הבקשה

1. לאחר עיון בבקשה ותגובות למיניהן (כאשר למרות החלטה מיום 25.7.18 לפיה ניתנה אורכה להגשת לשובת המבקש לתגובת המשיבה עד 26.7.17, לא הוגשה התשובה), מטעם הצדדים לרבות אסמכתאות עלה כי בפני ביהמ"ש בקשה להמשך עיכוב ביצוע צו סגירת עסק אשר ניתן במסגרת גזר דין ביום 19.05.2014.

2. בשנת 2012 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום ביחס להפעלת עסק מושא כתב האישום. המבקש מפעיל העסק ללא רישיון מאז 15.11.2011. בין הגשת כתב האישום וגזר הדין, העסק המשיך לפעול ללא רישיון. לפי האסמכתאות אשר הוגשו ע"י המבקש, התנהלו מספר פעולות מול הרשות ביחס לקבת רישיון עסק, אולם בסופו של יום, ללא התקבל רישיון.

טענות המבקש

3. מאז מתן גזר הדין, לא הוכשר העסק ברישיון עסק. מדי פעם הוגשה מטעם המבקש בקשות להמשך עיכוב ביצוע הצו. היום בפני ביהמ"ש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע הצו לתקופה נוספת, כאשר אין בבקשה מועד צפי לקבלת רישיון, וצורפה חוות דעתו של מר יוסי צרפתי.

4. מר צרפתי, מצהיר שהוא מטפל בעניינו של המבקש. לדבריו, כדי לקבל רישיון עסק, יש להשיג את האישורים הבאים: תאגיד, גיחון, יועץ נגישות ויתכן יועץ תנועה. הבקשות לקבלת אישורים אלו, נמצאים בבדיקה, אולם אין מועד צפי לקבלתם, אם בכלל.

ביום 01.07.2018 הוגשה בקשה לוועדת חריגים, זאת מאחר שהפעלת העסק לשטיפת רכבים מהווה שימוש חריג במקרקעין וטעון היתר מטעם הרשות.

מסקנתו של מר צרפתי היא כי ניתן לקבל רישיון זמני (לא קבוע מועד משוער), בפרק זמן סביר, וזאת נוכח ניסיונו ביחס לעסקים דומים במקומות אחרים.

טענות המשיבה:

5. המשיבה מפנה לעובדה שיעוד הקרקע במוקם הוא "מגורים", לכן יש צורך בהיתר שימוש חורג. בשנת 2013 נדחתה בקשת המבקש לקבלת היתר לשימוש חריג בשטח לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק תכנון והבניה"). המשמעות היא, לא התמלא תנאי מתלה לקבלת רישיון עסק הוא, קבלת היתר לשימוש חריג במקום. ללא היתר לשימוש חריג לא ניתן להכשיר את העסק עם רישיון. המשיבה גם מפנה לשאלת זהות המבקשת לקבלת ההיתר ורישיון אדם בשם ג'ודה מוחמד, רישיון אשר אינו המבקש.

ביחס לקבלת היתר לשימוש חורג, הסיכוי קלוש לקבלת היתר מאחר והמבנה עצמו נבנה ללא היתר בניה. לא זו אף זו, לפי תכנון הרשות, האזור מיועד לתווי קו הרכבת הקלה, דבר אשר מבטיח דחית הבקשה לשימוש חריג. המשיבה טוענת כי אין סיכוי סביר להכשרת העסק ברישיון עסק במועד הנראה לעין.

דיון והכרעה

6. ברע"פ 8167/15 אחמד נעימה נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 06.12.2015), כב' השופט שוהם, קבע כתנאי למתן ארכה לביצוע צו סגירת עסק, חייבת אפשרות סבירה להשגת רישיון עסק בטווח הזמן קרוב. הכלל דומה לכלל החל בהליך לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה.

במקרה דנן, מר צרפתי המסייע למבקש, בקיא בחוק והנדרש לקבלת רישיון עסק. לדברי מר צרפתי, בקבלת רישיון עסק תלוי בהשגת היתר לשימוש חורג, ואישורים אחרים המפורטים בתצהיר מטעמו.

במקרה זה קיימות בפני המבקש שתי מסוכות לקבל רישיון עסק. האחת – קבלת היתר לשימוש חורג, לפי חוק התכנון והבניה, אשר מהווה תנאי מתלה לקבלת רישיון עסק. השנייה - קבלת האישורים נדרשים ממחלקת רישוי עסקים. כל זה כאשר המקום עומד בפני תכנון תוואי רכבת הקלה העוברת במקום.

7. ברע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ (פורסם ביום 03.03.2014) בית המשפט העליון דן בתופעת הפעלת עסקים ללא רישיון בתקופת המתנה לקבלת רישיון עסק. מסיבה זאת, נקבע כי אין להורות על סגירת עסק לפי ס' 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים), בעילת העדר רישיון עסק בלבד, אלא יש להפנות לנסיבות אחרות המצדיקות מתן צו סגירה. אולם לאחר מתן גזר דין, אין להקל ראש בתופעת הפעלת עסק ללא רישיון ובפרט לאורך זמן ממושך, כאשר אין צפי לקבלת רישיון עסק במועד קרוב.

8. במקרה דנן, המבקש מפעיל את העסק משנת 2011 ללא רישיון עסק. המבקש עדיין מנהל הליכים טרומיים לקבלת אישורים מגורמים הרלבנטיים לעצם הפעלת העסק ובנוסף כתנאי מתלה מבקש היתר לשימוש חורג. אפילו אם ביהמ"ש היה מקבל את חוות דעתו של מר צרפתי, אין צפי להכשרת העסק ברישיון עסק במועד קרוב, ובפרט נוכח יעוד הקרקע, לא רק למגורים, אלא כתוואי לרכבת הקלה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

עם זאת, מעכב ביצוע הצו עד ליום 06.09.2018, וזאת לצרכי התארגנות בלבד.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתנה היום, י"ח במנחם אב , 29 ביולי 2018, בהעדר הצדדים.