בפני בקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (עובר לתיקון 116) לדחיית מועד ביצועו של צווי התאמה ב-12 חודשים.

הבקשה מתייחסת ל-54 צווים לגבי מבנים הנמצאים בשכונת ואדי יאסול בירושלים (התיקים השונים לגביהם הוגשה הבקשה מפורטים בכותרת הבקשה).

הן הבקשה והן תגובת המאשימה מתייחסות לכלל המבנים ולכלל הצווים, מבלי שהצדדים מתייחסים לנסיבות הקונקרטיות הכרוכות בכל אחד מהמבנים.

המבקשים תומכים בקשתם במסמכים מהם עולה שינוי משמעותי בעמדת גורמי התכנון הרלוונטים, לגבי התכנית אותה מקדמים המבקשים, בתקופה של כשנה שחלפה מאז דחיית בקשה קודמת. בהקשר זה מפנים המבקשים לסיכום דיון עדכני שהתקיים בלשכת מתכננת המחוז ממנו עולה תמיכת גורמי המקצוע בעקרונות התכנית – "הסדרת המצב הקיים בשטח" והצעת "מתווה של התחדשות עירונית המותאם לנסיבות" (סיכום דיון מיום 15.12.2019).

לטענת המבקשים די בהחלטות שצירפו ואשר מצביעות על התקדמות בהליך התכנוני כדי להצדיק הארכת מועד בכלל התיקים. המבקשים אינם מתייחסים לכל מבנה ומבנה.

המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר בעל מקצוע כנדרש בהתאם לסעיף 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008.

המשיבה בתגובה מבקשת את דחיית הבקשה על הסף בהעדר תצהיר בעל מקצוע וכן סבורה שיש מקום לדחיית הבקשה לגופם של דברים ובכלל התיקים, מאחר שמדובר בהליך "תכנוני בוסרי".

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני סבור שיש מקום לדחיית הבקשה במתכונתה ולצד זאת איני סבור שיש מקום לפטור את טענות המבקשים בדבר התקדמות ממשית בהליך התכנוני בטיעון הכללי שמדובר בהליך "תכנוני בוסרי".

אקדים ואציין כי דומני שעל שני הצדדים, הן המבקשים והן המאשימה, לפעול בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שנדרש לנושא בפסק דין מפורט (תב (י-ם) 40771-12-18 מדינת ישראל נ' אחמד קאק, 31.3.2019).

כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בפסק דינו שבמסגרתו הורה על דחיית בקשות קודמות מצד שלושה מהמבקשים, המאשימה "יכולה לפעול לפנים משורת הדין, כאשר מדובר במבנים שיש להניח שימצאו בפוליגון ככל שתאושר התוכנית". הערה זו חשובה במיוחד נוכח השינוי המשמעותי בעמדת גורמי התכנון הבכירים בזמן שחלף. בעוד בית משפט זה ובית המשפט המחוזי נדרשו לנושא לפני כשנה, בין היתר, על בסיס עמדת אגף התכנון בוועדה המקומית שלפיה התכנית מנוגדת למדיניות הוועדה המחוזית (סעיף 26 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי), הרי בעת הזו מתברר שהדרג המקצועי הבכיר בוועדה המחוזית (מתכננת המחוז) תומך בעקרונות התכנית. בנוסף מתברר מסיכום הדיון שהוגש שעמדת הדרגים המקצועיים היא כי נכון שעיריית ירושלים תצטרף כמגישת התכנית (סעיף 4(ד) לסיכום הדיון הנזכר).

אציין שבסיכום מתכננת המחוז נאמר כי "התכנית מהווה חלון הזדמנויות קצוב בזמן עבור התושבים להסדיר את מעמד הבנייה" (סעיף 3 לסיכום). לצד זאת צויין כי "יש לקדם את התכנית במקביל לאכיפה בשטח" ו"תוך הריסת הבניה ללא היתר" ו"פינוי השטחים הפתוחים" (סעיף 4 לסיכום). נכון שהמדינה תגבש עמדתה באשר ליישום צווי ההריסה באזור בעת הזו ואציין כי ניתן להבין את סיכום הדיון כמתייחס לאפשרות להבחנה בין מבנים שניתן לצפות סבירות טובה להכשרתם ובין מבנים אותם לא צפוי שניתן יהיה להכשיר.

בנסיבות אלה ועל מנת שתישקלנה בקשות לארכת מועד, על המבקשים להתקדם בשני מישורים: האחד, העולה מסיכום מתכננת המחוז הוא קידום התכנית במהירות ועמידה בדרישות שנקבעו בסיכום הדיון (סעיפים 4(ב) ו-4(ג)); השני הוא הגשת בקשות פרטניות, נסמכות על עמדה מקצועית (תצהיר בעל מקצוע) לעניין סיכויי הכשרת המבנה. חזקה כי המאשימה תבחן בכובד ראש בקשות אלה כשיוגשו ותגבש עמדתה, בשיתוף הגורמים האחראים לתכנון.

לאור האמור נדחית הבקשה במתכונתה.

המזכירות תצרף החלטה זו לכל אחד מהתיקים המפורטים בבכותרת הבקשה.

ניתנה היום, י' טבת תש"פ, 07 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.