1. לפני בקשת רשות להתגונן בתביעה כספית על סך של 224,000 ₪, שהגיש המשיב לגביית תמורה בגין שירותים משפטיים שנתן למבקש.

לטענת המשיב בכתב תביעתו, חתם המבקש על הסכם למתן שירותים משפטיים ביום 27.12.16 (להלן: "הסכם שכ"ט") לפיו ייצג המשיב את המבקש בשני הליכים משפטיים: הראשון המשך טיפול בתביעה שהוגשה על ידי המבקש בבית המשפט המחוזי (להלן: "תביעת אליגולא") והשני הגשת תביעה בשם המבקש לבטול הסכם פשרה חלקי ופסק דין חלקי שניתנו כנגד המבקש בתביעה הנ"ל (להלן: "תביעת בונוס").

בתמורה לשירותים משפטיים אלה התחייב המבקש לשלם למשיב סך של 200,000 ₪ ב- 12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 30.3.17.

המשיב מפרט בכתב תביעתו וטוען כי ייצג את המבקש בשני ההליכים בבית המשפט עד ליום 29.5.17 עת התקבלה במשרדו הודעה מאת עו"ד נירהוד לפיו החליט הנתבע להעביר את הייצוג בהליכים אלה אליו.

התובע הפחית מסכום התביעה סך של 10,000 ₪ שהתקבלו לידיו במסגרת החזר ערבון שהופקד בבית המשפט ונזקף על חשבון שכרו.

2. המבקש התגונן וטען כי המשיב הפר את הסכם שכ"ט מאחר וחדל מלייצגו עד לסיום ההליכים בערכאה הראשונה.

לטענת המבקש, הודעת החלפת הייצוג התייחסה רק לאחד ההליכים המוזכרים בהסכם שכ"ט ועל כן, הפסקת הייצוג בהליך השני הוא הפרת הסכם שכ"ט על ידי המשיב.

כמו כן, האשים המבקש את המשיב בכך שהביאו לכך כי יתקשר בהסכם פשרה מחפיר אשר גרם לו נזקים המזכים אותו בקיזוז עם סכום התביעה.

המשיב הגיש בשם המבקש את תביעת בונוס שהיא תביעה לבטול פסק דין שאישר הסכם פשרה שנכרת בין המבקש לבין הנתבעים על פיו חויב המבקש לשלם לנתבעים סך של 6 מיליון ₪.

תביעת בונוס הסתיימה במעמד הדיון הראשון בו נכרת הסכם פשרה חדש עם הנתבעים לפיו התחייב המבקש לשלם להם סכום הגבוה בשני מיליון ₪ מסכום החיוב המקורי. לטענת המבקש הדיון התקיים ללא מתורגמן, למרות ידיעתו החלשה בשפה העברית, מבלי שהבין את אשר אירע כך שהסכמתו הושגה בלחץ וללא הפסקה בדיון ומבלי שהוסבר לו כיאות פשר ההסכמה אליה הובל.

עוד טען המבקש כי המשיב הפר את התחייבותו להוסיף 17 נתבעים נוספים בתביעת אליגולא כפי שסוכם והגישה כנגד 3 נתבעים בלבד ללא הצדקה שידועה לו.

עוד טען המבקש כי תביעת בונוס החסירה טענה בסיסית לפיה הסכמי ההלוואה אינם חוקיים ומנוגדים לצו הריבית ובכך נגרם למבקש נזק שהוא נדרש היום לשלם ריבית ששיעורה חורג משיעור הריבית החוקית.

לבסוף טען המבקש כי המשיב ייצג אותו וגם את החייב בפסק דין שניתן לטובת המבקש בהליך אחר וזאת בניגוד עניינים מוחלט ולכן בכך גרם לו נזק מכוון כאשר נרשם על פני פסק הדין מספר זהות שגוי של החייב ואף בכך ששכנע אותו שלא לפעול כנגד חייב זה בתמורה למתן שירותי ייצוג בהליכים נשוא ההסכם.

בינתיים נכנס החייב להליכי פירוק והמבקש נותר ללא פירעון. המבקש אף מאשים את המשיב בכך שלא ייעץ לו להגיש תביעת חוב וכעת חלף המועד לכך.

3. דיון והכרעה:

יוער כי תחילתו של ההליך בפני בבקשה לבטול צו עיקול זמני שהוטל על נכסיו של המבקש.

הליך זה הסתיים וב"כ הצדדים עתרו עוד טרם תחילתו, כי אדון גם בבקשת רשות להתגונן שהוגשה בינתיים.

טענותיו של המבקש מתרכזות סביב אופן טיפולו של המשיב בענייניו, אשר לטענתו היה רשלני וגרם לו נזק, ובכך שייצג אותו בניגוד עניינים באופן שגרם לו נזק.

בראשית סיכומיו טען ב"כ המבקש כי אין המשיב זכאי לקבל את מלוא שכר הטרחה מאחר ולא סיים את תפקידו ולא ייצג את המבקש בהליך תביעת אליגולא עד לסיום ההליכים בערכאה הראשונה. לטענתו, העדר הוראות מה יקרה אם הייצוג יופסק, אינה מאפשרת למשיב לתבוע את מלוא שכרו.

סעיף 3 סיפא וסעיף 4 בהסכם ההתקשרות מקנה למשיב זכות לגבות את מלוא שכרו אם לא ישלם המבקש את שכרו או אם יחליט להפסיק את הייצוג.

הצדדים נחלקו בשאלה מי הפסיק את הייצוג.

ב"כ המבקש נסמך על מכתבו של עו"ד נירהוד מיום 29.5.17 (נספח ז' לכתב התביעה דנן) שנשלח למשיב ובעקבותיו הגיש המשיב הודעה על הפסקת הייצוג בתביעת אליגולא.

יוער כי בעניין זה צירף ב"כ המבקש לסיכומיו שני מסמכים שלא הוגשו עד לאותה עת בתיק זה אך החלטתי זו ניתנת מבלי שהסתמכתי עליהם ומכל מקום השאלה אינה האם עו"ד נירהוד אכן ייצג את המבקש בתביעת אליגולא אם לאו אלא האם המבקש הפסיק את הייצוג על ידי המשיב בתיק אליגולא או שמא הפר המשיב את התחייבותו לייצג את המבקש והחליט על דעת עצמו להתפטר מהייצוג.

לצורך העניין, נוסח מכתבו של עו"ד נירהוד אינו תומך בגרסתו של המבקש.

בסעיף 1 למכתב נרשם כי המבקש ייפה את כוחו של עו"ד נירהוד בכל הליך משפטי (הדגשה שלי – ו.ש.).

העובדה כי התבקשה העברת מסמכים של תביעת בונוס בלבד אינה מעידה על כך כי השינוי בייצוג התייחס רק לתיק זה נוכח האמור בסעיף 1 למכתב בלשון שאינה משתמעת לשני פנים.

בנוסף ובהתחשב בכל טענותיו של המבקש כנגד המשיב והתרשלותו בייצוג לטענתו (במיוחד בטיפולו תביעת בונוס שכבר הסתיים באותה עת), אין זה סביר כי בקש להפסיק ייצוגו של המשיב רק בתיק אחד מבין השניים וציפה כי המשיב ימשיך וייצגו בתיק אחד בלבד הוא התיק שבו נדרש המשך טיפול וייצוג.

בכל מקרה נוסח המכתב מטעה ואין פלא שהמשיב סבר כי הייצוג על ידו הופסק לחלוטין. הרי ממה נפשך? מדוע מצא לנכון עו"ד נירהוד להודיע למשיב, כגרסת המבקש, על הפסקת ייצוג בתביעת בונוס בלבד? תביעה זו הסתיימה כבר כחמישה חודשים קודם לכן אלא אם כן, התכוון גם לייצוג בתביעת אליגולא שעדיין היתה תלויה ועומדת בבית המשפט.

המשיב הגיש במעמד חקירתו הנגדית של המבקש הודעה על שינוי בייצוג שהוגשה בתיק אליגולא ואשר בכותרתה נרשם כי המבקש מיוצג על ידי עוה"ד טליה שנברגר ו/או נירהוד...כאשר לבקשה זו צורף יפוי הכח שצורף למכתבו של עו"ד נירהוד למשיב.

אם אכן לא היתה בכוונת עו"ד נירהוד לייצג את המבקש בתיק אליגולא מדוע לא הגיש המבקש, בעקבות בקשת המשיב לפטור אותו מייצוג המבקש, הודעה המביעה פליאה או התנגדות לשחרור המשיב מייצוג? מדוע בחר המבקש במקום זאת להגיש בקשה לשינוי ייצוג תוך שימוש ביפוי הכח שמסר לעו"ד נירהוד?

לפיכך, עולה מכל האמור לעיל כי המשיב לא היה רשאי להפסיק את הייצוג אינה עולה בקנה אחד עם תוכן המסמכים שהוגשו ודינה דחייה.

בשולי הדברים יאמר כי טענת המבקש בדבר הסכמה בע"פ לתשלום באמצעות מכירת הדירה בצפת על מנת להימנע מהחלת הוראות סעיף 3 סיפא בהסכם שכ"ט, אינה רלוונטית משום שהמבקש אינו טוען כי מועד התשלום נדחה אלא טוען להיעדר חבות כלל. טענה זו גם לא נטענה כלל בבקשה לרשות להתגונן כך מדובר בהרחבת חזית שדינה דחייה.

עוד אוסיף ואומר כי אף בהנחה שהמשיב אכן הפסיק את הייצוג על דעתו ובהעדר הוראה בהסכם שכ"ט על חיוב בתשלום במקרה כזה, עדיין זכאי המשיב לשכר טרחה ראוי בגין העבודה שביצע עד לאותו מועד.

שכר זה ניתן לקיזוז כנגד נזקים שנגרמו למבקש כתוצאה מהפסקת הייצוג על ידי המשיב, אך המבקש לא טען לנזקים כאמור ולא פירוט מהו שכרו הראוי של המשיב, כך שהטענה כי אין המשיב זכאי לשכר כלל, דינה דחייה גם אם כל גרסתו של המבקש אמת היא.

4. טענה שניה בפי ב"כ המבקש היא כי המשיב הפר את הסכם שכ"ט בכך שלא הגיש בקשה להוספת 17 נתבעים בתביעת אליגולא אלא רק 3 נתבעים.

לטענת המשיב יש לדחות הטענה בדבר הפרת הסכם שכ"ט בכך שלא נתבעו כל הנתבעים עליהם סוכם בין הצדדים כי יוספו לתביעת אליגולא ראשית משום שאין תנאי כזה בהסכם שכ"ט ושנית משום שאין סבירות להסכם כאמור כאשר בקשה קודמת להוספת אותם 17 נתבעים נדחתה על ידי בית המשפט עוד בטרם ייצג המשיב את המבקש.

בא כוח בעל דין, אינו אמור לעשות את מה שאומר לו הלקוח כאשר הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם המשפט והדין.

בנסיבות אלה, בדין סבר המשיב כי אין כל תועלת בהגשת בקשה אשר הוגשה ונדחתה בעבר.

5. טענה שלישית בפי ב"כ המבקש בסיכומיו היא כי המשיב ייצג את המבקש ברשלנות רבתי בכך שלא פירט בתביעת בונוס את שיעורי ריבית הנשך שבהם חויב המבקש ולא טען כי מדובר בהסכמי הלוואה שאינם חוקיים ומנוגדים לצו הריבית.

עוד טען ב"כ המבקש בעניין זה כי המשיב לא בדק את תחשיבי החוב שבוצעו על ידי הנתבעים בתביעת בונוס ובכל זאת שכנע המשיב את המבקש להסכים להסכם הפשרה השני בו לכאורה הופחת החוב מסך 11 מיליון ₪ בהוצאה לפועל לסך של 8 מיליון ₪ ועל כן אין לקבל את טענת המשיב לפיה הסכם הפשרה השני היטיב עם המבקש כטענתו.

עוד טען ב"כ המבקש כי נסיבות החתמתו של המבקש על המסמך לפיה ידוע לו כי סיכויי התביעה לביטול פסק הדין בתביעת בונוס הם נמוכים היו ללא ידיעתו של המבקש וכי לו היה מודע לאמור במסמך או מוסבר לו כך, לא היה מסכים לחתום על הסכם שכ"ט עם המשיב.

על כך השיב המשיב וטען כי שאלת הריבית לא רק נדונה והוכרעה באותו הליך שבו כבר ניתן פסק דין שלביטולו עתר בתביעת בונוס אלא שטענה זו בעניין הריבית היא טענה בהליך עצמו שטרם הגיע המועד לדון בה כל עוד התביעה לבטול פסק הדין טרם התקבלה ופסק הדין לא בוטל.

הצדק עם המשיב בטענתו זו. המשיב אכן לא יצג את המבקש בניהול ההליך המקורי במסגרתו ולא ניסח את כתב טענותיו של המבקש. המשיב נשכר בשלב ראשון לשם ביטול הסכם הפשרה שנכרת בין המבקש לבונוס באותו הליך וזאת באמצעות הגשת תביעה לבטול הסכם. בהליך כאמור אין מקום לטענות הנוגעות להליך המקורי. תביעה זו נדונה על פי דיני החוזים ונוגעת אך ורק לדרך שבה הושג ההסכם בין הצדדים אותו מבקשים לבטל.

6. כל טענותיו של המבקש בעניין רשלנות כלשהיא של המשיב שגרם לו להסכים להסכם הפשרה שנכרת במעמד הדיון האחרון בתביעת בונוס הן טענות קלושות וחסרות סיכוי סביר.

המשיב הציג את הסכם הפשרה אשר נשכר לבטלו וטען כי במועד שבו הגיע המבקש אל המשיב, כבר עמד סכום החוב על פי הפסיקתא שניתנה על פיו, על סך של 11 מיליון ₪ בהוצאה לפועל כך שצמצום סכום החוב לסך של 8 מיליון ₪ היווה הישג כאשר מדובר בפסק דין חלוט שהושג בהסכמה.

לא ברור מהי הרשלנות הנטענת כאשר עולה בבירור מפרוטוקול הדיון כי המבקש נשאל על הבנתו את ההסכם אליו הגיעו הצדדים והמבקש ענה בחיוב ואף חתם על ההסכם במעמד הדיון.

הטענה כי השופט הוא שלא הסביר לו כראוי או שעתה רשלנות המשיב נוגעת להטעייתו בכך שלחץ עליו להסכים משום שהבטיח לסייע למבקש לעמוד בהתחייבות התשלום, הן בהלוואה שיארגן לו שותפו והן באמצעות תביעות שיוגשו נגד אחרים, דבר שנמנע באותו הסכם - עלתה לראשונה רק בעת חקירתו הנגדית של המבקש במעמד הדיון.

ממילא טענות אלו הן טענות חסרת ממשות ועומדות בסתירה לאירועים כפי שתועדו בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי. המבקש לא הראה כלל ולא טען כי היה לו סיכוי כי פסק הדין אכן יבוטל אילולא הסכמתו להסכם הפשרה שהותווה בבית המשפט.

המבקש לא טען כי המשיב הציג טיעוניו באופן שגוי בבית המשפט. ממקרא טיעוני המשיב בבית המשפט בתביעת בונוס עולה כי המחלוקת בין המבקש לבונוס נפלה בפרשנות הסכם הפשרה אשר לביטולו עתר המבקש, ולא על עצם החבות.

המשיב אף הציג מסמך חתום על ידי המבקש לפיו ידע היטב כי סיכויי ההצלחה בתביעת בונוס הינם קלושים וכי ההליך נועד על מנת לשפר את עמדתו של המבקש במסגרת מו"מ עם בונוס לתשלום החוב ולעכב את הליכי מימוש דירתו בירושלים שהיו אז בעיצומם.

טענת המבקש לפיה חתם על המסמך "ללא ידיעתו" עולה בקנה אחד עם כל טענותיו של המבקש בכל הליך משפטי. המבקש נוהג להסכים, לחתום ולאשר ולאחר מכן טוען באופן עקבי כי לא הבין, לא ידע ולא התכוון לחתום או להסכים.

אף טענת ב"כ המבקש לפיה לא בדק המשיב את החוב כפי שחושב בפסק הדין ועל כן סכום החוב שם אינו כנטען על ידי המשיב חסרת שחר ובסיס עובדתי.

המבקש אינו מציג מהו הסכום הנכון וטענתו זו אף נסתרה לחלוטין כאשר התברר כי הגיש בקשה בלשכת ההוצאה לפועל בעניין זה ונדחה.

7. טענה רביעית מאת ב"כ המבקש נוגעת לניגוד האינטרסים בו חטא המשיב כאשר ייצג בעבר לקוח אותו בקש המבקש לתבוע בהליך אחר.

לטענת ב"כ המבקש אין המשיב יכול לפטור עצמו מתוצאות ניגוד העניינים בהחתמת המבקש על מסמך הפוטר אותו מאחריות. החובה היא להימנע מלהימצא במצב זה.

אשר לטענה בדבר ניגוד העניינים, טוען המשיב כי אין החיוב שבדין חל על ענייננו משום שהכלל הרלוונטי אוסר ייצוג טיפול כנגד לקוח קודם כלומר, הזכות לטעון ניגוד עניינים היא בידי לקוחו הקודם של המשיב כנגדו תכנן המשיב להגיש את התביעה ולא בידי המבקש.

בנוסף, טוען המשיב, מדובר בלקוח שהמשיב כבר לא ייצג עוד מאחר ועניינו הסתיים זמן רב קודם לכריתתו של הסכם שכ"ט והמשיב אינו מייצג את הלקוח בהליכי הפירוק.

לטענת המשיב אף טענת הנזק הנטענת אין לה בסיס שכן בעת שקיבל את ייצוג המבקש, בדצמבר 2016 הליכי הפירוק כבר החלו כמה חודשים קודם לכן והמבקש היה מיוצג באותה עת על ידי עורכי דין אחרים.

המשיב אף מפנה את תשומת הלב אל החלטה שניתנה בבקשה בביזיון בית משפט שהוגשה על ידי באי כוחו דאז של המבקש, שם הוזכרו הליכי הפירוק ואין כל הסבר מדוע לא הגיש המבקש כבר אז תביעת חוב כנגד החברה – אותה עת בה עדיין לא יוצג על ידי המשיב.

8. לא ברור לי כיצד טענה זו עומדת למבקש כעילת הגנה על פי הסכם התקשרות זה.

כל טענה שיש למבקש הנוגעת להתנהלותו של המשיב בתיק התביעה של המבקש כנגד לקוח אחר שלו אינה רלוונטית לכאן.

לא ברור הבסיס המשפטי לטענת ב"כ המבקש לפיו היה על המשיב לייעץ למבקש כיצד לגבות את החוב המגיע לו מאת לקוחו ולהזכירו כי עליו להגיש תביעת חוב וכי בהעדר ייעוץ כאמור, נגרם למבקש נזק בגללו.

דווקא ייעוץ כאמור מהווה ענין שיש בו ניגוד עניינים שכן אין מחלוקת כי המשיב אינו רשאי לייצג את המבקש באותו עניין שבו ייצג את לקוחו האחר.

לא ברור איזה נזק נגרם למבקש בכך שהמשיב ייצג אותו למרות שייצג לקוח אחר בעניין אחר.

אם יכולה להיות טענה כלשהיא, היא יכולה להגיע דווקא מצדו של אותו לקוח אחר ולא מצדו של המבקש.

9. לבסוף טען ב"כ המבקש כי המשיב הפר את חובת תום הלב כאשר הותיר בידיו את החזר העירבון שהושב למבקש ללא הסכמת המבקש וכן הסתיר מבית המשפט את רישום המשכון לטובתו בדירה בצפת.

כל אלה מקנות למבקש, לטענת ב"כ המבקש, זכות קיזוז בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותו של המשיב.

אלא שעל פי הוראות סעיף 4 להסכם ההתקשרות, זכאי המשיב לקזז כל חוב המגיע לו על פי ההסכם מכל תקבול שיתקבל לידיו.

טענת הסתרת רישום המשכון לטובתו בצפת אינה רלוונטית כלל לעילת ההגנה הנטענת. נושא זה נטען והוכרע במסגרת הליך הבקשה לבטול צו העיקול הזמני והיא רלוונטית אך ורק להליך זה.

10. אשר על כן, מצאתי כי אין מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בטענותיו.

הבקשה אינה מגלה כל עילת הגנה והינה חסרת ממשות על פניה.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך 5,000 ₪.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לכב' השופט חסדיאל אשר יבטל את המועד הדיון הקבוע בפניו בתיק זה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.