נתבע שהיה קיים נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ הפקיד בקופת בית המשפט עירבון בסך של 12,000 ₪. בקשת ההתנגדות שהגיש הנתבע נדחתה על רקע אי תשלום פיקדון נוסף בסך של 8,000 ₪ ועל רקע אי הגעתו של הנתבע לישראל. מכאן, ביקש התובע לממש את העירבון בסך של 12,000 ₪. אקדים את המאוחר ואציין כי בקשת התובע בהינתן תקנה 386 לתקנות סדר הדין האזרחי – התקבלה.

כללי

1. לפני בקשה של התובע להורות להעביר לתובע באמצעות בא כוחו את התשלום שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט בסך של 12,000 ₪ אשר הופקדו בקופת בית משפט לפי תקנה 386 לתקנות סדר האזרחי.

2. בא כוח הנתבע טען, כי הכספים שהופקדו בקופת בית משפט הינם להבטחת שובו של הנתבע כתנאי לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ. אשר על כן, אין לשחרר את הכספים לידי התובע במקרה דנן.

3. ביום 12.5.18 ניתנה החלטה על ידי בית משפט זה ולפיה יש לדחות ההתנגדות ולשפעל את תיק ההוצאה לפועל. כן נפסק, שהנתבע יישא בהוצאות ההליך בסך של 3,500 ₪.

הרקע להליך

4. יסודו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שטר, לפי הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים (03-29049-12-6) בגין מימוש שטר חוב לפיו התחייב המבקש לשלם למשיב סך של 70,000 ₪ .

5. ביום 19.05.17 הוגשה התנגדות נשוא ההחלטה דנן שהועברה להידון בפניי. על פי הנטען בתצהירו של הנתבע שצורף להתנגדותו, הינו אזרח ותושב ברזיל. ביום 20.05.02 הנתבע עלה ארצה וקיבל אזרחות ישראלית. בחודש מאי 2002 שכר הנתבע מאת התובע יחידת דיור של 27 מ"ר. יחידת הדיור הנ"ל הינה חלק מדירת מגורים בגודל של כ-100 מ"ר המצויה ברחוב המעלות 4/7 בירושלים, דמי השכירות ששולמו על ידי הנתבע לתובע, בכל חודש כללו אף ארנונה. לאחר כ-20 חודשים ובתום תקופת השכירות, הודיע הנתבע לתובע, כי אינו מעוניין עוד להמשיך ולשכור את יחידת הדיור וכי הוא עוזב את הארץ (20.04.2004) החזקה ומפתחות יחידת הדיור הועברו לידי הזוכה בתום 20 חודשי שכירות.

6. לטענת הנתבע, במשך כל תקופת השכירות בה שכר הנתבע את יחידת הדיור, שילם הנתבע במועד את מלוא דמי השכירות ולא נותר חייב לתובע דבר. לטענת הנתבע, לא היה מעולם חב למשיב כספים, ההיפך הוא הנכון. מעבר לאמור, אין ולא הייתה בין התובע לנתבע מערכת יחסים או התחייבות אחרת.

7. מצד שני, טען התובע, כי הנתבע נותר חייב כספים רבים מתקופת השכירות ואף הודה בכך. כך לדוגמה, הנתבע מסתיר מעיני בית המשפט, כי בחקירתו אצל רשם ההוצאה לפועל הודה כי בשנת 2013 קיבל בשדה התעופה מסמך המודיע לו כי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ והוא אף שילם סך של 3,000 $ כדי שהחוב יבוטל. כמו כן, באותו מעמד הגיע להסדר, לפיו חתם על שטר חוב חדש ביום 24.7.13 ובו התחייב הנתבע כי קיים חוב וכי הוא מתחייב לפרוע את החוב במלואו.

8. ביום 28.8.17 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים ובו הוסכם כי צו עיכוב היציאה מן הארץ שהיה קיים כנגד הנתבע, יוסר לאחר שהנתבע יפקיד סך של 12,000 ₪ בקופת בית המשפט. הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הם "מסכימים להצעת בית המשפט לפיה מבלי להודות באחריות ובכל טענה, צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בתנאי שהנתבע יפקיד סך של 12,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 7 ימים". הסכום בסך של 12,000 ₪ אכן הופקד בקופת בית המשפט.

9. ביום 6.5.18 לאחר דיון נוסף שהתקיים בפני, ניתנה החלטה בעניין בקשת ההתנגדות לביצוע שטר. בהחלטה נאמר בין היתר כי תינתן רשות להתגונן לנתבע ובתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 8,000 ₪ בתוך 30 יום. ואולם, הנתבע לא הפקיד את הסכום האמור. כיוון שכך, הוריתי על דחיית ההתנגדות ושפעול התיק במסגרת הוצאה לפועל.

הכרעה

10. בעניין ע"א 146/85, פ"ד מא(3) 746, ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ נאמר, כי החלטה, הדוחה התנגדות לביצוע שטר, מקפלת בתוכה פסק-דין לביצועו, ורואים אותה כ"פסק דין" לעניין הערעור עליה.

11. תקנה 386 לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כדלקמן:

" בית המשפט או הרשם יורה, בצו, שאם יופקד בקופת בית המשפט או בקופת המשטרה סכום מסוים כעירבון לתביעה – יפקע צו עיכוב היציאה מן הארץ; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, יוחזר לו העירבון לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש ישמש העירבון לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו."

12. במקרה זה, ניתן פסק דין והנתבע לא שב לארץ.

13. הכלל כעולה מתקנה 386, הוא שאם לא חזר הנתבע לארץ עד שניתן פסק דין לזכות המבקש ישמש העירבון לסיפוק התביעה. בענייננו, ברור שהסכום בסך של 12,000 ₪ הופקד על מנת ליתן עירבון לתובע למקרה שלא ישוב הנתבע לארץ. התוצאה היא שלאור העובדה שהנתבע לא שב לארץ וניתן פסק דין כנגדו- הסכום צריך לעבור לזכות התובע וכך אני מורה.

14. הנה כי כן, העירבון בסך של 12,000 ₪ יועבר לתובע על ידי המזכירות באמצעות בא כוחו לאלתר. בגין בקשה זו ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ח, 06 יולי 2018, בהעדר הצדדים.