקית ויציקת הבטון לא היתה טובה. בהמשך מורן התקינה קטע נוסף של כ- 100 מ', אולם הגדר היתה נמוכה יותר מהתכנון: בגובה של 1.10 מ' במקום 2.00 מ', והפועלים מטעם מורן התעקשו כי היא בסדר. בוקובזה גם ציין כי מורן הביאו אמנם חומר לאתר שהוא אישר בחתימתו את קבלתו, אולם לטענתו, כבר ממבט ויזואלי נראה שהחומר לא היה באיכות ראויה, והוא הודיע על כך טלפונית למורן בו ביום. באמצע העבודה בפרוייקט, הפסיקה מורן את עבודת הגידור, והנתבעת היתה צריכה להשלים את העבודה בעצמה.
6. בעדותו של בוקובזה בבית המשפט, הוא תיאר כי לגבי 150 מ' מהגדר, הפועלים מטעם מורן כבר קדחו חורים בבטון, התקינו את הגדר ותמכו אותה באופן פרוביזורי, ועדין לא יישרו אותה ותמכו אותה רק ביציקה בכמה נקודות שלא תיפול (ע' 46 ש' 1- 17 לפרו').
   בנוסף לאותם 150 מ', היתה גדר נוספת באורך של 100 מ' (נרשם בטעות בפרו' 150 מ' – א.א) נוספים, שנבנו שלא בגובה הנכון, והיה צורך לפרק גדר זו ולהתקין אותה מחדש.
   בוקובזה הסביר באריכות, כי לגבי 150 מ' שהגדר כבר הונחה, היא הוצבה לא באופן סופי, ולאחר הפסקת העבודה, עובדי אסום והקבלן החלופי רק פילסו את הגדר והשתמשו בחומר של מורן.
   לגבי 100 מ' הגדר שלא היתה בגובה המתאים - אסום פרקה את הגדר, לא עשתה בה שום שימוש, והתקינה את הכול מחדש באמצעות קבלן אחר (ע' 48 ש' 11 עד ע' 49 ש' 2 לפרו').
7. העד בוקובזה ציין, כי לאחר שמורן הפסיקה באופן חד צדדי את העבודות בפרויקט חלוציות, הם היו יכולים לבוא ולקחת את החומר שנשאר, והוא איננו יודע אם הם הגיעו או לא (ע' 46 ש' 22 לפרו').
8. מנכ"ל אסום העד שלומי אסולין אישר את עיקר דבריו של מנהל העבודה בוקובזה (ע' 53 ש' 2 – 17 לפרו').
9. טענת הזיוף -
   אסום טענה, כהוכחה לטענתה לחשבוניות שהופקו ללא בסיס, כי בפרוייקט חלוציות נעשה שימוש בגדרות מסוג צבר, אך מורן הפיקה חשבונית על אספקת גדרות מסוג איילון.
   טענות לזיוף או מרמה, הן טענות מעין פליליות שהנטל להוכחתן הוא גבוה.
   בענייננו, העד חן מורן הסביר מדוע סופקה גדר איילון – כגדר זמנית לבקשת מנהל העבודה (ע' 34 ש' 21 – 25 לפרו'), כך שטענות אסום על "פברוק" חשבוניות, הן טענות שלא הוכחו.
10. הכרעה עובדתית מה בוצע ע"י מורן בפרויקט חלוציות -
    עלה מהראיות, כי מורן החליטה להפסיק את העבודה באמצע, על רקע אי תשלום עבור פרויקטים קודמים (ע' 36 ש' 8 וכן ש' 20 לפרו'), ולאחר שהוכח כי פרט לגדר של 150 מ', לא נעשה שימוש בשאר החומר שנשלח ע"י מורן לאתר חלוציות – אין מקום לחייב את אסום בגין חומר או עבודה, פרט לגדר החלקית באורך של 150 מ'.
11. מורן נסמכה בסיכומיה על ההכרעה בעניין טופח (ת"א (שלום ת"א) 21750/07 טופח 2000 בע"מ נ' אילנות הקריה ישראל בע"מ (30.11.2011)), שם נדחתה טענת יזם נגד קבלן, בנוגע לליקויים והפסקת עבודה שגרמו לנזק. ואולם, הנדון איננו דומה לראיה:‏‏ בעניין טופח נקבע כי "אף אחד מעדי אילנות לא ידע לומר מה היקף העבודה שנותר לביצוע ומה שוויו". עוד הודגש כי היזם-הנתבע, נמנע מזימון עדים חשובים. מורן טענה אפוא, כי הנטל הוא על אסום להוכיח איזה חלק מן העבודה לא בוצע.
    אכן, מוטב היה לו אסום היתה מציגה את יומני העבודה לגבי עבודתה של מורן. מנגד, מוטב היה אם מורן, אשר תובעת בגין עבודתה בפרויקט חלוציות, היתה מגישה תמונות של העבודה שבוצעה.
    בסופו של דבר, דווקא אסום הביאה את מנהל העבודה בוקובזה, אשר העיד מה בוצע ומה לא בוצע בחלוציות ע"י מורן, זאת בניגוד לעדות הכללית של העד אבו לטיף מטעם מורן.
12. מבחינה עובדתית, יש להעדיף את עדותו המפורטת של בוקובזה, על פני עדותו הלאקונית של אבו לטיף, ולקבוע כי בוצעה רק גדר של 150 מ', שגם היא לא יוצבה באופן סופי, ואילו 100 מ' גדר נוספת, נבנתה בגובה לא מתאים.
    בוקובזה העיד במפורש ובמפורט כי מתוך 400 מ' גדר שהיה על מורן לבצע, בוצעו 150 מ' שאף הם לא הוצבו באופן סופי. הגדר הנוספת של 100 מ' נעשתה בגובה לא מתאים והיה ההכרח לפרק אותה ולבנות אותה מלכתחילה, ולא נעשה שימוש בחומרים שהביאה מורן, פרט לאותה גדר חלקית של 150 מ'.
13. באשר לחומרים: אסום שכרה את מורן לביצוע עבודת הגידור כולה ולא לשם רכישת חומרים לחוד ועבודה לחוד. בנסיבות אלה, על אסום לשלם למורן רק עבור הגדרות שהושלמו לפני שמורן החליטה באופן חד צדדי להפסיק את העבודה בחלוציות.
14. בפועל, לא שילמה אסום דבר למורן בגין פרויקט חלוציות. יש אפוא לאמוד את העבודה שבוצעה על ידי מורן ולחייב את אסום בגינה.
    עם זאת, אין מקום לחיובה של מורן, בעלות התקנת הגדר החלופית על ידי הקבלן החלופי אוריין ועל ידי הפועלים של אסום, שכן אסום לא שילמה, ולא תידרש במסגרת פסק דין, לשלם למורן עבור העבודה כולה, ולכן אין מקום לחייב את מורן על העלויות שהוציאה אסום לאחר מכן.
15. הצדדים לא הציגו את ההסכמים ביניהם בנוגע לפרויקט חלוציות, אולם מורן הציגה שלוש חשבוניות שהוציאה לאסום בגין הפרויקט בסך כולל של 231,000 ₪. כפי שקבעתי לעיל לגבי התשלום שהיה אמור להשתלם בהתאם להסכמות אם הפרוייקט היה מבוצע כדבעי, אסום לא הגישה כל תחשיב חלופי לגבי התמורה הראויה עבור הפרוייקט כולו.
16. כפי שקבעתי עובדתית, עיקר העבודה לא בוצעה, שכן מתוך 400 מ' גדר בוצעו רק 150 מ' של גדר, אף זאת באופן חלקי ללא היישור וללא הייצוב הסופי.
    נראה לי נכון אפוא לקבוע כי מורן ביצעה רק 15% לערך מן העבודה שהיה עליה לבצע בפרויקט חלוציות כולו, סכום שהתמורה בגינו עומדת במעוגל על כ- 35,000 ₪.
17. האם יש מקום לחיובה של אסום בגין העבודה החלקית שביצעה מורן בפרויקט חלוציות?
    מחד גיסא, מדובר בעבודה שבוצעה, כאשר גם לפי עדותו של בוקובזה המנהל מטעם אסום, לגבי הגדר של 150 מ', החומרים היו של מורן, ואף ההצבה הראשונית, ולאחר מכן נעשה שימוש בעבודה שביצעה מורן, אשר כבר הניחה את הגדר וייצבה אותה בכמה נקודות אם כי עדין לא באופן סופי.
    מאידך גיסא, מורן הפסיקה את העבודה באמצע ולא סיימה אותה. הנימוק של אי תשלום עבור פרוייקטים אחרים איננו מוצדק, שכן בדין לא שילמה אסום עבור הפרוייקטים הללו, שנקבע ע"י מומחה אובייקטיבי, כי נבנו עם ליקויים כבדי משקל. הפסקת העבודה באמצע הפרוייקט, ודאי גרמה לנזקים עקיפים לאסום, אשר נאלצה להשלים את העבודה בעצמה ובאמצעות קבלן חלופי.
18. לאחר שאני מביא בחשבון את מכלול הנתונים באשר לפרויקט חלוציות, ובעיקר את העובדה שמורן ביצעה עבודה כלשהי ולא קיבלה תמורה עבורה, אולם מורן הפסיקה את העבודה באופן חד צדדי, וגרמה בכך נזק ממשי לאסום - נראה לי נכון לפצות את מורן רק בגין מחצית מהסכום האמור של 35,000 ₪.
19. נוכח כל האמור לעיל, בנוגע לפרויקט חלוציות, יש לחייב את אסום לשלם למורן, בגין הגדר החלקית, סכום כולל של 17,500 ₪.

סיכומו של דבר

1. מורן הגישה תביעה בסכום עתק, שלאחר צמצומה עמדה על 620,000 ₪, ללא צידוק.
   אסום הגישה תביעה שכנגד ע"ס 413,000 ₪, ללא צידוק של ממש, שכן מדובר למעשה בטענות קיזוז ולא בטענות לתביעה עצמאית.
2. בסופו של יום, נמצא כי יש לחייב את אסום לשלם למורן סכום מינורי בסך של 43,500 ₪ בלבד (26,000 ₪ בגין הפרשים בשלושת הפרוייקטים שנבדקו ע"י המומחה, בין הפרש התמורה שהיה על אסום לשלם אם לא היו ליקויים, לעלות תיקון הליקויים ועוד 17,500 ₪ בגין העבודה החלקית של מורן בפרוייקט חלוציות).
3. אני מחייב אפוא את אסום לשלם למורן סכום של 43,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
4. בנסיבות העניין, כאשר נקבע כי היו ליקויים משמעותיים, וכי הפסקת העבודה בפרויקט חלוציות לא היתה מוצדקת כך שעיקר תביעתה של מורן נדחה, אולם גם התביעה שכנגד נדחתה, ישא כל צד בהוצאותיו.
5. עם זאת, לנוכח העובדה שהמומחה האובייקטיבי מטעם בית המשפט, קיבל חלק הארי מטענותיה של אסום לגבי ליקויים, יש לנכות מהסכום האמור בו חויבה אסום כלפי מורן, את כל הסכומים ששילמה אסום למומחה מטעמה, המהנדס בן עזרא, ולמומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מרדכי בס, בין עבור חוות הדעת ובין עבור עדותו, הכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע כל תשלום, ועד למועד ההשבה בפועל.
6. הסכום הכולל לאחר הניכוי האמור, ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, י' טבת תש"פ, 07 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.