18 פברואר 2019

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף)

1. עניינה של תביעה זו בזכאות התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שבין התאריכים 4.4.17 עד 19.5.17, בנסיבות בהן תשלום הגמלה אושר לגבי התקופה שמיום 20.5.17 ועד מועד הלידה ביום 28.8.17.

רקע וההליך עד כה

2. בהתאם להחלטה מיום 3.1.18 מונה ד"ר בנימין זילברמן כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית. בפני המומחה הוצגה התשתית העובדתית המוסכמת שנקבעה בהחלטה מיום 3.1.18, והן:

א. התובעת ילידת 22.8.81.

ב. התובעת הגישה לנתבע ביום 4.5.17 תביעה לגמלת שמירת הריון, בה נטען כי הפסיקה את עבודתה ביום 31.3.17, כמנהלת סניף חברת HI Q בע"מ בכרמיאל.

יחד עם טופס התביעה, המציאה התובעת אישור רפואי לעניין גמלה לשמירת הריון, חתומה ע"י ד"ר ולרי גלפנד מיום 20.3.17 ולפיו, בשל מצבה הרפואי, עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון מיום 1.4.17 ועד למועד הלידה, וזאת לפי המלצת האורטופד, כמו גם מאחר ומדובר בהריון בסיכון גבוה.

ג. הנתבע אישר לתובעת גמלת שמירת הריון בכפוף לחוק לתקופה שמיום 20.5.17 ועד הלידה ודחה את התביעה בהתייחס לתקופה שבין התאריכים 4.4.17 עד 19.5.17 (כולל), וזאת על יסוד חוות דעת רופא הנתבע – ד"ר פטר יעקבי, מהטעם שאין הצדקה לשמירת הריון, היות ומצבה לא סיכן את התובעת ו/או את עוברה.

ד. התובעת ילדה ביום 28.8.17.

בנוסף, היו לתובעת הריונות קודמים ולידה, כמפורט במסמכים הרפואיים.

ה. במסגרת עבודתה כמנהלת סניף, התובעת עוסקת בעבודה משרדית של ניהול הסניף והעברת מידע לתלמידים. בין השאר, היא נדרשת מידי פעם לסייע בסידור הכיתה לפני הגעת התלמידים אחה"צ ואין מדובר בניקיון יסודי.

אחת לחודש וחצי, התובעת נדרשת גם לחלק ספרים לתלמידים, ומשימה זו כרוכה בין השאר גם בהרמת הספרים.

3. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהו המצב הרפואי ממנו סבלה התובעת בתקופה שבין התאריכים 4.4.17 עד 19.5.17 (כולל), זאת על פי המסמכים הרפואיים?

ב. האם המצב הרפואי, בהתאם לתשובה לשאלה א', הוא מצב הנובע מההריון ואשר היה בו כדי לסכן את התובעת ו/או את עוברה, כאמור בסעיף 58 לחוק?

ג. ככל שהתשובה לשאלה ב' היא חיובית, והתקיים סיכון לתובעת ו/או לעוברה, האם המצב הרפואי כאמור חייב היעדרות של התובעת מהעבודה, ואם כן – לכמה זמן?

4. בחוות-דעתו מיום 6.2.17 קבע המומחה, בין השאר, כי מהרשומות הרפואיות הנוגעות לתובעת עולות ארבע סיבות אפשרית לבקשה לשמירת הריון, והן: תרומבופיליה, ברידקרדיה/ דופק אישי אימהי, כאבי גב והריון בר סיכון.

המומחה ניתח כל אחת מהסיבות האפשריות וקבע כי אין בהן כדי להצדיק שמירת הריון.

אשר לתרומבופיליה קבע המומחה כי אין בה כשלעצמה, בהיעדר התפתחות סיבוכים במהלך ההיריון כיתר לחץ דם, הפרעות גדילה, היפרדות שיליה וכדומה – כדי להוות אינדיקציה להפסקת פעילות ושמירת הריון.

אשר לברידקרדיה – קבע המומחה כי לא מדובר במום לב מבני ונדיר לכן נדיר שסינוס בריקרדיה יהיה סימפטומטי ויחייב התערבות. מכיוון שבמקרה הנדון לא דווח במהלך ההיריון על הפרעות הקשורות בתפקוד הלב ובדיקת קרדיולוג דווחה כתקינה – אין אינדיקציה קרדיאלית לשמירת הריון במועדים הרלוונטיים.

אשר לכאבי גב – קבע המומחה כי 50% מהנשים ההרות מתלוננות על כאבי גב בעוצמות שונות בהריון, כי אין ברשומות במהלך ההיריון התייחסות לחסר מוטורי, סטיות בעמוד שדרה והגבלות בתנועה. לכן הרושם העולה מהרשומות הינו לכאבי גב שאינם חורגים בעוצמתם ותדירותם מאלה המופיעים תדיר גם בהריונות שאינם קשורים במאמץ גופני מוגבר, ולא נמצא בסיס לקיומו של קשר בין העיסוק הספציפי של התובעת לכאבי הגב.

באשר לכך שמדובר בהריון בר סיכון – המומחה קבע כי התובעת אכן עברה הריון תאומים לאחר טיפול IVF במהלכו אובחן מות עבור תוך רחמי וסתיים בלידה מוקדמת, מצב אחר ניתוח קיסרי, אבחון תרומבופיליה שטופלה בנוגדי קרישה וכאבי גב – נתונים המגדירים את ההיריון הנדון כהריון "בר סיכון" המחייב מעקב והתנהלות במרפאה ייעודית להריון בסיכון גבוה. יחד עם זאת, המומחה קובע כי אין בנתונים אלה כדי להוות אינדיקציה ל"שמירת הריון".

המומחה סיכם כי בין התאריכים 4.4.17 ועד 19.5.17 – אין לראות במצבה הרפואי של התובעת הנובע מהיותה בהריון אינדיקציה להיעדרות מהעבודה עקב סיכון התובעת או העובר ולפיכך אין הצדקה לאישור שמירת הריון לתקופה זו.

5. ביום 28.10.18 התבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה הבאות:

1. האם שימשת בעברך כמומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי או כחבר בוועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי, ואם כן – ממתי עד מתי.

2. כאמור בעובדות המוסכמות – התביעה אושרה לגבי התקופה שמיום 20.5.17 ועד מועד הלידה. אנא פרט מה ההבדל, אם בכלל, בין מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת לבין מצבה בתקופה שלאחר מכן (ואשר לגביה אושרה התביעה לתשלום הגמלה), וזאת בהתאם למסמכים הרפואיים שהונחו בפניך.

3. האם אין לתת משקל לנתונים המצטברים בדבר הפלות קודמות, ניתוחים קיסריים, הליקוי הלבבי וכאבי הגב בקביעת קיומו של סיכון המצדיק שמירת הריון?

4. באישור רפואי מיום 7.3.17 קבע ד"ר איבראהים אבדאח, בין השאר, כי לתובעת חזה גדול וכי היא סובלת מגיבנת, רגישות לאורך הגב והגבלה בכיפוף.

תשומת ליבו של המומחה מופנית לכך כי באישור לשמירת הריון של ד"ר ולרי גלפנד צוין כי הוא מתחיל ביום 1.4.17 (ולא ביום 1.3.17).

האם יש באבחנות של ד"ר אבדאח כאמור באישור מיום 7.3.17 בכדי לשנות מקביעתך כי אין אינדיקציה לשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת, והאם אין ברשומה זו כדי ללמד כי מדובר בכאבי גב החורגים בעוצמתם מאלה המופיעים באופן תדיר בעת הריון?

6. בתשובותיו לשאלות ההבהרה, קבע המומחה, בין היתר בהתייחס לשאלה מס' 2, כשהוא אינו מוצא הבדל בין מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת (4.4.17 – 19.5.17) לבין מצבה בתקופה שלאחר מכן (מיום 20.5.17 ועד הלידה) - תקופה שלגביה אושרה התביעה לתשלום גמלת שמירת הריון על ידי הנתבע. המומחה קבע שהוא אינו מוצא הצדקה לשמירת היריון במהלך כל תקופת ההיריון של התובעת.

טענות הצדדים

7. התובעת עותרת למינוי מומחה נוסף מהטעם שהמומחה דוגל בגישה מחמירה לעניין שמירת היריון, כפי שניתן ללמוד לטענתה מכך שלא מצא הצדקה לשמירת הריון גם לגבי התקופה לגביה אושר תשלום הגמלה – ובניגוד לחוות-דעת הרופאים המטפלים ורופא המוסד.

בנוסף נטען כי קביעות המומחה עומדות בסתירה לרישומים בכרטיס הרפואי ולא ניתן הסבר לכך – בעוד המומחה קובע כי אין בתיק הרפואי כל התייחסות ל"חוסר מוטורי, סטיות בעמוד השדרה והגבלה בתנועות", הרי שהאורטופד המטפל בתובעת ציין שהיא סובלת מכאבי גב כרוניים חזקים, רגישות והגבלה בכאב הגב.

8. הנתבע טען שלא מתקיים ולו אחד מהטעמים למינוי מומחה נוסף בהתאם להנחיות בית הדין. לטענת הנתבע – אין מקום לדון בשאלות הנוגעות לאישור הגמלה לגבי חלק מתקופת ההריון שכן הנתבע אינו מבקש לשלול מהתובעת את הגמלה עבור התקופה שאושרה, ובוודאי שאין באמור כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף. בנוגע לטענה שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה, נטען כי אין בכך ש דעתו של המומחה מטעם בית הדין שונה מדעתם של רופאים אחרים, לרבות רופא המוסד, כדי להצביע על כך שהוא נוקט באסכולה מחמירה.

דיון והכרעה

9.         בהנחיות בית הדין הארצי מיום 4.7.17 (להלן – ההנחיות) נקבע אשר למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר, כי ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. עוד נקבע בהנחיות כי מומחה נוסף ימונה בין השאר כשלא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו ושהן חיוניות להכרעה בהליך או שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה. אשר למינוי מומחה רפואי אחר נקבע כי משמעותו פסילת חוות-דעת המומחה שמונה וכי אין להיעתר לבקשה שכזו על נקלה, אלא בנסיבות חריגות וביניהן חריגת המומחה מהעובדות שנקבעו, פגם אישי במומחה ועוד.

            מההנחיות כמפורט לעיל ניתן ללמוד כי הכלל הוא כי לא ימונה מומחה נוסף, אלא במקרים חריגים בלבד, כאשר בית הדין סבור שהדבר דרוש לצורך בירור ממצה של הסוגיה הרפואית (עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.10)).

  אשר לטענה לפיה המומחה דוגל באסכולה "מחמירה" עם הנפגע - בעניין זה נפסק על ידי בית דין זה כי על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת הוכחתה. ההוכחה חייבת להיסמך על חוות דעת רפואית כבדת משקל, שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של האסכולה אחרת המטיבה עם המבוטח יותר מהאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה שמונה. הוכחת האסכולה המטיבה יכולה להסתמך גם על פסיקה קודמת שהכירה כבר בקיומה (בר"ע (ארצי) 34033-12-12 גלובקוב גריגורי - המוסד לביטוח לאומי (24.1.13); בר"ע (ארצי) 105/09 יגאל איילון- המוסד לביטוח לאומי (3.5.09)).

בנסיבות המקרה דנן, לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי להורות על מינוי מומחה נוסף.

10. כמפורט בפתח החלטה זו, המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת הזכאות לגמלת שמירת הריון לגבי חלק מתקופת הריון בנסיבות בהן תשלום הגמלה אושר לגבי חלקה האחר על יסוד המלצת רופא המוסד.

בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ניתח המומחה במפורט את תיקה הרפואי של התובעת, וקבע כי לדעתו לא הייתה זכאית התובעת לשמירת היריון בתקופה שבמחלוקת. המומחה דן בכל אחת מהסיבות האפשריות למתן המלצה לשמירת הריון וקבע כי לטעמו אין בהן כדי להצדיק המלצה כאמור. בתשובותיו לשאלות ההבהרה כאמור קבע כי אינו רואה הבדל במצבה הרפואי של התובעת בין התקופה שבמחלוקת לבין התקופה בה אישר לה הנתבע גמלה לשמירת היריון, משמע לא מצא צידוק להמלצה רפואית לשמירת הריון גם בהתייחס לתקופה לגביה אושר תשלום הגמלה.

לא מצאתי בהנמקת המומחה בסיס לטענת התובע כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה ביחס לאינדיקציות לשמירת הריון. אין רמז בחוות-הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה כי המומחה שולל מכל וכל ועקרונית כל אפשרות להמלצה על שמירת הריון. נהפוך הוא – המומחה הסביר מדוע המקרה של התובעת שונה ממקרים אחרים בהם יכולה היתה המלצה כאמור להיות מוצדקת.

לא די בכך שדעתו של המומחה שונה מזו של הרופאים המטפלים, או מזו של רופא המוסד שאישר את תשלום הגמלה לגבי חלק מהתקופה – כדי להביא לפסילת המומחה או כדי להצדיק היוועצות במומחה נוסף.

לכך נוסיף לא מצאנו סתירה מהותית בין האמור בחוות-הדעת לבין המלצתו של רופא המוסד מיום 29.5.17. בהמלצתו ציין רופא המוסד כי אישורים הנוגעים להריונות אחרים אינם רלוונטיים; שחילק מהקשיים המפורטים במכתב התובעת איננם רלוונטים; כי לא מצא קושי תפקודי ואין בביצוע העבודה כדי לסכן את העובד או האם; בנוגע לבעיה הלבבית – ציין שלא צורף מסמך המלמד על טיפול בבעיה הלבבית מאז שנת 2000 ולא ברור אם התובעת היתה במעקב בתחום הקרדיאלי מאז. בסיכום המלצתו צוין כך: "במכלול הבעיות ומתוך התחשבות יתרה מאשר גמלה משבוע 24 25/5/17 ועד הלידה. עד אז ניתן לאשר ימי מחלה ככל שהם קיימים או לצרף ממצאי בדיקה שיאפשרו אישור הגמלה".

11. אין לקבל את טענת התובע כי קביעות המומחה מנוגדות לאמור במסמכים הרפואיים. שאלה בעניין זה הופנתה למומחה במסגרת שאלות ההבהרה (שאלה מס' 4) והמומחה קבע בהתייחס לרישומים הרפואיים כי הממצאים המוזכרים בתיקה הרפואי של התובעת הם שכיחים ולא מלמדים על כאבי גב החורגים בעוצמתם מאלה המופיעים תדיר בעת ההיריון.

12. סוף דבר – הבקשה נדחית.

הצדדים יפעלו בהתאם לצו לסיכומים בכתב מיום 18.11.18, בשינויים הבאים:

סיכומי התובעת יוגשו עד ליום 24.3.19 וסיכומי הנתבע – 30 ימים לאחר מכן.

לעיון.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ט, (18 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.