28 אוקטובר 2018

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת התובעת להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין)

רקע וההליך עד כה

1. עניינה של תביעה זו בזכאות התובעת לקצבת שמירת הריון.

בהתאם להחלטה מיום 3.1.18 מונה ד"ר בנימין זילברמן כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית. בפני המומחה הוצגה התשתית העובדתית המוסכמת הבאה:

א. התובעת ילידת 22.8.81.

ב. התובעת הגישה לנתבע ביום 4.5.17 תביעה לגמלת שמירת הריון, בה נטען כי הפסיקה את עבודתה ביום 31.3.17, כמנהלת סניף חברת HI Q בע"מ בכרמיאל.

יחד עם טופס התביעה, המציאה התובעת אישור רפואי לעניין גמלה לשמירת הריון, חתומה ע"י ד"ר ולרי גלפנד מיום 20.3.17 ולפיו, בשל מצבה הרפואי, עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון מיום 1.4.17 ועד למועד הלידה, וזאת לפי המלצת האורטופד, כמו גם מאחר ומדובר בהריון בסיכון גבוה.

ג. הנתבע אישר לתובעת גמלת שמירת הריון בכפוף לחוק לתקופה שמיום 20.5.17 ועד הלידה ודחה את התביעה בהתייחס לתקופה שבין התאריכים 4.4.17 עד 19.5.17 (כולל), וזאת על יסוד חוות דעת רופא הנתבע – ד"ר פטר יעקבי, מהטעם שאין הצדקה לשמירת הריון, היות ומצבה לא סיכן את התובעת ו/או את עוברה.

ד. התובעת ילדה ביום 28.8.17.

בנוסף, היו לתובעת הריונות קודמים ולידה, כמפורט במסמכים הרפואיים.

ה. במסגרת עבודתה כמנהלת סניף, התובעת עוסקת בעבודה משרדית של ניהול הסניף והעברת מידע לתלמידים. בין השאר, היא נדרשת מידי פעם לסייע בסידור הכיתה לפני הגעת התלמידים אחה"צ ואין מדובר בניקיון יסודי.

אחת לחודש וחצי, התובעת נדרשת גם לחלק ספרים לתלמידים, ומשימה זו כרוכה בין השאר גם בהרמת הספרים.

2. בהתאם להחלטה בדבר מינויו, נדרש המומחה להשיב על השאלות הבאות:

א. מהו המצב הרפואי ממנו סבלה התובעת בתקופה שבין התאריכים 4.4.17 עד 19.5.17 (כולל), זאת על פי המסמכים הרפואיים?

ב. האם המצב הרפואי, בהתאם לתשובה לשאלה א', הוא מצב הנובע מההריון ואשר היה בו כדי לסכן את התובעת ו/או את עוברה, כאמור בסעיף 58 לחוק?

ג. ככל שהתשובה לשאלה ב' היא חיובית, והתקיים סיכון לתובעת ו/או לעוברה, האם המצב הרפואי כאמור חייב היעדרות של התובעת מהעבודה, ואם כן – לכמה זמן?

3. בחוות-דעתו מיום 6.2.17 קבע המומחה, בין השאר, כי מהרשומות הרפואיות הנוגעות לתובעת עולות ארבע סיבות אפשרית לבקשה לשמירת הריון, והן: תרומבופיליה, ברידקרדיה/ דופק אישי אימהי, כאבי גב והריון בר סיכון.

המומחה ניתח כל אחת מהסיבות האפשריות וקבע כי אין בהן כדי להצדיק שמירת הריון.

באשר לתרומבופיליה קבע כי אין בה כשלעצמה, בהיעדר התפתחות סיבוכים במהלך ההריון כיתר לחץ דם, הפרעות גדילה, היפרדות שיליה וכדומה – כדי להוות אינדיקציה להפסקת פעילות ושמירת הריון.

באשר לברידקרדיה – קבע כי לא מדובר במום לב מבני ונדיר לכן שסינוס בריקרדיה יהיה סימפטומטי ויחייב התערבות. מכיוון שבמקרה הנדון לא דווח במהלך ההריון על הפרעות השורות בתפקוד הלב ובדיקת קרדיולוג דווחה כתקינה – אין אינדיקציה קרדיאלית לשמירת הריון במועדים הרלוונטים.

באשר לכאבי גב – קבע המומחה כי 50% מהנשים ההרות מתלוננות על כאבי גב בעוצמות שונות בהריון, כי אין ברשומות במהלך ההריון התייחסות לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה והגבלות בתנועה. לכן הרושם העולה מהרשומות הינו לכאבי גב שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים תדיר גם בהריונות שאינם קשורים במאמץ גופני מוגבר, ולא נמצא בסיס לקיומו של קשר בין העיסוק הספציפי של התובעת לכאבי הגב.

באשר להריון בר סיכון – המומחה קבע כי התובעת אכן עברה הריון תאומים לאחר טיפול IVF במהלכו אובחן מות עבור תוך רחמי וסתיים בלידה מוקדמת, מצב אחר ניתוח קיסרי, איבחון תרומבופיליה שטופלה בנוגדי קרישה וכאבי גב – נתונים המגדירים את ההריון הנדון כהריון "בר סיכון" המחייב מעקב והתנהלות במרפאה ייעודית להריון בסיכון גבוה. יחד עם זאת, המומחה קובע כי אין בנתונים אלה כדי להוות אינדיקציה ל"שמירת הריון".

המומחה סיכם כי בין התאריכים 4.4.17 ועד 19.5.17 – אין לראות במצבה הרפואי של התובעת הנובע מהיותה בהריון אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר ולפיכך אין הצדקה לאישור שמירת הריון לתקופה זו.

טענות הצדדים

4. התובעת ביקשה כי יופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:

1. האם שימשת בעברך כמומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי או כחבר בוועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי?

2. מהו לדעתך הגורם לאישור התביעה ביחס לתקופה מיום 20.5.17 ועד הלידה? נא לנמק את תשובתך.

3. נא להסביר, לפרט ולנמק, מה ההבדל בין מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת לבין מצבה בתקופה שלאחר מכן בהתאם למסמכים הרפואיים שהונחו בפניך?

4. נא להסביר ולנמק תוך הפניה לספרות רפואית, מה משמעות המושג: "הריון בסיכון גבוה" ומהם הגורמים להריון בסיכון גבוה?

5. מדוע לדעתך עברה של התובעת, לרבות ההפלות, הניתוחים הקיסריים, המחלה גנטית, הבעיה בדופק לב וכאבי הגב החזקים אינו מהווה גורם סיכון המצדיק שמירת הריון?

6. ציינת בעמ' 5 לחוות דעתך, כי בהתאם למסמכים הרפואיים שהונחו בפניך ישנן 4 סיבות אפשריות לשמירת הריון (א. תרומבופיליה ב. ברדיקרדיה/דופק איטי ג. כאבי גב ד. הריון בר סיכון). נא לסביר מדוע בחרת לדון בכל אחת מהסיבות לחוד, תוך התעלמות מסיבות אחרות, ולא לדון בליקוייה של התובעת במצטבר?

7. בעניין כאבי הגב ובניגוד לאמור בחוות דעתך (עמ' 7), ציין ד"ר אברהם אבדאח כבר ביום 7.3.17, כי התובעת מלינה על כאבי גב עליון ותחתון ובהתאם לממצאי הבדיקה שערך עולה, כי התובעת סובלת מ- חזה גדול, גבנת, רגישות לאורך הגב והגבלה בכיפוף ובהתאם לממצאים אלה הוא קבע כי יש צורך בשמירת הריון. נא לנמק מדוע בחרת להתעלם מממצאים אלה והכיצד קבעת, כי אין ברשומת הבדיקות הרפואיות כל ממצא להגבלה בתנועות?

8. בעמ' 8 לחוות דעתך ציינת כי: "הרושם העולה מהרשומות, הינו לכאבי גב שאינם חורגים בעוצמתם מאלה המופיעים לעיתים קרובות בהריון (עמ' 9 ו-10)! הכיצד קביעה זו מתיישבת עם האמור במסמכים הרפואיים שהונחו בפניך ולפיהם התובעת סובלת מכאבי גב כרוניים חזקים, רגישות והגבלה בכיפוף?

9. האם לדעתך ההריון כשלעצמו גרם להחמרתם של הכאבים מהם סובלת התובעת? נא לנמק תשובתך.

10. האם אתה מודע לעובדה, כי בהריון משנת 2015 תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון אושרה עקב תלונותיה על כאבי גב תחתון (עבדה באותו מקום וקיבלה המלצה מהאורתופד)? והאם יש הבדל בין המצבה הרפואי של התובעת דאז לבין מצבה היום, בהתאם למסמכים הרפואיים שבתיק?

5. הנתבע מסכים כי יועברו למומחה שאלות 1 ו- 3.

באשר לשאלה 2 נטען כי היא חוזרת בשאלה מס' 3.

באשר לשאלה 4 נטען כי מדובר בשאלה תיאורטית.

באשר לשאלה 5 נטען כי המומחה השיב באופן מפורש ואין צורך בהבהרה.

באשר לשאלה 6 – נטען כי התובעת לא הפנתה לקיומן של "סיבות אחרות" ולכן אין בשאלה כדי להבהיר.

באשר לשאלות 7 ו- 8 – נטען כי מדובר בשאלה 1, והנתבע הסכים כי השאלות יועברו בשינוי נוסח.

באשר לשאלה 9 – נטען כי אין בה כדי להבהיר שכן אם התשובה חיובית אין בכך כדי להוות הצדקה לתשלום הגמלה על-פי החוק, שכן לא די בכך שההריון יגרום להחמרת הכאבים אלא יש צורך באינדיקציה לסיכון לתובעת או לעוברה.

באשר לשאלה 10 – נטען כי אין מקום לדון בתביעות קודמות או בהבדל בין מצבה של התובעת כאשר אושרו תביעות קודמות לבין המצב בהריון נושא התביעה שכן יש לדון במצב הרפואי הרלוונטי לתביעה, ומכל מקום לא הועברו לעיון המומחה כל המסמכים הרפואיים, הטענות וחוות-הדעת המאפשרים לו לבחון את הנתונים לגבי תביעות קודמות שאושרו לגבי הריונות קודמים.

המסגרת המשפטית

6. בית הדין מונחה להתיר הצגת שאלות למומחה "כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368).

על בית הדין "לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות תיאורטיות המכוונות לבחון את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה.

7. בבר"ע 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.2011), נפסק כך:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

דיון והכרעה

8. על יסוד הכללים כמפורט לעיל, מצאנו לקבל את הבקשה בחלקה, ובהתייחס לשאלות אשר יש בהן כדי לתרום לבירור השאלות העומדות לדיון כאמור בהחלטה בדבר מינוי המומחה.

לא מצאתי מקום להפנות למומחה את שאלה מס' 4. מהבקשה לא עולה מה המשמעות של ההגדרה לגבי התובעת במקרה הנדון. אין מחלוקת כי התובעת הוגדרה כמי שנמצאת בהריון בר סיכון והמומחה התייחס לעניין זה בחוות דעתו.

כן לא מצאתי להפנות למומחה את שאלה מס' 5 כפי שנוסחה. מחוות-הדעת לא עולה אינדיקציה למחלה גנטית והתובעת לא הפנתה לנתון כלשהו בעניין זה. השאלות לגבי גורמי הסיכון השונים, כל אחד בנפרד, מצאו תשובה ברורה בחוות-הדעת ואין בשאלה כפי שנוסחה כדי לתרום להבהרתה.

באשר לשאלה 7 – מצאתי להתיר את השאלה בכפוף לדרישות שינוי הנוסח כפי שהועלו על-ידי הנתבע. במסגרת שאלה זו יש התייחסות לבקשת התובעת בהתייחס לשאלה מס' 8.

באשר לשאלה 9 – מצאתי לקבל את עמדת הנתבע לפיה אין בה כדי לתרום להבהרת השאלות השנויות במחלוקת שכן אין בהחמרת כאבים כדי להצדיק את תשלום הגמלה בהתייחס לתנאים הקבועים בדין.

כן מצאתי לקבל את עמדת הנתבע באשר לשאלה 10. בהיעדר נתונים ותשתית עובדתית מתאימה לגבי הריונות קודמים, אין בשאלה זו או בתשובות המומחה לה כדי להבהיר את השאלות שבמחלוקת בנסיבות ההריון נושא התביעה.

9. לאור האמור, יועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:

1. האם שימשת בעברך כמומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי או כחבר בוועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי, ואם כן – ממתי עד מתי.

2. כאמור בעובדות המוסכמות – התביעה אושרה לגבי התקופה שמיום 20.5.17 ועד מועד הלידה. אנא פרט מה ההבדל, אם בכלל, בין מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת לבין מצבה בתקופה שלאחר מכן (ואשר לגביה אושרה התביעה לתשלום הגמלה), וזאת בהתאם למסמכים הרפואיים שהונחו בפניך.

3. האם אין לתת משקל לנתונים המצטברים בדבר הפלות קודמות, ניתוחים קיסריים, הליקוי הלבבי וכאבי הגב בקביעת קיומו של סיכון המצדיק שמירת הריון?

4. באישור רפואי מיום 73.17 קבע ד"ר איבראהים אבדאח, בין השאר, כי לתובעת חזה גדול וכי היא סובלת מגיבנת, רגישות לאורך הגב והגבלה בכיפוף.

תשומת ליבו של המומחה מופנית לכך כי באישור לשמירת הריון של ד"ר ולרי גלפנד צוין כי הוא מתחיל ביום 1.4.17 (ולא ביום 1.3.17).

האם יש באבחנות של ד"ר אבדאח כאמור באישור מיום 7.3.17 בכדי לשנות מקביעתך כי אין אינדיקציה לשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת, והאם אין ברשומה זו כדי ללמד כי מדובר בכאבי גב החורגים בעוצמתם מאלה המופיעים באופן תדיר בעת הריון?

10. ההחלטה המופנית למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום,י"ט חשוון תשע"ט, (28 אוקטובר 2018),בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.