החלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 10.6.2020 במעמד צד אחד ובהיעדר התייצבות מטעם הנתבע (להלן: "המבקש").

בגדר פסק הדין חויב המבקש לשלם לתובעת (להלן: "המשיבה") סך של 674,063 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ועד לתשלום בפועל. כן חויב המבקש בשכר טרחת עו"ד בסך 50,000 ₪, בהוצאות העד שזומן בסך 700 ₪ ובאגרות משפט.

רקע רלבנטי וטענות הצדדים

1. התובענה הוגשה כתובענה שטרית על-פי שטר חוב על סך 700,000 ₪.

על שטר החוב מתנוססת חתימת עושה השטר, הנחזית להיות חתימת המבקש, בצירוף חותמת החברה "נ.ס. טלאור חשמל לבניה תעשיה ומיזוג אויר בע"מ" (להלן: "החברה"), וכן חתימה הנחזית כחתימת ערב לשטר של המבקש.

כעד לחתימה חתום מר נועם רפפורט, שנתן תצהיר בגדר הראיות שהגישה המשיבה.

השטר הוגש לביצוע כנגד החברה וכנגד המבקש - המנהל והבעלים של החברה, בגין סחורה שלטענת המשיבה סופקה לחברה בלא ששולמה בגינה תמורה.

החברה לא הגישה התנגדות כנגד השטר, ואין בפני מחלוקת הנוגעת לגובה החוב אותו חבה החברה למשיבה בגין הסחורה שסופקה לה.

1. המבקש הגיש התנגדות (באיחור), כשטענתו היא כי שטר החוב מזויף ואינו חתום על ידו, לא כמורשה חתימה מטעם החברה ולא כערב. הגב' סימה אנקונה, שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט, קבעה כי לא נמצאה התאמה בתכונות הכתיבה בין השם והחתימה המופיעים על גבי שטר החוב, לבין דוגמאות כתב היד של המבקש וכי אי ההתאמות - הן בכמות ובאיכות תכונות הכתיבה - מביאים אותה למסקנה שהשם והחתימה הנחזית להיות של המבקש, לא נכתבו על ידו וכי רישומי הפרטים של החותם והערב אף הם לא נכתבו על ידי המבקש.

לאחר קבלת חוות הדעת, הגישה המשיבה כתב תביעה מתוקן כנגד המבקש, בגדרו הוסיפה עילות נוספות, מבלי לזנוח את העילה השטרית. עילות אלו מבוססות על כתב ערבות בחתימת המבקש, חתימה אשר אף היא מוכחשת על ידי המבקש; הרמת מסך בין המבקש לחברה שבבעלותו, מכוח עילת מימון דק על פי סעיף 6(א)()(ב) לחוק החברות תשנ"ט-1999; תרמית עפ"י סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ובהתאם לסעיף 6 (א)(1) לחוק החברות; הפרת סעיף 54(א) לחוק החברות, בהיות המבקש נתבע ומנהל בחברה; והפרת חובת תום הלב.

1. הצדדים הגישו ראיותיהם וישיבת ההוכחות אליה לא התייצב המבקש, אמורה היתה להתקיים ביום 10.6.20, לאחר שנקבעה לדיון עוד ביום 11.7.2019 במעמד המבקש ובא כוחו באותה עת, עו"ד אשרוב.
2. ביום 5.1.2020 ביקש עו"ד אשרוב לשחררו מייצוג המבקש. בגדר בקשתו הצהיר עו"ד אשרוב כי הודיע למבקש על מועד הדיון ועל התפטרותו מייצוגו.

המבקש מאשר כי עודכן בדבר מועד הדיון, אלא שלטענתו, בשל "בלבול אישי" ציין לעצמו מועד שונה מהמועד לדיון שנקבע בתיק.

1. המבקש טוען כי הוא אינו אדם צעיר, מצבו הרפואי קשה עד מאד, הוא חולה לאחר אירוע מוחי שפגע בו באופן בלתי הפיך ובכלל זאת ביכולת הדיבור שלו, באופן שהפך אותו למגמגם שקשה להבינו, ואולי בשל כך, לטענתו, נוצרה אי ההבנה בינו לבין בא כוחו הקודם. המבקש מוסיף כי מדובר בתקופה מבלבלת ומאתגרת עבור המשק כולו בשל המגיפה המתחוללת כיום.

המבקש תמך את בקשתו בתצהיר ובמסמך רפואי של ד"ר שטטר, לפיו: " לאחר CVA. מעיון בתיק סובל מאירועים של בלבול ושכחה".

לטענת המבקש, הוא אינו מזלזל חלילה בזמנו של בית המשפט או של הצד שכנגד, אלא שמדובר בטעות קשה ומצערת של עדכון מועד שגוי ביומנו שגרמה לאי התייצבותו.

1. לגופו של עניין טוען המבקש כי סיכויי הגנתו טובים מאד, כעולה מחוות הדעת של המומחית שמינה בית המשפט המאשרת את טענתו כי שטר החוב שהוגש לביצוע ע"י המשיבה אינו חתום על ידו, בניגוד לטענת המשיבה. כן טוען המבקש כי הותרת פסק הדין על כנו תפגע בו באופן קשה, בשים לב לסכום שנקבע בגדרו ולהיעדר חבות אישית או ערבות אישית שלו כלפי המשיבה.
2. לעומתו טוענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין חולק כי המבקש ידע על מועד הדיון ובשל כך לא נפל פגם בהליך, ואין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

אשר לביטול פסק הדין בתוקף שיקול דעת בית המשפט, המשיבה טוענת כי המבקש תלוי בחסדיו של בית המשפט. המשיבה סבורה שטיעוני המבקש ביחס להעדר התייצבות אינם מהווים טעם לביטול פסק הדין שעה שמועד הדיון נקבע כשנה קודם לכן. לטענת המשיבה, כל מטרת המבקש היא למלט את עצמו מהחוב ולהרוויח זמן והוא יעשה הכל על מנת שלא לשלם את חובו למשיבה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין קשר בין גמגום שלא הוכח, לאי התייצבות לדיון; הפלט הרפואי אינו מהווה תעודה רפואית, ובכל מקרה, הפלט כולל מידע שנמסר לרופא המטפל על ידי המבקש עצמו. עוד טוענת המשיבה כי שיטה נקוטה היא בידי המבקש לדחות את הקץ, כאשר גם בעבר הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לתביעה השטרית בחלוף 47 ימים מהמועד הקבוע בדין ולאחר נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדו. לטענתה, בפרק זמן זה שבו "מושך הנתבע את הזמן" הוא פועל לדילול נכסיו. לראיה, טוענת המשיבה, כי גם במהלך ניהול ההליך נמכר נכס בבעלותו, כפי שעולה מהחלטה בבקשה על מחיקת עיקול, שהיא עצמה הגישה לאחר שבית המשפט נעתר לבקשתה להטלת עיקולים על נכסי המבקש. לסיכום טענה זו, המשיבה סבורה כי המבקש לא הראה טעם המצדיק את העדר התייצבותו.

1. לעניין סיכויי ההגנה טוענת המשיבה, כי למעט טענה סתמית כי סיכויי הגנתו טובים מאוד בשל הממצאים של חו"ד של המומחית לעניין העילה השטרית, המבקש לא פירט דבר וחצי דבר בשאלת סיכויי הגנתו, וכי הוא נמנע מלהתייחס לעילות התביעה האחרות בכתב התביעה המתוקן הנוגעות לערבותו האישית אשר קמה לטענתה, גם במקרים בהם אין הערב חתום פיזית על כתב ערבות מפורט. המשיבה מוסיפה כי המבקש נמנע מלהתייחס לחיובו האישי בעילת הרמת מסך של חברת טל אור (שהיתה לטענתה בבעלותו ובשליטתו המלאה) בשל תרמית ומימון דק, זאת שעה שניתן כנגד החברה עצמה פסק דין על מלוא סכום התביעה. המשיבה טוענת שהמבקש חתם את חתימתו על השטר באופן שונה מחתימתו במתכוון, דבר שהוביל למסקנת המומחית, והכל על מנת לחמוק מאחריות. כן טוענת המשיבה כי ממצאי חו"ד אינם רלבנטיים לשאלת ערבותו של המבקש מכוח העילה השטרית.

לסיכום, המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות.

הכרעה

1. לאור העובדה כי המבקש מודה שידע על מועד הדיון, לא נפל כל פגם המצדיק את ביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק.

לעומת זאת, אני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין בתוקף שיקול דעת בית המשפט כפוף לתשלום הוצאות, כפי שאנמק.

1. כאשר עסקינן בביטול פסק דין מחמת העדר התגוננות בתוקף שיקול דעת בית המשפט, מנחים את בית המשפט שני שיקולים: השיקול הראשון עוסק בסיבת המחדל. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול.

לצד שיקולים מנחים אלה קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין, והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו. ראו: רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו, 22.5.12); וראו גם ע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ. אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.09):

"לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו [ראו למשל: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ז לז(3) 431 (1983); רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 10.7.01); רע"א 4425/98 מזרחי נ' בן חמו (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 30.11.00 רע"א 9572/01 דדון נ' וייסברג (לא פורסמה, [פורסם בנבו], 1.10.02)]."

זכות הגישה לערכאות הינה זכות ראשונה במעלה, שתחסם במקרים חריגים. ראו בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. משה שנפ (פורסם בנבו, 15.1.2007):

"כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית [...] מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען כי הוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר [...] בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-הדין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-הדין לגישה חופשית לערכאות. בלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל".

1. לא התרשמתי, לאחר בחינת טענות הצדדים, שהתנהלות המבקש מעידה על זלזול בהליך המשפטי או על התעלמות מדעת, אלא שמדובר בתקלה מצערת ואולי אף ברשלנות. לצורך הבקשה ניתן להסתפק בטיעונים שהעלה המבקש בדבר מצבו הרפואי והאירוע המוחי כרקע למצב הבלבול והשכחה, כמספיקים לצורך דילוג על המשוכה של טעם סביר למחדל.
2. אשר לסיכויי ההגנה, התיק כאמור היה קבוע להוכחות. הצדדים הגישו ראיות, סיכויי הגנתו של המבקש פורטו בהרחבה הן בכתבי בי-הדין והן בראיות שהגיש המבקש, ובשים לב לשלב בו ניתן פסק הדין, אין מקום לטענה כי הטענות בדבר סיכויי ההגנה נטענו בסתמיות. מבלי לקבוע כל עמדה בעניין, טרם לשמיעת הוכחות, עצם העובדה כי מומחית מטעם בית המשפט קבעה כי החתימה המתנוססת על שטר החוב שהוגש לביצוע בתיק, אינה חתימת המבקש, די בה כדי לקבוע כי קיימים סיכויי הגנה בכל הנוגע לעילה השטרית כנגד המבקש.
3. אשר לטענות האחרות הנוגעות לערבות אישית שלא מכוח חתימה, או להרמת מסך בשל תרמית ומימון דק, מדובר בטענות המצריכות הוכחה מצד המשיבה. נטל ההוכחה על הטוען לכך אינו קל ומעיון בתצהירי המבקש נראה כי יש ליתן לו את יומו להתגונן כנגד אותן טענות, ולהוכיח את גרסתו הנגדית.

עם זאת, וכפי שציינה המשיבה, אין מדובר בפעם הראשונה בה פונה המבקש בבקשה מעין זו, שכן למעשה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, כוללת אף היא בחינה של טענות דומות לטענות שנטענות בבקשה היום, נוכח העובדה שתוצאת אי הגשת התנגדות במועד, הופכת את השטר לפסק דין.

1. לאור האמור, אני מוצאת כי יש מקום להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות בסך 7,500 ₪ למשיבה, אשר נערכה לקיום דיון הוכחות והתייצבה עם עדיה.

אשר על כן אני קובעת כי פסק הדין יבוטל כפוף לתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח שישלמו למשיבה באמצעות בא כוחה.

ככל שסכום זה ישולם עד ליום 1.9.20, יבוטל פסק הדין. ככל שלא ישולם הסכום עד אותו מועד, יוותר פסק הדין בעינו.

ככל שהמבקש מעוניין כי סכום ההוצאות יועבר למשיבה על דרך של העברת הסכום שהפקיד בקופת בית המשפט לצורך עיכוב הליכי ההוצל"פ, יגיש בקשה בתוך 10 ימים ותינתן הוראה מתאימה לגזברות בית המשפט.

הצדדים יודיעו עד ליום 6.9.200 אם סכום ההוצאות שולם ובהתאם יינתן, במידת הצורך, צו להמשך ההליך.

ניתנה היום, ח' אב תש"פ, 29 יולי 2020, בהעדר הצדדים.