פתח דבר

1. לפניי בקשה לזימון חה"כ גבי אשכנזי (להלן: "ח"כ אשכנזי") לעדות בפני בית המשפט מטעם המבקשים לפי סעיף 8 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן: "חוק החסינות" ו-"הבקשה לזימון עד", בהתאמה), שהוגשה על ידי המבקשים בת"צ 13948-08-15 ובת"צ 54160-07-17 רון נחמני, אורי נחמני, רועי ניסים, חיה לוונטל, חיים לוונטל ועזריאל ז'ולטי (להלן: "המבקשים" ו-"בקשות האישור" בהתאמה).
2. המבקשים טוענים כי יש להורות על זימונו של ח"כ אשכנזי לעדות נוכח העובדות הידועות לו אישית, לטענתם, מכוח תפקידו כיו"ר דירקטוריון המשיבה 1, שמן משאבי גז ונפט בע"מ (להלן: "המשיבה 1" או "שמן") ומעורבותו בהחלטות שהתקבלו בדירקטוריון החברה. המבקשים מדגישים כי עדותו של ח"כ אשכנזי היא רלוונטית משום שיש בה כדי לשפוך אור ממקור ראשון על האירועים שהתרחשו בחברה במועדים הרלוונטיים, ומסקנה זו נלמדת גם מהעובדה כי ח"כ אשכנזי הגיש תצהיר ואף מסר עדות בפני כב' השופטת קרת-מאיר בהליך המקביל שהדיון בו הסתיים (ת"צ 38842-10-13). עוד הוסיפו המבקשים וטענו כי חקירת ח"כ אשכנזי תהיה ממוקדת ואין מדובר בעדות הצפויה להימשך זמן רב.
3. המשיבים מצדם מתנגדים לזימונו של ח"כ אשכנזי למתן עדות בגדרי בקשות האישור וטוענים כי המבקשים עצמם סבורים שעדותו של אשכנזי איננה נדרשת לשם גילוי האמת. כך, המשיבים מדגישים כי בהתאם לתקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי,תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" או "תקנות סדר הדין האזרחי") ניתן לזמן לעדות אדם שלא הגיש תצהיר אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו. בענייננו, סבורים המשיבים כי אין צורך ממשי בשמיעת עדותו של ח"כ אשכנזי, משום שעדותו איננה רלוונטית או נדרשת להליכים דנא ולא מתקיימים טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים את זימונו של ח"כ אשכנזי למתן עדות בפני בית המשפט. בשולי תשובתם, ביקשו המשיבים כי ככל שבית המשפט ימצא לדחות את עמדתם, אזי הם יבקשו כי ח"כ אשכנזי ישמש כעד מטעמם וכי בית המשפט יקצוב את הזמן להגשת תצהיר מטעמו.
4. אקדים את המאוחר ואבהיר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בבקשה, מצאתי כי בנסיבות העניין עדותו של ח"כ אשכנזי היא דרושה ורלוונטית לבקשות האישור, בין היתר נוכח תפקידו של ח"כ אשכנזי כיו"ר דירקטוריון המשיבה 1 לאורך תקופה של שנתיים ומעורבותו בקבלת ההחלטות נשואות בקשות האישור. עם זאת, נוכח הסכמת הצדדים כי ח"כ אשכנזי יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובהתאם להלכה הפסוקה, זימונו של ח"כ למתן עדות ייעשה במסגרת פרשת ההגנה, או אז תינתן לב"כ המבקשים האפשרות לחקור את ח"כ אשכנזי בחקירה נגדית על האמור בתצהיר אשר יוגש מטעמו. אבאר מדוע.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

זימון עדים בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות

1. סמכותו של בית המשפט להורות על זימונם של עדים לדיון ההוכחות מעוגנת הן בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") והן בתקנות סדר הדין האזרחי, וזאת במטרה לקדם את תכליותיו של ההליך האזרחי, בהן חקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים להליכים עד תומן.
2. סעיף 1 לפקודת הראיות קובע כדלקמן:

"1. (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת."

1. כמו כן, סעיף 7 לפקודת הראיות מקנה לכל אחד מהצדדים להליך את האפשרות להזמין את רעהו למתן עדות בפני בית המשפט.
2. קריאתם המשולבת של הוראות סעיפים 1 ו-7 לפקודת הראיות מלמדת כי המחוקק התכוון להקנות לבית המשפט סמכות רחבה להזמין כל אדם, לרבות בעל דין, ליתן עדות ככל שהיא רלוונטית לעניין הנדון, וזאת למעט באותם מקרים שבהם קיימת הוראה אחרת בפקודת הראיות או בכל הוראת דין אחרת. עוד מקנה הסעיף סמכות לבית המשפט לסרב להזמין עד למתן עדות מקום בו סבר שמטרתה איננה גילוי האמת – וזאת במטרה למנוע את סרבולו של ההליך והשחתת הזמן השיפוטי לריק.
3. גם תקנות סדר הדין האזרחי, שהוראותיהן חלות על תובענות ייצוגיות מקום בו לא נקבע הסדר ייחודי לניהולן (תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010), קובעות מספר הוראות המאפשרות את זימונים של בעלי הדין או עדים מטעמם למסור עדות בפני בית המשפט. כך, תקנה 146 מקנה לבית המשפט סמכות לזמן לעדות בפניהם את בעלי הדין אף בשלב קדם המשפט; תקנה 178 מקנה לבית המשפט להזמין לעדות עד אם למתן עדות ואם לשם הצגת מסמכים; תקנה 169 מקנה את האפשרות להגיש עדות באמצעות תצהיר; תקנה 171 מקנה לצדדים זכות לחקור עד מיד; תקנה 189 קובעת כי ההוראות בדבר עדים יחולו במידת האפשר על בעל דין שנדרש להעיד או להציג מסמך.
4. בענייננו, ובהתאם להוראות סעיף 5 לחוק תובענות ייצוגיות, בקשה לאישור תובענה כייצוגית תוגש כבקשה בכתב, ועל כן חלים עליה גם ההסדרים הקבועים בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי. לעניין זה, קובעת תקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי כדלקמן:

"בדיון בבקשה בכתב תהא למבקש הזכות להתחיל, ובכפוף לכך יהא סדר הדין כסדרי הדין הנוהגים בדיון בתובענה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין; אולם אין לשמוע עדים שתצהיריהם לא צורפו לפי תקנה 241 אלא אם כן בית המשפט או הרשם הורה על כך מטעמים מיוחדים שיירשמו."

1. בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת כי על אף שבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא אכן בקשה בכתב, מאפייניה חורגים מאלה של בקשה רגילה, וזאת במספר היבטים. ראשית, בקשה לאישור תובענה כייצוגית איננה הליך ביניים רגיל, אלא מדובר בהליך 'גורלי', שכן קבלתה או דחייתה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית יכולה להכריע את ההליך כולו. ביטוי לעובדה כי החלטת אישור היא גורלית, מצוי בהוראות הדין, המקנות למבקשים בבקשת האישור זכות ערעור מקום בו זו נדחתה, ואילו מקום בו הבקשה אושרה, מוקנית למשיבים זכות להגיש בקשה לדיון חוזר בהרכב של שלושה שופטים.

שנית, הליך אישורה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא הליך מורכב בהרבה, שכן בית המשפט בודק את עילת התביעה האישית של התובע כמו גם את עמידתו ביתר התנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, באופן המחייב את בחינתן של שורת שאלות עובדתיות ומשפטיות על ידי בית המשפט.

שלישית, טעם נוסף המצדיק את זימונם של עדים למסור עדות בבקשה לאישור הוא העובדה כי היא מצריכה תשתית עובדתית נרחבת [רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקאות 7-8 (15.4.2007)]. נוכח דברים אלה, נקבע בעבר כי מקום בו מדובר בעדים הדרושים לבירור המחלוקת העובדתית בין בעלי הדין, קיים טעם להתיר את זימונם.

1. בעניין בן בשט עמד בית המשפט העליון על כך שכלל ניתן לזמן עדים בהליך אישור תובענה ייצוגית, וזאת ככל שמתקיימים שורת מבחני משנה, והם: האם ניתן היה לאתר את העדים המבוקשים בשקידה ראויה לפני הגשת בקשת האישור; האם לא ניתן היה לקבל תצהירים מהעדים המבוקשים ולצרפם לבקשה; האם מדובר בעדים הדרושים לבירור המחלוקת בין בעלי הדין; מידת השתהותו של המבקש בהגשת בקשתו לזימון עדים והצדקותיה; האם מטרת זימון העדים היא להביא ראיות לביסוס בקשת האישור או ניסיון אסור לתיקונה בדיעבד; והאם זימון העדים יגרום לסרבול הדיון בבקשת האישור [רע"א 2417/08 בן בשט נ' קדמי, פסקאות 6-7 (5.4.2009); רע"א 806/08 פזגז 1993 בע"מ נ' פופיק 7.9.2008)].
2. ודוק – אין מדובר ברשימה סגורה, ובית המשפט רשאי להביא בחשבון שיקולים נוספים, בייחוד מקום בו הנדרשים לעדות הם משיבים בבקשת האישור, או אז חלות הוראות פקודת הראיות שהובאו לעיל, וכן נקבע בעבר כי כאשר מדובר בבעל דין שלא הגיש תצהיר, אפשר להורות על זימונו לעדות וזאת לשם הגעה לחקר האמת [סעיפי 1 ו-7 לפקודת הראיות; רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר, פסקה 7 (22.11.2007)].
3. לצד כל האמור לעיל, קיים קושי מובנה מקום בו המבקשים עותרים לזימונו של בעל דין להעיד כעד מטעמם. במצב דברים זה, נקבע בעבר בהלכה הפסוקה כי אמנם בעל דין רשאי לזמן לעדות את בעל הדין שכנגד, אך מקום בו אותו בעל דין מודיע כי הוא יעיד מטעמו, אין להתיר את זימונו כעד מטעמה של התביעה. כמו כן, נקבע בעבר כי מקום בו הודיע בעל הדין כי יעיד מטעמו, והגיש תצהיר עדות ראשית, או אז יזומן בעל הדין כעד במסגרת פרשת ההגנה, וייחקר בחקירה נגדית על ידי בא-כוחו של התובע. לעניין זה, יפים הדברים שקבע השופט גרוניס בעניין מנשה:

"...אלמלא ניתנה התחייבות כי הנתבעים יעידו כעדי הגנה, אין ספק שחובה הייתה על בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשה לזימונם כעדי תביעה. אולם לא כך הדבר מקום שבו ניתנה התחייבות כאמור. אותה התחייבות כי הם אכן יעידו מביאה לאיזון בין האינטרסים של בעלי הדין העומדים משני צידיו של המתרס. הנתבעים אמנם יעידו כעדי הגנה ואילו לתובע תינתן האפשרות לחקור אותם. הואיל וחקירתם על ידי פרקליטו של התובע תהא, מטבע הדברים, חקירה נגדית, על מה ולמה ילין התובע?! האיזון נוצר משום שכל אחד מבעלי הדין, בין תובע בין נתבע, רשאי לזמן את יריבו לעדות אך לאחר שמתברר כי הלה אינו מתייצב לעדות מטעמו שלו...." [רע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' משה, סא(1) 834, 841 (2006) (להלן: "עניין מנשה")].

1. אולם, כפי שנקבע באותו עניין, אין מקום לחשש כי בעל הדין שנקרא לעדות לא יתייצב, מקום בו ניתן תצהיר על ידו:

"כאשר בית המשפט מורה על הגשת תצהירי חקירה ראשית וכאשר הנתבע נותן תצהיר, דומה שלכל הדעות לא יהיה מקום להתיר זימונו כעד תביעה...הנתבע שנתן תצהיר יעלה על הדוכן במסגרת פרשת ההגנה, וייחקר בחקירה נגדית על ידי עורך דינו של התובע." (עניין מנשה, עמ' 842).

1. סיכומה של נקודה זו, מקום בו נדרש בעל דין להתייצב לחקירת בית המשפט כעד מטעם המבקשים, אזי ניתן לזמנו, וזאת ככל שהוכח בפני בית המשפט כי עדותו דרושה ורלוונטית, וככל שיש בזימונו לעמוד ביתר התנאים שנקבעו במסגרת תקנה 245 לתקנות כמו גם בפסיקת בית המשפט; ואולם מקום בו קבע בית המשפט כי בעל הדין שזימונו להעיד מתבקש נדרש להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, לא ניתן לזמנו במסגרת 'פרשת התביעה', אלא הוא ייחקר במסגרת פרשת ההגנה.

זימונו של חבר כנסת למתן עדות

1. לצד הוראות הדין שפורטו לעיל ועוסקות בשאלת זימונם של עדים בכלל ובעלי דין בפרט ליתן עדות במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, מוסדרת שאלת זימונו של ח"כ אשכנזי גם בחוק החסינות, נוכח תפקידו הציבורי והזכויות המוקנות לו בהתאם להוראות חוק זה.
2. הוראות סעיף 8 לחוק החסינות, קובעות כדלקמן:

"נדרש חבר הכנסת למסור עדות לפני בית משפט, ייקבע המועד לגביית עדותו בהסכמת יושב ראש הכנסת."

1. הוראות סעיף 8 לחוק החסינות אינן עוסקות בשאלת חסינותו של חבר כנסת, אלא אך בשאלה אם ניתן לזמנו לעדות בפני בית המשפט. לשון הסעיף איננה חוסמת אפשרות זו, אלא מורה כי זימון חבר כנסת לעדות כאמור תיעשה תוך תיאום המועד לגבייתה עם יו"ר הכנסת.
2. אם כן, הוראת סעיף זה איננה פוטרת או מונעת את זימונו של חבר כנסת למתן עדות בפני בית המשפט, אלא מחייבת את תיאומה של עדות זו עם יו"ר הכנסת. הא ותו לא.

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר שבחנתי את הבקשה לזימון עד, את התשובה לבקשה ואת התגובה לתשובה, מצאתי להורות על העברת בקשת המבקשים לזמן את ח"כ אשכנזי לעדות בפניי ליו"ר הכנסת בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק החסינות, וזאת על דרך של קציבת המועד להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו של ח"כ אשכנזי, וזימונו לדיון ההוכחות הקבוע לפניי ליום 14.10.2020. אבאר מדוע.
2. ח"כ אשכנזי הוא אחד מבעלי הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, ועל כן חלה על עניינו המסגרת הקבוע בתקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי, יחד עם הוראות סעיפים 1 ו-7 לפקודת הראיות. מסגרת זו מאפשרת, כמפורט לעיל, את זימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי, מקום בו יתברר כי עדות זו היא רלוונטית ונדרשת – ומצאתי שכך בענייננו.
3. כך, ח"כ אשכנזי הוא אחד משלושת המשיבים בבקשת האישור, הגיש תצהיר במסגרת ההליך המקביל בפרשה זו (ת"צ 38842-10-13) ואף נחקר על תצהירו. יתר על כן, ח"כ אשכנזי שימש בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור כיו"ר דירקטוריון המשיבה 1, וזאת בשעה שבקשת האישור קשורה באופן ברור וישיר לדיונים שנערכו בדירקטוריון המשיבה 1 בתקופה הרלוונטית ולדיווחים לבורסה לניירות ערך בתל אביב. בנסיבות אלה, ברי כי עדותו של ח"כ אשכנזי דרושה לשם בירור המחלוקת שבין בעלי הדין ואף לא התרשמתי כי מדובר בניסיון לתקן את בקשת האישור בדיעבד. יתר על כן, סבורני כי בזימונו למתן עדות לפניי יש כדי לתרום להגעה לחקר האמת – תכלית החשובה ביחס לכל הליך באשר הוא, וביתר שאת בקשר להליך קולקטיבי דוגמת בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
4. לעניין זה, המשיבים טוענים כי אין לזמן את ח"כ אשכנזי למתן עדות בשלב זה משום שתשובתם לבקשת האישור לא נתמכה בתצהיר מטעמו. עם זאת, אין בידי לקבל טענה זו. כך, כעולה מנוסחה של תקנה 245 לתקנות עליה נסמכים המשיבים, מי שהיו אמונים על צירוף תצהירו של ח"כ אשכנזי לתשובה לבקשת האישור היו המשיבים עצמם, והם נמנעו מכך, לטענתם, משום שלא הופנו כלפי ח"כ אשכנזי טענות אישיות בבקשת האישור. לטעמי, אין בהנמקה זו ממש, משום שהטענות כלפי שמן נוגעות באופן ישיר לתפקידו של ח"כ אשכנזי כאורגן במשיבה 1 בהיותו יו"ר הדירקטוריון שלה בתקופה הרלוונטית. ודוק – מקום בו בחרו המשיבים שלא לצרף את התצהיר מטעמו של ח"כ אשכנזי לתשובה לבקשת האישור, אין מדובר בסוף פסוק, משום שכפי שהובא לעיל בהרחבה, שבידי בית המשפט להורות על זימונו "מטעמים מיוחדים שירשמו" – המתקיימים בענייננו כפי שפורט לעיל.
5. זאת ועוד, זימונו של ח"כ אשכנזי בעת הזו איננו צפוי לגרום לסרבול ההליך, משעה שההליך קבוע לדיון הוכחות בפניי ליום 14.10.2020, במסגרתו צפויות להישמע הן פרשת התביעה והן פרשת ההגנה. מצב דברים זה תומך גם הוא במסקנתי כי יש להורות על זימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי.
6. לא נעלמו מעיני מספר טענות שהועלו על ידי הצדדים בבקשותיהם, אך מעיון בהן עולה כי אף הן תומכות במסקנתי:
7. אשר לטענת המשיבים לפיה הציטוטים שהובאו בבקשה לזימון עד מעידים דווקא על היעדר הצורך בעדותו של ח"כ אשכנזי משעה שאינם נוגעים לסוגיה שבמחלוקת, הרי שלא מצאתי לקבלה. כך, כפי שציינו המשיבים עצמם בפסקה 61(ג) לתשובתם, מותב זה איננו יכול להיסמך על התרשמותה של השופטת קרת-מאיר מהעדים בעדויותיהם לפניה, והוא נדרש להתרשם מהעדים בעצמו לשם קביעת הממצאים העובדתיים הנדרשים לשם הכרעה בבקשת האישור נשואת הליך זה.
8. אשר לטענות המשיבים כי בקשת המבקשים לזימון עד לא נתמכה בתצהיר, מצאתי כי אין בכך כדי להשפיע על מסקנתי. כך, הבקשה לזימון עד היא בקשה המבוססת על טיעונים משפטיים, טענות שנטענו במסגרת בקשת האישור ופסק דין של בית משפט זה, ואין בה טענות עובדתיות. על כן, אין בעובדה כי לא הוגש תצהיר בתמיכה לה כדי להעלות או להוריד ממסקנתי.
9. אשר לטענת המשיבים כי הבקשה לזימון עד הוגשה בשיהוי ניכר, גם כאן מצאתי שאין בטענה זו ממש. בהליך דנא טרם התקיימו ישיבות הוכחות, וזאת נוכח ניסיונם של הצדדים להגיע להסדר במסגרתו של הליך גישור, שלא צלח. ואכן, בדיון שנערך ביום 20.1.2020 הוריתי לצדדים לדאוג לזימון העדים מטעמם לדיון ההוכחות שנועד להיערך ביום 10.5.2020, אך דיון זה נדחה בהסכמת הצדדים.

חלף דיון ההוכחות, נערך במועד זה דיון מקדמי, בסיומו עמדתי על כך שלמרות שניתן לקדם את התיק מחוץ לבית המשפט, עומדים הצדדים על קיום דיון הוכחות ועל כן הוריתי על קיומו ביום 14.10.2020. משעה שזה הוא מצב הדברים, ועל רקע יתר טענותיהם של הצדדים בבקשה לזימון עד, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, הרי שנדמה כי בענייננו אין מדובר בזימון שהתבקש בשיהוי משמעותי, אלא אך לאחר שהסתיים השלב המקדמי ולאחר שהתברר כי לא ניתן יהיה להגיע להסדר פשרה בהליך זה בעת הזו, וזאת על רקע מועד ההוכחות הקבוע רק לחודש אוקטובר 2020.

1. בשולי דברים אלה, אינני יכול שלא להידרש לטענות הצדדים הנוגעות לדברים שנאמרו מחוץ לפרוטוקול בדיונים שנערכו לפניי בימים 20.1.2020 ו – 10.5.2020. כך, מדובר בטענות עובדתיות הנוגעות להסכמות שהושגו בין הצדדים עצמם, מבלי שהוגשו לאישורו של בית המשפט ומבלי שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית. משעה שמדובר בטענות עובדתיות, היה על המשיבים בתשובתם ועל המבקשים בתגובתם לתשובה לתמוך אותן בתצהיר ערוך כדין. אלא, שהמבקשים והמשיבים נמנעו מלעשות כן, ובכך יש טעם לפגם. ממילא, בית המשפט איננו נדרש בהחלטותיו להסכמות שהושגו בין הצדדים מחוץ לכתלי בית המשפט, וטוב יעשו הצדדים בעתיד אם יימנעו משימוש בהסכמות מסוג זה וכך גם בענייננו.

סוף דבר

1. משעה שמטענות המשיבים עולה בבירור כי העילה היחידה למניעת זימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי היא העובדה כי מונה לשר החוץ של מדינת ישראל (מינוי שיצא אל הפועל לאחר שהוגשה בקשת האישור), ומשעה כי מצאתי שעדותו רלוונטית וחשובה לשם בירור האמת בגדרי בקשת האישור נוכח תפקידו במשיבה 1 כיו"ר הדירקטוריון שלה בתקופה הרלוונטית, מצאתי להורות העברת החלטה זו ליו"ר הכנסת על מנת לקבל את הסכמתו לזימונו של ח"כ אשכנזי לעדות בפניי ביום 14.10.2020.
2. החלטה זו תועבר למנהל בתי המשפט לשם הפנייתה ליו"ר הכנסת, לשם קבלת אישורו לזימון ח"כ אשכנזי לדיון.
3. לשם ייעול ההליך, ונוכח הסכמת הצדדים, תצהירו של ח"כ אשכנזי יוגש עד ליום 31.8.2020, ועדותו לפניי תימסר במסגרת פרשת ההגנה בתיק.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים וכן למנהל בתי המשפט.

ניתנה היום, י"ח סיוון תש"פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.