05 מאי 2019

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה)

1. עניינו של הליך זה בטענותיו של התובע, מר זוהיר אגבאריה (להלן – התובע) כי יש להכיר בצרידות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.
2. בהחלטה מיום 5.2.19 הוריתי על מינויו של ד"ר ארז בנדט כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעתו לעניין הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין עבדותו על בסיס העובדות המוסמכות הבאות:

א. התובע יליד 10.10.1969 .

ב. התובע עבד כמורה למדעים דרך משרד החינוך כ- 15 שנה, 36 שעות שבועיות.

ג. התובע מלמד בכיתה של כ- 30 ילדים.

ד. לתובע נערכה בדיקת סיב אופטי בשנת 2009. האבחנות הן כאמור בחומר הרפואי.

ה. לתובע נערכו בשנת 2010 בדיקות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. האבחנות הן כאמור בחומר הרפואי.

ו. התובע התלונן על פגיעה במיתרי הקול/ צרידות.

ז. מועדי התלונות, הממצאים, האבחנות והטיפולים הם כעולה מהחומר הרפואי.

1. בחוות-דעתו מיום 3.3.19 קבע המומחה כי התובע סובל משתי בעיות בגרון/ במיתרי הקול: האחת רפלוקס לרינגיטיס- גירוי של הגרון עקב חומצות שעולות מהקיבה, שהיא המחלה העיקרית ממנה התובע סובל. לגבי מחלה זו קבע המומחה כי לא קיים קשר סיבתי בינה לבין עבודת התובע כמורה.

הבעיה הרפואית הנוספת ממנה סובל התובע, על-פי קביעת המומחה, היא קשריות או "יבלות" במיתרי הקול על רקע שימוש מאומץ וממושך בקול שהן תוצאה של עבודת התובע כמורה ומכחכוח תכוף בשל הגירוי מהרפלוקס. לגבי ליקוי זה קבע המומחה שקשר הסיבתי בסבירות העולה על 50% בין עבודת התובע לאותן קשריות.

עוד קבע המומחה שסביר שתנאי העבודה החמירו את הצרידות, גם אם הגורם העיקרי לה הוא מחלת הרפלוקס. להערכת המומחה יש לעבודת התובע השפעה משמעותית העולה על 20% על היווצרות הצרידות. המומחה נימק כי היווצרות הקשריות היא בעיקר עקב שימוש ממושך ומאומץ בקול במסגרת עבודתו של התובע בהוראה פרונטאלית.

4. הנתבע מבקש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

1. האם נכון כי על פי תיקו הרפואי של התובע הוא סובל מצרידות וכאבי גרון משנת 2003? לאור עובדה זו ולאור העובדה כי התובע רק התחיל בתקופה זו את עבודתו כמורה, נא הסבר את קביעתך בדבר קשר סיבתי בן הצרידות ובין עבודת התובע כמורה.
2. משנת 2008 ועד 2017 עקב תלונות של צרידות נבדק התובע רק פעמיים ע"י רופא א.א.ג, ובתקופה זו מרבית הביקורים הרפואיים כולל בדיקת גרון בלתי ישירה וישירה עם סיב אופטי הצביעו על נפחיות ואודם של החלק האחרוי של הגרון. האם אתה מסכים כי ממצאים אלו מעידים על קיום רפלוקס, בגינה גם טופל תרופתית. כמו כן עבר בדיקת גסטרוסקופיה עם עדות לדלקת מופשטת בקיבה ועבר מבחן נשיפה שנמצא חיובי לחיידק H.PYLORY ומשכך לא צריך לקבוע קשר סיבתי בין עבודת התובע לצרידות. נא הסבר תשובתך.
3. בבדיקת גרון מיום 5.11.11 צוינו נודולות במיתרי הקול וגם סימני רפלוקס ואף הוגבר המינון של התרופה נגד חומציות. לאור זאת נא הסבר קביעתך בדבר קשר סיבתי בין הצרידות לתנאי עבודתו של התובע.
4. בבדיקת גרון עם סיב אופטי מיום 2.10.12 צוינו מיתרי קול חלקים, זזים היטב. לא נמצא ממצא של VOCAL NODULE גם בביקורים הבאים. לאור עובדה זו האם סביר כי חוסר סגירת מיתרי הקול בעת הפקת הקול שהוזכר בביקורים הבאים הינו עקב נפיחות רירית הגרון משני לריפלוקס . נא הסבר את תשובתך.
5. האם נכון כי החל משנת 2003 ובמהלך השנים התובע אובחן וטופל עקב ריפלוקס שהינה גם אחת הסיבות לצרבת? ככל שכן האם תסכים שיבלות במיתרי הקול יכולות להופיע כהתבלטות בצקתית רירית במיתרים, אך נסוגה בהמשך ולא עוברת למצב פיברוטי(נוקשה) שגורם חוסר סגירת מיתרים בפונציה(הפקת קול), והדבר מצביע כי מצב המיתרים תקין. נא הסבר תשובתך.
6. האם תסכים כי לאור כל הבדיקות הרפואיות החל משנת 2003 שהצביעו על צרידות ולאור בדיקת גרון מיום 5.11.11 צוינו נודולות במיתרי הקול וגם סימני רפלוקס, ובדיקת גרון עם סיב אופטי מיום 2.10.12 בה צוין מיתרי הקול חלקים, זזים היטב יש לקבוע כי יש משקל הרבה יותר משמעותי להיווצרות הצרידות במהלך השנים ולא כהופעה זמנית של יבלות במיתרים שחלפו בהמשך? נא הסבר את תשובתך.

5. התובע התנגד להפניית שאלות ההבהרה מהטען שבחוות בדעת נתן המומחה מענה לכל השאלות המופנות על ידי הנתבע.

6. הלכה היא כי בית הדין יתיר הצגת שאלת הבהרה "כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368), ונראה כי השאלה "נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי (13.4.95)).

7. על יסוד המבחנים כמפורט לעיל ולאחר עיון בשאלות ההבהרה, בהתנגדות התובע ובהתחשב בכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית מצאתי לנכון לקבל את הבקשה באופן שיפורט להלן.

שאלה 1:.

מחוות הדעת עולה שהמסמך הרפואי מיום 7.9.03 בעניין צרידות וכאבי גרון מהם סבל התובע עמד בפני המומחה. המומחה קבע מפורש שהתובע סובל משתי בעיות: רפלוקס וקשריות. עוד קבע שתנאי העבודה החמירו את בעיית הרפלוקס והובילו להיווצרות הקשריות על רקע שימוש מאומץ וממושך בעבודתו וכחכוח תכוף עקב גירוי הרפלוקס.

המומחה קבע מפורשות כי עבודתו של התובע החמירה את הצרידות גם כשבעיקרה נגרמה עקב הרפלוקס. על כן לא מצאתי שיש בשאלת הבהרה זו כדי להבהיר את חוות דעתו של המומחה או להשלימה.

שאלות 2 ו- 3

הנתבע מבקש להפנות שאלות למומחה בעניין הרפלוקס, עצם קיומה אצל התובע, ושאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו כמורה לבין הצרידות ממנה סובל.

עיון בחוות הדעת מעלה שהמומחה נתן תשובות ברורות ומפורשות לשאלות אלה, ולא מצאתי שיש בשאלות כדי להבהיר את האמור בחוות הדעת.

שאלות 4 - 5

מכיוון שבחוות-הדעת אין התיחסות מפורשת למסמך הרפואי מיום 2.10.12 - יש מקום שהמומחה יבהיר את עמדתו בהתייחס לממצאים שצוינו במסמך זה ובמענה לשאלות 4 ו- 5.

שאלה 6

שאלה 6 חוזרת על האמור בשאלות 4 – 5ולפיכך לא מצאתי להורות על העברתה למומחה.

8. לאור האמור לעיל את מורה על הפניית שאלות ההבהרה הבאות למומחה:

1. בבדיקת גרון עם סיב אופטי מיום 2.10.12 צוין "מיתרי קול חלקים, זזים היטב". לא נמצא ממצא של VOCAL NODULE גם בביקורים הבאים. לאור עובדה זו האם סביר כי חוסר סגירת מיתרי הקול בעת הפקת הקול שהוזכר בביקורים הבאים הינו עקב נפיחות רירית הגרון משני לריפלוקס. האם יש באמור כדי לשנות מקביעתך בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוייו של התובע.
2. בחוות-דעת קבעת שהתובע סובל מרפלוקס. האם תסכים שיבלות במיתרי הקול יכולות להופיע כהתבלטות בצקתית רירית במיתרים, אך נסוגה בהמשך ולא עוברת למצב פיברוטי (נוקשה) שגורם חוסר סגירת מיתרים בפונציה(הפקת קול), והאם יש בכך כדי ללמד שמצב המיתרים תקין.

9. ההחלטה המורה על העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, (05 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.